צאו לי מהווריד: טיפולים להעלמת ורידים

מתי עושים טיפול להעלמת ורידים מהרגליים?

הצורך בטיפול להעלמת ורידים מתעורר כאשר אלה הופכים להיות בולטים מאוד. ורידים בולטים, שנראים כחבלים כחלחלים שמתפתלים מתחת לעור, אינם רק בעיה אסתטית. ורידים כאלה עלולים להיות בעיה רפואית אמיתית שכן ביכולתם לגרום לכאבים ולבצקות, לדימומים ולדלקות ולעיתים אף לפצעים עמוקים.

הוורידים הופכים להיות בולטים בגלל פגיעה במסתמים שלהם שתפקידם הוא לוודא שהדם זורם רק לכיוון אחד - לעבר הלב - ולא לעבר הרגליים (לכן הם מכונים מסתמים חד־כיווניים). אם המסתמים אינם מתפקדים כראוי, גולש דם לעבר הרגליים (במיוחד כשעומדים), מצטבר בוורידים וגורם להם להתרחב, להתנפח ולבלוט דרך העור. התופעה הזאת נקראת בלשון העם "ורידים ברגליים" או "ורידים בולטים ברגליים" או "דליות". בשפה הרפואית מדברים על "אי־ספיקה ורידית".

שיעור הסובלים מוורידים בולטים ברגליים הוא גדול מאוד: בין 30% ל־50% מהנשים ובין 10% ל־25% מהגברים צפויים לסבול מהתופעה הזאת במהלך חייהם (שיעור הנשים הסובל מהתופעה גדול פי ארבעה משיעור הגברים - מסיבות גנטיות). הריון, תרופות שמכילות אסטרוגן (למשל, גלולות למניעת הריון), עמידה ממושכת ופציעות ברגליים עלולים להחמיר את תופעת הוורידים הבולטים.

למה כללית אסתטיקה? כי בעולם של היום, יש המון גופים שמציעים טיפולים וניתוחים אסתטיים. לכללית אסתטיקה יש צוות רחב של רופאים ומנתחים פלסטיים מובילים. רק רופא אסתטי או כירורג מומחה בפלסטיקה ואסתטיקה, מיומן ובעל ניסיון עשיר, יכול להפחית בצורה ניכרת את הסיכוי לסיבוכים בכל טיפול כירוגי או פלסטי. לכללית אסתטיקה שורה של יתרונות רפואיים ואחרים: גב חזק של גוף רפואי רשת מרפאות בפריסה ארצית בתי חולים פרטיים ברמה הגבוהה ביותר פיקוח מלא ואחריות כללית ציוד בתקן בינלאומי FDA/CE למעבר לאתר כללית אסטתיקה

רק כ־10% מהסובלים מוורידים בולטים מטפלים בבעיה. כאשר התופעה של ורידים בולטים היא רק בראשיתה, ניתן למנוע את החרפתה באמצעות טיפול שמרני שכולל הימנעות מעמידה ומישיבה ממושכות וגריבת גרביים אלסטיים. את מידת הלחץ שמפעילים הגרביים על הרגל יש להתאים במיוחד לכל מטופל בהתאם לקביעתו של רופא מומחה. הגרביים האלסטיים אינם מעלימים את הוורידים הבולטים, אך עשויים למנוע את החרפת התופעה ואת התפתחות הסיבוכים האופייניים לה. בדומה לגרב אלסטי ניתן להשתמש גם בחבישה אלסטית, אך החולים מתקשים בדרך כלל לחבוש את רגליהם בצורה נכונה ויעילה.

כאשר הוורידים הבולטים מלוּוים בהפרעות משמעותיות - כפי שתואר לעיל - מומלץ לעשות ניתוח להסרתם. בעבור מי שאינם יכולים לעבור את הניתוח להסרת הוורידים בגלל מחלות רקע שונות - כגון מחלות לב, מחלות של כלי הדם והשמנה - יש כיום שיטות חלופיות טובות - שמפורטות בהמשך - לפתרון הבעיה ללא ניתוח.

אילו הכנות יש לעשות לקראת הטיפול?

מאחר שיש שיטות שונות להעלמת ורידים, יש להיפגש עם רופא מומחה לכלי דם כדי להחליט יחד איתו על הדרך המתאימה ביותר לפתרון הבעיה. הרופא יערוך בדיקה גופנית יסודית ותשאול מקיף בנוגע להיסטוריה הרפואית של המטופל בטרם יפרוס בפניו את אפשרויות הטיפול הקיימות.

במקרים מסוימים צריך הרופא לראות כיצד הדם זורם בתוך ורידי הרגל. לשם כך עושים בדיקת דופלקס כלי דם בגפיים שהיא סריקה לא פולשנית של ורידי הרגל באמצעות אולטרסאונד דופלר.

כיצד מטפלים בוורידים הבולטים?

מעבר לטיפול השמרני (למשל, שימוש בתחבושת אלסטית) שאינו פותר את הבעיה אלא רק מונע את החרפתה קיימות ארבע שיטות נפוצות להעלמת ורידים בולטים:

• הטרשה ורידית (סקלרותרפיה).

• ניתוח להסרת הוורידים.

• טיפול בגלי רדיו.

• טיפול בלייזר.

הטרשה ורידית (סקלרותרפיה)

בכללית אסתטיקה מבצעים טיפול של הטרשה ורידית (סקלרותרפיה) בשיטת הטיפול הזאת מחדירים לווריד תמיסה (בדרך כלל תמיסה מלחית מוקצפת) באמצעות מחט דקיקה. כדי להחדיר את המחט בדיוק רב מכוון אותה הרופא באמצעות אולטרסאונד. התמיסה גורמת לתגובה דלקתית, וכתוצאה מכך מתעבות הדפנות של הווריד (דהיינו הופכות להיות טרשתיות, ומכאן שמה של השיטה הזאת) ונצמדות זו לזו.

לאחר הזרקת התמיסה חובשים את אזור הווריד בתחבושת אלסטית או בגרב אלסטי. יש להתמיד בחבישה הזאת במשך שבוע עד שלושה שבועות - עד להיעלמות הווריד. בעקבות ההזרקה נאטם הווריד ובסופו של דבר מתפרק, נספג בגוף ונעלם. בדרך כלל יש צורך בכמה טיפולים כאלה (לרוב בין שלושה לארבעה) להעלמת כל הוורידים הבולטים. זמן ההמתנה בין טיפול לטיפול הוא כמה שבועות.

לשיטת ההטרשה הוורידית כמה יתרונות חשובים: הטיפול ניתן במרפאה, הוא פשוט וקצר, ומיד אחריו אפשר לחזור לשגרה. מאחר שאין מדובר בניתוח, ממילא אין צורך בהרדמה, ואין צלקות לאחר הטיפול. שיטת הטיפול הזאת יכולה להתאים גם לקשישים שסובלים ממחלות רקע המונעות מהם לעבור ניתוח.

שיטת ההטרשה מתאימה גם לטיפול בנימים בולטים בעור. בדרך כלל מדובר בטיפול קוסמטי הניתן באופן אמבולטורי ונעשה באמצעות תמיסות דומות, אך בריכוזים נמוכים יותר. הטיפול בנימים בולטים מצריך חבישה אלסטית של האזור המטופל במשך ימים אחדים. סיכויי ההצלחה של הטיפול טובים, אך יש להביא בחשבון אפשרות של התפתחות נימים חדשים בעתיד.

ניתוח להוצאת ורידים
בניתוח מוציאים את הוורידים הבולטים מהגוף. את הובלת הדם שביצעו הוורידים שהוצאו מהגוף לוקחים על עצמם ורידים סמוכים, כך שהניתוח אינו גורם נזק לרגל.

לפני הניתוח מסמן הרופא המנתח בעט מיוחד את הוורידים שאותם הוא רוצה להוציא. הסימון נעשה בעוד המטופל עומד על רגליו. לאחר שהרופא מסיים את הסימון, הוא מרדים את אזור הניתוח בזריקה להרדמה מקומית. כשמדובר בניתוח נרחב בגלל ריבוי ורידים הטעונים הסרה, נעשה הניתוח בהרדמה אזורית (אפידורלית, כמו בלידה) או בהרדמה כללית.

בניתוח עושה הרופא המנתח סדרה של חיתוכים זעירים בקרבת הוורידים ובאמצעות כלים כירורגיים מיוחדים הוא שולף אותם החוצה. אם הוורידים שהוצאו הם קטנים, אין צורך לתפור את החתכים שדרכם הם הוצאו, אולם אם מדובר בוורידים גדולים, יש צורך בתפרים. החתך במפשעה - אם הוא נדרש - מגיע לאורך של ארבעה־חמישה סנטימטרים.

לאחר הסרת הוורידים חובשים את האזור שנותח בתחבושת אלסטית ומיד לאחר מכן נדרשים המנותחים לעמוד על רגליהם וללכת במשך 10 דקות. אם מתברר שמצבם טוב, הם משוחררים לבתיהם.

בכל הנוגע לתוצאות לטווח הארוך, ניתוח להוצאת ורידים הוא בדרך כלל השיטה הטובה ביותר לטיפול בוורידים בולטים - במיוחד בצעירים, אך גם בחולים מבוגרים יותר בעלי ורידים מורחבים מאוד.

טיפול בגלי רדיו
בשיטה הזאת מטפלים בווריד שבין הברך למפשעה. קודם כול מרדימים את העור באזור הברך ואת סביבת הווריד המיועד לטיפול בירך. דרך חתך קטן מחדירים לווריד צנתר (קתטר) עד לאזור המפשעה. בזמן הוצאת הצנתר פולט קצהו גלי רדיו שגורמים לחום מקומי, לכיווץ דופן הווריד ולאיטומו. הטיפול ביתר הוורידים המורחבים ברגל נעשה בשיטות אחרות, כגון הטרשה או כריתה באמצעות ניתוח מקומי.

לאחר הטיפול בגלי רדיו חובשים את האזור, מלבישים גרב אלסטי או תחבושת אלסטית ומבקשים מהמטופל ללכת במשך כמה דקות. הטיפול נמשך פחות משעה.

טיפול בלייזר
ישנם שני סוגים של טיפולים בקרני לייזר. סוג אחד דומה מאוד לטיפול בגלי רדיו ומיועד לוורידים מורחבים מאזור הברך ועד המפשעה: לאחר הכנה והרדמה מקומית מחדירים לווריד צנתר ובו סיב שפולט קרינת לייזר. קרינת הלייזר יוצרת חום, וזה גורם לכיווץ דופן הווריד ולאיטומו.

גם במקרה הזה הטיפול בוורידים בשוק נעשה באמצעות הטרשה או באמצעות ניתוח כריתה מקומי. בסיום הטיפול חובשים את האזור ומלבישים עליו גרב אלסטי או תחבושת אלסטית, והמטופל נדרש ללכת מיד בתום החבישה במשך כמה דקות. הטיפול בשיטה הזאת נמשך אף הוא פחות משעה.

קיים סוג נוסף של טיפול בלייזר, אך הוא מיושם רק בוורידים קטנים ושטחיים בעור שנקראים "ורידי עכביש". מדובר בטיפול באמצעות הקרנה חיצונית של הנימים, ללא צורך בהחדרת צנתר. כל טיפול כזה נמשך 10 עד 15 דקות, וניתן לחזור עליו אחת לחודש או אחת לחודשיים בהתאם למצב המטופל.

כמה זמן נמשך כל טיפול?

טיפול הטרשה, שמבוסס על הזרקת תמיסה מוקצפת לווריד, נמשך כרבע שעה. משך הניתוח להוצאת ורידים תלוי במספר הוורידים שיש להוציא, ולרוב הוא נמשך בין שעה לשעה וחצי. טיפול בגלי רדיו או בלייזר תוך־ורידי נמשך פחות משעה. טיפול לייזר חיצוני נמשך בין 10 דקות לרבע שעה.

מה ארגיש אחרי הטיפולים ולמה עליי לצפות?

• הטרשה ורידית (סקלרותרפיה) - מיד לאחר הזרקת החומר הטרשתי יהיה האזור המטופל אדום ובצקתי ורגיש למגע. בימים הראשונים לאחר הטיפול מקובל לתת למטופל תרופות נגד כאבים ונגד דלקת. לאחר זמן מה עלולים להופיע כתמים חומים על העור, אך אלה נעלמים בסופו של דבר - לעיתים לאחר כמה שבועות ולעיתים רק לאחר כמה חודשים.

עם זאת, בשיטת הטיפול הזאת ניתן לחזור לפעילות שגרתית - ואף לעבודה - כבר למחרת הטיפול. המטופל צריך רק להקפיד שהאזור שבו הוזרק החומר יהיה חבוש בתחבושת אלסטית. את הסרת התחבושת בערב (לצורכי רחצה) ואת החזרתה למקום עושה המטופל בכוחות עצמו. השימוש בתחבושת האלסטית נמשך בין שבוע לשלושה שבועות לאחר הניתוח - בהתאם להנחיות הרופא.

• ניתוח להוצאת ורידים - עם תום הניתוח חובשים בדרך כלל בתחבושות אלסטיות את האזור שטופל. ישנם מנותחים שמשתחררים הביתה עוד ביום הניתוח, ואילו האחרים משתחררים רק למחרת. ביומיים-שלושה הראשונים לאחר הניתוח צפויים כאבים המצריכים נטילת משככי כאבים. שטפי דם באזור הניתוח נספגים בגוף לאחר כשלושה שבועות. לאחר הוצאת התפרים (אלא אם נעשה שימוש בתפרים נמסים) ניתן לעבור לגרב אלסטי עד הברך. יש להתמיד לגרוב אותו עד חודש וחצי לאחר הניתוח. לעבודה ניתן לחזור לאחר 10-7 ימים; לפעילות ספורט ניתן לחזור לאחר כשלושה שבועות.
יש להביא בחשבון שברגל נשארות צלקות (במקומות שבהם הוצאו הוורידים). הסיכון להופעה מחודשת של ורידים מורחבים נע בין 20% ל־30% במהלך 10-5 השנים שלאחר הניתוח.

• העלמת ורידים באמצעות לייזר או באמצעות גלי רדיו - גם לאחר טיפול להעלמת ורידים בלייזר חשים בדרך כלל כאבים, ואלה מטופלים בדרך כלל באמצעות משככי כאבים ובאמצעות תרופות נוגדות דלקת במשך כשבוע.

לאחר הטיפול יש לחבוש את האזור המטופל בתחבושת אלסטית. ניתן לחזור הביתה מיד לאחר תום הטיפול והחבישה, ואילו לעבודה ניתן לחזור כבר למחרת. לאחר כשבוע ניתן לוותר על התחבושת האלסטית בלילות, ולאחר שבועיים נוספים ניתן לוותר עליה כליל.

מהם הסיבוכים האפשריים של הטיפולים בוורידים?

• הטרשה ורידית - לעיתים עלולה להישאר פיגמנטציה באזור הוורידים שטופלו. סיבוך נדיר אך חמור הוא היווצרות פקקת (תרומבוזה) בוורידים עמוקים בשל חדירת התמיסה לוורידים האלה. סיבוך נדיר נוסף הוא הזרקה שגויה של התמיסה לעורק. התוצאה עלולה להיות חסימה של העורק ושל ענפיו - מצב שעלול לסכן את חיות האיבר שמוזן באמצעות העורק.

שיעור ההישנות של ורידים מורחבים לאחר הטיפול בהטרשה ורידית גבוה יותר מאשר בשאר הטיפולים, אך גם בוורידים המורחבים החדשים ניתן לטפל - במידת הצורך - באמצעות הטרשה.

• ניתוח להוצאת ורידים - תיתכן פגיעה בעצבים התחושתיים העוברים בסמוך לוורידים. לרוב מדובר בהפרעה חולפת, אך לעיתים ההפרעה בתחושה נותרת קבועה. סיבוך נדיר אך חמור הוא היווצרות פקקת בוורידים עמוקים ברגל. כדי למנוע אותה נדרשים המנותחים מיד לאחר הניתוח ללכת כ־10 דקות, ובימים הראשונים שלאחר הניתוח הם נדרשים להימנע משכיבה ממושכת במיטה. סיבוכים אפשריים נוספים הם דימומים, זיהומים וצלקות  וכן סיבוכי הרדמה - כאשר הניתוח נעשה בהרדמה.

• העלמת ורידים באמצעות לייזר ובאמצעות גלי רדיו - כל הסיכונים שקיימים בניתוח להוצאת ורידים קיימים גם בטיפול להעלמת ורידים באמצעות הקרנת לייזר תוך־ורידית או באמצעות גלי רדיו - אך בשיעור יותר מתון.

העלמת ורידים באמצעות לייזר או באמצעות גלי רדיו עלולה גם היא לפגוע בעצבים ולגרום לכאבים או לאובדן תחושה - אך הפגיעה תהיה על פני שטח מצומצם יותר, בעוצמה פחותה ותימשך פחות זמן בהשוואה לפגיעה שתיתכן בעקבות ניתוח להוצאת הוורידים. לעיתים נדירות עלולה להיגרם פגיעת חום בעור שסמוך לווריד המורחב. בדומה לשיטות הטיפול האחרות, תוארו גם בטכניקת הטיפול הזאת סיבוכים נדירים של פקקת בוורידים העמוקים.

האם יהיו עליי הגבלות לאחר הטיפול?

בכל השיטות להעלמת ורידים יכולים המטופלים לחזור הביתה זמן קצר לאחר הטיפול.

בטיפולים בשיטת ההטרשה הוורידית, בלייזר ובגלי רדיו אפשר לחזור הביתה כבר לאחר כרבע שעה, ואילו לאחר ניתוח להוצאת ורידים נדחית לעיתים החזרה הביתה בכמה שעות או לכל היותר ליום המחרת. לעבודה יכולים לחזור מטופלי ההטרשה הוורידית, הלייזר וגלי הרדיו כבר למחרת הטיפול, ואילו מי שעברו ניתוח להוצאת ורידים יכולים לעשות זאת רק לאחר כמה ימים.

להלן המלצות המתאימות לכל המטופלים בוורידים מורחבים:

• יש לברר מראש עם הרופא המטפל מהם סיכויי ההצלחה ומהם הסיכונים הכרוכים בסוג הטיפול המוצע לאור מצב הוורידים המיועדים לטיפול. תיאום ציפיות בשלב המוקדם עשוי למנוע אי־ודאות וחוסר שביעות רצון לאחר הטיפול.

• לאחר הטיפול יש להתמיד בחבישת התחבושות האלסטיות (יש ללכת איתן בין שבוע לשלושה שבועות לאחר הטיפול בהטרשה ורידית או בלייזר או בגלי רדיו ובין שבועיים לשישה שבועות לאחר ניתוח להוצאת ורידים - בהתאם להנחיית הרופא). כל המטופלים יכולים להסתפק לאחר כמה ימים בחבישת יום בלבד ולוותר על התחבושות האלסטיות בזמן השינה.

• ניתן לעשות מקלחת יום־יומית במים פושרים (רצוי להימנע בימים הראשונים מאמבטיות חמות).

• יש להימנע מעמידה ממושכת או מישיבה ממושכת. לעומת זאת רצוי להרבות בהליכות.

• יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת - למשל אימון משקולות - לפני שהרופא מאשר זאת.

• יש להימנע מחשיפת האזור המטופל לשמש במשך שבועיים לפחות מחשש להיווצרות כתמי עור כהים (פיגמנטציה).

• מאחר שלא כל הוורידים דומים ולא כל הטיפולים זהים, יש למלא בקפדנות אחר ההנחיות הספציפיות של הרופא המטפל או של הרופא המנתח.

מתי "אחזור לעצמי"?

את התוצאות החיוביות של כל הטיפולים להעלמת ורידים ניתן לראות לאחר פרק זמן שנע בין כמה שבועות לכמה חודשים. לאחר הטיפולים להטרשה ורידית ולאחר הטיפולים בלייזר ובגלי רדיו יש להמתין עד לספיגה מלאה של הוורידים הבולטים. לאחר ניתוח להוצאת הוורידים יש להמתין עד להיעלמות שטפי הדם והבצקות.

ד"ר עיסאם ראבי הוא מומחה בכירורגיית כלי דם

ד"ר עמוס לויאב הוא מומחה בכירורגיה פלסטית, הרופא הראשי של רשת כללית אסתטיקה ויושב ראש האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית