חיפוש

dsdsdsd
אישה עם תג אדום של איידס על החולצה

איידס: המדריך המלא

איידס הוא מחלה שפוגעת במערכת החיסון כתוצאה מהידבקות בנגיף HIV. איך נדבקים? מהם התסמינים? אילו בדיקות אבחון קיימות? איך מטפלים? מה זה פפ, מה זה פרפ ומהו ההבדל ביניהם? מה זה U=U? האם נשאית איידס יכולה ללדת תינוק בריא? האם סוף המגיפה באופק?

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן

שם האבחנה בעברית: איידס
שם האבחנה באנגלית: HIV, AIDS
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופא (קליקס):
 HIV Positive

מה זה?

איידס הוא מחלה שפוגעת במערכת החיסון וליתר דיוק - בסוג מסוים של תאים במערכת החיסון: לימפוציטים (תאי דם לבנים) מסוג CD4. שמה של המחלה הוא ראשי התיבות של הביטוי (באנגלית) "כשל חיסוני נרכש" (Acquired Immune Deficiency Syndrome). מחולל המחלה הוא נגיף שמכונה HIV (ראשי תיבות של Human Immunodeficiency Virus). הנגיף הזה קיים בקרב קופים באפריקה (בלי שהוא פוגע בהם), וההשערה המקובלת כיום היא שבשנות ה־30 של המאה ה־20 (ואולי מעט לפני כן או אחרי כן) הוא עבר לבני אדם עקב ציד קופים ומגע עם דמם. המחלה הפכה למגיפה במערב בתחילת שנות ה־80 של המאה ה־20, ואז גם זוהה הנגיף מחולל המחלה.

מהו היקף התחלואה באיידס?

ב־2018 נשאו בדמם את נגיף האיידס כ־38 מיליון בני אדם ברחבי העולם, יותר ממחציתם באפריקה. קרוב ל־800 אלף בני אדם מתו מהמחלה הזאת במהלך אותה השנה, ואירעו 1.7 מיליון הדבקות חדשות.

בישראל התגלו מאז 1981 ועד תום 2017 9,593 נשאי HIV חדשים. במהלך התקופה הזאת נגרעו מהרשימות של משרד הבריאות 1,848 חולי איידס - חלקם בעקבות פטירה, אחרים בעקבות הגירה מישראל. לפיכך, נכון לסוף 2017 רשומים בישראל 7,745 נשאים של נגיף ה־HIV. ב־2018 אובחנו בישראל 431 נשאי HIV חדשים (6 מתוכם ילדים) - לעומת 363 מקרים חדשים ב־2016 ו־405 מקרים חדשים ב־2017.

איך נדבקים?

בשלוש דרכים עיקריות:

1. יחסי מין לא מוגנים: זוהי הדרך הנפוצה ביותר. הסיכון הרב ביותר מצוי במין אנאלי.

2. מוצרי דם: למשל, קבלת מנות דם נגועות (האפשרות הזאת כבר אינה קיימת בעולם המערבי כיוון שכל מנות הדם נבדקות), שיתוף מחטים בעת הזרקת סמים, שימוש חוזר במחטים, דקירה מחולה.

3. מאם לתינוקה - או בשלב ההריון, או בעת הלידה, או בהנקה.

ההדבקה היא בעיקר באמצעות מגע עם אחד מנוזלי הגוף הבאים: דם, נוזל זרע, נוזל נרתיקי, חלב אם.

איך לא נדבקים?

נו, זה כבר ישן, אבל נאמר שוב: לא נדבקים מחיבוק, מנשיקה, מאכילה מכלי אוכל משותפים, מישיבה על אותה האסלה, מעקיצות חרקים (כמו יתושים) גם אם עקצו קודם לכן נשאי HIV. רוק, צואה, שתן, קיא, דמעות או זיעה אינם נושאים נגיפי HIV ולכן גם לא ניתן להידבק באמצעות מגע איתם.

מהם סימני המחלה (אצל מי שאינם מטופלים)?

אצל חלק מהנדבקים יכולים להופיע בשבועות הראשונים לאחר ההדבקה תסמינים של מחלה דמוית שפעת כמו חום, בלוטות לימפה מוגדלות, כאבי גרון, כאבי ראש, כיבים בפה או באיברי המין. כל התסמינים האלה חולפים ללא טיפול לאחר כמה שבועות. השלב הזה נקרא "תסמונת HIV אקוטית", ובמהלכו כל מגע מיני לא מוגן עם נשא ה־HIV כרוך בסיכון רב להידבקות.

בשלב שלאחר מכן, שנמשך בממוצע 8 עד 10 שנים, הורס הנגיף בהדרגה את תאי ה־CD4 (שהם, כאמור, חלק ממערכת החיסון של הגוף). בשלב הזה האדם מרגיש כרגיל, ואין לו שום סימן לכך שהנגיף מצוי בדמו, אלא אם יעשה בדיקת דם לגילוי HIV. גם בשלב הזה הוא עלול להדביק כל מי שמקיים איתו מגע מיני לא מוגן.

עם התקדמות המחלה יורד מספרם של תאי ה־CD4 מתחת לרמה קריטית - מה שמחליש מאוד את המערכת החיסונית של הגוף וחושף אותו לזיהומים ולגידולים אופורטוניסטיים (זיהומים מזדמנים או מנצלי הזדמנויות). הזיהומים האלה אינם פוגעים באנשים בריאים, אך "מנצלים את ההזדמנות" לתקוף את מי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת בגלל מצבת "חיילים" נמוכה (מחסור בתאי CD4). בשלב הזה כמות הנגיפים בדם - מה שנקרא "העומס הנגיפי" - היא גבוהה מאוד, וסכנת ההדבקה היא משמעותית מאוד. כאשר מתפרצים הזיהומים האופורטוניסטיים הנשא כבר מרגיש חולה מאוד: הוא סובל משלל תסמינים ובהם ירידה במשקל, חולשה, חום, שלשולים, שיעול דמי, קושי לבלוע, קושי לראות, פריחות, סימנים שונים במערכת העצבים.

ללא טיפול מסתיים השלב הזה במוות. למרבה הצער, יש עדיין חולים שמאובחנים רק בשלב הזה של הופעת התסמינים הסופיים, ואז הסיכויים להצילם באמצעות הטיפול הקיים הם קטנים בהרבה מאשר הסיכויים להצילם אם הם מקבלים את הטיפול בשלב ההתחלתי של המחלה. מכאן החשיבות העצומה שבבדיקה ובגילוי מוקדם.

כמה זמן זה נמשך?

משך הזמן מההדבקה ועד לשלב הסופי שבו מופיעים הזיהומים האופורטוניסטיים (השלב הא־תסמיני שבו אין תסמיני מחלה) משתנה מאדם לאדם. לרוב מדובר ב־8 עד 10 שנים, אך יש אנשים שאצלם מהלך המחלה מהיר יותר, והם מגיעים לשלב המחלות האופורטוניסטיות בתוך 5 שנים. לעומת זאת יש בודדים שאצלם נמשך השלב הזה 20 שנים.

מהו ההבדל בין חולה לנשא?

האמת היא שההבדל אינו ממש חשוב... אלה מונחים ישנים, שמצויים פחות ופחות בשימוש. "נשא" מתייחס למצב שלפני הופעת הסימנים הקליניים, ו"חולה" הוא מי שכבר סובל מסימנים קליניים ו/או שהרמה של תאי ה־CD4 בדמו ירדה אל מתחת לערך של 200. כיום מקובל לדבר על "אנשים החיים עם HIV".

איך מאבחנים?

אך ורק באמצעות בדיקת מעבדה. הבדיקה המקובלת כיום במרפאות בארץ היא בדיקת דם הנקראת "קומבו". הבדיקה הזאת מגלה נוגדנים שהגוף יצר נגד הנגיף וגם חלקיק של הנגיף שנקרא אנטיגן p24. האנטיגן הזה הוא חלבון של ה־HIV, ורמתו בדם עולה מאוד זמן קצר לאחר ההדבקה, עוד לפני שהגוף מייצר נוגדנים. לאחר שהגוף מתחיל לייצר נוגדנים ל־HIV, יורדת רמת החלבון הזה בדם, וקשה לגלותו, אך בשלב הזה כבר ניתן לאתר את רמת הנוגדנים שבגוף, והאבחנה נעשית על סמך זיהוים.

"תקופת החלון" היא פרק הזמן שבין ההדבקה ועד השלב שבו ניתן לאבחן את המחלה בבדיקת דם. השאיפה היא, כמובן, להקטין ככל הניתן את תקופת החלון הזאת כדי לאפשר אבחנה מהירה ועל ידי כך להתחיל במהירות בטיפול ולמנוע הדבקה של בני זוג. משך הזמן החציוני של תקופת החלון בבדיקת ה"קומבו" הוא 13 עד 24 ימים, כלומר, אצל מחצית מהנדבקים ניתן לאבחן את המחלה בתוך 13 עד 24 ימים מההדבקה (אבל כ־50% עדיין יהיו שליליים גם אם נדבקו, ולכן יש לחזור על הבדיקה - אם יש חשד להדבקה). אצל 99% מהנדבקים ניתן לאבחן את המחלה בתוך 45 ימים מההדבקה. בדיקה אחרי 3 חודשים תגלה את כל אירועי ההדבקה.

ניתן לעשות את הבדיקה במרפאות כללית ללא תשלום. פשוט יש לבקש אותה מרופא המשפחה. התשובה מגיעה בתוך כמה ימים. אם מתקבלת תשובה חיובית (שמשמעותה הימצאות של נגיפי איידס בדם), יש לרוב לחזור על הבדיקה בשיטה שונה כדי לאבחן בוודאות.

קיימות גם בדיקות דם מהירות הנותנות תשובה בתוך כשעה (הבדיקות האלה נעשות - תמורת תשלום - בוועד למלחמה באיידס). יעילותן דומה ליעילותה של בדיקת הקומבו הרגילה, אך תקופת ה"חלון" ארוכה יותר. 

איך מטפלים?

הטיפול הוא באמצעות משלב ("קוקטייל") של כמה תרופות הפוגעות בשלבים שונים של מעגל החיים של הנגיף. ניתן ליטול את הקוקטייל הזה בכדור אחד הניתן פעם אחת ביום או בשילוב של כמה כדורים פעמיים ביום - בהתאם לנתוני המטופל. הטיפול נקרא ART (ראשי תיבות של Antiretroviral Therapy). הוא יעיל מאוד ומיועד לכל מי שאובחנו בדמו נגיפי איידס, ללא תלות באיזה שלב של המחלה הוא נמצא ומהי הרמה של תאי CD4 בדמו.

טיפול יעיל מביא בתוך כמה שבועות ולכל היותר בתוך כמה חודשים לירידה בכמות הנגיפים בדם (ירידה בעומס הנגיפי) ולעלייה הדרגתית במספרם של תאי CD4. במרפאות HIV עושים בדיקות דם לניטור המדדים האלה, ולכן חיוני להקפיד על מעקב מסודר במרפאת HIV. נוסף על כך יש להקפיד על רפואה מונעת: לקבל חיסונים, לעשות בדיקת פאפ, להפסיק לעשן.

ומה בנוגע להריון אצל אישה שאובחן אצלה HIV? 

לא זו בלבד שניתן לטפל בבטחה באיידס במהלך ההריון, אלא חייבים לטפל. הסיבה: טיפול באם במהלך ההריון מונע הדבקה של היילוד. הטיפול כולל לעיתים גם מתן תוך־ורידי של התרופה במהלך הלידה (בתלות במצבה של האם) וטיפול של 4 עד 6 שבועות בתינוק. אישה המטופלת כראוי ואשר מגיבה היטב לטיפול יכולה ללדת בלידה רגילה, והסיכון שתדביק את התינוק הוא אפסי.

זוהי הסיבה לחשיבות הגדולה של בדיקת HIV לנשים הרות, שעלולות לא להיות מודעות לעובדת היותן נשאיות ועלולות להדביק את צאצאיהן בהיעדר טיפול.

אפשר להירפא מאיידס?

עד היום לא נמצאה תרופה שמשמידה לחלוטין את ה־HIV. התרופות הקיימות מונעות מהנגיף להתרבות ומאפשרות לגוף לחדש את מערכת החיסון שלו, אבל אך ורק אם ממשיכים לקחת את הטיפול. עם הפסקת הטיפול יחזור הנגיף להתרבות. למעשה איידס הפך להיות מחלה כרונית בדומה לסוכרת וללחץ דם גבוה. לא ניתן להירפא ממנו, אך בעזרת טיפול ניתן להגיע לתוחלת חיים הקרובה מאוד לזו של האוכלוסייה הכללית.

מהי משמעות המונח undetectable?

המונח undetectable (בלתי מדיד ובקיצור: בלמ"ד) מתייחס למצב שבו אדם, שאובחן אצלו HIV, שנמצא במעקב רפואי מסודר ומקבל טיפול יעיל, מגיע למצב שבו העומס הנגיפי בדמו מגיע אל מתחת לרמה שהמעבדה מסוגלת לגלות. במילים אחרות: לא ניתן לגלות את הנגיף בבדיקה של העומס הנגיפי. עם זאת יש לזכור שגם במצב כזה הנגיף עדיין מצוי בגוף ועלול להתפרץ במקרה של הפסקת הטיפול.

זה אומר כי מי שהוא undetectable לא יאבחנו אצלו HIV אם יעשה בדיקה בעת שהוא מטופל?

ממש לא. הבדיקה הרגילה המיועדת לבדיקת HIV (שבודקת, כאמור, את קיומם של נוגדנים לנגיף בדם) עדיין תזהה את הנוגדנים, והאבחנה עדיין תהיה שמדובר באדם שחי עם HIV.

מה זה U=U

U=U הוא קיצור של undetectable=untransmittable (לא מדיד=לא מדביק). מדובר באדם עם HIV שמקבל טיפול יעיל, ורמת הנגיף בדמו יורדת אל מתחת לסף המדידה (undetectable). אדם כזה אינו מדביק שותפים מיניים שלו גם אם אינו משתמש בקונדום. במילים אחרות: אדם עם HIV שמטופל והוא undetectable אינו מסכן אחרים בהדבקה, לעומת מי שהסטטוס שלו אינו ידוע, וייתכן שהוא נשא של הנגיף ומדביק אחרים בלי לדעת את זה.

אז עכשיו ברור מדוע כל כך חיוני לטפל 

קודם כול כדי לשמור על בריאות האדם שחי עם HIV, לתת לו איכות חיים ותוחלת חיים רגילה וכן כדי למנוע הדבקה של פרטנרים מיניים והדבקה של תינוקות מאמהותיהם.

מה זה פפ?

PEP (ראשי תיבות של Post-Exposure Prophylaxis) הוא טיפול מונע הדבקה שניתן לאחר חשיפה פוטנציאלית ל־HIV. מי שנחשף ל־HIV - למשל בעקבות יחסי מין לא מוגנים עם חולה איידס לא מטופל) - מצוי בסכנת הידבקות. טיפול תרופתי - כמו זה הניתן לחולים - למשך חודש ימים מפחית מאוד את הסיכון הזה, אם מתחילים אותו בתוך 72 שעות מהחשיפה. ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר, יעילותו רבה יותר. ההחלטה על מתן טיפול כזה אינה מתקבלת באופן אוטומטי אלא נתונה לשיקול דעתו של הצוות הרפואי בחדר המיון. אנשי הצוות מביאים בחשבון את הסיכון להדבקה (בהתאם לסוג החשיפה ולסטטוס של מקור החשיפה) לעומת הנזק הפוטנציאלי ותופעות הלוואי של טיפול בן חודש ימים הניתן לאדם בריא.

כאמור, מטופל שהוא undetectable אינו עלול להדביק אחרים, ואין צורך לתת פפ לאחר מגע לא מוגן עימו. עם זאת, פפ אינו תחליף לשימוש בקונדום כפי שמוסבר בהמשך.

ומה זה פרפ? 

PrEP (ראשי תיבות של Pre-exposure prophylaxis) הוא טיפול מונע הדבקה הניתן לפני חשיפה פוטנציאלית ל־HIV. הטיפול הזה מיועד למי שמצוי בקבוצת סיכון מוגבר להידבק (למשל, בן זוג או בת זוג של נשא HIV שאינו נוטל טיפול אנטי רטרו־ויראלי, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ואינם מקפידים על שימוש בקונדום, מי שנוהגים לקיים יחסי מין בתשלום). הטיפול המונע המאושר בישראל הוא כדור אחד ביום על בסיס קבוע. מוסמכים לרשום אותו רק רופאים שעברו הכשרה למתן הטיפול הזה, ויש להם אישור של משרד הבריאות לכך.

שימוש ב־PrEP דורש מהמטופל להתנהג באחריות: עליו להקפיד לעשות בדיקות שגרה, לוודא שלא נדבק ב־HIV (במצב כזה תוצאות הטיפול המונע עלולות להיות הרסניות) או במחלות מין אחרות ולוודא שלא נגרם לו נזק בעקבות הטיפול. בן זוג למטופל חיובי שהוא undetectable אינו צריך להשתמש ב־PrEP מאחר שבמקרה כזה חל עליו, כזכור, עקרון ה־U=U.

זה אומר שאפשר לזרוק את הקונדום?

ממש לא. קונדום מגן מפני מחלות מין רבות אחרות שאינן איידס. למרבה הצער, עם השינוי בהגדרתה של מחלת האיידס ממחלה קטלנית למחלה כרונית, פחת השימוש בקונדום, ונצפית עלייה תלולה בשיעור המחלות האחרות העוברות במגע מיני, בחלקן מטרידות מאוד, עקשניות וקשות לטיפול.

יש חיסון?

לא.

האם סוף המגיפה באופק?

בהיעדר חיסון, האמצעי העיקרי לחיסול המגיפה הוא במניעת הדבקה. ככל שיותר אנשים יאובחנו מוקדם ויקבלו טיפול, יהיו פחות הדבקות חדשות (עקרון ה־U=U). הגישה הזאת כבר מוכיחה את עצמה במקומות שונים בעולם.

תוכנית ה־90-90-90 שגיבש ארגון הבריאות העולמי מבוססת על ההנחה שאם 90% מהחולים יאובחנו, ו־90% מהמאובחנים יטופלו, ו־90% מהמטופלים יהפכו להיות undetectable - אפשר יהיה להפחית את ממדי המגיפה במידה ניכרת עד כדי הכחדתה. זהו יעד שאפתני מאוד, ובשלב הזה רק מדינות מעטות עומדות בו.

מכל מקום, הכללים ברורים: בכל מקרה של ספק יש להיבדק, ובכל מקרה של הדבקה יש לטפל.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש