אבחנות
פורסם בראשונה: 28.02.2013
עדכון אחרון: 20.08.2015
  • ד"ר מאשה קרופניקוב ד"ר מאשה קרופניקוב
  • ד"ר עזמי שחברי ד"ר עזמי שחברי

מחלת קרוהן

לקריאה נוחה
מהי מחלת קרוהן? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? עלולים להיות סיבוכים? איך לומדים לחיות עם המחלה? מדריך
מחלת קרוהן. עושה בלגן במערכת העיכול

​שם האבחנה בעברית: מחלת קרוהן
שם האבחנה באנגלית: Crohn’s Disease
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופאים (קליקס):
Crohn’s Disease

​​​​ 

מה זה?

מחלת קרוהן מוגדרת "דלקת כרונית לא זיהומית שפוגעת ברירית של מערכת העיכול". ההגדרה "לא זיהומית" מעידה שלהערכת החוקרים לא חיידקים או נגיפים גורמים לדלקת. עם זאת יש לציין כי ישנה עלייה בשכיחות של מחלת קרוהן אצל מי שסבלו בעבר מדלקות זיהומיות במערכת העיכול.

בשונה מקוליטיס כיבית - שהיא דלקת לא זיהומית שתוקפת בדרך כלל רק את המעי הגס - מחלת קרוהן אינה מוגבלת לחלק מסוים של מערכת העיכול, אלא עלולה לגרום לדלקת באזורים שונים ולאו דווקא רציפים של מערכת העיכול - מרירית הפה ועד לפי הטבעת.

הן מחלת קרוהן והן קוליטיס כיבית שייכות למשפחה של מחלות מעי דלקתיות (באנגלית: inflammatory bowel diseases), ולפעמים קשה להבדיל ביניהן.

ממה נגרמת מחלת קרוהן?

הסיבות להתפתחותה של מחלת קרוהן אינן ברורות, וייתכן שמעורבים בכך כמה גורמים ביחד: סביבתיים, גנטיים ואימוניים. עם זאת ההערכה המקובלת היא שמדובר בראש ובראשונה במחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות רקמות גוף תקינות - במקרה הזה את הדופן של מערכת העיכול.

למחלה יש בסיס גנטי מובהק: מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה בקרוהן - סיכוייו לחלות במחלה גבוהים פי 14-12 מהסיכוי של מי שאין במשפחתו מקרים של קרוהן. הדבר בולט מאוד אצל תאומים: אם אחד משני תאומים זהים חולה בקרוהן, הסיכוי של האח האחר האחר לחלות במחלה הוא 44%. לעומת זאת אם אחד משני תאומים לא זהים חולה במחלה, סיכוי האח האחר לחלות בה הוא 4% בלבד.

הראיות בנוגע לקשר הגנטי התחזקו באחרונה, לאחר שנמצאו מוטציות ספציפיות אצל 40%-30% מחולי קרוהן אשר קשורות כנראה להתפתחות המחלה.

בעקבות מחקרים שעסקו בשכיחות המחלה באוכלוסיות השונות עלו גם הממצאים הבאים:

• המחלה שכיחה בקרב צעירים בני 40-15.

• המחלה שכיחה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב בני עמים אחרים.

• מחלת קרוהן שכיחה יותר בקרב מעשנים ובקרב מי שעישנו בעבר.

• יש מחקרים המצביעים על כך שדיאטה מערבית (צריכה מוגברת של סוכרים ושל מזון תעשייתי מעובד וצריכה מועטה של ירקות ושל סיבים תזונתיים) מגבירה את הסיכון לחלות במחלת קרוהן.

• ייתכן שמחלות זיהומיות של מערכת העיכול מגבירות את הסיכון לפתח בשלב מאוחר יותר מחלת מעי דלקתית.

• ייתכן שלהנקה יש השפעה מגינה על היונק מפני התפתחות של מחלת קרוהן בעתיד.

• ישנם מחקרים אחדים שמצביעים על כך ששימוש בתרופות מסוימות - למשל אספירין ורואקוטן - עלול להגדיל את הסיכון לחלות במחלת קרוהן.

 

 

איך מטפלים בתולעים? | שירותי בריאות כלליתאיך מטפלים בתולעים? | שירותי בריאות כלליתhttps://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/oxyuriasis.aspxaspxhttps://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/oxyuriasis.aspx
אולקוס (כיב קיבה) | שירותי בריאות כלליתאולקוס (כיב קיבה) | שירותי בריאות כלליתhttps://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/peptic_ulcer.aspxaspxhttps://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/peptic_ulcer.aspx
כל מה שחשוב לדעת על עצירות | שירותי בריאות כלליתכל מה שחשוב לדעת על עצירות | שירותי בריאות כלליתhttps://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/constipation.aspxaspxhttps://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/constipation.aspx

מהם התסמינים?

התסמינים של מחלת קרוהן משתנים בהתאם לאזור במערכת העיכול שנפגע מהמחלה. הדלקת שנגרמת ממחלת קרוהן מתאפיינת בכך שהיא תוקפת את כל השכבות של דופן המעי. בגלל הפגיעה העמוקה עלולים להיווצר אזורים של היצרות (סטריקטורות) בחלל המעי או חיבורים לא תקינים (פיסטולות) בין איברי הבטן השונים, למשל חיבור בין המעי הדק למעי הגס או חיבור בין מערכת העיכול לשלפוחית השתן.

• אצל מרבית החולים גורמת המחלה לדלקת של המעי הדק. הפגיעה במעי הדק עלולה לגרום לשלשולים, לחום, לכאבי בטן ולפגיעה בספיגה של מרכיבי מזון חיוניים ובהם ויטמין B12, ויטמין D וסידן. לעיתים כוללים התסמינים גם ירידה במשקל ותשישות.

• אצל כשליש מהחולים פוגעת המחלה באזור פי הטבעת. מחלה פעילה באזור פי הטבעת עלולה לגרום להופעה של אבצסים (כיסים של מוגלה), של פיסורות (סדקים כואבים) ושל פיסטולות (תעלות בתוך הרקמות הרכות).

• אצל כ־10% מהחולים ישנה פגיעה בחלק העליון של מערכת העיכול: חלל הפה, הוושט, הקיבה והתריסריון. במיוחד שכיחים כיבים בחלל הפה.

• מחלה פעילה עלולה לגרום להיווצרות אבצסים בחלל הבטן. אלה מלוּוים בדרך כלל בחום ובתסמינים של מה שמכנים "בטן חריפה": כאבי בטן קשים עקב דלקת שהתפשטה לחלל הבטן.

• נוסף על תסמינים במערכת העיכול ייתכנו פגיעות גם באיברים נוספים כמו עיניים, עור, מפרקים ודרכי המרה. עם זאת הפגיעות של מחלת קרוהן מחוץ למערכת העיכול הן נדירות יחסית.

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחה, בפורום תזונה ודיאטה, בפורום רפואה משלימה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

איך אני לעומת האחרים?

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחלואה בקרוהן. לפי, הערכות חיים בישראל יש כ־30 אלף איש עם קרוהן.

כמה זמן נמשכת מחלת קרוהן?

קרוהן היא מחלה כרונית. במילים אחרות: היא נמשכת כל החיים. אולם יש מי שהמחלה רדומה אצלם במשך רוב הזמן, והם סובלים לעיתים נדירות בלבד מהתפרצויות, ויש מי שהמחלה פעילה אצלם כמעט ללא שום הפוגה.

עם זאת, לרוב מתאפיינת המחלה בתקופות של התקפים ובתקופות של הפוגות לסירוגין. בעת ההפוגות, בין ההתקפים, אין למטופלים תלונות בנוגע למחלה.

איך מאבחנים?

החשד לקיומה של מחלת קרוהן עולה בדרך כלל בעקבות תלונות על כאבים קשים במערכת העיכול, על שלשולים ממושכים, על עייפות ועל ירידה במשקל. כדי לקבוע את האבחנה בוודאות נעזרים בבדיקות מעבדה ובבדיקות הדמיה:

• בדיקות צואה - כדי לשלול את האפשרות לדלקת זיהומית של המעי שתסמיניה יכולים להיות דומים מאוד לתסמינים של מחלות מעי דלקתיות לא זיהומיות. באחרונה נכנסה לשימוש בדיקת קלפרוטקטין בצואה. קלפרוטקטין הוא חלבון עמיד שמצוי בכמות רבה בלויקוציטים (תאי הדם הלבנים). אם יש דלקת מעיים, מופרשים לויקוציטים רבים לחלל המעי ומתפרקים בצואה. הקלפרוטקטין משתחרר לצואה, וניתן לבדוק את כמותו בה. הימצאות כמות גדולה של קלפרוטקטין בצואה מצביעה אצל מבוגרים בוודאות גבוהה מאוד (בין 80% ל־90%) על קיומו של תהליך דלקתי פעיל. אצל ילדים מדובר בוודאות מעט נמוכה יותר (בין 70% ל־80%).  

בדיקות דם, כולל ספירת דם, תפקודי כבד, מדדי דלקת, כימיה, רמות ברזל וּויטמינים ונוגדנים מיוחדים כמו pANCA ו־ASCA. הנוגדנים האלה מופיעים בשכיחות גבוהה יחסית אצל מי שסובלים ממחלת קרוהן. עם זאת, נוכחותם או היעדרם אינם מאפשרים לקבוע באופן חד־משמעי את האבחנה.

קולונוסקופיה - בדיקה פולשנית של המעי הגס בעזרת צינורית גמישה שבקצה שלה מותקנת מצלמה. תוך כדי הבדיקה לוקחים בדרך כלל ביופסיות - דגימות רקמה - לבדיקה במיקרוסקופ. לרוב ניתן להתרשם באמצעות הבדיקה לא רק ממצבו של המעי הגס אלא גם ממצבו של החלק הסופי של המעי הדק - אזור שנקרא האיליום הסופי (terminal ileum), שנפגע לעיתים קרובות ממחלת קרוהן. 

כל מה שצריך לדעת על קולונוסקופיה - צפו עכשיו

• בדיקת CT של המעי הדק (CT אנטרוגרפיה). הבדיקה הזאת מאפשרת להעריך את מצבו של המעי הדק וכן לגלות סיבוכים כמו אבצסים בחלל הבטן.

צילום רנטגן בעזרת חומר ניגוד (בדרך כלל בריום) שאותו יש לבלוע או לקבל באמצעות חוקן - כדי להשיג תמונה של חלקים שונים במערכת העיכול כמו המעי הדק והמעי הגס.

• צילום המעי דק בעזרת קפסולה זעירה שהמטופל צריך לבלוע ושמכילה מצלמה זעירה ומשדר. זהו אמצעי חדשני שמשמש בעיקר כדי לקבל תמונה של המעי הדק. עם זאת יש לבדיקה הזאת מגרעת שצריך להביא בחשבון: מחלת קרוהן גורמת לעיתים להיצרות המעי הדק במקומות שונים, והקפסולה עלולה להיתקע באותם המקומות. כדי לחלץ אותה יש צורך בניתוח. זו אחת הסיבות לכך שהרופאים מעדיפים לרוב להיעזר בבדיקות אחרות.

בדיקת MRI של המעי הדק (MRI אנטרוגרפיה) מאפשרת לקבל תמונה מדויקת של המעי הדק כמו באמצעות בדיקת CT, אך בלי סיכוני הקרינה שקיימים בבדיקת CT.

איך מטפלים?

קיים מבחר גדול, יחסית, של תרופות שבאמצעותן ניתן לטפל בחולי קרוהן. בחירת התרופה או שילוב התרופות נעשית בהתאם לחומרת המצב, למיקום הדלקת במערכת העיכול ולהעדפות של הרופא המטפל. יש לציין שהשיפור במצבו של המטופל לרוב אינו מיידי אלא מתפתח לאחר כמה שבועות ואף חודשים מתחילת הטיפול.

• תרופות אנטי דלקתיות מסוג 5-ASA (כמו אסאקול ופנטסה). אלה תרופות שנמצאות בשימוש נרחב לטיפול במי שסובלים ממחלת קרוהן בדרגת חומרה קלה ובינונית. לתרופות האלה יש מעט תופעות לוואי - בעיקר כאבי ראש, בחילות וכאבי בטן. כ־10% מהמטופלים בתרופה לוקים בשלשולים, אך חומרתם של אלה הולכת ופוחתת בדרך כלל לאחר כמה שבועות של שימוש. לעיתים נדירות ייתכנו תופעות לוואי חמורות יותר כמו פגיעה בכליות או ירידה בספירת הדם. כדי להפחית את תופעות הלוואי האלה על המטופל להיות במעקב רפואי ומעבדתי צמוד במהלך הטיפול.

• אנטיביוטיקה - לרוב מטרונידאזול (פלאג'יל) לבד או יחד עם ציפרוקסין (ציפרופלוקסאצין). נראה שהאנטיביוטיקה מפחיתה את כמות החיידקים ומשנה את הרכב החיידקים במעי ובכך מונעת היווצרות של אבצסים קטנים ושל זיהומים בחלל הבטן. טיפול אנטיביוטי מתאים למי שחולים במחלת קרוהן קלה יחסית. במקרים קשים יותר נותנים לעיתים טיפול אנטיביוטי יחד עם טיפולים אחרים.

• סטרואידים - כמו פרדניסון, הידרוקורטיזון או בודזונייד. זה האחרון ניתן בכדורים שמשחררים את התרופה רק עם הגעת הכדור לסוף המעי הדק. סטרואידים הם - בין היתר - תרופות אנטי דלקתיות יעילות מאוד, אך עלולים לגרום לתופעות לוואי רבות כמו עלייה במשקל, שינויים בעור, שיעור יתר (צמיחה מוגברת של שיער - בין היתר במקומות שבהם לא רוצים שיצמח, למשל על הגב, על הידיים וכו'), בריחת סידן (אוסטאופורוזיס), עלייה בערכי לחץ הדם והסוכר, שינויים בעיניים. כדורי הבודזונייד גורמים בדרך כלל לפחות תופעות לוואי היות שהם משפיעים לרוב באופן ממוקד על המעי. בהתפרצות קשה של מחלת קרוהן ניתן לטפל באמצעות מינון גבוה של סטרואידים שניתנים דרך הווריד.

• טיפולים אימונו־מודולטוריים באמצעות תרופות שמדכאות את מערכת החיסון כמו מתותרקסאט, מרקפטופורין (פורי־נתול) ואזתיופרין (אימורן). התרופות האלה יעילות מאוד אך מחייבות מעקב קבוע ובדיקות דם במרווחים של 8-3 שבועות כדי למנוע התפתחות של תופעות לוואי כמו פגיעה במוח העצם או בכבד. מי שמקבלים תרופות לדיכוי המערכת החיסונית חשופים יותר משאר האוכלוסייה לזיהומים שונים. עליהם להימנע ככל האפשר מלהימצא בחברת אנשים חולים ולקבל חיסונים נגד שפעת ונגד דלקת ריאות. נוסף על כך עלולות התרופות האלה לגרום לעלייה קלה בשכיחות הגידולים הממאירים - בעיקר מסוג לימפומה וסרטן עור שאינו מלנומה.

• הבנת המנגנונים שבאמצעותם גורמת המערכת החיסונית נזק ברקמות איפשרה לייצר בעשור האחרון תרופות חדישות ששיפרו מאוד את הטיפול בחולי קרוהן. מדובר בתרופות ביולוגיות מסוג נוגדי TNF .TNF הוא חלבון שמופרש ממערכת החיסון ומעודד תהליכי דלקת. מחלות אוטו־אימוניות שונות מאופיינות בהפרשת יתר של TNF. מנגנון הפעולה של תרופה נוגדת TNF גורם לקשירה של התרופה לחלבון ה־TNF ובכך היא מפחיתה את הדלקת. התרופות האלה מכונות ביולוגיות משום שמייצרים אותן בתהליכים ביולוגיים ולא כימיים. בארץ משתמשים בעיקר בתרופות הביולוגיות רמיקייד (אינפליקסימאב) וביומירה (אדלימומבאב). התרופות הביולוגיות ניתנות (בהזרקה) למי שסובלים ממחלת קרוהן קשה שאינה מגיבה לטיפולים תרופתיים אחרים.

• ב־2015 נכנסה לסל הבריאות תרופה ביולוגית חדשה למטופלים במחלת קרוהן (וגם לחולים במחלת קוליטיס כיבית) בדרגת חומרה בינונית עד קשה אשר מיצו טיפול קודם - ביולוגי או לא ביולוגי. מדובר באנטיביו (Entyvio; שם גנרי: ודוליזומאב - Vedolizumab). התרופה הביולוגית הזאת (שהיא נוגדן חד־שבטי ממקור הומני) נקשרת לחלבון אינטגרין שנמצא על גבי תאי דם לבנים (לימפוציטים), שהם חלק חשוב ממערכת החיסון. חסימת החלבון מונעת מעבר של מתווכים דלקתיים מכלי הדם של המעי לרקמת המעי. מתווכי דלקת הם חומרים שמפרישים תאים פגועים, ותפקידם הוא ליזום שרשרת של פעולות שיוצרות את התהליך הדלקתי (למשל, הרחבה של כלי הדם ברקמה הפגועה ובסביבתה). במילים אחרות: התרופה בולמת את התפשטות התהליך הדלקתי.

התרופה פועלת במעי בלבד ולא משפיעה על המערכת החיסונית במקומות אחרים בגוף. היא ניתנת לווריד בעירוי במשך חצי שעה לפי פרוטוקול מסוים. תופעות לוואי של התרופה כוללות דלקת של האף ושל הלוע, כאב ראש, כאב מפרקים, בחילה, חום, זיהום בדרכי הנשימה העליונות, עייפות ושיעול.

​איך זה לחיות עם קרוהן?

כשאשת תוכן פוגשת מחלת מעיים, מה שיוצא זה בלוג שחושף את הקישקע. לחצו כאן לכל הפוסטים

לחיות עם קרוהן 

תרופה ביולוגית חדשה נוספת לטיפול בקרוהן היא אוסטקינומאב (Ustekinumab) שהיא נוגדן לציטוקינים IL-21. הציטוקינים הם מתווכי דלקת שממלאים תפקיד חשוב בהיווצרותה של מחלת קרוהן. התרופה החדשה הזאת יעילה בחולים שעמידים לתרופות מסוג נוגדי TNF כמו רמיקייד. היא ניתנת בעירוי לווריד. כיום התרופה הזאת אינה מאושרת בארץ לטיפול בקרוהן, ומי שרוצה לקבל אותה להתוויה הזאת חייב לקבל לכך אישור מיוחד.

לפני שמתחילים בטיפול באמצעות תרופות ביולוגיות יש לעשות צילום חזה ובדיקת מנטו כדי לשלול קיומה של שחפת. הסיבה: הטיפול הביולוגי מחליש את מערכת החיסון ועלול לעורר מחלות רדומות בגוף ובהן שחפת. אם הצילום ובדיקת המנטו מראים שיש שחפת רדומה, יש לתת טיפול מונע לפני התחלת הטיפול הביולוגי.

כמו כן יש לעשות בדיקה סרולוגית כדי לשלול הימצאות וירוסים רדומים שונים כמו HBV (הפטיטיס B) ו־HCV (הפטיטיס C) או VZV (אחד מווירוסי ההרפס). אם עולה מהבדיקה שהווירוסים האלה מצויים בגוף במצב רדום, יש לתת טיפול מונע נגדם לפני התחלת הטיפול הביולוגי. כמו כן יש להשלים חיסונים שונים לפני מתן הטיפול הביולוגי, ובהם חיסונים נגד שפעת, נגד דלקת ריאות נגד הפטיטיס A והפטיטיס B. מטופלות צעירות צריכות לקבל גם חיסון נגד סרטן צוואר הרחם שהגורם לו הוא נגיף הפפילומה האנושי (HPV).

יש לציין כי לטווח הזמן הארוך מגדילות התרופות הביולוגיות במקצת את הסיכון ללקות בגידולים ממאירים - בעיקר מסוג לימפומה.

פרוביוטיקה. יש מחקרים המצביעים על כך שלזנים מסוימים של חיידקים פרוביוטיים עשויה להיות השפעה מיטיבה על מחלת קרוהן.

• תרופות נגד שלשול כמו אימודיום עשויות לעיתים לסייע לחולי קרוהן. התרופות האלה מפחיתות את תנועת המעיים ובכך מקילות על כאבי הבטן שמקורם במחלת קרוהן.

• ניתן לסייע להתמודדות עם מחלת קרוהן באמצעות דיאטות שונות שאמורות להקל על תסמיני המחלה. אחת הנפוצות שבהן היא דיאטה דלת־לקטוז, שכן התברר שחולי קרוהן רבים רגישים ללקטוז (סוכר חלב) שמצוי הן בחלב והן במוצרי חלב. ניתן להפנות חולי קרוהן לבדיקת רגישות ללקטוז או, לחלופין, לעבור גם ללא הבדיקה הזאת לטיפול ניסיוני בדיאטה דלת־לקטוז לפרק זמן מוגבל.

• כ־50% מהחולים במחלת קרוהן נזקקים לניתוחים במהלך חייהם. הניתוחים נעשים במקרים שהמחלה אינה מגיבה לטיפולים ובאה לידי ביטוי בסטריקטורות (היצרויות של המעי), בפיסטולות (חיבורים לא תקינים בין איברי הבטן השונים), באבצסים (כיסים מוגלתיים) או בעיכוב גדילה אצל ילדים. במקרים מסוימים, בעיקר כשמדובר במחלה חריפה שבה דלקת המעי היא מפושטת, יש צורך להתקין למנותח סטומה - חיבור מלאכותי בין חלל המעי לדופן הבטן אשר מאפשר איסוף של צואה לשקית מיוחדת. ברוב המקרים ניתן לסגור את הסטומה לאחר תקופה של כמה חודשים באמצעות ניתוח נוסף.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

מדובר במחלה כרונית, לכל החיים, אך מהלך המחלה שונה ממטופל למטופל. ייתכנו תקופות שבהן המחלה פעילה מאוד, אך גם תקופות ממושכות שבהן אין כלל תסמינים. אצל פחות מ־5% מחולי  קרוהן המחלה פעילה במשך רוב הזמן, ללא תקופות של הפוגה.

עלולים להיות סיבוכים?

למחלת קרוהן ייתכנו סיבוכים שונים, אך יש להדגיש שלא כל חולה צפוי לסבול מהם. אלה הם הסיבוכים האפשריים:

• סיבוכים שנובעים מתת־ספיגה כמו אוסטאופורוזיס, מחסור בוויטמין B12, אבנים בכליות.

• סיבוכים שנובעים מהתהליכים הדלקתיים: פיסטולות, סטריקטורות, אבצסים.

• פגיעה באיברים שמחוץ למערכת העיכול: עיניים, מפרקים, עור, דרכי המרה.

• סיבוכים מאוחרים: לחולים במחלת מעי דלקתית יש סיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס. הסיכון הזה גדל במידה ניכרת לאחר כעשר שנים מהופעת המחלה. לכן כל מי שחולים 10 שנים ויותר במחלת מעי דלקתית חייבים להקפיד לעשות מדי שנה עד שנתיים בדיקת קולונוסקופיה כדי לאפשר גילוי מוקדם של גידולים במעי הגס.

• סיבוכים של הטיפול התרופתי.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

• תסמינים של חסימת מעיים כמו עצירות קשה ללא מעבר של צואה או של גזים, הקאות, כאבי בטן.

• חום גבוה שמלווה בכאבי בטן.

• שלשולים קשים שעלולים לגרום להתייבשות ולהפרעות במאזן המלחים.

• הקאות בלתי פוסקות שמגבירות את סכנת ההתייבשות.

• כאשר מדובר במי שמקבל טיפול בסטרואידים, בתרופות אימונו־מודולטוריות או בתרופות ביולוגיות, יש לפנות לרופא בכל מקרה של חום. הרופא עשוי להחליט במקרים כאלה על הפסקה זמנית של הטיפול שנועד לדכא את מערכת החיסון - עד שהמחלה הזיהומית חולפת.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

קשה לחזות מראש באיזו מהירות ובאיזו מידה תגיב המחלה על הטיפולים השונים. בכל מקרה לא ניתן לצפות ליותר מאשר הפוגה (רמיסיה) במחלה.

איך לומדים לחיות עם מחלת קרוהן?

מדובר במחלה כרונית שמחייבת טיפול ומעקב רפואי מסודר. יש להקפיד על עשיית הבדיקות בזמן ועל נטילת הטיפול התרופתי. יש לזכור שאם המחלה תוקפת את המעי הגס, הרי לאחר עשר שנים מתחילתה גדל מאוד הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. לכן לאחר עשר שנים של מחלת קרוהן במעי הגס יש לעשות בדיקות קולונוסקופיה מדי שנה עד שנתיים לגילוי מוקדם של הסרטן.

לבסוף יש לזכור שבתקופות שבהן המחלה אינה פעילה מצליחים מרבית החולים לחיות חיי שגרה.

ד"ר מאשה קרופניקוב היא מומחית לרפואת משפחה בכללית. היא בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית

ד"ר עזמי שחברי הוא מומחה למחלות של דרכי העיכול, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרפאת עומר בעפולה והרכז לתחום הגסטרואנטרולוגיה במחוז הצפון. בעבר היה סגן המנהל של המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי העמק בעפולה מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל