חיפוש

dsdsdsd
תרופות

 

<Category><CategoryInfo><title>טיפולים בממאירויות ובמערכת החיסון</title><id>12</id></CategoryInfo></Category>Falseטיפולים בממאירויות ובמערכת החיסוןAdalimumab1001894FalseFalseFalseTrueFalseTrueכן1<paragraphs><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>1</paragraph_key><title>שם גנרי</title><MedParagraphType>General</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>&lt;p align="right"&gt;Adalimumab&lt;/p&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>50</paragraph_key><title>הערה כללית</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>4</paragraph_key><title>מה היא עושה?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\1.gif</image><description><all>&lt;p&gt;1. אדלימומב משמשת לטיפול&amp;nbsp;בכמה מחלות דלקתיות אוטואימוניות (דהיינו מחלות שנגרמות משום שהגוף מייצר נוגדנים נגד עצמו).&lt;br/&gt;&lt;br&gt;2. הסבר קצר: אדלימומב היא תרופה ביולוגית המבוססת באופן מלא על נוגדנים אנושיים ואינה מבוססת על נוגדנים שמקורם בבעלי חיים. בגוף האדם ישנו חלבון בשם TNF alpha (ראשי תיבות של&amp;nbsp;Tumor necrosis factor alpha) המווסת את התאים של מערכת החיסון ומשמש גורם מרכזי ביצירתן של תגובות דלקתיות. אדלימומב נוגדת את הפעילות של TNF alpha ובכך מפחיתה את יכולתה&amp;nbsp;של מערכת החיסון לגרום לתגובות&amp;nbsp;דלקתיות.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. אדלימומב, שניתנת בהזרקה תת־עורית,&amp;nbsp;משמשת לטיפול בהתוויות הבאות:&lt;br&gt;&lt;br&gt;א.&amp;nbsp;&lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/rheumatoid_arthritis.aspx" target=_blank&gt;דלקת מפרקים שגרונית&lt;/a&gt; במבוגרים ובצעירים (מגיל שנתיים) שלא הגיבו לטיפולים אחרים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;ב.&amp;nbsp;דלקת חוליות מקשחת (אנקילוזינג ספונדיליטיס) חמורה לאחר שטיפול בתרופות אחרות לא הביא לשיפור.&lt;br&gt;&lt;br&gt;ג. דלקת מפרקים ספחתית (psoriatic arthritis) בחולים שלא הגיבו לטיפולים אחרים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;ד.&amp;nbsp;&lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psoriasis_guide.aspx" target=_blank&gt;פסוריאזיס (ספחת)&lt;/a&gt; בילדים בני 4 שנים ויותר&amp;nbsp;ובמבוגרים, לאחר שטיפול מקובל אחר&amp;nbsp;לא הצליח.&lt;br&gt;&lt;br&gt;ה.&amp;nbsp;&lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/crohns_disease.aspx" target=_blank&gt;מחלת קרוהן&lt;/a&gt; במבוגרים ובצעירים מגיל 6&amp;nbsp;לאחר שנכשל&amp;nbsp;טיפול מקובל אחר.&lt;br&gt;&lt;br&gt;ו.&amp;nbsp;&lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/ulcerative_colitis.aspx" target=_blank&gt;קוליטיס כיבית&lt;/a&gt;&amp;nbsp;- לאחר שנכשלו טיפולים בתרופות אחרות.&lt;br&gt;&lt;br&gt;ז. הידרדניטיס סופורטיבה (מחלת עור דלקתית קשה הנגרמת כתוצאה מהצטברותם של נגעי עור כואבים סביב בלוטות הזיעה,&amp;nbsp;למשל בבית השחי ובמפשעות) לחולים שמיצו טיפולים אחרים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;ח. מחלת בכצ'ט (מחלה דלקתית כרונית רב־מערכתית) של המעי -&amp;nbsp;לאחר שלא הייתה תגובה מספקת לטיפול קונוונציונלי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;ט. &lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/eyes/Pages/uveitis.aspx" target="_blank"&gt;דלקת הענבייה (אובאיטיס)&lt;/a&gt; בעין - לאחר שמוצו טיפולים&amp;nbsp;אחרים.&lt;/p&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>2</paragraph_key><title>כיצד ניתנת התרופה</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>&lt;p&gt;תמיסה להזרקה.&lt;/p&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>19</paragraph_key><title>האם נדרש מרשם?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><description><all>1</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>18</paragraph_key><title>האם היא בסל הבריאות?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><description><all>1</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>49</paragraph_key><title>הנחיות בטיחות של משרד הבריאות</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>&lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Documents/humira_for_children_ministry_of_health.pdf" target=_blank&gt;לחצו כאן&lt;/a&gt;&amp;nbsp;כדי לצפות בהנחיות של משרד הבריאות למתן יומירה לילדים,&amp;nbsp;&lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Documents/humira_ministry_of_health.pdf" target="_blank"&gt;ולחצו כאן&lt;/a&gt; כדי לצפות בהנחיות של משרד הבריאות למתן יומירה למבוגרים. את ההנחיות האלה ניתן להדפיס.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>14</paragraph_key><title>מהי תדירות הנטילה?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\6.gif</image><description><all>1 פעם בשבוע או 1 פעם בשבועיים - ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>13</paragraph_key><title>מהו המינון השכיח?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><adult>&lt;p&gt;&lt;strong&gt;דלקת מפרקים שגרונית&lt;/strong&gt;: 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים. הטיפול ניתן בשילוב עם מתוטרקסט. במקרים מסוימים עשוי הרופא להורות על מינון של 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם שבוע. שיפור בתסמינים נצפה בדרך כלל לאחר&amp;nbsp;12 שבועות של טיפול.&lt;br/&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;דלקת חוליות מקשחת&lt;/strong&gt;: 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים. שיפור בתסמינים נצפה בדרך כלל לאחר 12 שבועות של טיפול.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;דלקת מפרקים ספחתית&lt;/strong&gt;: 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים. שיפור בתסמינים נצפה בדרך כלל לאחר 12 שבועות של טיפול.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;פסוריאזיס (ספחת)&lt;/strong&gt;: המינון ביום הראשון לטיפול -&amp;nbsp;80 מיליגרם. לאחר שבוע ניתן מינון של 40 מיליגרם ולאחר מכן - 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים. לאחר 16 שבועות מעריך הרופא את יעילות הטיפול ומחליט אם להעלות את תדירות המתן לפעם בשבוע או להמשיך במתן&amp;nbsp;פעם בשבועיים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מחלת קרוהן&lt;/strong&gt;: המינון בשבוע הראשון לטיפול -&amp;nbsp;160 מיליגרם (שניתנים ביום אחד או&amp;nbsp;בחלוקה ליומיים). בשבוע השני -&amp;nbsp;80 מיליגרם ולאחר מכן 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים. במקרים מסוימים עשוי&amp;nbsp;הרופא&amp;nbsp;להורות על מינון של 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבוע. לאחר 12 שבועות מעריך הרופא את יעילות הטיפול ומחליט אם להמשיך בו או לשנות אותו.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;קוליטיס כיבית&lt;/strong&gt;: המינון בשבוע הראשון לטיפול -&amp;nbsp;160 מיליגרם (שניתנים ביום אחד או&amp;nbsp;בחלוקה ליומיים). בשבוע השני: 80 מיליגרם ולאחר מכן 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים. במקרים מסוימים עשוי הרופא&amp;nbsp;להורות על מינון של 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבוע. שיפור בתסמינים נצפה בדרך כלל לאחר&amp;nbsp;2 עד 8&amp;nbsp;שבועות של טיפול. לאחר 8 שבועות מחליט הרופא - בהתאם לתגובת המטופל - אם להמשיך בטיפול.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;הידרדניטיס סופורטיבה&lt;/strong&gt;: המינון ביום הראשון לטיפול -&amp;nbsp;160 מיליגרם (שניתנים ביום אחד או&amp;nbsp;בחלוקה ליומיים). לאחר שבועיים: מנה נוספת של 80 מיליגרם. לאחר שבועיים נוספים: 40 מיליגרם בכל שבוע. במהלך הטיפול יש לשטוף מדי יום את הנגעים בסבון אנטיספטי. לאחר 12 שבועות של טיפול מעריך הרופא את יעילות הטיפול.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מחלת בכצ'ט של המעי&lt;/strong&gt;: המינון בשבוע הראשון -&amp;nbsp;160 מיליגרם. לאחר שבועיים: 80 מיליגרם ולאחר מכן 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;דלקת הענביה בעין (אובאיטיס)&lt;/strong&gt;: המינון בשבוע הראשון -&amp;nbsp;80 מיליגרם. בשבוע השני -&amp;nbsp;40 מיליגרם. לאחר מכן -&amp;nbsp;40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים. הרופא מחליט בהתאם ליעילות התרופה על המשך הטיפול ועל תדירותו.&lt;/p&gt;</adult><child>&lt;p&gt;&lt;strong&gt;דלקת מפרקים שגרונית של ילדים ושל מתבגרים (Juvenile idiopathic)&lt;br/&gt;2 עד&amp;nbsp;4 שנים&lt;/strong&gt;: 24 מיליגרם למטר רבוע&amp;nbsp;שטח גוף&amp;nbsp;פעם שבועיים. המינון המרבי: 20 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;4 עד 12 שנים&lt;/strong&gt;: 24 מיליגרם למטר רבוע שטח גוף&amp;nbsp;פעם בשבועיים. המינון&amp;nbsp;המרבי: 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;13 שנים ויותר&lt;/strong&gt;: 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;פסוריאזיס (ספחת)&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;4 שנים ויותר&lt;/strong&gt;: 0.8 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף&amp;nbsp;פעם בשבועיים. המינון המרבי: 40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים. בשבועיים הראשונים ניתן הטיפול פעם בשבוע ולאחר מכן&amp;nbsp;פעם בשבועיים. לאחר 16 שבועות של טיפול מעריך הרופא את יעילות התרופה ומורה על המשך הטיפול בהתאם למסקנותיו.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מחלת קרוהן&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;6 שנים ויותר, עד&amp;nbsp;40 קילוגרם&lt;/strong&gt;: המינון בשבוע הראשון -&amp;nbsp;40 מיליגרם. לאחר שבועיים -&amp;nbsp;20 מיליגרם. לאחר מכן: 20 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים.&amp;nbsp;במקרים מסוימים יורה הרופא על מינון של&amp;nbsp;20 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבוע. לאחר 12 שבועות מעריך הרופא את יעילות הטיפול וקובע כיצד להמשיך אותו.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;40 קילוגרם ויותר&lt;/strong&gt;: המינון בשבוע הראשון: 80 מיליגרם. לאחר שבועיים: 40 מיליגרם. במקרים שבהם נדרשת תגובה מהירה יותר המינון ההתחלתי בשבוע הראשון&amp;nbsp;הוא 160 מיליגרם ולאחר שבועיים - 80 מיליגרם. לאחר מכן&amp;nbsp;ניתנת מנת אחזקה של&amp;nbsp;40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבועיים.&amp;nbsp;במקרים מסוימים יש צורך במינון של&amp;nbsp;40 מיליגרם&amp;nbsp;פעם בשבוע. לאחר 12 שבועות מעריך&amp;nbsp;הרופא את יעילות הטיפול ומורה כיצד להמשיך אותו.&lt;/p&gt;</child></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>15</paragraph_key><title>הוראות שימוש</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>1. אדלימומב היא תרופה הניתנת בהזרקה תת־עורית.&lt;br/&gt;&lt;br&gt;2. אדלימומב קיימת בכמה צורות מתן, כולל עטים להזרקה עצמית, מזרק מוכן לשימוש ובקבוקון (VIAL) לשאיבת התרופה. הרופא הוא שקובע את צורת המתן&amp;nbsp;המתאימה ביותר למטופל.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. אדלימומב ניתן להזריק בירך או בבטן. אם מזריקים באזור הבטן, יש לשמור על מרחק של 5 סנטימטרים מהטבור.&lt;br&gt;&lt;br&gt;4. את הטיפולים הראשונים&amp;nbsp;נותנים הרופא או האחות. לאחר מכן&amp;nbsp;מדריכים&amp;nbsp;הרופא או האחות את המטופל כיצד להזריק את התרופה בעצמו.&lt;br&gt;&lt;br&gt;5. אסור להזריק לבד, אלא אם יודעים היטב כיצד לעשות זאת. יש להזריק את התרופה בהתאם להנחיות הרופא או האחות ובהתאם להוראות המופיעות בעלון לצרכן. בכל שאלה בנוגע לאופן השימוש יש לעיין בעלון לצרכן או לפנות לאחות במרפאה.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>23</paragraph_key><title>מידע נוסף</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\did.gif</image><description><all>&lt;p&gt;1. אדלימומב היא תרופה ביולוגית המשמשת לטיפול במספר&amp;nbsp;רב של מחלות אוטואימוניות.&lt;br/&gt;&lt;br&gt;2. המינון של התרופה משתנה בהתאם למחלה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. ניתן לתת את התרופה גם לילדים לטיפול במחלות אוטואימוניות שונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt;4. התרופה אינה מיועדת לפעוטות בני פחות משנתיים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;5.&amp;nbsp;ההשפעה הטיפולית מושגת לאחר&amp;nbsp;כמה שבועות. ראו בסעיפים&amp;nbsp;"מינון שכיח למבוגרים" ו"מינון שכיח לילדים".&lt;br&gt;&lt;br&gt;6. לאדלימומב יש תופעות לוואי רבות. לכן בעת שמטופלים בה יש להיות במעקב רפואי קבוע ולעשות בדיקות דם. יש לדווח לרופא המטפל על כל שינוי במצב הרפואי, כולל הופעת זיהומים, חום גבוה,&amp;nbsp;חבורות על העור, נקודות או שומות, חיווורון או חוסר אנרגיה.&lt;/p&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>51</paragraph_key><title>הערה לסעיפי הריון והנקה</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>10</paragraph_key><title>הנקה</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>Breast-feeding.png</image><description><all>0</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>9</paragraph_key><title>הריון</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>pregnancy.png</image><description><all>0</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>12</paragraph_key><title>אלכוהול</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>alcohol.png</image><description><all>0</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>8</paragraph_key><title>נהיגה</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>driving.png</image><description><all>0</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>26</paragraph_key><title>נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>&lt;p&gt;&lt;strong&gt;נהיגה&lt;/strong&gt;:&amp;nbsp;יש להיזהר. אדלימומב עלולה לגרום להפרעות בראייה ולסחרחורות. מותר לנהוג רק אחרי שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;הריון&lt;/strong&gt;: מטופלת שנמצאת בהריון או שמתכננת הריון צריכה לדווח על כך לרופא המטפל. רק במקרים חריגים יאשר הרופא המטפל שימוש בתרופה בתקופת ההריון. אישה הרה שמטופלת בתרופה צריכה להיות במעקב רפואי צמוד. תינוק שנולד לאישה שטופלה בתרופה בזמן ההריון צפוי להיות בסיכון גבוה לפתח זיהומים במשך 5 החודשים הראשונים לחייו, ולכן מומלץ שלא לחסן אותו בפרק הזמן הזה בחיסונים מסוג חי־מוחלש כמו חיסון BCG (נגד שחפת). רצוי להתייעץ עם רופא הילדים ובטיפת חלב בנוגע לגיל המתאים למתן החיסונים לתינוק. נשים בגיל הפוריות המטופלות באדלימומב צריכות להשתמש באמצעי מניעה יעיל ולהימנע מכניסה להריון במשך 5 חודשים לפחות לאחר הפסקת השימוש בתרופה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;הנקה&lt;/strong&gt;: אסור להשתמש בתרופה בזמן ההנקה וכן ב־5 החודשים שלאחר סיום השימוש בתרופה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;אלכוהול&lt;/strong&gt;: לא ידוע על השפעה כלשהי שיש לאלכוהול על התרופה, ולכן יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשתיית אלכוהול בעת שמטופלים בתרופה.&lt;/p&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>5</paragraph_key><title>מתי אסור להשתמש?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\2.gif</image><description><all>&lt;p&gt;1.&amp;nbsp;אם קיימת רגישות־יתר&amp;nbsp;לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.&lt;br/&gt;&lt;br&gt;2. במקרים של זיהום חמור. יש ליידע את הרופא אם סובלים מאחת או יותר מהתופעות הבאות שעלולות להעיד על זיהום: חום גבוה, פצעים בגוף, עייפות, בעיות בשיניים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. אם חולים&amp;nbsp;&lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/tuberculosis.aspx" target=_blank&gt;בשחפת&lt;/a&gt; פעילה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;4. אם סובלים&amp;nbsp;&lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/congestive_heart_failure.aspx" target="_blank"&gt;מאי־ספיקת לב&lt;/a&gt; בדרגה בינונית או חמורה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;5. אם יש היסטוריה של&amp;nbsp;בעיות חמורות בתפקוד הלב.&lt;br&gt;&lt;br&gt;6. לפני גיל שנתיים.&lt;/p&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>6</paragraph_key><title>אזהרות חשובות</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>&lt;p&gt;1. יש לדווח מיד לרופא המטפל על תסמיני&amp;nbsp;אלרגיה&amp;nbsp;כמו לחץ בחזה, צפצופים בנשימה, סחרחורת, נפיחות או פריחה.&lt;br/&gt;&lt;br&gt;2. התרופה מדכאת את מערכת החיסון - מה שמעלה את הסיכון לזיהומים. הסיכון לכך עולה בקרב מטופלים בני 65 ויותר ובקרב מי שסובלים מתפקוד לקוי של הריאות. יש לדווח לרופא המטפל אם&amp;nbsp;סובלים מאחד או יותר מהזיהומים הבאים: זיהומים בעור (כולל כיב ברגל); זיהומי שחפת (שבאים לידי ביטוי, בין היתר, בתסמינים הבאים: קוצר נשימה, שיעול, ליחה עם דם, ירידה במשקל, חולשה, עייפות, אפטיה); זיהומים כתוצאה מחיידקים, מנגיפים, מפטריות ומטפילים; אם מתפתחים חום גבוה, כיבים בפה, תחושת עייפות או בעיות בשיניים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. לפני התחלת הטיפול בתרופה עשוי הרופא&amp;nbsp;לשלוח את המטופל לבדיקות שונות, ובהן &lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/Pages/chest_x-ray.aspx" target=_blank&gt;צילום חזה&lt;/a&gt;, כדי לשלול את האפשרות שהוא חולה בשחפת.&lt;br&gt;&lt;br&gt;4. התרופה עלולה לגרום להתפרצות של&amp;nbsp;&lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hepatitis_b.aspx" target=_blank&gt;הפטיטיס B (דלקת כבד נגיפית B)&lt;/a&gt; בקרב חולים שהם נשאים של הנגיף. לכן מטופל שהוא נשא של הנגיף צריך לדווח על כך לרופא המטפל.&lt;br&gt;&lt;br&gt;5.&amp;nbsp;לפני טיפול אצל רופא שיניים יש לדווח לו אם נוטלים אדלימומב. הרופא עשוי לדרוש מהמטופל להפסיק ליטול את התרופה במהלך הטיפול בשיניים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;6.&amp;nbsp;יש להתייעץ עם הרופא המטפל אם מתכננים טיול לאזורים שיש בהם תחלואה רבה בזיהומים פטרייתיים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;7. מטופלים שסבלו בעבר מנטייה לפתח זיהומים צריכים לדווח על כך לרופא המטפל.&lt;br&gt;&lt;br&gt;8.&amp;nbsp;יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים מטרשת נפוצה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;9. מי שמטופל באדלימומב צריך לדווח על כך לרופא לפני קבלת חיסון.&amp;nbsp;הרופא עשוי שלא לאשר&amp;nbsp;את מתן החיסון. אם מדובר בילדים, ההמלצה היא שהם ישלימו את סדרת החיסונים לפני התחלת הטיפול באדלימומב.&lt;br&gt;&lt;br&gt;10. קבלת התרופה בזמן ההריון מגדילה את הסיכון שהיילוד יסבול מזיהומים. על היולדת&amp;nbsp;לדווח לרופאים שהיא נטלה אדלימומב בזמן ההריון כדי שיוכלו לחשב מתי יכול התינוק להתחיל לקבל חיסונים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;11.&amp;nbsp;אם&amp;nbsp;סובלים מאי־ספיקת לב בדרגה קלה, יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. זה עשוי להורות למטופל לעשות בדיקות&amp;nbsp;כדי להעריך את&amp;nbsp;תפקוד הלב. אם מתפתחים תסמינים של אי־ספיקת לב&amp;nbsp;- כמו בצקות בגפיים וקוצר נשימה - יש לדווח על כך לרופא המטפל.&lt;br&gt;&lt;br&gt;12.&amp;nbsp;אדלימומב עלולה לגרום לירידה ברמות של תאי הדם.&amp;nbsp;לכן צפוי הרופא המטפל להורות למטופל לעשות באופן קבוע בדיקות דם כדי להעריך את החוסר בתאי הדם השונים. יש לדווח מיד לרופא המטפל על תסמיני אנמיה (כמו עייפות, חוסר אנרגיה, חיוורון, תחושת קור&amp;nbsp;תמידית), תסמינים שמעידים על&amp;nbsp;ירידה ברמת הטסיות&amp;nbsp;(כמו דימומים, חבורות וסימנים כחולים), תסמינים שמעידים על&amp;nbsp;ירידה במספריהם של תאי הדם הלבנים&amp;nbsp;(זיהומים, חום&amp;nbsp;גבוה).&lt;br&gt;&lt;br&gt;13. התקבלו דיווחים מעטים על התפרצותם של&amp;nbsp;סוגי סרטן שונים בעקבות הטיפול באדלימומב:&amp;nbsp;מטופלים שסובלים מדלקת מפרקים שגרונית קשה וממושכת נמצאים בסיכון מוגדל&amp;nbsp;לחלות בלוקמיה או בלימפומה, לעיתים נדירות אף בלימפומה קשה.&amp;nbsp;עם זאת יש לציין שהמטופלים האלה טופלו גם בתרופות אחרות כמו&amp;nbsp;&lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6624" target=_blank&gt;אזתיופרין&lt;/a&gt; ומרקפטופורין. כמו כן התקבלו דיווחים מעטים על מטופלים באדלימומב שחלו&amp;nbsp;בסרטן העור שאינו מלנומה. לכן יש לדווח לרופא המטפל אם מתפתחים נגעים בעור או שיש החמרה בנגעים קיימים.&amp;nbsp;נוסף על כך&amp;nbsp;התקבלו דיווחים על הופעתם של סוגי סרטן מסוימים אצל מטופלים שסובלים&amp;nbsp;&lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/copd.aspx" target="_blank"&gt;מ־COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית)&lt;/a&gt;. לכן מי שנרשמה להם אדלימומב חייבים לדווח לרופא המטפל אם הם מעשנים כבדים או סובלים מתסמינים שונים במערכת הנשימה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;14.&amp;nbsp;במהלך הטיפול בתרופה עלולים להתפתח נוגדנים לתרופה. אם מתפתחים תסמינים דמויי&amp;nbsp;זאבת (כמו פריחה מפושטת בעור פריחה דמוית פרפר בפנים), יש לדווח על כך לרופא המטפל.&lt;br&gt;&lt;br&gt;15. אם נוטלים&amp;nbsp;אדלימומב, אסור ליטול תרופות ביולוגיות נוספות&amp;nbsp;כמו אנקינרה או אבטספט. שילוב כזה עלול להגדיל את הסיכון לתופעות לוואי.&lt;br&gt;&lt;br&gt;16.&amp;nbsp;אם אדלימומב אינה מצליחה להקל על מחלת&amp;nbsp;קרוהן,&amp;nbsp;יש לשלול את האפשרות של חסימה במעי הגס. כדי להתגבר על חסימה במעי הגס יש בדרך כלל&amp;nbsp;צורך בהתערבות פולשנית.&lt;br&gt;&lt;br&gt;17. מטופלים קשישים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מתופעות הלוואי של התרופה ולכן עליהם&amp;nbsp;להיות במעקב צמוד יותר של הרופא המטפל.&lt;/p&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>7</paragraph_key><title>מהן תופעות הלוואי האפשריות?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>&lt;p&gt;&lt;strong&gt;תופעות לוואי שמחייבות לפנות לרופא&lt;br/&gt;&lt;/strong&gt;סימנים&amp;nbsp;לאלרגיה או לרגישות־יתר&amp;nbsp;(נפיחות בלשון, בפנים, בשפתיים או בגרון המלוּוים בתחושת מחנק&amp;nbsp;או בפריחה מפושטת או בהופעת חבורות על העור), נפיחות בידיים או בכפות הרגליים, קשיי נשימה וקוצר נשימה, סימנים המעידים על זיהום (חום גבוה, בעיות שיניים, צריבה בעת מתן שתן),&amp;nbsp;חולשה ועייפות, שיעול, ראייה כפולה, חוסר תחושה או עקצוץ או נימול ברגליים או בידיים, חיוורון, דימום מוגבר או הופעת חבורות, פריחה או התקלפות של העור.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;תופעות לוואי שכיחות&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;הופעת זיהומים במערכת הנשימה (כמו סינוסיטיס, דלקת ריאות ודלקת גרון), זיהומים אחרים בגוף, הופעת שומות על העור, ירידה בספירות של תאי הדם (האדומים, הלבנים והטסיות), עלייה בדימומים, הופעת חבורות על העור, אנמיה, אלרגיה, עלייה בפרופיל של שומני הדם, שינויים במצב הרוח, חרדה, דיכאון, כאבי ראש, מיגרנות, תחושת עקצוץ או חוסר תחושה בעור ובגפיים, נפיחות של העפעפיים, ראייה מטושטשת, סחרחורות, דופק מהיר, לחץ דם גבוה, הסמקה, קוצר נשימה, אסתמה, שיעול, כאבי בטן, בחילות, הקאות, עלייה באנזימי הכבד, פריחה, נטייה&amp;nbsp;להיפצע, החמרה של פסוריאזיס, כאבי שרירים או עוויתות שרירים, הופעת דם בשתן, אדמומיות או גרד באזור ההזרקה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;תופעות לוואי נדירות&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;סוגים שונים של סרטן דם וכן סוגי&amp;nbsp;סרטן אחרים, התעלפות, תסמונת גיליאן ברה, טרשת נפוצה, התחרשות, דום לב, הצטלקות של הריאות, דלקת בלבלב, נקב במעיים, אי־ספיקת כבד, תסמונת סטיבן־ג'ונסון, אנגיואדמה ותסמינים דמויי זאבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;הערה&lt;/strong&gt;:&amp;nbsp;לאדלימומב עלולות להיות תופעות לוואי רבות שלא את כולן ניתן לציין כאן.&amp;nbsp;לכן מומלץ לעיין בעלון לצרכן המצורף לתרופה.&lt;/p&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>11</paragraph_key><title>תגובות בין תרופתיות</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>1. יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים.&lt;br/&gt;&lt;br&gt;2. אסור ליטול אדלימומב יחד עם תרופות ביולוגיות אחרות כמו אנקינרה או אבטספט.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. ניתן ליטול אדלימומב&amp;nbsp;יחד עם תרופות אחרות לטיפול במחלות אוטואימוניות כמו &lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7242" target=_blank&gt;מתוטרקסט&lt;/a&gt;, &lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7979" target=_blank&gt;לפלנומיד&lt;/a&gt;, &lt;a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5476" target="_blank"&gt;סולפסלזין&lt;/a&gt;, הידרוקסיכלורוקווין, סטרואידים ונוגדי דלקת לא סטרואידיים. בשילוב עם מתוטרקסט נצפתה ירידה בייצור של נוגדנים נגד אדלימומב - מה ששיפר את יעילות הטיפול באדלימומב. לכן עשוי הרופא המטפל להורות על&amp;nbsp;טיפול משולב&amp;nbsp;שכולל אדלימומב&amp;nbsp;ומתוטרקסט.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>16</paragraph_key><title>האם יש ליטול עם מזון?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>מאחר שהתרופה ניתנת בזריקה, אין למזון&amp;nbsp;שום השפעה על יעילותה. </all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>17</paragraph_key><title>איך לאחסן את התרופה?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>יש לשמור את התרופה באריזתה המקורית כדי להגן עליה מאור ובטמפרטורה של 2 עד 8 מעלות צלזיוס. אסור להקפיא אותה.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100189</monograph_key><paragraph_key>20</paragraph_key><title>מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\j.gif</image><description><all>&lt;p&gt;את התרופה רושם&amp;nbsp;רופא מומחה בראומטולוגיה או&amp;nbsp;בגסטרואנטרולוגיה או בעור -&amp;nbsp;בהתאם&amp;nbsp;לטיפול הנדרש.&lt;/p&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph></paragraphs><paragraphs><paragraph><med_name_key>7868</med_name_key><paragraph_key>35</paragraph_key><title>בהנחת כללית מושלם</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image> </image><description><all>בכפוף לאישור רפואי מוקדם ולעמידה בתנאי התוכנית.</all></description></paragraph></paragraphs><Packages><Package><image>Tmisa.svg</image><name>תמיסה להזרקה</name></Package></Packages>יומירה4יומירהHumira7868

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש