חיפוש

dsdsdsd
פענוח בדיקות דם

פענוח בדיקת דם: הכימיה של הדם

בבדיקת הכימיה מבררים את הרמות בדם של עשרות מרכיבים שונים. עודף או חוסר של המרכיבים האלה עלולים לעיתים להעיד על מחלות ולעיתים הם גורם סיכון להתפתחות מחלות

ד"ר דנה פלורנטין

ד"ר דנה פלורנטין

​כימיה בדם היא בדיקה של המרכיבים השונים בדם. הרופא יכול להמליץ על בדיקת כימיה בדם במסגרת המעקב השגרתי, בעקבות חשד לבעיה רפואית מסוימת או במסגרת מעקב אחר מחלה קיימת (סוכרת, מחלות כבד ומחלות אחרות). 

כן, במשך 8 שעות.

קיבלת הפניה לבדיקת כימיה? לחצו לצפייה בהפניה ובהנחיות לבדיקה

מה בודקים?
את ריכוז הסוכר (גלוקוז) בדם. הסוכר הוא מקור האנרגיה המיידי לתאי הגוף.

מתי מומלץ לעשות בדיקת סוכר?
לצורך אבחון סוכרת, למעקב אחר יעילות הטיפול בסוכרת ולמעקב אחר רמת הסוכר בדם. הבדיקה מיועדת גם לאנשים הנוטלים תרופות שעלולות להעלות את רמות הסוכר בדם כמו קורטיקוסטרואידים.

מומלץ שזו תהיה בדיקת דם שגרתית למי שיש במשפחתם הקרובה חולי סוכרת ולמי שיש להם גורמי סיכון רבים למחלת לב כמו עישון והשמנת־יתר.

מהם ערכי הנורמה?
לאחר צום של 8 שעות - עד 100 מיליגרם לדציליטר.

שעתיים לאחר האוכל או בבדיקה אקראית ללא צום - עד 200 מיליגרם לדיציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה יכולים להצביע על היפוגליקמיה (חוסר סוכר בדם). זו יכולה לנבוע מצום ממושך או מנטילת תרופות לסוכרת. במקרים נדירים יכולים ערכי סוכר נמוכים לנבוע מגידולים המפרישים אינסולין.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה לאחר צום?
ערכי גלוקוז שגבוהים מ־100 ונמוכים מ־126 מלמדים על הפרעה ברמת הסוכר בצום (באנגלית: impaired fasting glucose ובקיצור: IFG). המצב הזה מכונה גם טרום סוכרת.

ערכים של גלוקוז שגבוהים מ־126 מצביעים על סוכרת, אך יש צורך בבדיקה נוספת כדי לאמת את האבחנה.

מה בודקים?
את רמת השתנן בדם. שתנן (אוריאה) הוא התוצר הסופי של תהליך חילוף החומרים של חלבונים בגוף. שתנן נוצר בכבד מאמוניה ומופרש דרך הכליות. מרמת השתנן ניתן ללמוד על צריכת החלבון ועל הפרשתו דרך הכליות.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשרוצים לבדוק את תפקוד הכליות.

מהם ערכי הנורמה?
17 עד 43 מיליגרם לדציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה יכולים להופיע בגלל:
א. תת־תזונה.
ב. דיאטה דלת חלבון.
ג. מחלת כבד.
יש לציין שבהריון רמת השתנן יורדת.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?

ערכים שגבוהים מהנורמה יכולים להופיע בגלל:

א. מחלות כליה.

ב. התייבשות.

ג. דיאטה עתירת חלבונים.

ד. שימוש בתרופות מסוימות.

מה בודקים?
את רמות הקריאטינין בדם. קריאטינין הוא תוצר לוואי של חילוף החומרים ברקמת השריר. הוא נוצר מקראטין - מולקולה שיש לה תפקיד חשוב בתהליך הייצור של האנרגיה בשריר. בשביל הגוף הקריאטינין הוא פסולת שמופרשת דרך הכליות.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כאשר יש חשד לבעיות בתפקוד הכליות.

מהם ערכי הנורמה?

בגברים: 0.67 עד 1.17 מיליגרם לדציליטר.

בנשים: 0.51 עד 0.95 מיליגרם לדציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה עלולים להצביע על מחלות שריר מסוימות. תוצאה נמוכה עלולה להתקבל גם כשמסת השריר נמוכה מאוד ובמצבים של תת־תזונה.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה עלולים להצביע על תפקוד לקוי של הכליות. עם זאת, חריגה קלה יכולה להיות תוצאה של התייבשות.

מה בודקים?
את שיעור הנתרן בדם.

יוני הנתרן הם היונים החיוביים העיקריים שנמצאים בנוזל שמחוץ לתאים. הנתרן והכלור הם רוב המלחים בדם.

התפקיד העיקרי של הנתרן הוא לשמור על פיזור תקין של מים בגוף ולשמור על הלחץ האוסמוטי של הפלזמה. תפקיד חשוב נוסף שלו הוא לשמור על מאזן החומצה-בסיס בגוף.

לנתרן יש השפעה על נפח התאים, והוא אחראי להכנסה של חומרים לתאים ועל הוצאתם מהם. בכך הוא מגן על הגוף מפני אובדן מוגזם של נוזלים, משמר את שרירי הגוף ומסייע לתפקוד של מערכת העצבים.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

א. במסגרת בדיקות להערכת התפקוד של הכליות ושל הלב וכן כדי להעריך את נסיבות ללחץ דם גבוה.

ב. כדי לבחון את משק הנוזלים בגוף במצבי חירום כמו התייבשות. 

ג. במסגרת בדיקת מעקב למטופלים בתרופות ללחץ דם גבוה, לאי־ספיקת לב, למחלות כליה או לבעיות הורמונליות שונות.

מהם ערכי הנורמה?
135 עד 145 מא"ק לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים שנמוכים מהנורמה מצביעים על רמה נמוכה של נתרן בדם (היפונתרמיה). המצב הזה עלול לרמז על הבעיות הבעות:

א. עודף מים בגוף כתוצאה משתייה מופרזת ומהירה של מים או כתוצאה מאי־ספיקת־לב או מאי־ספיקת כליות או בגלל פגיעה בתפקוד הכבד (צמקת הכבד - צירוזיס).

ב. הפרשה מוגברת של נתרן בשתן או בזיעה כתוצאה מטיפול תרופתי או בשל בעיות הורמונליות שונות (כמו תת־פעילות של בלוטת התריס, הפרשה מוגברת של ההורמון האנטי דיורטי [ADH] או חוסר בהפרשת אלדוסטרון).

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?

ערכים שגבוהים מהנורמה מצביעים על רמת נתרן גבוהה בדם (היפרנתרמיה).

ברוב המקרים מעידה היפרנתרמיה על חוסר בנוזלים בגוף כתוצאה מאחת או יותר מהסיבות הבאות: שתייה לא מספקת, שלשולים, הקאות, נטילת תרופות, כוויות נרחבות.

במקרים אחרים עלולה היפרנתרמיה לרמז על פגיעה בתפקוד הכליות ועל חוסר יכולתן לרכז נוזלים.

ערכים שגבוהים מהנורמה עלולים לרמז גם על בעיות הורמונליות שונות כמו סוכרת תפלה (בגלל חוסר הפרשה של ההורמון ADH), הפרשת־יתר של ההורמון קורטיזול ("תסמונת קושינג") או הפרשת־יתר של ההורמון אלדוסטרון.

מה בודקים?
 את ריכוז האשלגן בדם.

אשלגן הוא היון החיובי העיקרי בנוזל שבתוך התאים, והוא אחראי לשמירת המתח החשמלי בקרום התא. המטען החשמלי חיוני לפעילות העצבית בגוף, לפעילות תאי השרירים (כולל שריר הלב) ולמעבר חומרים אל התאים ומן התאים החוצה. שינויים קטנים בריכוז האשלגן עלולים לגרום להפרעות קצב בשריר הלב.

ערכי האשלגן נשמרים בעיקר על ידי ההורמון אלדוסטרון שמופרש מבלוטת האדרנל (יותרת הכליה). האלדוסטרון גורם להפרשת עודפי אשלגן אל מחוץ לגוף דרך הכליות.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר ישנו חשד לשינויים ברמת האשלגן. חשד כזה עשוי להתעורר בעקבות נטילת תרופות משתנות המשפיעות על רמות המלחים בדם או במקרה של מחלות הפוגעות בתפקוד הכליות.

מהם ערכי הנורמה?
3.5 עד 5.1 מא"ק לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
אלה הן הסיבות השכיחות לרמות נמוכות של אשלגן בדם:

1. שימוש קבוע בתרופות משתנות או משלשלות.

2. הקאות ממושכות, שלשולים.

3. חוסר אשלגן בתפריט.

4. הפרשה מוגברת של ההורמון אלדוסטרון.

מהי המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
הסיבה השכיחה ביותר לערכים גבוהים מהנורמה היא אופן לקיחת הדם. מדובר בטעות טכנית שאין לה כל משמעות רפואית: כדוריות הדם האדומות מתפוצצות במבחנה או במחט הלוקחת את הדם, והאשלגן המצוי בכמות גדולה בתוך התאים משתחרר לנוזל החוץ־תאי.

סיבות רפואיות אפשריות לערכים ש גבוהים מהנורמה:

1. כשל בתפקוד הכליות.

2. שימוש בתרופות מסוימות.

3. חבלה קשה שגורמת לפירוק של רקמת השריר.

4. חוסר בהפרשה של ההורמון אלדוסטרון (נדיר).

מה בודקים?
את ריכוז הכלור בדם.

כלור הוא היון השלילי העיקרי בנוזל שמחוץ לתאים, ותפקידו העיקרי הוא לשמור על האיזון החשמלי, בעיקר נגד הנתרן.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשיש הפרעות באיזון הכלור המלוות לרוב בהפרעות באיזון הנתרן.

מהם ערכי הנורמה?
98 עד 106 מא"ק לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה עלולים להיגרם בעיקר מהקאות ממושכות, משימוש במשתנים ומבעיות בכליות. סיבות אפשריות נוספות הן שתיית כמויות מוגזמות של מים, כוויות, אי־ספיקת לב ובעיות בתפקוד הכליות.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה מעידים לרוב על שלשולים ממושכים או על הפרעות בכליות.

כללית רפואה משלימה - פתרונות משלימים למגוון של בעיות רפואיות

מה בודקים?

את רמות האלבומין בדם. 

אלבומין הוא החלבון השכיח ביותר בדם. הוא נוצר בכבד, ותפקידו העיקרי הוא לשמור על הלחץ האונקוטי - הלחץ ששומר את הנוזלים בתוך כלי הדם. ירידה בריכוז האלבומין גורמת לבריחת נוזלים מכלי הדם לרקמות, ואז עלולות להיווצר בצקות. נוסף על כך מסייע האלבומין להעביר חומרים כימיים שונים - כמו הורמונים, סידן ותרופות - בזרם הדם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשרוצים לבדוק אם יש בעיות בכבד (האלבומין מיוצר בכבד), בעיות בכליה (מחלות כליה עלולות לגרום להפרשת האלבומין בשתן) או בעיות בתזונה כמו תת־משקל או תת־ספיגה.

מהם ערכי הנורמה?
3.5 עד 5.2 גרם לדיציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה עלולים להצביע על מחלות כבד שונות, על מחלות כליה שונות או על בעיות בתזונה. ערכים נמוכים יכולים להופיע גם במהלך ההריון.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה עלולים להצביע על התייבשות משמעותית כתוצאה מחוסר בנוזלים. ערכים גבוהים מופיעים גם בעקבות תזונה עשירה מאוד בחלבונים.

מה בודקים?
את ריכוז הסידן בדם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשרוצים לאבחן מחלות של בלוטת יותרת התריס, מחלות עצם, מחלות כליה ואבנים בדרכי השתן. כמו כן עושים את הבדיקה כשרוצים לברר את הסיבות להתכווצויות שרירים ולעוויתות.

מהם ערכי הנורמה?
8.5 עד 10.5 מיליגרם לדיציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה יכולים להצביע על אחת או יותר מהבעיות הבאות: תת־פעילות של בלוטת יותרת התריס, אי־ספיקת כליות, תת־ספיגה, רככת וחוסר בוויטמין D.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה יכולים להצביע על פעילות מוגברת של בלוטת יותרת התריס, ובמקרים פחות שכיחים - על הרעלת ויטמין D ועל מחלות עצם שונות.

מה בודקים?
את רמת הזרחן בדם.

זרחן הוא מינרל חשוב בגוף. בין היתר הוא אחד המרכיבים במולקולות עתירות אנרגיה בגוף. כמו כן הוא מרכיב חשוב בבנייה ובתפקוד של העצמות.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כאשר מתעוררת בעיה בתפקוד הכליות או כשעולה חשד לבעיה בבלוטת התריס או בבלוטות יותרת התריס.

מהם ערכי הנורמה?
0.5 עד 2.5 מיליגרם לדציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכי זרחן שנמוכים מהנורמה יכולים להצביע על בעיית ספיגה ממערכת העיכול, על פעילות־יתר של  בלוטת יותרת התריס, על עודף סידן בדם ועל מחסור בוויטמין D.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה עלולים להצביע על אחת או יותר מהבעיות הבאות:

1. תפקוד לקוי של הכליות.

2. מחסור בסידן או במגנזיום.

3. פגיעה רצינית בשרירים.

4. עודף בוויטמין D.

5. זיהום חריף.

6. תת־פעילות של בלוטת יותר התריס.

7. גרורות סרטניות בעצמות.

החומצה האורית היא חומר פסולת שנוצר מפירוק של חומצות הגרעין. רוב הפירוק של חומצות הגרעין מתרחש בכבד.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

1. כשעולה חשד למחלת שיגדון (גאוט) - מחלה שבה המפרקים נפגעים כתוצאה משקיעה של חומצת שתן.

2. כשרוצים לברר את ההרכב של האבנים בכליות.

3. כדי לעקוב אחר טיפול כימותרפי או אחר הקרנות.

מהם ערכי הנורמה?
גברים: 3.5 עד 7.2 מיליגרם לדציליטר.

נשים: 2.6 עד 6 מיליגרם לדציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים שנמוכים מהנורמה מצביעים על רמה נמוכה של חומצה אורית בדם. מצב כזה עלול לנבוע ממחלת כבד חמורה. ערכים נמוכים ייתכנו גם לאחר נטילת התרופה אלופורינול.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה יכולים להופיע במקרים הבאים:

1. מחלות כליה.

2. ממאירות - פירוק מהיר של חומצות גרעין.

3. לאחר נטילת תרופות משתנות כמו תיאזידים.

4. בנוכחות רמות גבוהות של קפאין בגוף.

5. לאחר צריכה מוגברת של אלכוהול.

6. רמות גבוהות של ויטמין C בדם.

מה בודקים?
מהי רמת הבילירובין הכוללת בדם (הבילירובין הישיר והלא ישיר). אם בתוצאות הבדיקה רואים עלייה חדה ברמת הבילירובין הכוללת, עושים גם בדיקה של בילירובין ישיר.

רוב הבילירובין נוצר מהמוגלובין שהשתחרר בתהליך הפירוק של תאי הדם האדומים הזקנים. ההמובלובין מורכב משתי יחידות: חלבון הגלובין ומולקולת ההם. פירוק מולקולת ההם מביאה ליצירת בילירובין שהוא פסולת שצריכה להתפנות מהגוף. ישנם שני סוגי בילירובין: ישיר (בילירובין מצומד)  ובלתי ישיר. הבילירובין הבלתי ישיר הופך בכבד לישיר ומופרש אל מחוץ לגוף דרך המעי.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
הרופא עשוי להמליץ על בדיקת בילירובין אם עולה חשד לצהבת (התסמינים: צבע עור צהוב וגוון צהוב בלחמיות העיניים).

מהם ערכי הנורמה?
0.3 עד 1.2 מיליגרם לדיציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על רמה גבוהה של בילירובין בדם.

רמה מוגברת של בילירובין בדם יכולה להעיד על בעיה בתפקוד הכבד, על מחלות נגיפיות של הכבד (הפטיטיס) או על מחלות אחרות הפוגעות בתפקוד הכבד.

במקרים פחות שכיחים מדובר בחסימה בדרכי המרה: הבילירובין אינו מצליח להתפנות למרה, ולכן הרמה שלו בדם עולה.

לעיתים מדובר בתסמונת גנטית המכונה גילברט. זוהי הפרעה שמתבטאת ברמה גבוהה מהרגיל של בילירובין בדם. מדובר במצב שאינו מצריך טיפול.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
לערכים שנמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית.

מה בודקים?
את ריכוז הפוספטזה הבסיסית (אלקליין פוספטז) בדם.

התפקיד המטבולי של האנזים אינו ברור לגמרי. הוא קשור להעברת מרכיבים דרך ממברנות, וכן יש לו תפקיד בהסתיידות של העצם. האנזים נמצא ברקמות שונות בגוף,  בעיקר בכבד, בדרכי המרה, במעי, בעצמות ובשליה.

האנזים משתחרר לדם כתוצאה ממחלה או כאשר תאים שמכילים אותו נפגעים. בדיקת האנזים חשובה בעיקר לאבחון מחלות כבד ועצם.

האנזים קשור גם לבניית העצם, כך שבתהליך הגדילה רואים עלייה שלו בדם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשרוצים לאבחן מחלות כבד, חסימות בדרכי המרה או פגיעה בעצמות. כדי לסייע לרופא לאבחן את מקור הבעיה ניתן לבדוק גם תת־סוגים של האנזים (איזואנזימים).

מהם ערכי הנורמה?
30 עד 120 יחידות לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים שנמוכים מהנורמה ייתכנו, בין היתר, במצבים הבאים:

1. תזונה לקויה שחסרים בה חלבונים.

2. חוסר בוויטמינים כמו ויטמין B12, ויטמין C, ויטמין B6, חומצה פולית.

3. תת־פעילות ראשונית של בלוטת התריס.

מהי המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה ייתכנו, בין היתר, במצבים הבאים:

1. מחלות כבד שונות - נגיפיות או תורשתיות.

2. רעלים המצטברים בכבד (למשל, כתוצאה מצריכה מוגברת של אלכוהול).

3. מחלות בדרכי המרה או בכליות.

4. מחלות עצם, מחלות שונות הפוגעות בעצמות או לאחר שברים בעצם.

5. פעילות יתר של בלוטת התריס.

6. במהלך ההריון.

7. לאחר שימוש בתרופות שונות.

מה בודקים?
את רמת האנזים לקטט דהידרוגנז בדם.

זהו אנזים הנמצא בכל הרקמות בגוף ובמיוחד בלב, בכבד, בכליות, בשרירים, במוח, בתאי הדם ובריאות. 

בזמן מאמץ גופני השרירים משתמשים בגלוקוז והופכים אותו ללקטט, וזה משוחרר לזרם הדם ובסופו של דבר מגיע לכבד. הכבד הופך את הלקטט בחזרה לגלוקוז ומשחרר אותו לזרם הדם. מזרם הדם מגיע הגלוקוז לרקמות שונות בגוף ומשמש לצורכי אנרגיה.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כאשר קיים חשד לאנמיה המוליטית - מצב שבו כדוריות הדם האדומות נהרסות. כמו כן עושים את הבדיקה כשרוצים לבחון נזק שנגרם לרקמות שונות בגוף כמו הריאות, השרירים, הכבד והכליות.

מהם ערכי הנורמה?
100 עד 190 יחידות לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
הסיבה השכיחה ביותר לערכים גבוהים מהנורמה היא אופן לקיחת הדם. מדובר בטעות טכנית שאין לה כל משמעות רפואית: תאי הדם האדומים מתפוצצים לעתים במבחנה או במחט הלוקחת את הדם. במצב כזה אין משמעות לערך הגבוה המתקבל.

ערכים גבוהים מהנורמה, להם יש משמעות רפואית, יכולים להופיע במצבים הבאים:

1. אירוע מוחי.

2. אוטם לב.

3. אנמיה המוליטית.

4. מחלות זיהומיות מסוימות.

5. מחלות כבד.

6. פגיעות שונות בשריר.

7. ממאירוּת.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
לערכים שנמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית.

מה בודקים?
את ריכוז האנזים GOT בדם. האנזים הזה מצוי בעיקר בכבד, בשרירים (כולל שריר הלב) ובתאי הדם האדומים. האנזים משוחרר לדם כאשר תאים שמכילים אותו נפגעים.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כאשר יש חשד למחלת כבד או למחלה שפוגעת בשרירים. כמו כן עושים את הבדיקה כדי לוודא שנטילת תרופות מסוימות אינה משפיעה לרעה על תפקוד הכבד.

מהם ערכי הנורמה?
0 עד 31 יחידות לליטר.

מהי המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?

ערכים גבוהים מהנורמה ייתכנו במצבים הבאים:

1. מחלות כבד נגיפיות (צהבת נגיפית, מחלת הנשיקה ועוד).

2. מחלות כבד שונות - תורשתיות ואוטואימוניות.

3. מחלות בדרכי המרה.

4. רעלים שמצטברים בכבד (למשל, אלכוהול).

5. נזקים שונים לשרירים.

6. מחלות לב.

7. מחלות כליה.

8. המוליזה (פירוק) של תאי הדם האדומים.

9. נטילת תרופות שונות.

מה בודקים?
את הריכוז של האנזים אלאנין טרנסאמינאז בדם.

פעילות האנזים גבוהה פי 10 בכבד בהשוואה לפעילותו ברקמות אחרות, ולכן עלייה בשיעורו בדם מעלה את החשד לקיומן של מחלות כבד. האנזים משתחרר לדם כאשר נפגעים התאים שבהם הוא נמצא.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
בדרך כלל כשיש חשד למחלת כבד, או כדי לוודא שנטילת תרופות מסוימות אינה משפיעה לרעה על תפקוד הכבד.

מהם ערכי הנורמה?
גברים: 0 עד 45 יחידות לליטר.

נשים: 0 עד 34 יחידות לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה ייתכנו במצבים הבאים:

1. מחלות כבד נגיפיות (כמו צהבת נגיפית ומחלת הנשיקה).

2. מחלות כבד שונות - תורשתיות ואוטואימוניות.

3. מחלות בדרכי המרה.

4. הצטברות רעלים בכבד (למשל, אלכוהול - שמצטבר כתוצאה מצריכה מוגברת).

5. נטילת תרופות שונות.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
לערכים שנמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית.

מה בודקים?
את רמת האנזים GGT (גמא־גלוטמיל טרנספפטידאז) בדם. האנזים מתרכז במיוחד בכבד, בדרכי המרה ובכליות. האנזים משוחרר לדם כאשר תאים שמכילים אותו נפגעים.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כאשר עולה חשד למחלה בכבד או בדרכי המרה או כדי לוודא שנטילת תרופות מסוימות אינה משפיעה לרעה על תפקוד הכבד.

לעיתים עושים את הבדיקה כדי לאבחן אם מקור הבעיה של המטופל הוא בכבד או בעצמות. לשם כך בודקים גם את הרמות של האנזים ALP בדם: הרמה של ALP עולה במחלת של הכבד, של דרכי המרה ושל העצמות. כאשר רמות ה־GGT תקינות ורמות ה־ALP גבוהות, ניתן להסיק שהבעיה הרפואית היא בעצמות ולא בכבד.

מהם ערכי הנורמה?
גברים: 0 עד 55.

נשים: 0 עד 38.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?

ערכים שגבוהים מהנורמה ייתכנו במצבים הבאים:

1. מחלות כבד נגיפיות (כמו צהבת נגיפית ומחלת הנשיקה).

2. מחלות כבד שונות - תורשתיות, אוטו־אימוניות, כבד שומני.

3. מחלות בדרכי המרה.

4. הימצאות רעלים שהצטברו בכבד (למשל כתוצאה מצריכה מוגברת של אלכוהול).

5. בעקבות נטילת תרופות שונות - ובמיוחד תרופות אנטי־אפילפטיות.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

לערכים שנמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית.

מה בודקים?
את הריכוז של האנזים קריאטין קינאז בנסיוב הדם.

לאנזים יש תפקיד חשוב ביצירת אנרגיה בתאים.

ישנם שלושה תתי־סוגים של האנזים (המכונים איזו־אנזימים) הנמצאים בשלושה מקומות שונים בגוף:

1. בשרירים - שם הוא מכונה איזו־אנזים CK-MM.  

2. בלב - שם הוא מכונה איזו־אנזים CK-MB.

3. במוח - שם הוא מכונה איזו־אנזים CK-BB. 

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

1. כאשר יש חשד למחלת שריר, למחלה שפוגעת בשרירים או בעקבות כאבי שרירים. כאשר שריר נפגע, האנזים דולף ממנו למחזור הדם ולכן הרמה שלו בדם עולה.

2. כשעולה חשד לאירוע לבבי.

כיצד מאבחנים את הבעיה כשרמת האנזים גבוהה? 

אם הרמה של האנזים גבוהה מהנורמה, ייתכן שהרופא ימליץ לבדוק גם את הצורות השונות של האנזים (האיזו־אנזימים שמפורטים למעלה) כדי לאבחן את הבעיה.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?

ערכים שגבוהים מהנורמה עלולים להופיע במקרים הבאים:

1. לאחר אימון גופני מאומץ.

2. בעקבות בעיות בשרירים כמו מחלות שרירים, חבלה בשריר, ניתוח בשריר.

3. עקב בעיות בלב כמו אירוע לבבי, דלקת בשריר הלב.

4. לאחר אירוע מוחי.

5. לאחר שימוש בתרופות מסוימות.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה עלולים להצביע על בעיה בשריר כמו דלדול במסת השריר.


18. בדיקת ברזל (Iron)
מה בודקים?

בודקים את רמת הברזל בדם.

הברזל חיוני ליצירת ההמוגלובין - החלבון שנושא את החמצן בדם. נוסף על כך הוא משמש ליצירת אנזימים רבים אחרים.

הברזל נמצא ברובו בהמוגלובין שבכדוריות הדם האדומות, והיתר מאוחסן במאגרי ברזל (פריטין).

רוב הברזל מגיע לגוף מהמזון, והשאר מגיע מפירוק של תאי דם אדומים.

חוסר בברזל הוא אחת הסיבות העיקריות לאנמיה שהתסמינים שלה הם עייפות, חולשה וחיוורון.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשרוצים לאבחן אנמיה או כשרוצים לבדוק עודף של ברזל או כשרוצים לעקוב אחר המצב התזונתי.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה עלולים להצביע על הרעלת ברזל או על המוסידרוזיס (Hemosiderosis) – מחלה שנובעת משקיעה עודפת של ברזל ברקמות הגוף.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
רמה נמוכה של ברזל בדם מעידה בדרך כלל על תזונה לא מספקת או על עלייה בצורך בברזל (למשל בהריון) או על איבוד דם בעקבות דימום.

מה בודקים?
את רמת הסוכר (גלוקוז) הממוצעת בדם במשך שלושת החודשים האחרונים.

המוגלובין הוא חלבון שנמצא בתאי הדם האדומים. לאחר שהסוכר שבדם נקשר להמוגלובין, הם הופכים להמוגלובין מסוכרר.

ערכי ההמוגלובין המסוכרר מבטאים את שיעור ההמוגלובין המסוכרר מתוך סך כול ההמוגלובין שבדם. ככל שרמת הסוכר בדם גבוהה יותר, עולה גם כמות הסוכר שנקשרת להמוגלובין.

תאי הדם האדומים בגוף מתחדשים כל שלושה חודשים בערך, ולכן רמת ההמוגלובין המסוכרר בתאי הדם משקפת את רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

כשעולה חשד למחלת סוכרת וכדי לעקוב אחרי מצבם של חולי סוכרת.

לחולי סוכרת מומלץ לעשות את הבדיקה לפחות פעם בשנה. הבדיקה מסייעת לעקוב אחרי המחלה ולטפל בה.

מהם ערכי הנורמה?

4% עד 5.7%.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?

ערכים שגבוהים מהנורמה מצביעים על רמה ממוצעת גבוהה של סוכר בדם בשלושה חודשים האחרונים. רמה מעל לערכי הנורמה יכולה לבטא מצבים של טרום־סוכרת ושל סוכרת.

20. בדיקת ויטמין B12

מה בודקים?
את הרמה של ויטמין B12 בדם.

חוסר בוויטמין B12 עלול לפגוע בייצור של תאי דם, בתאים של מערכת העיכול ובתאי המעטפת של העצבים.

מהם המקורות הטבעיים של ויטמין B12?
ויטמין B12 נמצא במוצרים מהחי: בשר, ביצים וחלב. לכן מחסור בוויטמין B12 הוא לרוב בעיה של טבעונים שנמנעים מלאכול מוצרים מהחי. כתוצאה מכך הם עלולים לסבול מבעיות שונות ובהן אנמיה ממארת, צליאק, מחלת קרוהן, אי־ספיקת לבלב.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
חוסר בוויטמין B12 הוא אחת משתי הסיבות הנפוצות לאנמיה מגלובלסטית (אנמיה שבה התאים האדומים גדולים מהרגיל). המאפיינים של חוסר בוויטמין B12 הם חולשה, חיוורון, דפיקות לב הנובעות מאנמיה, תחושת צריבה, תחושה של נמלים בגפיים (בגלל הפגיעה במעטפת העצבים), הפרעות במערכת העיכול, כולל הפרעה בספיגת ויטמין B12 עקב הפגיעה ברירית של מערכת העיכול.

חוסר ממושך בוויטמין B12 עלול לגרום לפגיעות עצביות ומוחיות נרחבות. במקרים מסוימים קיים חוסר בוויטמין B12 על אף שמבדיקות הדם עולה שרמתו תקינה. בהקשר הזה יש לציין כי קיימות דרכים נוספות לגלות חוסר בוויטמין B12.

מתן ויטמין B12 בתוסף תזונה עשוי להביא להיעלמות התופעות העצביות והמוחיות, אולם אם הוויטמין ניתן מאוחר מדי, יש סיכון שהפגיעה במערכת העצבים תהיה בלתי הפיכה.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה של ויטמין B12 יכולים להעיד על הדברים הבאים:

1. צריכת־יתר של ויטמין B12.

2. דלקת של הכבד.

3. פוליציטמיה (ריבוי כדוריות דם אדומות).

4. לוקמיה מיאלוציטית.

5. נטילת גלולות למניעת הריון עלולה לעיתים לגרום לעלייה ברמות ה־B12 בדם.

מה בודקים?
את הרמה של ויטמין D בדם.

ויטמין D הוא למעשה קבוצה של חמש תרכובות אורגניות מסיסות בשומן המסייעות לשמירה על רמה תקינה של סידן ושל זרחן בדם.

מהם המקורות לוויטמין D?
אור השמש הוא המקור הטוב ביותר לוויטמין D. חשיפה לקרינת השמש למשך כמה דקות פעמיים ביום מספיקה כדי להביא להפקת ויטמין D בכמות הדרושה ליום שלם ואפילו ליותר מכך.

כמו כן ניתן לקבל את הוויטמין ממזונות מסוימים כמו מוצרי חלב, דגים שמנים (למשל, סרדינים, דג מלוח, סלמון, טונה). גם כבד וחלמון ביצה הם מקורות טובים לוויטמין D.

מהי החשיבות של ויטמין D?
ויטמין D חיוני לחיזוק העצמות, למניעת מחלות רבות (כולל סרטן וסוכרת נעורים), לספיגת סידן מהמזון ולהפחתת האובדן של סידן בשתן.

מהו הקשר בין חוסר בוויטמין D לבין מחלות?
ממחקרים עולה כי קיים קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין מחלות שונות ובהן סוכרת, מחלות אוטואימוניות (שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, כמו זאבת) וסוגים מסוימים של גידולים.

כיצד בא לידי ביטוי עודף בוויטמין D?
עודף בוויטמין D הוא נדיר ביותר כי יש לצרוך כמויות עצומות כדי להגיע לעודף. העודף הזה עלול לגרום במקרים קיצוניים ללחץ דם גבוה, לחולשה, לעלייה ברמות הסידן בדם (היפרקלצמיה), לאבנים בכליות ולירידה ביכולת הריכוז. גם יש מחלות שגורמות לעודף בוויטמין D ובהן פעילות־יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) ושחפת.

כיצד בא לידי ביטוי חוסר בוויטמין D?
חוסר כלשהו בוויטמין D נפוץ מאוד במבוגרים ובילדים, כנראה בגלל הירידה בחשיפה לשמש והשימוש הגובר במסנני קרינה. סיבות נוספות הן חוסרים תזונתיים או מחלות במערכת העיכול שמקטינות את היכולת לספוג את הוויטמין. נוסף על כך במבוגרים יש ירידה ביכולת של הכליות להפוך ויטמין D לחומר פעיל. מחלה נפוצה כתוצאה מחוסר בוויטמין D היא התרככות העצמות והתעקמותן.

מה בודקים?
אם קיים מחסור באנזים G6PD.

האנזים G6PD נמצא בכל תאי הגוף, ותפקידו להגן מפני נזקי חמצון הנגרמים בחילוף החומרים. האנזים הזה חשוב במיוחד לתפקוד התקין של כדוריות הדם האדומות. הפרעת תפקוד או חסר באנזים G6PD הם הבעיה האנזימטית התורשתית הנפוצה ביותר בעולם: יותר מ־400 מיליון אנשים ברחבי העולם לוקים בה. מקור ההפרעה הוא באחד הגנים שיושבים על הכרומוזום X.

בישראל שומעים לעיתים קרובות על הטיפוס הים תיכוני של המחלה, הידוע גם בשם העממי "אלרגיה לאכילת פול". חסר באנזים G6PD נפוץ בשיעור גבוה יותר בקרב יוצאי כורדיסטן וצפון עיראק, אך הבעיה מוכרת גם בעדות נוספות.

מה בודקים?
את רמות הליתיום בדם.

ליתיום הוא מלח המשמש לייצוב של מצב הרוח בחולים הסובלים ממחלה דו־קוטבית (מאניה דיפרסיה), לטיפול במאניה ולחיזוק ההשפעה של תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות פסיכוזה. הליתיום אינו מצוי בדם אם לא נלקח במסגרת טיפול תרופתי.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
רמה נמוכה מדי של התרופה עלולה לפגוע ביעילותה הטיפולית.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
רמה גבוהה מדי עלולה לגרום לתופעות של רעילות. המרחק בין רמה יעילה לרמה רעילה הוא קטן.

תסמינים אופייניים להרעלת ליתיום: רעד, בחילות, הקאות, בלבול, עווית שרירים, ניסטגמוס (עיניים מרצדות) והפרעות בתפקוד הכליות.

מה בודקים?
את הרמה של חומצה פולית בדם.

חומצה פולית היא ויטמין מקבוצה B. קבוצת הוויטמינים הזאת חשובה לבניית תאי הגוף ולחילוף החומרים וממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות התקינה של מערכת העצבים המרכזית.

המאגרים של חומצה פולית בגוף קטנים יחסית, ולכן מחסור בתזונה יביא בתוך זמן קצר לחוסר בחומצה פולית, בייחוד בתקופת ההריון, שבמהלכה הדרישה לחומצה זו עולה. בתופעה דומה ניתן לצפות  בקשישים ובאלכוהוליסטים.

חוסר בחומצה פולית מתאפיין באנמיה מגלובלסטית. נהוג למדוד את הרמה של חומצה פולית יחד עם הרמה של ויטמין B12. רמה גבוהה של הוויטמין אינה גורמת לנזק או לתופעות קליניות, אולם רמה נמוכה עלולה לגרום לאנמיה ולירידה במספריהם של תאי הדם הלבנים ושל הטסיות.

מה בודקים?

את רמת האנזים עמילאז בדם. עמילאז נמצא בעיקר בלבלב ובבלוטת הרוק (פרוטיס).

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

כשיש חשד למחלה הפוגעת בלבלב ובתפקוד שלו או כאשר יש חשד למחלה של בלוטות הרוק (כמו חזרת או חסימה בדרכי הרוק).

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?

ערכים שגבוהים מהנורמה עלולים להצביע על מחלות של הלבלב או על בעיה בבלוטות הרוק.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים שנמוכים מהנורמה עלולים להצביע על פגיעה משמעותית בלבלב מסיבה כלשהי.

מה בודקים?

את רמת הכולסטרול הכללי בדם.

בדיקת כולסטרול כללי היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת ליפידוגרם ושבה בוחנים את הרמות השונות של השומנים בדם.

כולסטרול הוא חומר שומני שנמצא בדם וברוב הרקמות. הוא מרכיב חשוב של קרום התא וחיוני ליצירת הורמונים (סטרואידים והורמוני המין) ומלחי מרה.

הכולסטרול מיוצר בעיקר בכבד ובדופן המעי, והוא מובל בזרם הדם באמצעות נשאים שנקראים ליפו־פרוטאינים.

עודף כולסטרול בדם עלול לגרום למחלה טרשתית (שקיעה של הכולסטרול על הדופן הפנימית של כלי הדם - מה שגורם להתקשות ולהיצרות של העורקים).

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

מדובר בבדיקת שגרה לכל מי שיש להם גורמי סיכון להתפתחותה של טרשת עורקים או שיש להם קרובי משפחה הסובלים מרמות גבוהות של כולסטרול בדם (היפרכולסטרולמיה) או מסוכרת.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?

ערכים שגבוהים מהנורמה הם גורם סיכון להתפתחותה של מחלה טרשתית של כלי הדם, כולל כלי הדם בלב ובמוח.

מחלות טרשיות גורמות לסתימה של כלי הדם, לקשיים בהספקת הדם לאיברי הגוף ועלולות לגרום להתקף לב, לשטף דם במוח ולמוות.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים נמוכים עלולים להופיע לאחר צום ממושך או בעקבות מחלות הגורמות לתת־ספיגה במעי כמו מחלה דלקתית כרונית של המעי.

מה בודקים?

את רמת הכולסטרול "הרע" (LDL) בדם.

בדיקת הכולסטרול "הרע" היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "פרופיל השומנים בדם" (ליפידוגרם), שבה בוחנים את הרמות של השומנים השונים שבדם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

מדובר בבדיקת שגרה לכל מי שיש להם גורמי סיכון להתפתחותה של טרשת עורקים או שיש להם קרובי משפחה הסובלים מרמות גבוהות של כולסטרול בדם (היפרכולסטרולמיה) או מסוכרת.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
רמות גבוהות של כולסטרול LDL בדם מגדילות את הסיכון להצטברות של כולסטרול בדפנות הפנימיות של העורקים ולהתפתחות של טרשת־עורקים. כתוצאה מכך גם עולה הסיכון להתקף לב או לאירוע מוחי. לחצו כאן כדי לקרוא כיצד להפחית את רמות הכולסטרול הרע.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים נמוכים יכולים להופיע לאחר צום ממושך או בעקבות מחלות הגורמות לתת־ספיגה של מזון מהמעי לגוף כמו מחלה דלקתית כרונית של המעי.

מה בודקים?

את רמת ה"הכולסטרול הטוב" (HDL) בדם. ככל שרמת הכולסטרול "הטוב" גבוהה יותר, כך ההגנה על הלב טובה יותר.

בדיקה של רמת "הכולסטרול הטוב" היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "פרופיל שומנים בדם" (ליפידוגרם) שבה בוחנים את הרמות של השומנים השונים בדם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

מדובר בבדיקת שגרה לכל מי שיש להם גורמי סיכון להתפתחותה של טרשת עורקים או שיש להם קרובי משפחה הסובלים מרמות גבוהות של כולסטרול בדם (היפרכולסטרולמיה) או מסוכרת.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים נמוכים המצביעים על רמת כולסטרול HDL נמוכה. המצב הזה מגדיל את הסיכון להתפתחות של טרשת עורקים ושל מחלות לב.

מה בודקים?

את רמות האלקטרוליטים הבאים בדם: נתרן (סודיום), אשלגן (פוטסיום) וכלוריד.

האלקטרוליטים הם מינרלים בעלי מטען חשמלי החשובים לשליטה על מאזן המים בגוף ולתהליכים רבים שמתרחשים בתאי הגוף ומחוצה להם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

1. במסגרת בדיקות מעקב שגרתיות.

2. למעקב אחר מחלות כמו אי־ספיקת לב ומחלות כליה.

3. למעקב אחר מי שנוטלים תרופות מסוימות.

מה בודקים?

את רמות השומנים השונים שבדם

רמה גבוהה של שומנים בדם מגדילה את הסיכון למחלות של הלב ושל כלי הדם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

1. אחת לשנה לסובלים מיתר שומנים בדם.

2. אחת ל־5 שנים למבוגרים בריאים.

מה מופיע בתוצאות הבדיקה?

1. רמת הכולסטרול הכללי.

2. רמת הכולסטרול "הרע" (LDL).

3. רמת הכולסטרול "הטוב" (HDL).

4. רמת הטריגליצרידים.

מה בודקים?
את רמת המגנזיום בדם.

מתי נהוג לעשות את הבדיקה?

כשרוצים לבדוק האם רמת המגנזיום בדם תקינה וכן כדי לבדוק את הסיבה לאי־התקינות של רמות הסידן או האשלגן בדם.

הבדיקה גם מיועדת לאבחן בעיות בשרירים לאחר התכווצויות חוזרות או לאחר הפרעות בתפקוד השרירים.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה יכולים להצביע על הפרעה בתפקוד הכליות, על התייבשות, על מחלה בבלוטת התריס. יש לציין שטיפול ברעלת הריון כולל מתן מגנזיום, ולכן אצל נשים הרות שמטופלות בדרך הזאת מוצאים לעיתים רמות מגנזיום שהן גבוהות מהנורמה.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים שנמוכים מהנורמה יכולים להצביע על חוסר של מגנזיום בתזונה, על הפרעה בספיגה שלו בגוף או על מחלות שונות.

מה בודקים?

את רמת החלבון טרנספרין בדם.

טרנספרין הוא חלבון שאחראי להעברת הברזל בדם. ככל שרמת הברזל יורדת, רמת הטרנספרין עולה.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשרוצים להעריך את הסיבות לאנמיה וכאשר החשד העיקרי הוא שהאנמיה נגרמת מחוסר בברזל.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה עלולה להיות שקיים מחסור של ברזל בגוף.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים שנמוכים מהנורמה עלולים להצביע על אחת או יותר מהבעיות הבאות: מחלת כבד כרונית, ירידה ברמת החלבון בדם, דלקות, ממאירויות.

מה בודקים?

את רמת הטריגליצרידים בדם. מדידה של רמת הטריגליצרידים בדם מסייעת לאבחן מחלות לבלב, מחלות לב, סוכרת וכבד שומני.

הטריגליצרידים הם סוג של שומן בגוף, שחלקו מיוצר בכבד, וחלקו מיוצר מעיכול השומן שבמזון. הטריגליצרידים משמשים מאגר אנרגיה לגוף, אך עודפי טריגליצרידים בגוף מגדילים את הסיכון למחלות.

בדיקה של רמת הטריגליצרידים היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת ליפידוגרם ובה בוחנים את הרמות השונות של השומנים בדם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
1. למבוגרים בריאים - אחת לחמש שנים.

2. לסובלים מיתר שומנים בדם - אחת לשנה (כשמתחילים טיפול תרופתי, יש לעשות את הבדיקה לאחר שלושה חודשים).

3. מי שיש להם גורמי סיכון להתפתחות של מחלת לב (או שיש להם קרובי משפחה שסובלים מרמות גבוהות של כולסטרול ושל טריגליצרידים בדם או מסוכרת) - אחת לשנה.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם מגדילות את הסיכון להתפתחות של מחלות קשות כמו טרשת עורקים, מחלות לב, כבד שומני וסוכרת.

מהן הסיבות לרמות גבוהות של טריגליצרידים בדם?

1. השמנה או עודף משקל.

2. סוכרת.

3. דלקת כרונית של הלבלב.

4. צריכה מופרזת של אלכוהול.

5. שיעור גבוה של פחמימות בתפריט (יותר מ־60%).

מהן הסיבות לרמות נמוכות של טריגליצרידים בדם?
ערכים נמוכים מהנורמה יכולים להופיע לאחר צום ממושך או כתוצאה ממחלות הגורמות לתת־ספיגה של מזון מהמעי לגוף (כמו מחלה דלקתית כרונית של המעי).

חשוב לדעת: חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה תמיד על מחלה. במקרים שבהם מוצגת חריגה מטווח הנורמה ניתן לפנות לרופא או לרופאת המשפחה שלך.

כאשר לחריגה מטווח הנורמה יש משמעות רפואית, אנו יודעים על כך ומתריעים בפניך. במקרה כזה תופיע בדף המציג את תוצאות הבדיקה התרעה מתאימה בלשון זו - לתשומת לב: בבדיקת (כאן יופיע שם הבדיקה) נמדדה תוצאה חריגה ב(כאן יופיע הפרמטר שבו יש לחריגה משמעות רפואית). מומלץ לפנות להמשך הבירור אצל הרופאה או הרופא שלך. ​

 

הידעת? במקרים רבים טיפולים​ בכללית רפואה משלימה עשויים לסייע ולעזור. לפרטים לחץ/י​ כאן


ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית לרפואת משפחה בכללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש