חיפוש

dsdsdsd
אישה מודדת לעצמה את לחץ הדם

לחץ דם גבוה

מהו לחץ דם גבוה? מדוע נקבע כי לחץ דם מעל 140/90 הוא גבוה? מהן הסיבות ללחץ דם גבוה? מהם היתרונות של מדידת לחץ דם בבית? מתי מתחילים בטיפול תרופתי? מדריך

דוקטור אהוד קדמן

ד"ר אהוד קדמון

​​​שם האבחנה בעברית: לחץ דם גבוה או יתר לחץ דם
שם האבחנה באנגלית: Hypertension
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Hypertension, Essential Hypertension, Primary Hypertension, HTN​

מהו לחץ דם?

הדם נושא חמצן וחומרים נוספים הנחוצים לרקמות הגוף. הלב הוא משאבה המזרימה את הדם לרקמות. התכווצות הלב יוצרת לחץ שדוחף את הדם לזרום בכלי הדם (בעורקים ובוורידים).

הלחץ גבוה יותר בזמן שהלב מתכווץ (סיסטולה) ונמוך יותר בזמן שהלב רפוי ומתרחב (דיאסטולה). לחץ הדם בעורקים אינו יורד לאפס, אפילו כשהלב רפוי.

יחידות המידה המקובלות ללחץ הדם הן מילימטר כספית (ממ"כ).

מהו לחץ דם תקין?

הערכים הטיפוסיים ללחץ דם תקין הם 120 ממ"כ בזמן סיסטולה (לחץ דם סיסטולי) ו־80 ממ"כ בזמן דיאסטולה (לחץ דם דיאסטולי).

מקובל בכתיבה לרשום 120/80 ובדיבור לומר "120 על 80".

מהו לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)?

לחץ דם שהערכים שלו הם מעל 140/90 (כלומר לחץ סיסטולי מעל 140 ממ"כ ו/או לחץ דיאסטולי מעל 90 ממ"כ) נחשב ללחץ דם גבוה (hypertension או בקיצור HTN).

מדוע נקבע כי לחץ דם מעל 140/90 הוא גבוה?

הסף הזה נקבע לאחר שהתברר כי מי שיש להם לאורך זמן (שנים) לחץ דם שגבוה מ־140/90 מצויים בסיכון מוגבר לסבול ממחלות של הלב ושל כלי הדם ובהם התקף לב, אירוע מוחי, פגיעה בתפקוד הכליות, פגיעה בראייה.

כמו כן נמצא שטיפול להורדת לחץ הדם מפחית את הסיכון להופעת המחלות האלה, ולכן יש חשוב לאבחן אותן ולטפל בהן.

מהם התסמינים של לחץ דם גבוה?

בדרך כלל אין תסמינים ללחץ דם גבוה, ולכן הוא מכונה "הרוצח השקט".

רק אם לחץ הדם גבוה במיוחד (לחץ סיסטולי קרוב ל־200) הוא עלול לגרום לתסמינים כמו כאב ראש, שינויים בראייה, כאבים בחזה וקוצר נשימה.

עד כמה נפוץ לחץ דם גבוה, ומי נמצא בסיכון מוגבר?

20% עד 40% מהמבוגרים סובלים מלחץ דם גבוה. ככל שמתבגרים כך גדל הסיכון ללחץ דם גבוה, ואחרי גיל 60 שכיחות המחלה הזאת היא יותר מ־60%. מדובר במחלה שבדרך כלל לא מחלימים ממנה אלא היא מלווה את האדם עד סוף ימיו (מחלה כרונית).

גורמים נוספים שמגדילים את הסיכון ללקות בלחץ דם גבוה הם היעדר פעילות גופנית או פעילות גופנית מועטה מדי ועודף משקל (מחסור בתנועה ועודף משקל מחריפים בדרך כלל ככל שמתבגרים).

מהן הסיבות ללחץ דם גבוה?

אף שמדובר במחלה שכיחה, אין תשובה מלאה לשאלה הזאת. עדיין איננו מכירים את כל הסיבות ללחץ דם גבוה.

כלי הדם עשויים מרקמת שריר. כשהשריר הזה מתכווץ, קטן הקוטר של כלי הדם. הקטנת קוטר של כלי דם גורמת להפעלת לחץ מוגבר על הדם שזורם בהם.

את מידת הכיווץ של דופנות כלי הדם קובעים הורמונים שונים, שבחלקם מופרשים מהכליות. גם כמות הנוזלים וכמות המלחים בגוף קובעות את נפח הדם שזורם בכלי הדם: ככל שכמות המים והמלח רבה יותר, כך גדל לחץ הדם. גם את כמות המים והנוזלים בגוף קובעות במידה מסוימת הכליות.

במטופלים קשישים קיים כנראה מנגנון נוסף שגורם ללחץ דם גבוה: ההתקשחות של כלי הדם.

הלב מתכווץ ומזרים אל העורקים הראשיים הרבה דם בזמן קצר (כ־70 מיליליטר בכחצי שנייה). אי־אפשר להזרים דם בקצב גבוה כל כך אל כל הגוף, ולכן הדם מצטבר זמנית בתוך העורקים הגדולים - שהם כלי דם גמישים שיכולים להתרחב ולהכיל באופן זמני את "עודף הדם" ולהזרים אותו בהדרגה אל המשך הצנרת – אל העורקים הקטנים יותר ואל הוורידים.

אפשר להשוות את כלי הדם הגדולים לבלון: הלב מתכווץ וממלא את הבלון, ואחר כך הבלון מתרוקן בהדרגה אל המשך הצנרת.

כידוע, כשאנחנו מנפחים בלון גמיש, לא צריך להתאמץ מאוד, ואפשר להכניס נפח גדול של אוויר בלי להפעיל לחץ חזק בעזרת הלחיים. לעומת זאת, כאשר אנחנו מנפחים בלון נוקשה, הרי בשביל להכניס אותה כמות של אוויר צריך להפעיל לחץ חזק בעזרת הלחיים.

ככל שאנשים מתבגרים, כלי הדם שלהם נעשים נוקשים יותר, ולכן הדם שנפלט מהלב צריך לדחוק בכוח רב יותר את דופנות העורקים הנוקשים, ולכן הלחץ שנוצר בהם הוא גבוה.

במרבית המקרים, הסיבות ללחץ דם גבוה הן אלה שתוארו. לחץ דם כזה נחשב ל"רגיל" ונקרא גם "לחץ דם ראשוני" (Essential Hypertension או Primary Hypertension).

מה זה יתר לחץ דם שניוני?

בחלק קטן מהמקרים (5% עד 15%) קיימת סיבה אחרת, הגורמת לעליית לחץ הדם (בעיות בכליות, בעיות בהורמונים, נטילת תרופות ועוד). יתר לחץ דם כזה נקרא "שניוני" (secondary).

כאשר מתקבלת אבחנה של לחץ דם גבוה ישנן נסיבות שבהן נניח שלא מדובר ביתר לחץ דם רגיל, אלא נחפש סיבה מיוחדת הגורמת ללחץ הגבוה.

יש לחשוד במצבים כאלה כאלה כשמדובר בצעירים שטרם מלאו להם 40 שנים ושסובלים מיתר לחץ דם חמור (מעל 160/100) או כשמדובר במטופלים שאצלם הופיע לחץ הדם הגבוה (או החמיר מאוד) בפתאומיות. 

כמו כן יש לחשוד שמדובר בלחץ דם שניוני אם ההיסטוריה הרפואית של המטופל כוללת אחד או יותר מהמצבים הבאים:

• בעיות בכליות או בדרכי השתן.

• שימוש בתרופות כמו סטרואידים או בטיפות אף.

• הופעה פתאומית של הזעה או של הסמקה או של דפיקות לב.

• בעיות בבלוטת התריס.

• נחירות ודום נשימה בשינה.

מה זה לחץ דם ממאיר?

לחץ דם ממאיר (malignant hypertension) הוא לחץ דם גבוה מאוד (יותר מ־180/110) שבדרך כלל עולה בפתאומיות ובמהירות רבה.

זהו מצב חירום רפואי שבדרך כלל מתלווים אליו תסמינים (כאב ראש, הפרעות בראייה, כאבים בחזה, קוצר נשימה, ישנוניות, פרכוסים) ואשר מחייב פינוי מהיר לחדר מיון.

לחץ הדם ומגפת הקורונה

אחד מגורמי הסיכון לחלות במחלת הקורונה (COVID 19) הוא לחץ דם גבוה. כשפרצה המגפה הועלה החשש שתרופות מסוימות לטיפול בלחץ דם גבוה עלולות להגדיל את הסיכון להידבק בנגיף.

מדובר בתרופות מהמשפחה של מעכבי ACE (כמו טריטייס, רמיפריל, סילריל) או מהמשפחה של חוסמי הקולטן להורמון אנגיוטנסין (כמו אוקסר, לוטן, דיובאן).

בדיעבד התברר שהחשש לא היה מוצדק, ואף ייתכן שהתרופות האלה עשויות להקל את מהלך המחלה הריאתית אצל מי שנדבקו בנגיף.

לפיכך ההנחיה החד־משמעית כיום היא היא שמטופלים שהומלץ להם להשתמש בתרופות האלה ימשיכו ליטול אותן ולא יפסיקו בגלל החשש מהידבקות בנגיף הקורונה.

איך מאבחנים לחץ דם גבוה?

מאחר שברוב המקרים לא מרגישים שלחץ הדם גבוה, הרי כדי לגלות זאת צריך למדוד מדי פעם את לחץ הדם.

ניתן למדוד לחץ דם באמצעות מכשיר פשוט בביקור אצל רופא המשפחה, ואפשר למדוד אפילו בבית, באמצעות מד לחץ דם ביתי שניתן לרכוש בבתי מרקחת או ברשתות הפארמה.

מתי לעשות בדיקת סקר ללחץ דם גבוה?
כשמדובר בבדיקת סקר יש לבדוק לחץ דם אצל כל מבוגר שמעל גיל 18 שנים. לאחר בדיקה ראשונית תקינה יש לחזור על הבדיקה בהפרשים של בין שנה לבין חמש שנים. ככל שהערכים תקינים יותר (נמוכים יותר), אפשר להגדיל את המרווח בין בדיקה לבדיקה.

מהי "תסמונת החלוק הלבן"?
ישנם אנשים שסובלים מ"תסמונת החלוק הלבן", כלומר עצם הבדיקה בנוכחות הרופא או האחות גורמת להתרגשות ולחרדה, והתוצאה היא שנמדד לחץ דם גבוה מדי שאינו מאפיין את הערכים ה"אמיתיים" של אותו אדם.

כדי להתגבר על הבעיה הזאת יש לחזור על המדידה פעם נוספת ואפילו פעמיים בהפרש של דקה או שתיים בין הבדיקות, ובדרך כלל הערכים בבדיקות החוזרות יהיו נמוכים יותר, ומקובל לראות בהם את הערכים האמיתיים.

מהם היתרונות של מדידת לחץ דם בבית?
אפשרות נוספת היא למדוד את לחץ הדם לבד בבית, וגם במקרה כזה כדאי לעיתים לחזור מייד על הבדיקה כדי לבחון אם המדידה הראשונית היא אמיתית או מבטאת התרגשות וחרדה.

יש לציין שהמדידות הביתיות נחשבות למייצגות טובות יותר של המצב האמיתי בהשוואה לבדיקות במרפאה.

עם זאת, מאחר שבבית המטופל רגוע יותר, וניתן לצפות לערכים נמוכים יותר, הרי שאפילו ערכים מעל 135/85 בבדיקות ביתיות מצביעים על לחץ דם גבוה (לעומת ערכים מעל 140/90 בבדיקות שנערכות במרפאה).

שלושה טיפים למדידת לחץ דם
• רצוי לבדוק את לחץ הדם בשעות שונות במהלך היממה (למשל בבוקר ובערב).

• רצוי לבדוק את לחץ הדם בפעמים הראשונות בשתי הידיים, ואם מתקבל הבדל בין שתי הידיים, הרי שלחץ הדם הגבוה מבין שתי הידיים הוא הקובע. לאחר שיודעים באיזו משתי הידיים לחץ הדם בדרך כלל גבוה יותר, יש להקפיד על מדידה בזרוע שבה לחץ הדם גבוה יותר.

• חשוב שמידת השרוול של מד הלחץ תתאים למטופל. במטופל שסובל מעודף משקל המשתמש בשרוול קטן מדי יתקבלו ערכים שגבוהים במעט מהערכים האמיתיים. לעומת זאת אם המטופל משתמש בשרוול גדול מדי, יתקבלו ערכים שנמוכים מהערכים האמיתיים.

מהו הולטר לחץ דם?
ישנו כלי אבחון נוסף שעשוי להיות שימושי אצל חלק מהמטופלים - הולטר לחץ דם. זהו מכשיר המורכב על הזרוע למשך 24 שעות ומודד אוטומטית, שוב ושוב את לחץ הדם הן ביום והן בלילה.

זהו כלי יעיל בשביל לקבל תמונה מקיפה יותר על לחץ הדם לאורך היממה כולה. כמו כן הוא מסייע לנטרל את המרכיב של המתח הנפשי בזמן המדידה ("תסמונת החלוק הלבן"). הסף של לחץ דם גבוה במדידת הולטר הוא 130/80 (ממוצע של היום ושל הלילה).

מי זקוק לטיפול וכיצד מטפלים?

לאחר שצוברים כמה מדידות אפשר להעריך את משמעותו של לחץ הדם. ערכים מתחת ל־120/80 נחשבים לאופטימליים, אבל גם ערכים מעט גבוהים יותר אינם מצריכים בדרך כלל - כל עוד הם לא מעל 140/90.

כאמור, לחץ דם גבוה לאורך זמן כרוך בתחלואה של הלב ושל כלי הדם, ומטרת הטיפול היא להפחית את הסיכון ללקות במחלות האלה.

לפיכך כשמדובר במי שנמצאים בסיכון גבוה מאוד (מטופלים שההיסטוריה הרפואית שלהם כוללת מחלות של הלב ושל כלי הדם כמו אוטם שריר הלב או אירוע מוחי), הנטייה היא לתת להם טיפול להפחתת לחץ הדם - אפילו לערכים שנמוכים במעט מ־140/90.

לפני שמתחילים בטיפול יש להעריך את הנזק שכבר נגרם כתוצאה מלחץ הדם הגבוה.

את הבדיקה עושים ב"איברי מטרה" - איברים הנוטים להיפגע כתוצאה מערכים גבוהים של לחץ דם: בודקים אם קיים עיבוי של שריר הלב (לפי אק"ג או לפי אקו לב), בודקים אם יש היסטוריה של הפרעות קצב כמו פרפור פרוזדורים, בודקים את תפקוד הכליות (עושים בדיקת חלבון בשתן ובדיקת דם לתפקוד הכליות) ומפנים לרופא עיניים כדי שיעמוד על מצבם של כלי הדם ברשתית.

כאשר ערכי לחץ הדם אינם מאוד גבוהים (כלומר מעל 140/90 אבל מתחת ל־160/100), השלב הראשון בטיפול יהיה בדרך כלל הנחיות לשינוי אורח החיים:

• ירידה במשקל למי שסובלים מעודף משקל (היעד הנדרש הוא BMI מתחת ל־30; היעד הרצוי הוא BMI בין 20 ל־25).

• הגבלת הצריכה של מלח: עד 5 גרם מלח ביום (שהם 2 גרם נתרן) ביום. במקביל יש להרבות בצריכת פירות וירקות ולהגביל את צריכת השומן הרווי.

• פעילות גופנית אירובית (30 דקות בעצימות בינונית, 5 עד 7 פעמים בשבוע).

• גמילה מעישון.

• צריכה מתונה של יין אדום.

מתי מתחילים בטיפול תרופתי?
כשמדובר בערכים מתונים של לחץ דם גבוה ((מתחת ל־160/100) מתחילים בטיפול התרופתי אם לא הושגו תוצאות משביעות רצון לאחר כמה חודשים של שינוי אורח החיים; מתחילים מייד בטיפול התרופתי אם מדובר במטופל שסובל מלחץ דם גבוה מאוד (יותר מ־160/100).

בקשישים (בני 65 ויותר ובעיקר בני 80 ויותר) - במיוחד אם הם רזים ושבריריים - הנטייה היא להמעיט עד כמה שניתן בטיפול תרופתי.

אם לחץ הדם שלהם הוא גבוה מאוד - מעל 160/90 - אין מנוס מטיפול תרופתי, אולם ההחלטה לטפל בערכים שהם מעל 140/90 אך מתחת ל־160/90 מותנית בכך שהמבוגרים מצליחים לסבול היטב את הטיפול ללא תופעות לוואי ניכרות (כמו חולשה וסחרחורות).

אם התקבלה החלטה להתחיל בטיפול תרופתי, מקובל היום להתחיל שילוב של שני תכשירים שונים, רצוי שני תכשירים המשולבים בכדור אחד (כמו אקספורג', טריטייס קומפ, אוקסאאר פלוס). מסתפקים בתכשיר בודד אם ערכי לחץ הדם גבוליים או כאשר מדובר בקשישים.

היעד הראשוני הוא להגיע לערכי לחץ דם שנמוכים מ־140/90, אבל במרבית המטופלים השאיפה היא להגיע אפילו לערכים נמוכים יותר: פחות מ־130/80 - אם הטיפול נסבל היטב (ללא תופעות לוואי) ואם המטופל אינו קשיש (בקשישים השאיפה היא שלא לרדת אל מתחת ל־130 סיסטולי).

לאחר תחילת הטיפול התרופתי יש להמשיך לעקוב אחרי ערכי לחץ הדם ולבחון אם היעדים הושגו לאחר 3 עד 6 חודשי טיפול.

איזה רופא מטפל בלחץ דם גבוה? מתי צריך לפנות למומחה?

לחץ דם גבוה הוא מצב שכיח מאוד, ורופאי המשפחה בקיאים ומנוסים לאבחן אותו ולטפל בו. במרבית המקרים אין צורך במעורבות של רופא נוסף.

למקרים חריגים קיימות מרפאות ייעודיות ללחץ דם גבוה. הרופאים העוסקים בתחום הם נפרולוגים, מומחים למחלות כליה.

מי זקוק להפניה למרפאת לחץ דם גבוה?
להפניה כזאת זקוקים מטופלים שיש חשד כי הם סובלים מלחץ דם גבוה שניוני וכן מטופלים שלחץ הדם הגבוה שלהם עמיד לטיפול (כלומר, התרופות שרשם רופא המשפחה לא השיגו את היעד הנדרש).

ד"ר אהוד קדמון הוא קרדיולוג מומחה לקוצבים ולהפרעות קצב לב במערך לקרדיולוגיה של בית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית

ומה בנוגע ללחץ דם נמוך?

ממש כאן מחכה לך כל המידע החשוב


הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש