אבחנות
פורסם בראשונה: 29.03.2012
עדכון אחרון: 15.09.2013
  • דוקטור דוד טובבין ד"ר דוד טובבין
  • ד"ר רות גופן ד"ר רות גופן

אי־ספיקת כליות (מחלת כליה כרונית)

לקריאה נוחה
מהי אי־ספיקת כליות (מחלת כליה כרונית)? איך מאבחנים את המחלה? איך חיים איתה? המדריך של אתר כללית עונה על כל השאלות האלה ועל שאלות רבות נוספות
אי ספיקת כליות

​​שם האבחנה בעברית: אי־ספיקת כליות כרונית, מחלת כליה כרונית
שם האבחנה באנגלית: Chronic Renal Failure
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופא (קליקס):
Renal Failure - Chronic   

תוכן העניינים
מה זה?
ממה נגרמת מחלת כליה כרונית?
מהם התסמינים של מחלת כליה כרונית?
עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?
איך אני לעומת האחרים?
כמה זמן זה נמשך?
איך מאבחנים?
איך מטפלים?
זה חד־פעמי? זה יחזור?
עלולים להיות סיבוכים?
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
מתי "אחזור לעצמי"?
איך חיים עם מחלת כליה כרונית?    

מה זה?

אי־ספיקת כליות (RenaL Failure) היא מונח רפואי המציין הפרעה בתפקוד הכליות. המונח הזה הוחלף בשנים האחרונות בשני מונחים חדשים:

פגיעה כלייתית חדה (Acute Kidney Injury - AKI) שמציין מצב של אי־ספיקת כליות חדה (Acute Renal Failure - ARF).

מחלת כליה כרונית (Chronic Kidney Disease - CKD) לציון מצב של אי־ספיקת כליות כרונית (Chronic RenaL Failure - CRF).

מחלת כליה כרונית היא מצב שבו קיימת פגיעה ברקמת הכליה ובתפקוד הכליה. תפקיד הכליה הוא לסנן מהדם נוזלים וחומרים מומסים שונים ולהוציאם מהגוף בנוזל השתן. פגיעה בתפקוד הכליות עלולה לגרום להצטברות של חומרי פסולת ושל נוזלים בגוף, להפרעה במאזן המינרלים, כמו אשלגן, מגנזיום, סידן וזרחן, ולהפרעה בייצור חומרים חיוניים כמו ויטמין D ואריתרופואטין (הורמון המיוצר בכליה ומעודד יצירת כדוריות דם אדומות).

מחלת כליה כרונית נוטה להחמיר במשך הזמן, ולאחר חודשים - ולעיתים לאחר שנים - היא עלולה להפוך אצל חלק קטן מהחולים למחלת כליה סופנית (End Stage Renal Disease ובקיצור: ESRD). מחלת כליה סופנית מצריכה מציאת תחליף לכליה שאינה מתפקדת. התחליף הזה עשוי להיות טיפולי דיאליזה או השתלת כליה. שני הפתרונות האלה הם תחליף חלקי - מהבחינה הכמותית ומהבחינה האיכותית - לכליות המקוריות. עם זאת השתלה היא פתרון עדיף על פני טיפולי דיאליזה - אצל חולים מתאימים שעברו הכנה מתאימה.

ניתן לעצור את ההידרדרות בתפקוד הכליות, אולם רקמת כליה שהפסיקה לתפקד ומתה לעולם לא תוכל לחזור לתפקוד. לכן חשוב מאוד לגלות אי־ספיקת כליות כרונית מוקדם ככל האפשר ולהתחיל מהר ככל שניתן את הטיפולים לבלימת ההידרדרות.
בחזרה למעלה

ממה נגרמת מחלת כליה כרונית?

למחלת כליה כרונית יש סיבות רבות, ובדרך הן משפיעות במשולב על התפתחות המחלה ועל החמרתה.

מחלת כליה כרונית ומחלה של הלב ושל כלי דם (Cardio Vascular Disease ובקיצור: CVD) לרוב משולבות זו בזו שכן לשתיהן גורמי סיכון משותפים כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, עישון והשמנה, וכל אחת מהן גורמת למחלה האחרת ומחמירה אותה. למחלה המשולבת הזאת יש שם: תסמונת לבבית־כלייתית (Cardio Renal Syndrome)

למחלת כליה כרונית יש סיבוכים רבים שפוגעים במערכות רבות בגוף, והסיבוכים האלה נוטים להחריף ככל שהמחלה מחמירה. לכן חשוב לזהות ולטפל מוקדם ככל האפשר במחלת כליה כרונית ובגורמי הסיכון למחלה.

ההזדקנות של הכליה מתחילה בין גיל 30 לגיל 40 (בממוצע 35), והדבר בא לידי ביטוי בירידה הדרגתית בתפקוד שלה. אצל אנשים בריאים, בעלי רקע גנטי טוב וללא גורמי סיכון צפויה הירידה בתפקוד להיות בשיעור מתון מאוד. כך, למשל, אצל שליש מבני ה־75 ומעלה שיש להם רקע גנטי טוב, ואין להם גורמי הסיכון - או שגורמי הסיכון מטופלים היטב - הירידה בתפקוד הכליה היא מינימלית - בשיעור של 10% בלבד.

א​צל אדם שמוגדר "בריא ממוצע" - שאין לו מחלות קשות הפוגעות בכליה, אבל יש לו גורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה ועודף שומנים בדם או שהוא עישן בעבר - אפילו במידה מתונה - עלול לאבד בגיל 75 כ־40% מהתפקוד הכלייתי שלו. אובדן תפקוד בשיעור כזה מוגדר "מחלת כליה כרונית בדרגה קלה־בינונית". ירידה כזאת בתפקוד הכליה מתרחשת לעיתים קרובות ללא שינוי בולט ברמת הקראטינין בדם.

אצל אנשים שלהם רקע גנטי גרוע ו/או גורמי סיכון קשים שאינם מטופלים כיאות, עלולה הירידה בתפקוד הכליות להיות תלולה ומהירה יותר ומלווה בעלייה ניכרת ברמת הקראטינין. אם הכליה מתפקדת בשיעור של 45% בלבד מהתפקוד המלא שלה, מדובר במחלת כליה כרונית בדרגה בינונית־קשה. אם תפקוד הכליה הוא מתחת ל־30%, מדובר במחלת כליה כרונית בדרגה קשה, ואם התפקוד הוא בשיעור של מתחת ל־15% - מדובר במחלת כליה סופנית. ירידה של רמת התפקוד ל־7.5% ופחות מחייבת טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.

ניתן לחלק את גורמי הסיכון למחלת כליה כרונית לשלוש קבוצות עיקריות:

1. גורמי סיכון שפוגעים בעת ובעונה אחת הן ברקמת הכליה ובתפקודה והן בלב ובכלי הדם ובתפקודם. גורמי הסיכון האלה הם עודף משקל, סוכרת, לחץ דם גבוה, יתר שומנים בדם (היפרליפידמיה) ועישון.
 
2. גורמי סיכון שנובעים מפגיעה ברקמת הכליה ובה בעת מחריפים עוד יותר את הפגיעה בה וגורמים לסיבוכים רבים בגוף: חלבון בשתן, חמצת מטבולית, מחלת עצם מטבולית במחלת כליה כרונית (Mineral Bone Disease - Chronic Kidney Disease), חסר דם (אנמיה) וחסר ברזל.

3. מחלות שפוגעות באופן עקיף בכליות ובתפקודן, ובהן מחלות של הלב ושל כלי הדם (למשל, אי־ספיקת לב, סיבוכים לאחר צנתור ולאחר ניתוחי מעקפים), זיהומים וחסימות בדרכי השתן, מחלות כליה דלקתיות ומחלות כליה פוליציסטיות. גם תרופות רבות - ובהן משככי כאבים ואנטיביוטיקות שונות - עלולות לפגוע בכליות.
בחזרה למעלה

מהם התסמינים של מחלת כליה כרונית?

התסמינים של מחלת כליה כרונית עלולים לבוא לידי ביטוי במערכות רבות ובתהליכים רבים בגוף:

1. קוצר נשימה, בצקות ולחץ דם גבוה - כתוצאה מאגירת נוזלים ברקמות שונות.

2.  חוסר תיאבון, בחילה, הקאות, גרד, הפרעות שינה, כאבים בעקבות פגיעה בעצבים, הפרעות בחשיבה ובמצב הכרה, קשיים בתפקוד המיני - כתוצאה מהצטברות רעלים.

3. חולשה, עייפות וקוצר נשימה כתוצאה מהפרעה בייצור של כדוריות הדם האדומות. ההפרעה הזאת נגרמת בגלל שיבושים בהורמון אריתרופואטין שמפרישה הכליה ושמווסת את ייצור הדם בגוף וכן עקב מחסור בברזל ששכיח במחלת כליה כרונית.

4. עצמות חלשות שנוטות להישבר וכאבי עצמות. הסיבה: כתוצאה מהירידה בתפקוד הכליה ישנה פגיעה במאזן הסידן, הזרחן והוויטמין D.

5. שיבושים בפעולת הלב - עד כדי סיכון החיים - בגלל עודף אשלגן. נוסף על כך מגדילה מחלת הכליות את הסיכון למחלת לב איסכמית ולמחלה של כלי הדם הפריפריים.

6. לחץ דם גבוה - בין היתר בגלל הצטברות של עודפי נוזלים. את לחץ הדם הזה קשה מאוד לאזן.

מאחר שמחלת כליה כרונית נוטה להתפתח בהדרגה, הרי לעיתים קרובות גם התסמינים מופיעים בהדרגה.
בדרך כלל ככל שהנזק שנגרם לכליות חמור יותר, כך התסמינים יהיו קשים יותר.
בחזרה למעלה

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחהבפורום בדיקות מעבדה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).
בחזרה למעלה

איך אני לעומת האחרים?

מחלת כליה כרונית היא נפוצה מאוד: ההערכות הן שכ־30% מהמבוגרים שמעל גיל 50 סובלים ממנה בדרגות חומרה משתנות.
בחזרה למעלה

כמה זמן זה נמשך?

אי־ספיקת כליות כרונית היא מחלה שנמשכת כל החיים.
בחזרה למעלה

איך מאבחנים?

האבחנה נעשית על סמך בדיקת דם ובדיקות שתן. לעיתים יש צורך בנטילת ביופסיה של הכליה כדי לקבוע מהו הגורם לפגיעה בכליה.
בחזרה למעלה

איך מטפלים?

ראשית, חשוב לדעת שניתן למנוע פגיעה בכליות באמצעות שמירה על אורח חיים בריא: פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון, הגבלת הצריכה של אלכוהול, שמירה על משקל תקין והקפדה על דיאטה מאוזנת מפחיתות את הסיכון לחלות במחלת כליות כרונית.

אם הכליות נפגעו, לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו, אולם ניתן בהחלט למנוע נזק נוסף לכליות באמצעות טיפול תרופתי מתאים. למשל, אם הכליות ניזוקו בגלל סוכרת, הרי איזון של רמת הסוכר בדם ימנע נזק נוסף לכליות.

כמו כן ניתן לתת טיפול תרופתי לסיבוכים השונים הנובעים מהפגיעה בכליות:

1. מתן תרופות נגד לחץ דם גבוה.

2. מתן משתנים כמו פוסיד להוצאת נוזלים ומלח וקייקסלאט כדי להפחית את רמת אשלגן בדם.

3. טיפול בחמצת המטבולית באמצעות מתן בסיס כמו ביקרבונט כדי להגן על הכליות ועל העצמות.

4. מניעת מחלת עצם מטבולית באמצעות מתן חומרים שמקטינים את ספיגת הזרחן מהמזון ומתן תוספת של ויטמין D.

5. טיפול באנמיה באמצעות מתן אריתרופואטין וברזל.

6. טיפול סימפטומטי - מתן תרופות לשיכוך כאבים, ששכיחים אצל חולים שסובלים ממחלת כליה כרונית (יש להגביל מתן תרופות לשיכוך כאבים ממשפחת נוגדי דלקת לא סטרואידליים - NSAIDs - שכן אלה עלולים לפגוע בכליות); מתן תרופות נגד בחילות, נגד גרד ונגד הפרעות בשינה ששכיחים אף הם בקרב מי שסובלים ממחלת כליה כרונית.

7. אם הפגיעה בכליה היא סופנית, הטיפול הוא באמצעות דיאליזה או באמצעות השתלת כליה.
בחזרה למעלה

זה חד־פעמי? זה יחזור?

מחלת כליה כרונית נמשכת כל החיים, אך באמצעות מעקב רפואי וטיפול תרופתי מתאים ניתן להאט ואף לעצור את המשך ההידרדרות בתפקוד הכליות.
בחזרה למעלה

עלולים להיות סיבוכים?

הכליות הן איבר חיוני ביותר, ופגיעה בהן עלולה לגרום לסיבוכים רבים ואף לסכן את החיים. אלה הם הסיבוכים האפשריים:

• בצקות.

• פגיעה ברמת האשלגן בדם. זו עלולה לשבש את פעילות הלב ולסכן את החיים.

• לחץ דם גבוה. מחלת כליות עלולה לגרום ללחץ דם גבוה שאותו קשה לאזן.

• מחלת לב איסכמית. הפגיעה בכליות מעלה את הסיכון למחלת לב איסכמית.

• מחלת עצם מטבולית. מחלת כליה כרונית פוגעת במאזן הסידן, הזרחן והוויטמין D, וכתוצאה מכך העצמות נחלשות ונוטות להישבר. נוסף על כך עלולים להתלוות למחלת עצם מטבולית גם כאבי עצמות, הסתיידויות בלב ובכלי דם ופגיעה בתפקוד הלב.

• אנמיה. הכליות מפרישות הורמון שמשתתף בייצור הדם בגוף. פגיעה בכליות עלולה לגרום לירידה ברמת ההורמון הזה וכך לגרום לאנמיה. נוסף על כך, מחסור בברזל, ששכיח אף הוא במחלת כליה כרונית, תורם גם הוא באופן משמעותי להיווצרות אנמיה.

קשיים בתפקוד המיני.

פגיעה במערכת העצבים ובפעילות המוח.
בחזרה למעלה

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

ירידה בכמות השתן, בחילות והקאות, כאבים בחזה, קוצר נשימה, חולשה ועייפות קשים וכן שינויים במצב החשיבה וההכרה מחייבים לפנות מיד לבדיקה רפואית.
בחזרה למעלה

מתי "אחזור לעצמי"?

כאשר מגלים שנגרם נזק לכליות, כבר לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, אולם ניתן למנוע את התרחבות הנזק באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא ועל לקיחת הטיפול התרופתי שעליו המליץ הרופא.

אם הנזק שנגרם הוא קל או בינוני, ניתן בדרך כלל לשמור על שגרת חיים רגילה. אולם אם נגרם לכליות נזק קשה או אף סופני - קשה מאוד לשמור על אורח חיים רגיל, ויש צורך בטיפול רפואי אינטנסיבי.
בחזרה למעלה

איך חיים עם מחלת כליה כרונית?

כאשר מגלים שנגרם נזק לכליות, בדרך כלל כבר לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, אולם ניתן למנוע את התרחבות הנזק באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא, על תזונה מותאמת אישית שעליה המליצה הדיאטנית, ועל לקיחת הטיפול התרופתי שעליו המליץ הרופא.

רוב האנשים שסובלים מאי־ספיקת כליות קלה עד בינונית יכולים לנהל שגרת חיים רגילה לגמרי בעבודה, במשפחה ובתחביבים. חשוב מאוד לשמור על אורח חיים בריא: להקפיד על פעילות גופנית סדירה, לשמור על משקל גוף תקין, להימנע מעישון, להתמיד במעקב הרפואי ובנטילת הטיפול התרופתי שעליו המליץ הרופא המטפל.

אם סובלים מסוכרת או ממחלה אחרת שעלולה לפגוע בכליות, חשוב מאוד לטפל באותה המחלה כדי למנוע נזק נוסף לכליות.

יש להיזהר ממאמץ גופני קשה במיוחד בתנאי חום ולהימנע מאובדן נוזלים במצבי שלשול והקאה. מומלץ להגביל את צריכת המלח, האשלגן, החלבון, הזרחן והסידן בעזרת דיאטנית נפרולוגית.

יש להגביל את השימוש במשככי כאבים מקבוצת נוגדי דלקת הלא סטרואידליים (NSAIDs) שעלולים לפגוע בכליות בדרכים שונות. יש להתייעץ עם רופא המשפחה בנוגע לנטילתה של כל תרופה חדשה שלא יודעים מהי השפעתה על הכליות.

חולי סוכרת שנוטלים גלוקופג או גליבטיק וסובלים ממחלת כליה כרונית מתקדמת צריכים להיזהר במיוחד. עליהם להפסיק מיד את השימוש בתרופות האלה ברגע שהם חושדים - ואפילו אם מדובר בחשד קל בלבד - שיש החמרה נוספת בתפקוד הכלייתי שלהם. החמרה כזאת יכולה לבוא לידי ביטוי בתסמינים הבאים: ירידה בלחץ דם, חוסר בנוזלים, מחלת חום, זיהום, התייבשות, שלשולים והקאות, דימום והופעתה של בעיית לב או החמרתה של בעיית לב קיימת.

אם נגרם לכליות נזק קשה או אף סופני, קשה מאוד לשמור על אורח חיים רגיל, ויש צורך בטיפול רפואי אינטנסיבי. מי שכליותיהם נפגעו באופן סופני נזקקים לרוב לטיפולי דיאליזה, והשאיפה היא לשפר את מצבם באמצעות השתלת כליה. למרבה הצער, השתלה אינה מתאימה לכל מטופל.
בחזרה למעלה

ד"ר דוד טובבין הוא מנהל המכון לנפרולוגיה וליתר לחץ דם במרכז רפואי העמק מקבוצת כללית

ד"ר רות גופן היא מומחית ברפואת משפחה במרפאות של כללית בתל־אביב

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל