אבחנות
פורסם בראשונה: 28.02.2013
עדכון אחרון: 12.03.2019
  • ד"ר עזמי שחברי ד"ר עזמי שחברי

מחלת קרוהן

לקריאה נוחה
מהי מחלת קרוהן? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? עלולים להיות סיבוכים? איך לומדים לחיות עם המחלה? מדריך
מחלת קרוהן. עושה בלגן במערכת העיכול

​שם האבחנה בעברית: מחלת קרוהן
שם האבחנה באנגלית: Crohn’s Disease
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופאים (קליקס):
Crohn’s Disease

​​​​ 

מה זה קרוהן?

מחלת קרוהן (כמו גם קוליטיס כיבית) שייכת למשפחה של מחלות מעי דלקתיות (באנגלית: inflammatory bowel diseases). המחלות האלה מתאפיינות בקיומה של דלקת כרונית הפוגעת ברירית של מערכת העיכול. הדלקת נוצרת כתוצאה משפעול־יתר של מערכת החיסון. משמעות הדבר: מערכת החיסון מפרישה חומרים יוצרי דלקת שפוגעים ברירית המעיים.

מחלת קרוהן יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מחלקיה של מערכת העיכול - החל מחלל הפה וכלה בפי הטבעת, אך אצל רוב החולים (כ־75%) הדלקת מופיעה בחלק הסופי של המעי הדק שהוא אזור המעבר בין המעי הדק למעי הגס. האזור הזה נקרא Terminal Ileum, והדלקת שתוקפת אותו נקראת Terminal Ileitis. אצל 40% עד 50% מהחולים המחלה פוגעת הן במעי הגס והן במעי הדק; אצל 15% עד 25% מהחולים נפגע רק המעי הגס. פגיעות בקיבה ובוושט הן נדירות.

במרבית המקרים הדלקת אינה רציפה, וניתן לראות מוקדים דלקתיים לצד אזורים תקינים לאורך דופן המעי. הדלקת יכולה לפגוע בכל השכבות של דופן המעי - מהרירית (הציפוי הפנימי של המעי) ועד לסרוזה (הקרום החיצוני של המעי).

המחלה עלולה לגרום למגוון רחב של פגיעות ושל נזקים כמו היצרות של חלל המעי, היווצרות פיסטולות (חיבורים לא טבעיים) בין המעי הנגוע לאיברים אחרים בחלל הבטן, למשל עם לולאת מעי סמוכה (שאינה נגועה בקרוהן) או עם שלפוחית השתן, או עם דופן הבטן. לעיתים נדירות תיתכן אפילו פיסטולה בין המעי לווגינה - תופעה ששניים מהתסמינים שלה הם כאבים עזים בעת קיום יחסי מין וריח רע הנודף מהווגינה.

ממה נגרמת מחלת קרוהן?

כמו ברוב המחלות האימוניות, גם במקרה של קרוהן אי־אפשר לדעת אצל כל חולה וחולה מהי הסיבה הספציפית להתפרצות המחלה אצלו. עם זאת, ההנחה המקובלת כיום - שאוששה במספר רב של מחקרים - היא שהמחלה נובעת משילוב של גורמים: אימוניים, גנטיים וסביבתיים.

סיבות אימוניות למחלת קרוהן
כשמדברים על הפרעה אימונית, הרי במקרה של קרוהן הכוונה היא לתגובת־יתר של מערכת החיסון להופעתם של גורמים זרים במערכת העיכול (למשל חיידקים או נגיפים). תגובת־היתר גורמת להפרשה מסיבית של חלבונים יוצרי דלקת כמו ציטוקינים ו־TNF שגורמים להיווצרותה של דלקת כרונית במעי ולהרס רקמות במעי.

סיבות גנטיות למחלת קרוהן
למחלת קרוהן יש בסיס גנטי מובהק: ל־20% מהחולים במחלה יש קרוב משפחה שחולה גם הוא במחלה. יתר על כן, מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה בקרוהן - הסיכון שלו לחלות אף הוא במחלה גבוה בהרבה (בין פי 12 לפי 14) מהסיכון של מי שאין במשפחתו מקרים של קרוהן. הדבר בולט מאוד אצל תאומים: אם אחד משני תאומים זהים חולה בקרוהן, הסיכון של האח האחר לחלות במחלה הוא 44%. לעומת זאת אם אחד משני תאומים לא זהים חולה במחלה, הסיכון של האח האחר לחלות בה הוא 4% בלבד. הוכחה נוספת לקשר של המחלה לגנטיקה היא העובדה שהמחלה שכיחה אצל יהודים יותר מאשר אצל כל עם אחר.

הראיות בנוגע לקשר הגנטי התחזקו באחרונה, לאחר שנמצאו מוטציות ספציפיות אצל 30% עד 40% מחולי הקרוהן - מוטציות שקשורות כנראה להתפתחות המחלה. המוטציה החשובה ביותר מבין אלה שהתגלו היא בחלבון NOD-2 בכרומוזום 16. נראה שהמוטציה הזאת אחראית לכך שתסמיני המחלה מופיעיים כבר בגיל צעיר.

גורמים סביבתיים
העלייה בשכיחות המחלה בעשורים האחרונים והקשר המובהק שנמצא בין שכיחותה לבין הרמה הסוציו־אקונומית של החולים בה הביאו למסקנה שגם גורמים סביבתיים ממלאים תפקיד חשוב בפריצתה. ייתכן שההסבר מצוי בתיאוריית ההיגיינה, שלפיה חשיפה מועטה למיקרואורגניזמים לא פתוגניים בילדות (כמו תולעים וחיידקים שמקורם במעיים של בעלי חיים) קשורה לסיכון מוגבר לתחלואה במחלות אימוניות. על פי התיאוריה הזאת, חשיפה מוקדמת למיקרואורגניזמים האלה חשובה להתפתחות מערכת הבקרה של מערכת החיסון. במילים אחרות: מי שאינו נחשף בילדותו במידה מספקת למיקרואוגניזמים (שכן ההורים מונעים ממנו כל מגע עם "לכלוך") מערכת החיסון שלו מתחילה להילחם באויבים מדומים - חלבונים של הגוף.

ממחקרים רבים גם עולה שהנקה היא גורם מגן מפני הופעת קרוהן.

נמצא גם קשר בין תרופות מסוימות (גלולות למניעת הריון, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים) לבין סיכון מוגדל ללקות בקרוהן. לעומת זאת לא נמצא קשר חד־משמעי בין המחלה לבין תזונה (למשל צריכה מוגברת של סוכרים פשוטים וצריכה מועטת של פירות ושל ירקות).

מכמה מחקרים עולה כי קיים קשר בין פרוץ המחלה לבין הופעה של זיהומי מעיים. אולם ייתכן שהקשר הוא עקיף: הזיהום גורם לתגובת־יתר של מערכת החיסון - סוגיה שכבר נידונה במדריך הזה בהרחבה.

כמו כן יש לציין שמחלת קרוהן שכיחה יותר בקרב מעשנים ובקרב מי שעישנו בעבר.

מהם התסמינים?

התסמינים של מחלת קרוהן משתנים בהתאם לאזור במערכת העיכול שנפגע מהמחלה. הדלקת שנגרמת ממחלת קרוהן מתאפיינת בכך שהיא תוקפת את כל השכבות של דופן המעי. בגלל הפגיעה העמוקה עלולים להיווצר אזורים של היצרות (סטריקטורות) בחלל המעי או חיבורים לא תקינים (פיסטולות) בין איברי הבטן השונים, למשל חיבור בין המעי הדק למעי הגס או חיבור בין מערכת העיכול לשלפוחית השתן או לווגינה.

• אצל מרבית החולים גורמת המחלה לדלקת של המעי הדק. הפגיעה במעי הדק עלולה לגרום לשלשולים, לחום, לכאבי בטן, לחולשה ולפגיעה בספיגה של מרכיבי מזון חיוניים ובהם ויטמין B12, ויטמין D, ויטמין E, ויטמין K וסידן. לעיתים כוללים התסמינים גם ירידה במשקל ותשישות.

• אצל כשליש מהחולים פוגעת המחלה באזור פי הטבעת. מחלה פעילה באזור פי הטבעת עלולה לגרום להופעה של אבצסים (כיסים של מוגלה), של פיסורות (סדקים כואבים) ושל פיסטולות (תעלות בתוך הרקמות הרכות).

• אצל שיעור קטן מאוד החולים ישנה פגיעה בחלק העליון של מערכת העיכול: חלל הפה, הוושט, הקיבה והתריסריון. במיוחד שכיחים כיבים בחלל הפה.

• מחלה פעילה עלולה לגרום להיווצרות אבצסים בחלל הבטן. אלה מלוּוים בדרך כלל בחום ובתסמינים של מה שמכנים "בטן חריפה": כאבי בטן קשים עקב דלקת שהתפשטה לחלל הבטן.

• נוסף על תסמינים במערכת העיכול ייתכנו פגיעות גם באיברים נוספים כמו עיניים, עור, מפרקים ודרכי המרה. עם זאת הפגיעות של מחלת קרוהן מחוץ למערכת העיכול הן נדירות יחסית.

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחה, בפורום תזונה ודיאטה, בפורום רפואה משלימה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

איך אני לעומת האחרים?

שכיחותן של מחלות המעי הדלקתיות (שקרוהן היא אחת מהן) בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם: 0.46% מהתושבים בארץ (שהם כ־39 אלף איש) סובלים מהן. עם זאת, יש עוד כמה מדינות ואזורים ששיעורי התחלואה בהם דומים לאלה שבישראל. מדובר, בין היתר, במדינות סקנדינביה, בסקוטלנד ובחלקים מסוימים בקנדה ובארצות־הברית. מבין 39 אלף החולים בישראל 77% הם מבוגרים, 19% הם קשישים ו־4% הם ילדים.

קרוהן היא מחלת המעי הדלקתית הנפוצה ביותר בישראל: 60% מהאנשים שאובחנה אצל מחלת מעי דלקתית סובלים מקרוהן, ורק כ־40% סובלים מקוליטיס כיבית. 

כמה זמן נמשכת מחלת קרוהן?

קרוהן היא מחלה כרונית. במילים אחרות: היא נמשכת כל החיים. אולם יש מי שהמחלה רדומה אצלם במשך רוב הזמן, והם סובלים לעיתים נדירות בלבד מהתפרצויות, ויש מי שהמחלה פעילה אצלם כמעט ללא שום הפוגה.

עם זאת, לרוב מתאפיינת המחלה בתקופות של התקפים ובתקופות של הפוגות לסירוגין. בעת ההפוגות, בין ההתקפים, אין למטופלים תלונות בנוגע למחלה.

איך מאבחנים?

החשד לקיומה של מחלת קרוהן עולה בדרך כלל בעקבות תלונות על כאבים קשים במערכת העיכול, על שלשולים ממושכים, על עייפות ועל ירידה במשקל. כדי לקבוע את האבחנה בוודאות נעזרים בבדיקות מעבדה ובבדיקות הדמיה:

• 3 בדיקות צואה: תרבית צואה לגילוי חיידקים, בדיקת צואה לגילוי טפילים (תולעים) ובדיקת צואה לגילוי הרעלן של החיידק קלוסטרידיום דיפיציל. זאת כדי לשלול את האפשרות לדלקת זיהומית של המעי שתסמיניה יכולים להיות דומים מאוד לתסמינים של מחלות מעי דלקתיות לא זיהומיות.

• בדיקת קלפרוטקטין בצואה. קלפרוטקטין הוא חלבון עמיד שמצוי בכמות רבה בלויקוציטים (תאי דם לבנים). אם יש דלקת מעיים, מופרשים לויקוציטים רבים לחלל המעי ומתפרקים בצואה. הקלפרוטקטין משתחרר לצואה, וניתן לבדוק את כמותו בה. הימצאות כמות גדולה של קלפרוטקטין בצואה מצביעה אצל מבוגרים בוודאות גבוהה מאוד (בין 80% ל־90%) על קיומו של תהליך דלקתי פעיל. אצל ילדים מדובר בוודאות מעט נמוכה יותר (בין 70% ל־80%).

בדיקות דם, כולל ספירת דם, תפקודי כבד, מדדי דלקת, כימיה, רמות ברזל וּויטמינים ונוגדנים מיוחדים כמו pANCA ו־ASCA. הנוגדנים האלה מופיעים בשכיחות גבוהה יחסית אצל מי שסובלים ממחלת קרוהן. עם זאת, נוכחותם או היעדרם אינם מאפשרים לקבוע באופן חד־משמעי את האבחנה.

קולונוסקופיה (כולל צנתור של המעי הדק). אלה בדיקות פולשניות של המעי הגס ושל החלק הסופי של המעי הדק בעזרת צינורית גמישה שבקצה שלה מותקנת מצלמה. תוך כדי הבדיקה לוקחים בדרך כלל ביופסיות - דגימות רקמה - לבדיקה במיקרוסקופ. באמצעות הבדיקות האלה ניתן להתרשם לא רק ממצבו של המעי הגס אלא גם ממצבו של החלק הסופי של המעי הדק - אזור שנקרא האיליום הסופי (terminal ileum) ושנפגע לעיתים קרובות ממחלת קרוהן. 

כל מה שצריך לדעת על קולונוסקופיה - צפו עכשיו

• בדיקת CT של המעי הדק (CT - CTE אנטרוגרפיה). הבדיקה הזאת מאפשרת להעריך את מצבו של המעי הדק וכן לגלות סיבוכים כמו אבצסים בחלל הבטן.

• צילום המעי דק בעזרת קפסולה זעירה שהמטופל צריך לבלוע ושמכילה מצלמה זעירה ומשדר. זהו אמצעי חדשני שמשמש בעיקר כדי לקבל תמונה של המעי הדק. עם זאת יש לבדיקה הזאת מגרעת שצריך להביא בחשבון: מחלת קרוהן גורמת לעיתים להיצרות המעי הדק במקומות שונים, והקפסולה עלולה להיתקע באותם המקומות. כדי לחלץ אותה יש צורך בניתוח. זו אחת הסיבות לכך שהרופאים מעדיפים לרוב להיעזר בבדיקות אחרות.

בדיקת MRI של המעי הדק (MRI - MRE אנטרוגרפיה) מאפשרת לקבל תמונה מדויקת של המעי הדק כמו באמצעות בדיקת CT, אך בלי סיכוני הקרינה שקיימים בבדיקת CT.

איך מטפלים?

קיים מבחר גדול, יחסית, של תרופות שבאמצעותן ניתן לטפל בחולי קרוהן. בחירת התרופה או שילוב התרופות נעשית בהתאם לחומרת המצב, למיקום הדלקת במערכת העיכול ולהעדפות של הרופא המטפל. יש לציין שהשיפור במצבו של המטופל לרוב אינו מיידי אלא מתפתח בהדרגה לאחר כמה שבועות ואף חודשים מתחילת הטיפול.

• תרופות אנטי דלקתיות מסוג 5-ASA (כמו רפאסל, אסקול ופנטסה). אלה תרופות שנמצאות בשימוש נרחב לטיפול במי שסובלים ממחלת קרוהן במעי הגס בדרגת חומרה קלה ובינונית. לתרופות האלה יש מעט תופעות לוואי - בעיקר כאבי ראש, בחילות וכאבי בטן. כ־10% מהמטופלים בתרופה לוקים בשלשולים, אך חומרתם של אלה הולכת ופוחתת בדרך כלל לאחר כמה שבועות של שימוש. לעיתים נדירות ייתכנו תופעות לוואי חמורות יותר כמו פגיעה בכליות או ירידה במספריהם של תאי הדם. כדי להפחית את תופעות הלוואי האלה על המטופל להיות במעקב רפואי ומעבדתי צמוד במהלך הטיפול.

• אנטיביוטיקה - לרוב מטרונידזול (פלג'יל) לבד או יחד עם ציפרופלוקסצין (ציפרוקסין). נראה שהאנטיביוטיקה מפחיתה את כמות החיידקים ומשנה את הרכב החיידקים במעי ובכך מונעת היווצרות של אבצסים קטנים ושל זיהומים בחלל הבטן.

מטרונידזול יעילה לטיפול בפיסטולה פריאנלית (פיסטולה בפי הטבעת)והיא בעלת יעילות מתונה במניעת חזרה של המחלה לאחר ניתוח כריתה. עם זאת, טיפול ממושך במטרונידזול גורם לתופעות לוואי, ואילו הפסקת הטיפול כרוכה לעיתים קרובות בחזרת הפיסטולה.

ציפרופלוקסצין יעילה גם היא לריפוי פיסטולה פריאנלית, אך בניגוד למטרונידזול, השימוש בה כרוך בפחות תופעות לוואי. מכמה מחקרים עולה שציפרופלוקסצין יעילה גם במקרים של התלקחות קלה עד בינונית של המחלה הדלקתית במעי.

• סטרואידים כמו פרדניזון, הידרוקורטיזון ובודסוניד. זה האחרון ניתן בטבליות בשחרור מושהה שמשחררות  את התרופה רק עם הגעתן לסוף המעי הדק. סטרואידים הם אומנם תרופות אנטי־דלקתיות יעילות מאוד, אך הם עלולים לגרום לתופעות לוואי רבות כמו עלייה במשקל, שינויים בעור, שיעור יתר (צמיחה מוגברת של שיער - בין היתר במקומות שבהם לא רוצים שיצמח, למשל על הגב, על הידיים וכדומה), בריחת סידן (אוסטאופורוזיס), עלייה בערכי לחץ הדם והסוכר, שינויים בראייה. טבליות הבודסוניד גורמות בדרך כלל לפחות תופעות לוואי היות שהן משפיעות לרוב באופן ממוקד על המעי. בהתפרצות קשה של מחלת קרוהן ניתן לטפל באמצעות מינון גבוה של סטרואידים שניתנים דרך הווריד.

• טיפולים אימונו־מודולטוריים באמצעות תרופות שמדכאות את מערכת החיסון כמו מתוטרקסט, מרקפטופורין (פורי־נתול) ואזתיופרין (אימורן). התרופות האלה יעילות מאוד, אך מחייבות מעקב קבוע ובדיקות דם במרווחים של 3 עד 8 שבועות כדי למנוע התפתחות של תופעות לוואי כמו פגיעה במוח העצם או בכבד. מי שמקבלים תרופות לדיכוי המערכת החיסונית חשופים יותר משאר האוכלוסייה לזיהומים שונים. עליהם להימנע ככל האפשר מלהימצא בחברת אנשים חולים ולקבל חיסונים נגד שפעת ונגד דלקת ריאות. נוסף על כך עלולות התרופות האלה לגרום לעלייה קלה בשכיחות הגידולים הממאירים - בעיקר מסוג לימפומה וסרטן עור שאינו מלנומה.

• הבנת המנגנונים שבאמצעותם גורמת המערכת החיסונית נזק ברקמות איפשרה לייצר תרופות חדישות ששיפרו מאוד את הטיפול בחולי קרוהן. מדובר בתרופות ביולוגיות מסוג נוגדי TNF .TNF הוא חלבון שמופרש ממערכת החיסון ומעודד תהליכי דלקת. מנגנון הפעולה של תרופה נוגדת TNF גורם לקשירה של התרופה לחלבון ה־TNF ובכך היא מפחיתה את הדלקת. התרופות האלה מכונות ביולוגיות משום שמייצרים אותן בתהליכים ביולוגיים ולא כימיים. בארץ משתמשים בעיקר בתרופות הביולוגיות רמיקייד (אינפליקסימב) ויומירה (אדלימומב). תרופה ביולוגית נוספת נוגדת TNF שאושרה בישראל (ב־2018) היא סימזיה (השם הגנרי: סרטוליזומב פגול). זו מיועדת למי שסובלים ממחלת קרוהן בינונית עד קשה. התרופות הביולוגיות ניתנות בהזרקה או בהזלפה - בהתאם לסוג התרופה.

אם נוגדי TNF אינם מועילים (או מפסיקים להביא תועלת), ניתן להשתמש בתרופות ביולוגיות מסוגים אחרים. כך, למשל, עומדת לרשות מטופלים במחלת קרוהן (וגם למטופלים בקוליטיס כיבית) בדרגת חומרה בינונית עד קשה התרופה אנטיביו (השם הגנרי: ודוליזומב). התנאי למתן התרופה הזאת: המטופלים מיצו טיפול קודם - ביולוגי או לא ביולוגי. אנטיביו (שהיא נוגדן חד־שבטי ממקור הומני) נקשרת לחלבון אינטגרין שנמצא על תאי דם לבנים (לימפוציטים), שהם חלק חשוב ממערכת החיסון. חסימת החלבון מונעת מעבר של מתווכים דלקתיים מכלי הדם של המעי לרקמת המעי. מתווכי דלקת הם חומרים שמפרישים תאים פגועים, ותפקידם הוא ליזום שרשרת של פעולות שיוצרות את התהליך הדלקתי (למשל, הרחבה של כלי הדם ברקמה הפגועה ובסביבתה). במילים אחרות: התרופה בולמת את התפשטות התהליך הדלקתי.

התרופה פועלת במעי בלבד ואינה משפיעה על המערכת החיסונית במקומות אחרים בגוף. היא ניתנת לווריד בעירוי במשך חצי שעה לפי פרוטוקול מסוים. תופעות הלוואי של התרופה כוללות דלקת של האף ושל הלוע, כאב ראש, כאב מפרקים, בחילה, חום, זיהום בדרכי הנשימה העליונות, עייפות ושיעול.

​איך זה לחיות עם קרוהן?

כשאשת תוכן פוגשת מחלת מעיים, מה שיוצא זה בלוג שחושף את הקישקע. לחצו כאן לכל הפוסטים

לחיות עם קרוהן 

תרופה ביולוגית חדשה נוספת לטיפול בקרוהן היא סטלרה (השם הגנרי: אוסטקינומב), שהיא נוגדן לציטוקינים IL-21. הציטוקינים הם מתווכי דלקת שממלאים תפקיד חשוב בהיווצרותה של מחלת קרוהן. התרופה הזאת היא פתרון יעיל במקרים שבהם נוגדי TNF אינם משיגים את התוצאה המקוּוה. המנה הראשונה של התרופה ניתנת בהזלפה לווריד, ואילו המנות שלאחר מכן ניתנות בזריקות תת־עוריות.

לפני שמתחילים בטיפול באמצעות תרופות ביולוגיות יש לעשות צילום חזה ובדיקת מנטו כדי לשלול קיומה של שחפת. הסיבה: הטיפול הביולוגי מחליש את מערכת החיסון ועלול לעורר מחלות רדומות בגוף ובהן שחפת. אם הצילום ובדיקת המנטו מצביעים על קיומה שחפת רדומה, יש לתת טיפול מונע לפני התחלת הטיפול הביולוגי. נוסף על כך מומלץ להיבדק אצל רופא עור, ולנשים מומלץ לעבור בדיקה גינקולוגית, כולל בדיקת פאפ

כמו כן יש לעשות בדיקה סרולוגית כדי לשלול הימצאות נגיפים רדומים שונים כמו הנגיף של הפטיטיס B (ובקיצור: HBV), הנגיף של הפטיטיס C (ובקיצור: HCV), הנגיף VZV (שגורם לאבעבועות רוח), הנגיפים EBV ו־CMV (שגורמים למחלת הנשיקה). אם עולה מהבדיקה שאחד או יותר מהנגיפים האלה (או נגיפים אחרים) מצויים בגוף במצב רדום, יש לתת טיפול מונע נגדם לפני התחלת הטיפול הביולוגי. כמו כן יש להשלים חיסונים שונים לפני מתן הטיפול הביולוגי, ובהם חיסונים נגד שפעת, נגד דלקת ריאות נגד הפטיטיס A והפטיטיס B. מטופלות צעירות צריכות לקבל גם חיסון נגד סרטן צוואר הרחם שהגורם לו הוא נגיף הפפילומה האנושי (HPV).

יש לציין כי לטווח הזמן הארוך מגדילות התרופות הביולוגיות במקצת את הסיכון ללקות בגידולים ממאירים - בעיקר מסוג לימפומה.

פרוביוטיקה. יש מחקרים המצביעים על כך שלזנים מסוימים של חיידקים פרוביוטיים עשויה להיות השפעה מיטיבה על מחלת קרוהן.

• תרופות נגד שלשול כמו אימודיום עשויות לעיתים לסייע לחולי קרוהן. התרופות האלה מפחיתות את תנועת המעיים ובכך מקילות על כאבי הבטן שמקורם במחלת קרוהן.

• ניתן לסייע להתמודדות עם מחלת קרוהן באמצעות דיאטות שונות שאמורות להקל על תסמיני המחלה. אחת הנפוצות שבהן היא דיאטה דלת־לקטוז, שכן התברר שחולי קרוהן רבים רגישים ללקטוז (סוכר חלב) שמצוי הן בחלב והן במוצרי חלב. ניתן להפנות חולי קרוהן לבדיקת רגישות ללקטוז או, לחלופין, לעבור גם ללא הבדיקה הזאת לטיפול ניסיוני בדיאטה דלת־לקטוז לפרק זמן מוגבל.

• כ־50% מהחולים במחלת קרוהן נזקקים לניתוחים במהלך חייהם. הניתוחים נעשים במקרים שהמחלה אינה מגיבה לטיפולים ובאה לידי ביטוי בסטריקטורות (היצרויות של המעי), בפיסטולות (חיבורים לא תקינים בין איברי הבטן השונים), באבצסים (כיסים מוגלתיים) או בעיכוב גדילה אצל ילדים. במקרים מסוימים, בעיקר כשמדובר במחלה חריפה שבה דלקת המעי היא מפושטת, יש צורך להתקין למנותח סטומה - חיבור מלאכותי בין חלל המעי לדופן הבטן אשר מאפשר איסוף של צואה לשקית מיוחדת. ברוב המקרים ניתן לסגור את הסטומה לאחר תקופה של כמה חודשים באמצעות ניתוח נוסף.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

מדובר במחלה כרונית, לכל החיים, אך מהלך המחלה שונה ממטופל למטופל. ייתכנו תקופות שבהן המחלה פעילה מאוד, אך גם תקופות ממושכות שבהן אין כלל תסמינים. אצל פחות מ־5% מחולי  קרוהן המחלה פעילה במשך רוב הזמן, ללא תקופות של הפוגה.

עלולים להיות סיבוכים?

למחלת קרוהן ייתכנו סיבוכים שונים, אך יש להדגיש שלא כל חולה צפוי לסבול מהם. אלה הם הסיבוכים האפשריים:

• סיבוכים שנובעים מתת־ספיגה כמו אוסטאופורוזיס, מחסור בוויטמין B12, אבנים בכליות.

• סיבוכים שנובעים מהתהליכים הדלקתיים: פיסטולות, סטריקטורות, אבצסים.

• פגיעה באיברים שמחוץ למערכת העיכול: עיניים, מפרקים, עור, דרכי המרה.

• סיבוכים מאוחרים: לחולים במחלת מעי דלקתית יש סיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס. הסיכון הזה גדל במידה ניכרת לאחר כעשר שנים מהופעת המחלה. לכן כל מי שחולים 10 שנים ויותר במחלת מעי דלקתית חייבים להקפיד לעשות מדי שנה עד שנתיים בדיקת קולונוסקופיה כדי לאפשר גילוי מוקדם של גידולים במעי הגס.

• סיבוכים של הטיפול התרופתי.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

• תסמינים של חסימת מעיים כמו עצירות קשה ללא מעבר של צואה או של גזים, הקאות, כאבי בטן.

• חום גבוה שמלווּה בכאבי בטן.

• שלשולים קשים שעלולים לגרום להתייבשות ולהפרעות במאזן המלחים.

• הקאות בלתי פוסקות שמגבירות את סכנת ההתייבשות.

• כאשר מדובר במי שמקבל טיפול בסטרואידים, בתרופות אימונו־מודולטוריות או בתרופות ביולוגיות, יש לפנות לרופא בכל מקרה של חום. הרופא עשוי להחליט במקרים כאלה על הפסקה זמנית של הטיפול שנועד לדכא את מערכת החיסון - עד שהמחלה הזיהומית חולפת.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

קשה לחזות מראש באיזו מהירות ובאיזו מידה תגיב המחלה על הטיפולים השונים. בכל מקרה לא ניתן לצפות ליותר מאשר הפוגה (רמיסיה) במחלה.

איך לומדים לחיות עם מחלת קרוהן?

מדובר במחלה כרונית שמחייבת טיפול ומעקב רפואי מסודר. יש להקפיד על עשיית הבדיקות בזמן ועל נטילת הטיפול התרופתי. יש לזכור שאם המחלה תוקפת את המעי הגס, הרי לאחר עשר שנים מתחילתה גדל מאוד הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. לכן לאחר עשר שנים של מחלת קרוהן במעי הגס יש לעשות בדיקות קולונוסקופיה מדי שנה עד שנתיים לגילוי מוקדם של הסרטן.

לבסוף יש לזכור שבתקופות שבהן המחלה אינה פעילה מצליחים מרבית החולים לחיות חיי שגרה.

ד"ר עזמי שחברי הוא מומחה למחלות של דרכי העיכול, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרפאת עומר בעפולה והרכז לתחום הגסטרואנטרולוגיה במחוז הצפון. בעבר היה סגן המנהל של המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי העמק בעפולה מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל