אבעבועות רוח - כל מה שחשוב לדעת

מה זה?

אבעבועות רוח (באנגלית: Varicella, Chickenpox, וריצלה) היא אחת ממחלות הילדים השכיחות ביותר. עד 95% מהחולים באבעבועות רוח הם ילדים, ומרבית ההתפרצויות מתרחשות באביב. הגורם למחלה הוא נגיף ממשפחת ההרפס.

יש סימני אזהרה להופעת אבעבועות רוח?

אצל ילדים גדולים מופיעים יום־יומיים לפני המחלה סימפטומים לא ייחודיים כמו חום, הרגשה כללית רעה, תיאבון ירוד, כאבי ראש ולעיתים גם כאבי בטן. התסמינים האלה עלולים להימשך גם לאחר הופעת הפריחה.

מהם התסמינים של אבעבועות רוח?

סימן ההיכר של אבעבועות רוח הוא נגעים שטוחים ואדומים, המבשילים לשלפוחיות מלאות נוזל שקוף. התפרחת הזאת - שמגרדת מאוד - מופיעה תחילה בקרקפת ומשם היא מתפשטת מטה, לפנים ולגוף. 

בהמשך, הנגעים הראשונים מחלימים בהדרגה, אך במקומם מופיעים נגעים חדשים על הידיים, על הגוף ועל הרגליים. לבסוף השלפוחיות מתכסות בגלד, מתייבשות ונופלות.

לעיתים מופיעים כיבים בפה, בפות ואף בלחמיות העיניים וגורמים סבל נוסף עקב גירוי מקומי. ילדים שסובלים ממחלות עור כמו אסתמה של העור או כוויות שמש טריות עלולים לסבול מהמחלה באופן קשה יותר.

כאשר ילדים מחוסנים מפתחים את המחלה מופיעה לעיתים פריחה שונה ולא אופיינית. כדי לזהות שאכן מדובר באבעבועות רוח יש צורך באבחון של רופא.

כמה זמן זה נמשך?

התסמינים של אבעבועות רוח נמשכים כשבוע.

האם אבעבועות רוח היא מחלה מידבקת?

כן. מדובר במחלה מאוד מידבקת.

איך נדבקים באבעבועות רוח?

הנגיף עובר מילד לילד במגע ישיר או דרך האוויר (למשל, בזמן שיעול או עיטוש). 

תקופת הדגירה של המחלה (פרק הזמן שבין ההידבקות בנגיף לבין הופעת התסמינים הראשונים) נמשכת בין 10 ל־21 ימים. החולה מתחיל להדביק את סביבתו ביומיים האחרונים של תקופת הדגירה.

המשמעות היא שילדים בריאים לכאורה מדביקים את חבריהם לגן או לכיתה וכמובן את אחיהם ואת אחיותיהם עוד בטרם הופיעו אצלם סימני המחלה, וכך עלולה להתחיל מיני־מגפה מקומית.

בני הבית המבוגרים שיידבקו באבעבועות רוח יחלו במחלה באופן קשה יותר מאשר החולה הראשון (אחד מילדי הבית), וזאת בניגוד למה שחשבו בעבר.

האם אבעבועות רוח עלולה לגרום לסיבוכים?

אבעבועות רוח נחשבת למחלת ילדים קלה וללא סיבוכים, אך התפיסה הזאת שגויה לחלוטין.

נוסף על הטרדה הכרוכה בהשארת הילד בבית למשך שבוע ונוסף על ההפסד של ימי לימודים ושל ימי עבודה עלולים להיות למחלה סיבוכים מקומיים ומערכתיים רבים.

סיבוך נפוץ הוא זיהום משני של הנגעים (אימפטיגו) שעלול לגרום להצטלקויות מכוערות. יתר כל כן, הזיהום עלול להתפשט ולגרום להופעת זיהומים קשים מאוד שעלולים להצריך אשפוז וטיפול אינטנסיבי, כולל ניתוחים.

הנגיפים עלולים לחדור גם למחזור הדם ולגרום להופעתן של מחלות קשות כמו דלקת מפרקים, דלקת ריאות ואפילו דלקת במוח. היו מקרים - אם כי נדירים - שבהם סיבוכי המחלה אף גרמו למוות.

נשמע מפחיד. האם ניתן לדעת מי בסיכון לסבול מסיבוכי המחלה?

גם אנשים בריאים שנדבקו באבעבועות רוח עלולים לסבול מסיבוכי המחלה, אבל בסיכון גבוה במיוחד נמצאים אנשים שסובלים מליקוי במערכת החיסון וחולים המטופלים בכימותרפיה או בסטרואידים במינון גבוה. כמו כן עלולים להיפגע עוברים של נשים הרות שלא חלו בעבר במחלה.

פריחה של אבעבועות רוח על כפות ידיים של נער

יש חיסון נגד אבעבועות רוח?

כן. החיסון נגד אבעבועות רוח ניתן במסגרת חיסוני השגרה בשתי מנות: בגיל שנה בטיפת חלב ובגיל 6 (כיתה א) בבית הספר. תופעות הלוואי של החיסון הן נדירות מאוד וקלות.

יעילות החיסון במניעת הידבקות היא 85% לאחר קבלת מנה אחת ו־92% לאחר קבלת שתי מנות. אך נוסף על מניעת ההידבקות במחלה מיועד החיסון גם להפחית את חומרת המחלה.

אם הסיכון שילד מחוסן יחלה באבעבועות רוח הוא נמוך, הרי הסיכון שהוא יסבול מסיבוכים קשים של המחלה הוא נמוך ביותר.

נראה שהחיסון יעיל לכל החיים.

יש טיפול לאבעבועות רוח?

אין טיפול שמסוגל להחיש את ההחלמה, אך אפשר להקל על הגרד בעזרת תרופות אנטי־היסטמיניות כמו פניסטיל (עדיף להשתמש בטיפות פניסטיל לשתייה). אם ישנם רק נגעים בודדים אפשר למרוח עליהם משחות כמו פניסטיל ג'ל. ניתן להשתמש לאותה המטרה גם בתרופה הוותיקה קלמין. 

אפשר ורצוי לרחוץ את הילד. רחצה אינה גורמת להאצת ההתפשטות של הנגעים או לזיהומם.

מתי אפשר להחזיר את הילד למסגרת החינוכית?

ניתן להחזיר את הילד לגן או לבית הספר לאחר שחלפו לפחות 24 שעות ללא חום ולאחר שכל הנגעים התייבשו והגלידו.

האם כדאי לעודד "מסיבות הדבקה"?

"מסיבות הדבקה" (הפגשת ילדים שחולים באבעבועות רוח עם ילדים בריאים כדי להדביק אותם במחלה) היו בעבר נוהג נפוץ שנועד לגרום לכך שהילדים יחלו במחלה כבר במהלך ילדותם ולא בגיל מבוגר יותר. ההיגיון מאחורי הנוהג הזה: העובדה שהמחלה קלה יותר בילדים מאשר במבוגרים.

כיום, לאחר שפותחו החיסונים לאבעבועות רוח, אין שום מקום לנוהג הזה. הסיבה: אין שום היגיון לקחת סיכון - ולו הקל ביותר - לסיבוכים קשים אצל ילד בריא, כשניתן פשוט לחסן אותו ולמנוע את הופעת המחלה ואת סיבוכיה.

מהו הקשר בין אבעבועות רוח לשלבקת חוגרת?

שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) היא סיבוך שהוא נדיר בילדים, אך שכיח מאוד במבוגרים, שנגרם בעקבות הידבקות באבעבועות רוח בילדות.

מדובר בהתעוררות של הנגיף (שנותר רדום בגוף לאחר ההחלמה) שמתבטאת בהופעת צבר של שלפוחיות, בכאב מקומי עז וברגישות לאורך מסלולי העצבים. זהו גם מקור שמה של המחלה בעברית: שלבקת חוגרת.

החיסון נגד אבעבועות רוח מפחית מאוד את הסיכון להתפתחות של שלבקת חוגרת.

ד"ר מיקי שטיין הוא מומחה ברפואת ילדים בכללית

ד"ר אמיר קליביצקי הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בכללית ומנהל המרכז לבריאות הילד בת־ים