חיפוש

dsdsdsd
מאכלים עשירים בוויטמין D

ויטמין D: בשביל מה הוא טוב?

ויטמין D חיוני לבריאות העצמות ויש לו גם תפקיד חשוב בהגנה על מערכות הנשימה, הלב והמוח. מאיפה הגוף מקבל ויטמין D, אילו אוכלוסיות עלולות לסבול במיוחד ממחסור בו והאם מצבים של מחסור או של עודף מסוכנים? וגם: האם ויטמין D יכול למנוע קורונה? כל התשובות בפנים

ד"ר קובי כהן

ד"ר קובי כהן

בקיצור

01

ויטמין D חיוני לבריאות העצמות. הוא מעודד ספיגה של סידן ממערכת העיכול, שומר על רמות תקינות של סידן וזרחן בדם ובעצמות, מעודד בנייה של העצם ומפחית את פירוק העצם.

02

ממחקרים עולה שלוויטמין D יש תפקידים חיוניים נוספים כמו הגנה על מערכת הנשימה, על הלב ועל המוח. כמו כן נבחנת יכולתו למנוע מחלות קשות כמו מחלות לב, סוכרת וסרטן.

03

בישראל, למרות היותה ארץ שטופת שמש, קיים מחסור בוויטמין D בקרב האוכלוסייה הכללית. הסיבה המרכזית לכך היא חשיפה מועטה לשמש - בעיקר בשל החשש מפני סרטן העור.

מהו ויטמין D?

ויטמין D (המוכר גם בשמות: ויטמין D3, קלציפרול וכולקלצפירול) הוא ויטמין חיוני שמיוצר ברובו בגוף האדם, מצוי במספר קטן של מזונות ומשוּוק בתוספי תזונה. זהו ויטמין מסיס בשומן שיחד עם סידן הוא אחד הרכיבים החיוניים ביותר לבריאות העצמות.

ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות על הוויטמין הזה עולה שיש לו תפקידים חיוניים נוספים כמו הגנה על מערכת הנשימה, על הלב ועל המוח. מחקרים נוספים נעשים כדי לבחון את יכולתו של ויטמין D למנוע סדרה ארוכה של מחלות ובהן סוכרת, סרטן, מחלות נפש, מחלות לב, אירוע מוחי (הן למניעה והן לטיפול), טרשת נפוצה ומחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס כיבית.

המדריך הזה עוסק בוויטמין D באוכלוסייה הכללית. ישנה באתר כתבה נפרדת על ויטמין D לתינוקות

מהן הדרכים שבהן מקבל הגוף ויטמין D?

1. ייצור עצמי של ויטמין D בגוף האדם. חשיפה של העור לקרני השמש גורמת לו לייצר ויטמין D. בעור מיוצרת נגזרת לא פעילה של ויטמין D, וזו עוברת שפעול הן בכבד והן בכליות ליצירת החומר קלציטריול שהוא הצורה הפעילה של ויטמין D. 

2. ויטמין D במזון. ויטמין D קיים גם במספר קטן של מזונות, ובהם דגים מסוימים (כמו סלמון, מקרל וסרדינים), שמן דגים, שמן של כבד דגים וחלמון ביצה. בישראל משווקים גם מוצרי מזון שהועשרו באופן מלאכותי בוויטמין D כמו חלב ומוצריו, משקאות סויה ומוצרי סויה, דגני בוקר, לחמים, מרגרינה ומיצי פירות.

3. ויטמין D בתוספי תזונה: ויטמין D משוּוק גם בתוספי תזונה - בטיפות או בטבליות - שניתן לרכוש בבתי מרקחת ובחנויות טבע. לעיתים תוסף התזונה כולל רק ויטמין D ולפעמים הוא הוא כולל ויטמין D לצד ויטמינים ומינרלים נוספים. שילוב מקובל הוא של ויטמין D ושל סידן.

מה התפקיד של ויטמין D בגוף האדם?

ויטמין D חיוני לבריאות העצמות. הוא מעודד ספיגה של סידן ממערכת העיכול, שומר על רמות תקינות של סידן וזרחן בדם ובעצמות, מעודד בנייה של העצם ומפחית את פירוק העצם. ללא רמות תקינות של ויטמין D בדם עלולה להיווצר רככת. רככת היא מצב שבו העצמות נעשות רכות ופריכות ועלולות להישבר. בשפה הרפואית נקראת רככת בילדים בשם ריקטס (rickets), ואילו רככת במבוגרים היא נקראת אוסטיאומלציה. בגיל המבוגר יכול ויטמין D למנוע אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס (דלדול העצם), אם הוא נלקח יחד עם סידן.

נוסף על כך עלול מחסור בוויטמין D לגרום לחולשת שרירים, להחמרה של מחלות שרירים כמו פיברומיאלגיה ולמחלות מפרקים. כך, למשל, התברר כי אצל רבים ממי שסבלו משבר בצוואר הירך היה קיים מחסור משמעותי בוויטמין D.

מדוע רבים באוכלוסייה סובלים ממחסור בוויטמין D?

בישראל, למרות היותה ארץ שטופת שמש, קיים מחסור בוויטמין D בקרב האוכלוסייה הכללית. מהמחסור הזה נוטים לסבול בני כל הגילים: ילדים, מתבגרים ומבוגרים. הסיבה המרכזית למחסור הזה היא חשיפה מועטה לשמש - בעיקר בשל החשש שהוטמע היטב בישראלים מפני סרטן העור בעקבות שהייה בשמש. יתר על כן, כשהישראלים יוצאים מהבתים או מהמשרדים מקפידים רבים מהם להשתמש במסנני קרינה שחוסמים את קרינת השמש.

השהייה בבתים מאפיינת גם ילדים ובני נוער. אלה מעדיפים כיום להיות מול צגים למיניהם ולא לשחק בחוץ כבעבר. נוסף על כך יש לזכור כי ככל שעולים בגיל - ובמיוחד מגיל 70 שנים ואילך - פוחת קצב הייצור של ויטמין D בעור ואינו יעיל כפי שהוא אצל צעירים.

כאמור, בשל מגפת הקורונה והסגר הממושך שבא בעקבותיה העלו רופאים רבים את החשש שהשהות הממושכת בבתים תחריף את המחסור בוויטמין D בקרב האוכלוסייה והמליצו שבתקופה הזאת תיטול האוכלוסייה כולה תוספים של הוויטמין הזה.

אילו אוכלוסיות עלולות לסבול במיוחד ממחסור בוויטמין D?

1. אנשים בגיל המבוגר. כאמור ככל שמתבגרים כך פוחת הייצור הטבעי של ויטמין D בעור בעת החשיפה לשמש. נוסף על כך רבים מהמבוגרים מרבים להישאר בבית וממעטים לצאת החוצה ולהיחשף לשמש. 

2. אנשים שמסיבות שונות ממעטים להיחשף לשמש, כמו אנשים שעובדים מהבית, אנשים שעובדים כל היום במשרד או חולים לא ניידים שמאושפזים במוסדות רפואה.

3. אנשים שלובשים כל היום בגדים ארוכים וחובשים כובע בגלל אמונה, דת או הצורך לעבוד בתנאים כאלה. דוגמאות בישראל: אוכלוסיית החרדים ואוכלוסיית הבדואים.

4. אנשים שמסיבות רפואיות יכולים להיחשף לשמש רק אחרי שהתגוננו היטב באמצעות מסנני קרינה. 

5. סיבות תרופתיות: אנשים שנוטלים תרופות שמגבירות את רגישות העור לאור השמש ונזקקים לשימוש במסנני קרינה. תרופות רבות מגבירות את רגישות העור לשמש, ולכן מי שנוטלים תרופות צריכים לברר - אצל הרופא שלהם או אצל הרוקח או בעלון לצרכן - אם הן מגבירות את רגישות העור לאור השמש.  יש גם תרופות שגורמות לפירוק מוגבר של ויטמין D או מעלות את הסיכון לאוסטאופורוזיס כמו סטרואידים ותרופות מסוימות לטיפול באפילפסיה.

6. בעלי עור כהה. עורם של אנשים בעלי עור כהה, כמו האתיופים, מכיל כמות רבה של מלנין. מלנין מפחית מהייצור של ויטמין D, ולכן כהי עור סובלים מייצור מופחת של ויטמין D בהשוואה לבהירי עור.

7. אנשים שסובלים ממחלות מעי דלקתיות כמו מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית. מעי גס מודלק סופג פחות ויטמין D מהמזון בהשוואה למעי גס תקין.

8. אנשים שסובלים ממחלות שמפחיתות את הספיגה של מזון שומני. מדובר במחלות כמו ציסטיק פיברוזיס, צליאק ומחלות כבד מסוימות. 

9. אנשים שסובלים מהשמנת־יתר ואנשים לאחר ניתוחים לקיצור קיבה (ניתוחים בריאטריים).

10. אנשים שסובלים מאי־ספיקת כליות מתקדמת ומטופלי דיאליזה, שכן במצבים כאלה הכליות אינן משפעלות את הוויטמין שנוצר בעור.

11. אנשים שסובלים מדלדול העצם (אוסטאופורוזיס או אוסטאופניה).

12. תינוקות מיום הלידה ועד גיל שנה.

איזו כמות של ויטמין D מומלץ לצרוך מדי יום?

ויטמין D נמדד ביחידות בינלאומיות (יחב"ל). ניתן למדוד ויטמין D גם במיקרוגרמים, אך השיטה הזאת פחות מקובלת (1 יחב"ל של ויטמין D היא שוות ערך ל־0.025 מיקרוגרם של ויטמין D). 

הכמות היומית של ויטמין D שמומלץ לצרוך משתנה בהתאם לגיל:

• תינוקות מיום הלידה ועד גיל שנה: 400 יחב"ל ביום. בישראל נותנים לתינוקות עד גיל שנה תוסף של ויטמין D במינון של 400 יחב"ל ביום.

• מגיל שנה ויותר: 600 יחב"ל. לא קיימות הנחיות של משרד הבריאות למתן תוסף של ויטמין D לבני שנה ויותר. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

• נשים הרות או מיניקות: 600 יחב"ל ביום.

• מבוגרים עד גיל 70 שנים: 600 עד 800 יחב"ל ביום.

• בני 70 שנים ויותר: 800 יחב"ל ביום.

העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס ולמחלות עצם ממליצה לגברים ולנשים בני 50 שנים ויותר ליטול תוסף של ויטמין D במינון של 800 עד 1,000 יחב"ל ביום. זהו מינון בטוח שאינו דורש ניטור ויטמין D בדם.  

אנשים שסובלים ממחסור בוויטמין D מקבלים מינונים גבוהים יותר - בהתאם להמלצות הרופא. 

מה עושים במקרה של מחסור בוויטמין D?

במקרה של חוסר בוויטמין D צפוי הרופא לתת תוסף שמכיל את הוויטמין הזה. קיימים בשוק תכשירים רבים שמכילים ויטמין D ובהם ויטמין D בטיפות, ויטמין D בכמוסות, ויטמין D בטבליות וויטמין D בטבליות ללעיסה. 

את המינון קובע הרופא בהתאם לחומרת המחסור בוויטמין D. במקרים רבים צפוי הרופא להמליץ על מינון קבוע של 1,000 עד 2,000 יחב"ל ביום - עד להיעלמות המחסור.

למטופלים שסובלים מירידה בצפיפות העצם או מדלדול העצם (אוסטאופורוזיס ואוסטאופניה) צפוי הרופא להמליץ על מינונים גבוהים יותר בתחילת הטיפול. כמו כן הוא צפוי להמליץ על תוסף שמכיל סידן.

האם יש לחשוש ממינון גבוה של ויטמין D?

רעילות כתוצאה מעודף בוויטמין D היא נדירה. תסמיניה הם, בין היתר, ירידה במשקל, חוסר תיאבון, מתן שתן מוגבר והפרעות בקצב הלב. מטופלים שיש להם רמות גבוהות מדי בדם של ויטמין D עלולים לסבול גם מהצטברות של סידן בעורקי הלב או בכליות ולהעלות את הסיכון לאירועי לב או לאבנים בכליות, במיוחד אם הם נוטלים גם תוסף סידן. לכן מטופלים מבוגרים שמשתמשים בתוסף תזונה המכיל ויטמין D צריכים להקפיד על המינון של ויטמין D כפי שקבע הרופא המטפל ולא לחרוג ממנו.

אז מה כדאי לעשות?

1. ההמלצות לאוכלוסייה הכללית כוללות חשיפה של הגפיים לשמש במשך 20 דקות ביום. רצוי לעשות זאת בשעות הבוקר או הערב, כשקרינת השמש אינה בשיאה, וגם אז יש להגביל את החשיפה למשך 20 דקות ביום לכל יותר, שכן חשיפה מוגברת לשמש מעלה את הסיכון לסרטן העור.

2. אשר למזון עשיר בוויטמין D, ייתכן שמשרד הבריאות יוציא בעתיד תקנות שיאפשרו להעשיר מזונות נוספים בוויטמין D. 

3. תינוקות מיום היוולדם ועד גיל שנה מקבלים תוסף תזונה המכיל ויטמין D במינון של 400 יחב"ל ביום. 

4. גם אנשים בגיל המבוגר זקוקים במרבית המקרים לתוסף תזונה המכיל ויטמין D, במיוחד אם הם סובלים מדלדול העצם (אוסטאופורוזיס או אוסטאופניה). כמו כן הם זקוקים לתוסף המכיל סידן. 

5. בדיקות דם לגילוי מחסור בוויטמין D עושים בדרך כלל רק לאנשים בסיכון למחסור כזה ולא לאוכלוסייה כולה. לא תמיד יש צורך בתוסף של ויטמין D לאוכלוסייה הכללית. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל. 

6. מי שנכלל בקבוצת הסיכון למחסור בוויטמין D צפוי להישלח - בהוראת הרופא המטפל שלו - לעשות בדיקת דם כדי להעריך את רמות הוויטמין D בדמו. אם אכן מתגלה מחסור, צפוי הרופא לרשום לו תוסף תזונה המכיל ויטמין D.

האם ויטמין D יכול למנוע את מחלת הקורונה או לסייע בהחלמתה?

מסקירה של 25 מחקרים (מטא־אנליזה) שנעשו ב־15 מדינות עולה כי מתן תוסף של ויטמין D פעם ביום - ואפילו רק פעם בשבוע - הפחית את הסיכון לפתח דלקת ריאות בקרב הנסיינים שהשתתפו במחקרים האלה. עם זאת יש להדגיש שההשפעה הזאת של ויטמין D נבחנה בנוגע לדלקת ריאות שלא על רקע קורונה.

נכון להיום לא ידוע אם ויטמין D מפחית גם את הסיכון לפתח דלקת ריאות בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה, ולכן אין עדיין המלצה רשמית ליטול ויטמין D למטרה הזאת. עם זאת, מומחים בארץ ובעולם בתחום הרפואה ממליצים לתת תוסף תזונה המכיל ויטמין D בתקופת הקורונה - במיוחד לקשישים ולמי שסובלים ממחלות רקע. יש גם מומחים שממליצים לתת תוסף של ויטמין D לכלל האוכלוסייה בתקופת הקורונה, אך יש לציין שמשרד הבריאות לא פירסם הנחיות רשמיות כאלה.

אשר לילדים, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים ממליץ לתת לילדים בני שנה ויותר תוסף של ויטמין D בתקופת הקורונה. המינון המומלץ הוא 1,000 יחידות בינלאומיות (יחב"ל) ביום במשך שישה שבועות. יש לציין שמשרד הבריאות לא פירסם הנחיות כאלה.

הסיבה להמלצות לתת תוסף של ויטמין D - במיוחד לאוכלוסיות הרגישות אך גם לאוכלוסייה כולה: בעקבות הסגר הממושך בבתים צפוי שהמחסור בוויטמין D בקרב האוכלוסייה יגדל, משום שהאנשים נחשפים עוד פחות מהרגיל לקרינת השמש.

ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש