חיפוש

dsdsdsd
קשיש מנסה להרכיב פאזל בצורת מוח

דמנציה

מהי דמנציה ומהו ההבדל בינה לבין ירידה קוגניטיבית קלה? ממה נגרמת דמנציה? מהם התסמינים שלה? כיצד מאבחנים? כיצד מטפלים? מדריך

ד"ר עדי וילף־ירקוני

מהי דמנציה (קיהיון, שיטיון)?

דמנציה (באנגלית: Dementia ובעברית: קיהיון או שיטיון) היא תסמונת שבה קיימת ירידה בתפקודים הקוגניטיביים (החשיבתיים) כמו זיכרון, דיבור, התמצאות וכדומה. כדי שהירידה בתפקוד הקוגניטיבי תיחשב לדמנציה היא חייבת להיות משמעותית בהשוואה ליכולות שהיו בעבר ולגרום לקושי בתפקוד היום־יומי.

מהי ירידה קוגנטיבית קלה?

ירידה קוגנטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment ובקיצור: MCI) היא מצב קליני שבו הפגיעה בתחום החשיבה אינה מפריעה לתפקוד ולכן אינה נחשבת לדמנציה. עם זאת, מטופלים שסובלים מירידה קוגניטיבית עלולים - בחלקם - לסבול בעתיד מדמנציה.

ממה נגרמת דמנציה?

קיימים כמה גורמים העלולים לגרום לדמנציה:

• מחלת האלצהיימר היא אחד הגורמים השכיחים ביותר לדמנציה ואחראית לכ־60% עד 80% ממקרי הדמנציה, ושכיחותה עולה משמעותית עם הגיל.

זוהי בעצם מחלה ניוונית של המוח (כלומר שמתרחש בה מוות של תאי עצב) שנגרמת בגלל הצטברות של חלבון בשם עמילואיד בטא ברקמת המוח ושל חלבון בשם TAU בתאי העצב.

• דמנציה וסקולרית היא הגורם השני בשכיחותו לדמנציה (בין 15% ל־20% ממקרי הדמנציה). המחלה נגרמת כתוצאה מפגיעה בכלי הדם במוח.

דמנציה וסקולרית עלולה להופיע לאחר אירוע מוחי בשל חסימת כלי דם גדולים; היא יכולה להיגרם מחסימה של כלי דם קטנים במוח וגם ממחלות של כלי דם הגורמות לדימומים במוח.

• Mixed dementia (דמנציה מעורבת) היא מצב שבו קיימות שתי מחלות בעת ובעונה אחת שגורמות לירידה הקוגניטיבית. לרוב מדובר בשילוב של מחלת אלצהמייר ושל דמנציה וסקולרית.

• מחלות ניווניות נוספות של המוח שיכולות לגרום לדמנציה, אך בשכיחות נמוכה יחסית:

א. דמנציה עם גופיפי לואי - מחלה שבה מצטבר חלבון מסוים במוח. הצברים של אותו חלבון נקראים גופיפי לואי. המחלה מתאפיינת בדמנציה, בהזיות (בעיקר הזיות ראייה) ובסימנים הדומים למחלת פרקינסון. 

ב. ניוון פרונטו טמפורלי - קבוצה נדירה של מחלות הפוגעת באזור הפרונטלי (הקדמי) והטמפורלי (רקתי) של המוח. המחלה גורמת לדמנציה, לשינוי בהתנהגות וביכולת הדיבור.

ג. מחלת פרקינסון.

• וישנם גורמים נוספים - שכיחים עוד פחות - שעלולים לגרום לדמנציה: 

א. שתיית אלכוהול. 

ב. אנצפלופתיה טראומטית כרונית - מחלה ניוונית כרונית שנגרמת כתוצאה מפגיעות מוח מתונות חוזרות ונשנות או מזעזוזי מוח חוזרים כפי שקורה לשחקני כדורגל שמרבים לנגוח בכדור ולמתאגרפים. 

ג. Normal pressure hydrocephalus (NPH) - הידרוצפלוס נורמוטנסיבי הוא תסמונת של התרחבות החדרים במוח - ככל הנראה בשל בעיה בספיגה של נוזל המוח (ה־CSF). אלה הם מאפייני התסמונת: דמנציה, קשיים בהליכה וקושי בשליטה על הסוגרים (בריחת שתן).

• ישנם מצבים הפיכים שיכולים לחקות מצב של דמנציה ושחשוב לשלול אותם כמו דיכאון, חסר בוויטמין B12, תת־פעילות של בלוטת התריס, זיהומים (כמו HIV, סיפיליס), דימום מוחי כרוני וגידול.

מהם התסמינים של דמנציה? 

התסמינים של דמנציה לרוב מופיעים באופן הדרגתי (הם הולכים ומחמירים בהדרגה). לעיתים המטופל אינו שם לשינויים האלה אלא בני ביתו שמבחינים בשינויים בהתנהגות בעקבות הדמנציה.

אלה הם התסמינים השכיחים של המחלה:

• פגיעה בזיכרון (למשל, שוכחים גז דולק, שמות של אנשים, מאבדים חפצים).

• קושי ללמוד דברים חדשים.

• קושי לבצע משימות מורכבות (ניהול חשבונות, בישול).

• חוסר התמצאות (הולכים לאיבוד).

• קשיים בדיבור (קושי במציאת מילים, שימוש לא נכון במילים).

• שינוי בהתנהגות ובמצב רוח.

• אובדן יוזמה, קושי בשיפוט.

כיצד מאבחנים דמנציה? 

השלב הראשון הוא בדיקה אצל רופא מומחה ולקיחת אנמנזה מקיפה (ההיסטוריה הרפואית של המטופל). לכן חשוב שהמטופל יגיע לאבחון עם קרוב משפחה.

אם הרופא מתרשם כי קיימת ירידה קוגניטיבית, הוא יעשה הערכה קוגניטיבית מסודרת של המטופל. ישנם מבחני הערכה המשמשים סקירה ראשונית לדמנציה כמו מבחן Mini-Mental State Examination (ובקיצור: MMSE) ומבחן Montreal Cognitive Assessment (ובקיצור: MoCA).

המבחנים האלה מבוססים על שאלונים שבהם נדרש המטופל להפגין כישורים קוגניטיביים שונים כמו זיכרון, שפה והתמצאות. אם יש צורך, ניתן בהמשך לעשות מבחנים קוגניטיביים מפורטים יותר ומדויקים יותר.

יש לשלול מצבים שיכולים לחקות דמנציה כמו דיכאון ולעשות בדיקות דם לשלילת מצבים היכולים לחקות דמנציה או להיות סיבות הפיכות לירידה הקוגניטיבית. מדובר בבדיקות הבאות: רמות הוויטמין B12 בדם, תפקודים של בלוטת התריס, שלילת זיהומים כמו עגבת (סיפיליס) ו־HIV.

מומלץ לעשות הדמיה של המוח (באמצעות CT או MRI) כדי לשלול גורמים אחרים שעלולים לגרום לירידה קוגניטיבית.

בבדיקות ההדמיה ניתן למצוא ממצאים שיכולים לחזק את האבחנה של דמנציה כמו ירידה בנפח המוח באזורים מסוימים (אטרופיה), הרחבה של החדרים (שיכולה להיות סמן למחלת NPH שעלולה לגרום לירידה קוגניטיבית) או עדות לאוטמים מוחיים ישנים או שינויים איסכמיים בחומר הלבן היכולים לרמז על דמנציה וסקולרית.

דמנציה דוהרת (Rapidly progressive dementia)

במקרים של ירידה מהירה ביכולות הקוגניטיביות (דמנציה דוהרת), בדמנציה אטיפית (ששונה במאפייניה מדמנציה רגילה) וגם במקרים של הופעת דמנציה לפני גיל 60 יש צורך בהערכה יותר מקיפה שיכולה לכלול ניקור מותני (כדי לגלות, בין היתר, זיהומים שיכולים לגרום לדמנציה וכן כדי לגלות חלבון בשם TAU שהימצאותו יכולה להעיד על אלצהיימר) ובדיקות סרולוגיות (לגילוי זיהומים שעלולים לגרום לדמנציה), בדיקת EEG ומבדקים נוירופסיכולוגיים מקיפים.

יש לציין שבבית החולים בילינסון פועלת מרפאה ייעודית לבירור של דמנציה בקרב מטופלים צעירים.

מה ניתן לעשות כדי למנוע דמנציה?

להפסיק לעשן.

• לאזן גורמי סיכון קרדיווסקולרים: איזון מיטבי של לחץ הדם ושל ערכי הסוכר והשומנים בדם. 

• לשמור על BMI תקין ולהקפיד על דיאטה ים תיכונית.

• לעסוק בפעילות גופנית באופן סדיר.

• להתמיד בפעילות מנטלית לשמירה על "רזרבה קוגניטיבית".

מהו הטיפול לדמנציה?

קיימות כמה תרופות לטיפול בדמנציה שאינן משנות את מהלך המחלה אך יכולות להקל על התסמינים שלה בחלק מסוגי הדמנציה. התרופות פועלות על המוליכים העצביים כמו אצטיל כולין וגלוטמט שאחראים לתקשורת הבין־עצבית ומתחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

• תרופות שמעכבות את פירוק האצטיל כולין (acetylcholine esterase inhibitors) כמו ממוריט (דונפזיל) ואקסלון (ריבסטיגמין).

• תרופות שחוסמות את קולטני הגלוטמט במוח כמו ממנטין ואקסיבה.

ד"ר עדי וילף־ירקוני היא מומחית לנוירולוגיה ורופאה בכירה במרפאה לטרשת נפוצה במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש