חיפוש

dsdsdsd
פענוח בדיקות דם

פענוח בדיקת דם: הכימיה של הדם

בדיקת כימיה של הדם מתייחסת ל־27 מרכיבים שונים. ניתן לזהות בעזרתה מגוון מחלות ובהן סוכרת ובעיות בתפקודי הכבד והכליות

ד"ר דנה פלורנטין

ד"ר דנה פלורנטין

​כימיה בדם היא בדיקה של המרכיבים השונים בדם. הרופא יכול להמליץ על בדיקת כימיה בדם במסגרת המעקב השגרתי, בעקבות חשד לבעיה רפואית מסוימת או במסגרת מעקב אחר מחלה קיימת (סוכרת, מחלות כבד ומחלות אחרות). 

כן, למשך 8 שעות.

קיבלת הפניה לבדיקת כימיה? לחצו לצפייה בהפניה ובהנחיות לבדיקה

מה בודקים?
את ריכוז הסוכר (גלוקוז) בדם. הסוכר הוא מקור האנרגיה המיידי לתאי הגוף.

מתי מומלץ לעשות בדיקת סוכר?
לצורך אבחון סוכרת, למעקב אחר יעילות הטיפול בסוכרת ולמעקב אחר רמת הסוכר בדם. הבדיקה מיועדת גם לאנשים הנוטלים תרופות שעלולות להעלות את רמות הסוכר בדם כמו קורטיקוסטרואידים.

מומלץ שזו תהיה בדיקת דם שגרתית למי שיש במשפחתם הקרובה חולי סוכרת ולמי שיש להם גורמי סיכון רבים למחלת לב כמו עישון והשמנת־יתר.

מהם ערכי הנורמה?
לאחר צום של 8 שעות - עד 100 מיליגרם לדציליטר.

שעתיים לאחר האוכל או בבדיקה אקראית ללא צום - עד 200 מיליגרם לדיציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה יכולים להצביע על היפוגליקמיה (חוסר סוכר בדם). זו יכולה לנבוע מצום ממושך או מנטילת תרופות לסוכרת. במקרים נדירים יכולים ערכי סוכר נמוכים לנבוע מגידולים המפרישים אינסולין.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה לאחר צום?
ערכי גלוקוז שגבוהים מ־100 ונמוכים מ־126 מלמדים על הפרעה ברמת הסוכר בצום (באנגלית: impaired fasting glucose ובקיצור: IFG). המצב הזה מכונה גם טרום סוכרת.

ערכים של גלוקוז שגבוהים מ־126 מצביעים על סוכרת, אך יש צורך בבדיקה נוספת כדי לאמת את האבחנה.

מה בודקים?
את רמת השתנן בדם. שתנן (אוריאה) הוא התוצר הסופי של תהליך חילוף החומרים של חלבונים בגוף. שתנן נוצר בכבד מאמוניה ומופרש דרך הכליות. מרמת השתנן ניתן ללמוד על צריכת החלבון ועל הפרשתו דרך הכליות.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשרוצים לבדוק את תפקוד הכליות.

מהם ערכי הנורמה?
17 עד 43 מיליגרם לדציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה יכולים להופיע בגלל:
א. תת־תזונה.
ב. דיאטה דלת חלבון.
ג. מחלת כבד.
יש לציין שבהריון רמת השתנן יורדת.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?

ערכים שגבוהים מהנורמה יכולים להופיע בגלל:

א. מחלות כליה.

ב. התייבשות.

ג. דיאטה עתירת חלבונים.

ד. שימוש בתרופות מסוימות.

מה בודקים?
את רמות הקריאטינין בדם. קריאטינין הוא תוצר לוואי של חילוף החומרים ברקמת השריר. הוא נוצר מקראטין - מולקולה שיש לה תפקיד חשוב בתהליך הייצור של האנרגיה בשריר. בשביל הגוף הקריאטינין הוא פסולת שמופרשת דרך הכליות.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כאשר יש חשד לבעיות בתפקוד הכליות.

מהם ערכי הנורמה?

בגברים: 0.67 עד 1.17 מיליגרם לדציליטר.

בנשים: 0.51 עד 0.95 מיליגרם לדציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה עלולים להצביע על מחלות שריר מסוימות. תוצאה נמוכה עלולה להתקבל גם כשמסת השריר נמוכה מאוד ובמצבים של תת־תזונה.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה עלולים להצביע על תפקוד לקוי של הכליות. עם זאת, חריגה קלה יכולה להיות תוצאה של התייבשות.

מה בודקים?
את שיעור הנתרן בדם.

יוני הנתרן הם היונים החיוביים העיקריים שנמצאים בנוזל שמחוץ לתאים. הנתרן והכלור הם רוב המלחים בדם.

התפקיד העיקרי של הנתרן הוא לשמור על פיזור תקין של מים בגוף ולשמור על הלחץ האוסמוטי של הפלזמה. תפקיד חשוב נוסף שלו הוא לשמור על מאזן החומצה-בסיס בגוף.

לנתרן יש השפעה על נפח התאים, והוא אחראי להכנסה של חומרים לתאים ועל הוצאתם מהם. בכך הוא מגן על הגוף מפני אובדן מוגזם של נוזלים, משמר את שרירי הגוף ומסייע לתפקוד של מערכת העצבים.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

א. במסגרת בדיקות להערכת התפקוד של הכליות ושל הלב וכן כדי להעריך את נסיבות ללחץ דם גבוה.

ב. כדי לבחון את משק הנוזלים בגוף במצבי חירום כמו התייבשות. 

ג. במסגרת בדיקת מעקב למטופלים בתרופות ללחץ דם גבוה, לאי־ספיקת לב, למחלות כליה או לבעיות הורמונליות שונות.

מהם ערכי הנורמה?
135 עד 145 מא"ק לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים שנמוכים מהנורמה מצביעים על רמה נמוכה של נתרן בדם (היפונתרמיה). המצב הזה עלול לרמז על הבעיות הבעות:

א. עודף מים בגוף כתוצאה משתייה מופרזת ומהירה של מים או כתוצאה מאי־ספיקת־לב או מאי־ספיקת כליות או בגלל פגיעה בתפקוד הכבד (צמקת הכבד - צירוזיס).

ב. הפרשה מוגברת של נתרן בשתן או בזיעה כתוצאה מטיפול תרופתי או בשל בעיות הורמונליות שונות (כמו תת־פעילות של בלוטת התריס, הפרשה מוגברת של ההורמון האנטי דיורטי [ADH] או חוסר בהפרשת אלדוסטרון).

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?

ערכים שגבוהים מהנורמה מצביעים על רמת נתרן גבוהה בדם (היפרנתרמיה).

ברוב המקרים מעידה היפרנתרמיה על חוסר בנוזלים בגוף כתוצאה מאחת או יותר מהסיבות הבאות: שתייה לא מספקת, שלשולים, הקאות, נטילת תרופות, כוויות נרחבות.

במקרים אחרים עלולה היפרנתרמיה לרמז על פגיעה בתפקוד הכליות ועל חוסר יכולתן לרכז נוזלים.

ערכים שגבוהים מהנורמה עלולים לרמז גם על בעיות הורמונליות שונות כמו סוכרת תפלה (בגלל חוסר הפרשה של ההורמון ADH), הפרשת־יתר של ההורמון קורטיזול ("תסמונת קושינג") או הפרשת־יתר של ההורמון אלדוסטרון.

מה בודקים?
 את ריכוז האשלגן בדם.

אשלגן הוא היון החיובי העיקרי בנוזל שבתוך התאים, והוא אחראי לשמירת המתח החשמלי בקרום התא. המטען החשמלי חיוני לפעילות העצבית בגוף, לפעילות תאי השרירים (כולל שריר הלב) ולמעבר חומרים אל התאים ומן התאים החוצה. שינויים קטנים בריכוז האשלגן עלולים לגרום להפרעות קצב בשריר הלב.

ערכי האשלגן נשמרים בעיקר על ידי ההורמון אלדוסטרון שמופרש מבלוטת האדרנל (יותרת הכליה). האלדוסטרון גורם להפרשת עודפי אשלגן אל מחוץ לגוף דרך הכליות.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר ישנו חשד לשינויים ברמת האשלגן. חשד כזה עשוי להתעורר בעקבות נטילת תרופות משתנות המשפיעות על רמות המלחים בדם או במקרה של מחלות הפוגעות בתפקוד הכליות.

מהם ערכי הנורמה?
3.5 עד 5.1 מא"ק לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
אלה הן הסיבות השכיחות לרמות נמוכות של אשלגן בדם:

1. שימוש קבוע בתרופות משתנות או משלשלות.

2. הקאות ממושכות, שלשולים.

3. חוסר אשלגן בתפריט.

4. הפרשה מוגברת של ההורמון אלדוסטרון.

מהי המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
הסיבה השכיחה ביותר לערכים גבוהים מהנורמה היא אופן לקיחת הדם. מדובר בטעות טכנית שאין לה כל משמעות רפואית: כדוריות הדם האדומות מתפוצצות במבחנה או במחט הלוקחת את הדם, והאשלגן המצוי בכמות גדולה בתוך התאים משתחרר לנוזל החוץ־תאי.

סיבות רפואיות אפשריות לערכים ש גבוהים מהנורמה:

1. כשל בתפקוד הכליות.

2. שימוש בתרופות מסוימות.

3. חבלה קשה שגורמת לפירוק של רקמת השריר.

4. חוסר בהפרשה של ההורמון אלדוסטרון (נדיר).

מה בודקים?
את ריכוז הכלור בדם.

כלור הוא היון השלילי העיקרי בנוזל שמחוץ לתאים, ותפקידו העיקרי הוא לשמור על האיזון החשמלי, בעיקר נגד הנתרן.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשיש הפרעות באיזון הכלור המלוות לרוב בהפרעות באיזון הנתרן.

מהם ערכי הנורמה?
98 עד 106 מא"ק לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה עלולים להיגרם בעיקר מהקאות ממושכות, משימוש במשתנים ומבעיות בכליות. סיבות אפשריות נוספות הן שתיית כמויות מוגזמות של מים, כוויות, אי־ספיקת לב ובעיות בתפקוד הכליות.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה מעידים לרוב על שלשולים ממושכים או על הפרעות בכליות.

מה בודקים?

את רמות האלבומין בדם. 

אלבומין הוא החלבון השכיח ביותר בדם. הוא נוצר בכבד, ותפקידו העיקרי הוא לשמור על הלחץ האונקוטי - הלחץ ששומר את הנוזלים בתוך כלי הדם. ירידה בריכוז האלבומין גורמת לבריחת נוזלים מכלי הדם לרקמות, ואז עלולות להיווצר בצקות. נוסף על כך מסייע האלבומין להעביר חומרים כימיים שונים - כמו הורמונים, סידן ותרופות - בזרם הדם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשרוצים לבדוק אם יש בעיות בכבד (האלבומין מיוצר בכבד), בעיות בכליה (מחלות כליה עלולות לגרום להפרשת האלבומין בשתן) או בעיות בתזונה כמו תת־משקל או תת־ספיגה.

מהם ערכי הנורמה?
3.5 עד 5.2 גרם לדיציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה עלולים להצביע על מחלות כבד שונות, על מחלות כליה שונות או על בעיות בתזונה. ערכים נמוכים יכולים להופיע גם במהלך ההריון.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה עלולים להצביע על התייבשות משמעותית כתוצאה מחוסר בנוזלים. ערכים גבוהים מופיעים גם בעקבות תזונה עשירה מאוד בחלבונים.

מה בודקים?
את ריכוז הסידן בדם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשרוצים לאבחן מחלות של בלוטת יותרת התריס, מחלות עצם, מחלות כליה ואבנים בדרכי השתן. כמו כן עושים את הבדיקה כשרוצים לברר את הסיבות להתכווצויות שרירים ולעוויתות.

מהם ערכי הנורמה?
8.5 עד 10.5 מיליגרם לדיציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכים שנמוכים מהנורמה יכולים להצביע על אחת או יותר מהבעיות הבאות: תת־פעילות של בלוטת יותרת התריס, אי־ספיקת כליות, תת־ספיגה, רככת וחוסר בוויטמין D.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה יכולים להצביע על פעילות מוגברת של בלוטת יותרת התריס, ובמקרים פחות שכיחים - על הרעלת ויטמין D ועל מחלות עצם שונות.

מה בודקים?
את רמת הזרחן בדם.

זרחן הוא מינרל חשוב בגוף. בין היתר הוא אחד המרכיבים במולקולות עתירות אנרגיה בגוף. כמו כן הוא מרכיב חשוב בבנייה ובתפקוד של העצמות.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כאשר מתעוררת בעיה בתפקוד הכליות או כשעולה חשד לבעיה בבלוטת התריס או בבלוטות יותרת התריס.

מהם ערכי הנורמה?
0.5 עד 2.5 מיליגרם לדציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
ערכי זרחן שנמוכים מהנורמה יכולים להצביע על בעיית ספיגה ממערכת העיכול, על פעילות־יתר של  בלוטת יותרת התריס, על עודף סידן בדם ועל מחסור בוויטמין D.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה עלולים להצביע על אחת או יותר מהבעיות הבאות:

1. תפקוד לקוי של הכליות.

2. מחסור בסידן או במגנזיום.

3. פגיעה רצינית בשרירים.

4. עודף בוויטמין D.

5. זיהום חריף.

6. תת־פעילות של בלוטת יותר התריס.

7. גרורות סרטניות בעצמות.

החומצה האורית היא חומר פסולת שנוצר מפירוק של חומצות הגרעין. רוב הפירוק של חומצות הגרעין מתרחש בכבד.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

1. כשעולה חשד למחלת שיגדון (גאוט) - מחלה שבה המפרקים נפגעים כתוצאה משקיעה של חומצת שתן.

2. כשרוצים לברר את ההרכב של האבנים בכליות.

3. כדי לעקוב אחר טיפול כימותרפי או אחר הקרנות.

מהם ערכי הנורמה?
גברים: 3.5 עד 7.2 מיליגרם לדציליטר.

נשים: 2.6 עד 6 מיליגרם לדציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים שנמוכים מהנורמה מצביעים על רמה נמוכה של חומצה אורית בדם. מצב כזה עלול לנבוע ממחלת כבד חמורה. ערכים נמוכים ייתכנו גם לאחר נטילת התרופה אלופורינול.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה יכולים להופיע במקרים הבאים:

1. מחלות כליה.

2. ממאירות - פירוק מהיר של חומצות גרעין.

3. לאחר נטילת תרופות משתנות כמו תיאזידים.

4. בנוכחות רמות גבוהות של קפאין בגוף.

5. לאחר צריכה מוגברת של אלכוהול.

6. רמות גבוהות של ויטמין C בדם.

מה בודקים?
מהי רמת הבילירובין הכוללת בדם (הבילירובין הישיר והלא ישיר). אם בתוצאות הבדיקה רואים עלייה חדה ברמת הבילירובין הכוללת, עושים גם בדיקה של בילירובין ישיר.

רוב הבילירובין נוצר מהמוגלובין שהשתחרר בתהליך הפירוק של תאי הדם האדומים הזקנים. ההמובלובין מורכב משתי יחידות: חלבון הגלובין ומולקולת ההם. פירוק מולקולת ההם מביאה ליצירת בילירובין שהוא פסולת שצריכה להתפנות מהגוף. ישנם שני סוגי בילירובין: ישיר (בילירובין מצומד)  ובלתי ישיר. הבילירובין הבלתי ישיר הופך בכבד לישיר ומופרש אל מחוץ לגוף דרך המעי.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
הרופא עשוי להמליץ על בדיקת בילירובין אם עולה חשד לצהבת (התסמינים: צבע עור צהוב וגוון צהוב בלחמיות העיניים).

מהם ערכי הנורמה?
0.3 עד 1.2 מיליגרם לדיציליטר.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על רמה גבוהה של בילירובין בדם.

רמה מוגברת של בילירובין בדם יכולה להעיד על בעיה בתפקוד הכבד, על מחלות נגיפיות של הכבד (הפטיטיס) או על מחלות אחרות הפוגעות בתפקוד הכבד.

במקרים פחות שכיחים מדובר בחסימה בדרכי המרה: הבילירובין אינו מצליח להתפנות למרה, ולכן הרמה שלו בדם עולה.

לעיתים מדובר בתסמונת גנטית המכונה גילברט. זוהי הפרעה שמתבטאת ברמה גבוהה מהרגיל של בילירובין בדם. מדובר במצב שאינו מצריך טיפול.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
לערכים שנמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית.

מה בודקים?
את ריכוז הפוספטזה הבסיסית (אלקליין פוספטז) בדם.

התפקיד המטבולי של האנזים אינו ברור לגמרי. הוא קשור להעברת מרכיבים דרך ממברנות, וכן יש לו תפקיד בהסתיידות של העצם. האנזים נמצא ברקמות שונות בגוף,  בעיקר בכבד, בדרכי המרה, במעי, בעצמות ובשליה.

האנזים משתחרר לדם כתוצאה ממחלה או כאשר תאים שמכילים אותו נפגעים. בדיקת האנזים חשובה בעיקר לאבחון מחלות כבד ועצם.

האנזים קשור גם לבניית העצם, כך שבתהליך הגדילה רואים עלייה שלו בדם.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כשרוצים לאבחן מחלות כבד, חסימות בדרכי המרה או פגיעה בעצמות. כדי לסייע לרופא לאבחן את מקור הבעיה ניתן לבדוק גם תת־סוגים של האנזים (איזואנזימים).

מהם ערכי הנורמה?
30 עד 120 יחידות לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?

ערכים שנמוכים מהנורמה ייתכנו, בין היתר, במצבים הבאים:

1. תזונה לקויה שחסרים בה חלבונים.

2. חוסר בוויטמינים כמו ויטמין B12, ויטמין C, ויטמין B6, חומצה פולית.

3. תת־פעילות ראשונית של בלוטת התריס.

מהי המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה ייתכנו, בין היתר, במצבים הבאים:

1. מחלות כבד שונות - נגיפיות או תורשתיות.

2. רעלים המצטברים בכבד (למשל, כתוצאה מצריכה מוגברת של אלכוהול).

3. מחלות בדרכי המרה או בכליות.

4. מחלות עצם, מחלות שונות הפוגעות בעצמות או לאחר שברים בעצם.

5. פעילות יתר של בלוטת התריס.

6. במהלך ההריון.

7. לאחר שימוש בתרופות שונות.

מה בודקים?
את רמת האנזים לקטט דהידרוגנז בדם.

זהו אנזים הנמצא בכל הרקמות בגוף ובמיוחד בלב, בכבד, בכליות, בשרירים, במוח, בתאי הדם ובריאות. 

בזמן מאמץ גופני השרירים משתמשים בגלוקוז והופכים אותו ללקטט, וזה משוחרר לזרם הדם ובסופו של דבר מגיע לכבד. הכבד הופך את הלקטט בחזרה לגלוקוז ומשחרר אותו לזרם הדם. מזרם הדם מגיע הגלוקוז לרקמות שונות בגוף ומשמש לצורכי אנרגיה.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כאשר קיים חשד לאנמיה המוליטית - מצב שבו כדוריות הדם האדומות נהרסות. כמו כן עושים את הבדיקה כשרוצים לבחון נזק שנגרם לרקמות שונות בגוף כמו הריאות, השרירים, הכבד והכליות.

מהם ערכי הנורמה?
100 עד 190 יחידות לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
הסיבה השכיחה ביותר לערכים גבוהים מהנורמה היא אופן לקיחת הדם. מדובר בטעות טכנית שאין לה כל משמעות רפואית: תאי הדם האדומים מתפוצצים לעתים במבחנה או במחט הלוקחת את הדם. במצב כזה אין משמעות לערך הגבוה המתקבל.

ערכים גבוהים מהנורמה, להם יש משמעות רפואית, יכולים להופיע במצבים הבאים:

1. אירוע מוחי.

2. אוטם לב.

3. אנמיה המוליטית.

4. מחלות זיהומיות מסוימות.

5. מחלות כבד.

6. פגיעות שונות בשריר.

7. ממאירוּת.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
לערכים שנמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית.

מה בודקים?
את ריכוז האנזים GOT בדם. האנזים הזה מצוי בעיקר בכבד, בשרירים (כולל שריר הלב) ובתאי הדם האדומים. האנזים משוחרר לדם כאשר תאים שמכילים אותו נפגעים.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כאשר יש חשד למחלת כבד או למחלה שפוגעת בשרירים. כמו כן עושים את הבדיקה כדי לוודא שנטילת תרופות מסוימות אינה משפיעה לרעה על תפקוד הכבד.

מהם ערכי הנורמה?
0 עד 31 יחידות לליטר.

מהי המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?

ערכים גבוהים מהנורמה ייתכנו במצבים הבאים:

1. מחלות כבד נגיפיות (צהבת נגיפית, מחלת הנשיקה ועוד).

2. מחלות כבד שונות - תורשתיות ואוטואימוניות.

3. מחלות בדרכי המרה.

4. רעלים שמצטברים בכבד (למשל, אלכוהול).

5. נזקים שונים לשרירים.

6. מחלות לב.

7. מחלות כליה.

8. המוליזה (פירוק) של תאי הדם האדומים.

9. נטילת תרופות שונות.

מה בודקים?
את הריכוז של האנזים אלאנין טרנסאמינאז בדם.

פעילות האנזים גבוהה פי 10 בכבד בהשוואה לפעילותו ברקמות אחרות, ולכן עלייה בשיעורו בדם מעלה את החשד לקיומן של מחלות כבד. האנזים משתחרר לדם כאשר נפגעים התאים שבהם הוא נמצא.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
בדרך כלל כשיש חשד למחלת כבד, או כדי לוודא שנטילת תרופות מסוימות אינה משפיעה לרעה על תפקוד הכבד.

מהם ערכי הנורמה?
גברים: 0 עד 45 יחידות לליטר.

נשים: 0 עד 34 יחידות לליטר.

מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מהנורמה?
ערכים שגבוהים מהנורמה ייתכנו במצבים הבאים:

1. מחלות כבד נגיפיות (כמו צהבת נגיפית ומחלת הנשיקה).

2. מחלות כבד שונות - תורשתיות ואוטואימוניות.

3. מחלות בדרכי המרה.

4. הצטברות רעלים בכבד (למשל, אלכוהול - שמצטבר כתוצאה מצריכה מוגברת).

5. נטילת תרופות שונות.

מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מהנורמה?
לערכים שנמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית.

בודקים את רמת האנזים בדם.

האנזים מרוכז במיוחד בכבד, בדרכי המרה ובכליות.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר עולה חשד למחלה בכבד או בדרכי המרה, או כדי לוודא שנטילת תרופות מסוימות לא משפיעה לרעה על תפקוד הכבד.

הבדיקה נותנת מידע בשילוב עם האנזים ALP: הרמה של ALP עולה במחלת כבד, דרכי מרה ועצמות. כאשר GGT תקין ו־ALP גבוה, ניתן להסיק שהבעיה הרפואית היא בעצמות ולא בכבד.

מהם ערכי הנורמה?
גברים: 55-0
נשים: 38-0

מהי המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה ייתכנו במצבים הבאים:

• מחלות כבד נגיפיות (למשל צהבת נגיפית ומחלת הנשיקה)
• מחלות כבד שונות - תורשתיות ואוטו־אימוניות
• מחלות בדרכי מרה
• רעלים שמצטברים בכבד (אלכוהול)
• נטילת תרופות שונות- במיוחד תרופות להורדת הכולסטרול, אקמול במינון גבוה, תרופות אנטי פטרייתיות, אספירין וסוגי אנטיביוטיקה שונים

בודקים את רמת האלבומין בנסיוב הדם.

אלבומין, חלבון הדם החשוב ביותר, נוצר בכבד ותפקידו העיקרי לשמור על נפח תקין של נוזלים בכלי הדם. ירידה בריכוז האלבומין בדם גורמת לבריחת נוזלים לנוזל החוץ תאי ועקב כך לבצקות. מלבד זאת, מסייע האלבומין בהעברת חומרים כימיים שונים כמו הורמונים, סידן ותרופות בזרם הדם.

בודקים את הריכוז של האנזים קרֵאטין פוספוקינאז בנסיוב הדם.

זהו אנזים שנמצא בעיקר בשרירים ובשריר הלב, ויש לו חשיבות רבה ביצירת אנרגיה בשריר. כאשר נהרס שריר רגיל או שריר הלב, ה־CPK דולף מהשריר ההרוס ורמת האנזים עולה בדם. בדרך כלל נמצאת רמת האנזים ביחס ישר לעוצמת ההרס. לאנזים צורה שונה במקצת בשריר ובלב. בשריר מכונה האנזים MM ואילו בלב MB. בנוסף, נמצא האנזים בכמות מסוימת גם במוח ושם הוא מכונה BB.

כאשר יש עלייה ברמה הכללית של האנזים, מודדים את הצורות השונות (המכונות איזואנזימים). כאשר רמת ה־CPK-MB גבוהה ב־5% מרמת האנזים הכללי, זהו סימן לנזק בשריר הלב.

לאחר מאמץ ניכר, כמו ריצה או אימון מאומץ, עולה רמת ה־CPK הכללית, אבל אז תהיה מרבית העליה באיזואנזים MM.

בודקים את רמת הברזל בנסיוב.

הברזל חיוני ליצירת של המוגלובין (החלבון הנושא את החמצן בדם) וליצירת אנזימים רבים אחרים. רוב הברזל מגיע לגוף מהמזון שאנחנו אוכלים, וחלקו הקטן מפירוק של תאי דם אדומים. הברזל נישא לרקמות הגוף השונות כשהוא קשור לחלבון הטרנספרין. בגוף מאוחסן הברזל כפריטין בכבד, בטחול, ובמוח העצם. מקצת מהברזל מגיע כשהוא מחומצן למוח העצם, ושם מיוצר ההמוגלובין שנמצא בתאי הדם האדומים. ההמוגלובין הוא גם זה שנותן לדם את צבעו האדום.

מהי המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה יכולים להעיד על קיומה המוסידרוזיס, מצב רפואי הנובע משקיעה עודפת של ברזל ברקמות הגוף שעלול לגרום לנזק ברקמות, בעיקר בכבד ובלב. המוסידרוזיס עלולה להיגרם בעקבות מתן ערויי ברזל מרובים.

מהי המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
רמה נמוכה מעידה בדרך כלל על תזונה לא מספקת או עלייה בצריכת הברזל (כמו בהריון) או איבוד דם בעקבות דימום.

זוהי בדיקת דם המשקפת את רמת הסוכר (גלוקוז) הממוצעת בדם בחודשיים-שלושה שקדמו לבדיקה. המוגלובין הוא חלבון הנמצא בתאי הדם האדומים. הסוכר שבדם נקשר למולקולת ההמוגלובין, וזו הופכת להיות מולקולת המוגלובין מסוכרר.

ככל שרמת הסוכר בדם גבוהה יותר, יותר מולקולות סוכר נקשרות למולקולות המוגלובין. תאי הדם האדומים בגוף מתחדשים בכל שלושה חודשים בערך, ולכן רמת ההמוגלובין המסוכרר בתאי הדם משקפת את רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה.

רמת הנורמה
5.7%-4%.

בודקים את רמת ויטמין B12 בדם.

חוסר בוויטמין B עלול לפגוע בייצור תאי דם, בתאים של מערכת העיכול ובתאי המעטפת של העצבים.

מהם המקורות הטבעיים של ויטמין B12?
ויטמין B12 נמצא בעיקר במוצרים מבעלי חיים כמו בשר, ביצים וחלב, לכן חוסר בו נצפה לעתים קרובות בצמחוניים.

כתוצאה מכך עלולות להופיע:

אנמיה ממארת, מחלת צליאק, מחלת קרוהן, אי ספיקת לבלב.

מהי המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
חוסר בוויטמין B12 הוא אחת משתי הסיבות הנפוצות לאנמיה מגאלובלסטית (אנמיה שבה התאים האדומים גדולים מהרגיל). חוסר בוויטמין B12 מאופיין בחולשה, חיוורון ודפיקות לב הנובעות מאנמיה, תחושת צריבה, תחושה של נמלים בגפיים כתוצאה מפגיעה במעטפת העצבים והפרעה עיכולית, כולל הפרעה בספיגת ויטמין B12 עקב הפגיעה ברירית של מערכת העיכול.

חוסר ממושך בוויטמין B12 עלול לגרום לפגיעות עצביות ומוחיות נרחבות. במקרים מסוימים קיים חוסר בוויטמין B12 עם רמה תקינה בדם, וקיימות דרכים נוספות לגלות חוסר.

מתן ויטמין B12 עשוי להביא להיעלמות תופעות אלו, אולם אם הוויטמין ניתן מאוחר מדי יש סיכוי שהפגיעה במערכת העצבים תהיה בלתי הפיכה.

מהי המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים נמוכים מדי של ויטמין B12 יכולים להעיד על:
• צריכת יתר של ויטמין B12
• דלקת של הכבד
• פוליציטמיה (ריבוי כדוריות אדומות)
• לוקמיה מיאלוציטית
• נטילת גלולות למניעת הריון

ויטמין D הוא למעשה קבוצה של חמש תרכובות אורגניות מסיסות בשומן המסייעות לשמירה על רמה תקינה של סידן וזרחן בדם.

מהם המקורות לוויטמין D?
אור השמש הוא המקור הטוב ביותר של ויטמין D. חשיפה לאור שמש חזק למספר דקות פעמיים ביום, תביא להפקת ויטמין D בכמות הדרושה ליום שלם ואפילו יותר מכך.

ניתן גם לקבל את הוויטמין באכילה של מוצרי חלב, דגים שמנים (סרדינים, דג מלוח, סלמון וטונה). גם כבד וחלמון ביצה הם מקורות טובים של ויטמין D.

מהי החשיבות של ויטמין D?
חיזוק העצמות, מניעת מחלות רבות (כולל סרטן וסוכרת נעורים), ספיגת סידן מהמזון וצמצום אובדן סידן בשתן.

מה הקשר בין חוסר בוויטמין D למחלות?
קיימים מחקרים המראים קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לסוכרת, מחלות אוטו־אימוניות (בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, כגון זאבת) וסוגים מסוימים של גידולים.

מה מאפיין עודף בוויטמין D?
עודף בוויטמין D הוא נדיר ביותר כי יש לצרוך כמויות עצומות. עודף זה גורם במקרים קיצוניים ליתר לחץ דם, חולשה, עלייה ברמת הסידן בדם (היפרקלצמיה), אבנים בכליות וירידה ביכולת הריכוז. ישנן מחלות שגורמות לעודף ויטמין D כגון: פעילות־יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) או מחלות היווצרות גרנולומות כגון שחפת או סרקואידוזיס.

מה מאפיין חוסר בוויטמין D?
חוסר כלשהו בוויטמין D נפוץ מאוד במבוגרים ובילדים, כנראה בגלל מירידה בחשיפה לשמש והשימוש הגובר במסנני קרינה (בעקבות העלייה במודעות לסכנות הבריאותיות בחשיפה מוגברת לשמש). סיבות נוספות הן חסרים תזונתיים או מחלות במערכת העיכול, שמקטינות את היכולת לספוג את הוויטמין. בנוסף, במבוגרים יש ירידה ביכולת הכליות להפוך את ויטמין D לחומר פעיל. מחלה נפוצה כתוצאה מחוסר בוויטמין D היא התרככות העצמות והתעקמותן.

האנזים G6PD נמצא בכל תאי הגוף ותפקידו להגן מפני נזקי חמצון, הנגרמים בחילוף החומרים. אנזים זה חשוב במיוחד לתפקוד התקין של כדוריות הדם האדומות. הפרעת תפקוד או חסר באנזים G6PD הוא הבעיה האנזימטית התורשתית הנפוצה ביותר בעולם ויותר מ־400 מיליון אנשים ברחבי העולם לוקים בה. מקור ההפרעה הוא באחד הגנים שיושבים על כרומוזום X.

בישראל אנחנו שומעים לעתים קרובות על הטיפוס הים־תיכוני של המחלה, הידוע גם בשם העממי "אלרגיה לאכילת פול". חסר באנזים G6PD נפוץ בשיעור גבוה יותר בקרב יוצאי כורדיסטאן וצפון עיראק, אך הבעיה מוכרת גם בעדות נוספות.

ליתיום הוא מלח המשמש לייצוב של מצב הרוח בחולים הסובלים ממחלה דו־קוטבית (מאניה דיפרסיה), לטיפול במאניה ולחיזוק ההשפעה של תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות פסיכוזה. הליתיום לא מצוי בדם אם לא נטלו אותו כתרופה.

מהי המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
רמה נמוכה מדי של התרופה עלולה לגרום לאיבוד השפעתה הטיפולית.

מהי המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
רמה גבוהה מדי עלולה לגרום לתופעות רעילות. המרחק בין רמה יעילה לרמה רעילה הוא קטן.

תסמינים אופייניים להרעלת ליתיום: רעד, בחילה, הקאה, בלבול, עווית שרירים, ניסטגמוס (עיניים מרצדות) והפרעות בתפקוד הכליות.

חומצה פולית היא ויטמין מקבוצה B. קבוצת ויטמינים זו חשובה לבניית תאי הגוף, חיונית לחילוף החומרים, וממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות התקינה של מערכת העצבים המרכזית.

המאגרים של חומצה פולית בגוף קטנים יחסית, ולכן מחסור בתזונה יביא בזמן קצר לחוסר בחומצה פולית, בייחוד בתקופת ההריון שבמהלכה הדרישה לחומצה זו עולה. בתופעה דומה ניתן לצפות  בקשישים ובאלכוהוליסטים.

חוסר בחומצה פולית מתאפיין באנמיה מגאלובלסטית. נהוג למדוד את הרמה של חומצה פולית יחד עם הרמה של ויטמין B12. רמה גבוהה של הוויטמין לא גורמת לנזק או לתופעות קליניות, אולם רמה נמוכה עלולה לגרום לאנמיה, ולירידה במספר תאי הדם הלבנים והטסיות.

חשוב לדעת: חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה תמיד על מחלה. במקרים שבהם מוצגת חריגה מטווח הנורמה ניתן לפנות לרופא או לרופאת המשפחה שלך.

כאשר לחריגה מטווח הנורמה יש משמעות רפואית, אנו יודעים על כך ומתריעים בפניך. במקרה כזה תופיע בדף המציג את תוצאות הבדיקה התרעה מתאימה בלשון זו - לתשומת לב: בבדיקת (כאן יופיע שם הבדיקה) נמדדה תוצאה חריגה ב(כאן יופיע הפרמטר שבו יש לחריגה משמעות רפואית). מומלץ לפנות להמשך הבירור אצל הרופאה או הרופא שלך. ​

 

הידעת? במקרים רבים טיפולים​ בכללית רפואה משלימה עשויים לסייע ולעזור. לפרטים לחץ/י​ כאן


ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית לרפואת משפחה בכללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש