רוב הזקנים הם לשמחתנו צלולים, אך עם העלייה בגיל עולה הסיכון לירידה קוגניטיבית. הסיבות הנפוצות לירידה קוגניטיבית בגיל המבוגר הן מחלת אלצהיימר ודמנציה וסקולרית.
איך מזהים ירידה ביכולת הקוגנטיבית?
בדרך כלל הירידה הקוגניטיבית ניכרת בירידה בזיכרון לטווח קצר, בקושי בריכוז ובביצוע משימות פשוטות ובקושי ללמוד דברים חדשים.
איך מטפלים בפגיעה קוגנטיבית?
במקביל לטיפול תרופתי המיועד לשפר את אספקת הדם למוח, למנוע המשך נזקים לתאים ולהעלות אצטיל כולין במוח יש מקום גם לטיפול קוגניטיבי. מחקרים הוכיחו כי עיסוק בפעילות מנטאלית משמעותית, עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה.
ולמי שכבר יש דמנציה?
מחקרים בקרב אנשים שהיכולת הקוגניטיבית שלהם נפגעה, הראו כי פעילות מנטאלית מאיטה את ההידרדרות. לדברי החוקרים, הפעילות המנטאלית מפעילה את תאי המוח ומעוררת הפרשת חומרים חשובים, המגרים את תאי המוח. כמו שיש התעמלות לגוף, כך גם יש התעמלות למוח.
מה כולל הטיפול הקוגניטיבי?
ראשית יש לסווג ולאבחן את הירידה הקוגניטיבית ולהפעיל את המטופל בהתאם לליקוי. אם המצב קשה, אין לצפות לנסים, אבל אפשר לסייע במצבים של ירידה בזיכרון כמו שיכחת מיקום של חפצים או קושי לשמור על ריכוז בזמן ביצוע משימות שונות. הטיפול עצמו כולל תרגול הדורש ריכוז וחשיבה המותאמים לליקוי.
איך מתמודדים עם שיכחה ביומיום?
אפשר לקבוע מקומות קבועים לאביזרים שימושיים ( כמו מפתחות משקפיים וארנק) או להצמיד לחפצים סרט צבעוני שיבליט אותם או לפרק את ביצוע הפעולות למרכיבים כדי לא להתמודד עם מטלות רבות בו בזמן.
בנוסף להיערכויות מסוג זה, חשוב לנקוט באמצעים לשימור הזיכרון והמצב הקוגניטיבי. לשם כך מומלץ ללמוד דברים חדשים, הדורשים חשיבה ושינון כמו משחקים (דוגמאות בהמשך) בהם צריך לזכור הוראות ולתכנן מהלכים.
איזה משחקים טובים לשימור היכולת הקוגנטיבית?
מומלץ ללמוד להשתמש במחשב, לשחק במשחקי מחשב ולגלוש באינטרנט. על המשחקים להיות מאתגרים ומותאמים לאדם הספציפי וליכולתו.
לימוד מחשב, מילוי תשבצים, משחקי חידה שונים, שיטוט באינטרנט, משחקי התאמות שונים דורשים יכולת אבחנה ויזואלית. משחקי חברה, כמו דמקה שח ומשחקי קופסה, מחייבים פעילות חברתית, שגם היא דורשת ריכוז, ערנות והתייחסות לפרטים ולגירויים רבים.
כל הפעילויות המשחקיות דורשות רמות שונות של הבנה, הכרת צבע וצורה, התמצאות בזמן ובמקום, זכירת הוראות ופרטים רלבנטיים, יכולת אבחנה בין פרטים, יכולת לדמיון ולאסוציאציות, יכולת להקיש מדבר אחד למשנהו, יכולת להסיק מסקנות ולהתמודד עם מצבים חדשים, יכולת להבדיל בין עיקר לטפל, לדעת להבחין במשמעות של חפצים או תמונות, להבין משמעות של מחוות, ויכולת לבצע הוראות.
מה חשוב להדגיש בפעילויות השונות?
1. פעילות ברמה גבוהה דורשת התמודדות עם מספר רב של מרכיבים. ניתן להקל ולעשות פעילות הדורשת התמודדות עם מספר מועט של מרכיבים.
2. חשוב לגוון בפעילות, ולהשתמש במשחקים שונים כדי להרחיב את הגירוי וכדי ליצור עניין.
3. הנאה ועניין הם גורמים חשובים המניעים לפעילות קוגניטיבית.
4. חשוב לא להקשות יתר על המידה כדי לא לתסכל את המבוגר ולמנוע ממנו פעילות..
5. חשוב להקצות זמן להפסקה ולמנוחה.
איפה מתקיימות פעילויות כאלה?
הפעלה קוגניטיבית מסוג זה נעשית בקבוצות של כששה איש, במקומות שונים בארץ, במרפאות של בתי חולים, במחלקות יום ובמרפאות בקהילה. לצערנו פעילות זו עדיין אינה מרובה.
אפשר גם להפעיל את המבוגר בבית?
כן. הטיפים הבאים מיועדים להפעלה בבית של בן משפחה הסובל מירידה קוגניטיבית, אך עדיין במצב של יכולת ליצור קשר ולהיות שותף להפעלה:
א. שמירה על סדר יום קבוע מבחינת שעות קימה, ארוחות ומנוחות. פעילות גופנית וטיול קבוע מחוץ לבית. פעילות במועדון.
ב. פעילות קוגניטיבית הכוללת משחקים והיכולה להימשך חצי שעה עד שעה לפעילות רציפה אחת. הפעילות יכולה לכלול קריאת עיתונים, שיחה על דברים שקרו בעבר, על דברים בהווה, עדכונים במשפחה, הסבת תשומת הלב לנעשה בסביבה הקרובה בארץ ובעולם, התבוננות בתמונות מאלבום המשפחה, העלאת זיכרונות וסיפורים. וכמובן פעילות משחקית. תמיד יש להזכיר תאריך, עונה, שמות, מקום וכתובת.
ג. כדאי מאוד לשלב את בן המשפחה בפעילות הבית, ולא לעשות בעבורו הכל. כמו לקפל כביסה, לרחוץ כלים, להשתתף בהכנת האוכל ולסדר תרופות.
יהודית אור היא מרפאה בעיסוק במרכז הגריאטרי בית רבקה, מקבוצת שירותי בריאות כללית