חיפוש

dsdsdsd
בחורה צעירה שוכבת על כורסה ומחזיקה את הראש הכואב

כאב ראש ומיגרנה: סיבות ודרכי טיפול

מהו ההבדל בין מיגרנה לכאב ראש, ואיך מטפלים בהם? מתי צריך לגשת לרופא ומתי אפשר לטפל לבד בבעיה? באילו תרופות ניתן להסתייע, ומדוע אסור להסתמך עליהן לאורך זמן?

ד"ר עדי וילף־ירקוני

כאב ראש הוא אחת התלונות הרפואיות השכיחות ביותר. לתלונה הזאת יש פנים רבות: המטופלים מתלוננים על "כאב ראש לוחץ" או על "כאב ראש פועם" או על "כאב ראש קדמי" או על "כאב ראש בצד ימין" או על "כאב ראש בצד שמאל" וכדומה. אבל בכל המקרים האלה מדובר בביטויים מעט שונים של אותה הבעיה: כאב ראש.

מהם הסוגים של כאבי ראש?

את כאבי הראש ניתן לחלק לשתי קבוצות:

כאבי ראש ראשוניים שנחלקים לשלושה סוגים: מיגרנות, כאבי ראש תעוקתיים ומתחיים (שנגרמים ממתח), כאבי ראש טריגמינליים־אוטונומיים (ראו הסברים בהמשך).

כאבי ראש משניים שמתלווים למחלות או למצבים רפואיים מסוימים. לכאבי הראש האלה יכולות להיות סיבות שונות כמו זיהום, גידול, בעיה בכלי הדם, דימום, לחץ תוך־גולגולתי מוגבר או מופחת וכדומה. כאבי ראש כאלה הם פחות שכיחים ומחייבים הערכת רופא והמשך בירור.

כאבי ראש ראשוניים

1. מיגרנה

א. מהי מיגרנה? במה היא שונה מכאב ראש רגיל? 

מיגרנה מתאפיינת בכאב ראש בעוצמה בינונית עד קשה, ויש לה מאפיינים קליניים ייחודיים המבדילים בינה לבין כאב ראש רגיל. מיגרנה מתבטאת בדרך כלל בכאב ראש חד־צדדי פועם. היא מחמירה בעת פעילות גופנית ומקשה על התפקוד היום־יומי. בשונה מכאב ראש רגיל, מיגרנה יכולה להיות מלוּוה ברגישות לאור (פוטופוביה) וברגישות לרעשים (פונופוביה), ולכן בעת התקף מיגרנה מעדיפים המטופלים לשכב בחדר חשוך ושקט. המיגרנה יכולה להיות מלוּוה בבחילות ובהקאות ולהימשך בין 4 ל־72 שעות.

יש שתי צורות של מיגרנה: מיגרנה נפוצה המאופיינת רק בכאבי ראש כמו אלה שתוארו למעלה ומיגרנה קלאסית שבה יש תסמינים נוירולוגיים שמקדימים את כאב הראש (אאורה). התסמינים המקדימים האלה, שמאפיינים מיגרנות ואינם קיימים בכאבי ראש רגילים, הם לרוב ויזואליים: המטופלים רואים לנגד עיניהם כתמים שחורים או הבזקי אור או אורות מנצנצים בצורת זיגזג וכדומה. עם זאת ייתכנו גם תסמינים נוירולוגיים שאינם ויזואליים כמו הפרעות תחושה, הפרעות בדיבור וחולשה. התסמינים מתפתחים בהדרגה, נמשכים בין 15 דקות לשעה, ואחריהם מופיע כאב ראש אופייני. עם זאת, ישנם מטופלים שסובלים מאאורה בלי שיופיע אחריה כאב ראש.

ב. מהם הטיפולים למיגרנה?

יש להתאים לכל מטופל את הטיפול הנכון לו כדי לשפר את איכות חייו ולמנוע שימוש לא נכון במשככי כאבים. אלה עלולים בסופו של דבר דווקא להחמיר את כאבי הראש. טיפול במיגרנה נחלק לטיפול אקוטי בשלב החריף של ההתקף ולטיפול כרוני שמיועד למנוע את ההתקפים או לפחות להפחית את התדירות שלהם.

טיפול אקוטי למיגרנה

המטופלים מעדיפים בדרך כלל להיות בחדר חשוך ושקט שכן, כאמור, רעש ואור מחמירים את המיגרנה. כמו כן רצוי לקחת טיפול תרופתי מוקדם ככל האפשר. באחרונה פירסם האיגוד האמריקאי והקנדי לטיפול אקוטי במיגרנה הנחיות טיפול. אלה הם עיקרי הדברים:

• מרבית ההתקפים יכולים לחלוף בעזרת שימוש בתרופות משככות כאבים ונוגדות דלקת שנמכרות ללא מרשם: אספירין, אקמול, איבופרופן, נפרוקסן ודיקלופנק. הוכח שכולן יעילות, וכולן מומלצות לטיפול בהתקף חריף.

• תרופה ממשפחת הטריפטנים (כמו רילרט, אימיטרקס, זומיג, ריזלט) נחשבת לטיפול יעיל בשלב החריף של מיגרנה. התרופות מהמשפחה הזאת ניתנות במרשם רופא בלבד, ואסור להשתמש בהן אם ההיסטוריה הרפואית כוללת אחד או יותר מהמצבים הבאים: אירוע מוחי, התקף לב, מחלת לב איסכמית, לחץ דם גבוה בלתי נשלט.

• יש להימנע משימוש במשככי כאבים ממשפחת האופיאטים.

טיפול מניעתי למיגרנה

ההחלטה להתחיל בטיפול מניעתי למיגרנה תלויה בתדירות ההתקפים (יותר מ־3 עד 4 התקפים בחודש), בחומרת ההתקפים, בהשפעת ההתקפים על התפקוד, בתדירות השימוש במשככי כאבים, בתגובה למשככי הכאבים וכמובן בהעדפות המטופל. באחרונה פירסם האיגוד האמריקאי והקנדי לכאבי ראש הנחיות לטיפול מניעתי, ולפיהן אפשרויות הטיפול המומלצות ביותר כוללות תרופות חוסמות בטא (כמו פרופרנולול ומטופרולול), תרופות נגד פרכוסים שמשמשות גם להקלה על כאבים (כמו טופמקס, גבפנטין, דפלפט) ותרופות נוגדות דיכאון (כמו אמיטריפטילין).

טיפולים חדשניים למניעת מיגרנה

• באחרונה אושרו לשימוש 3 תרופות ביולוגיות חדשות לטיפול מניעתי במיגרנה: אג'ובי (Ajovy), איימוביג (Aimovig) ואמגליטי (Emgality). התרופות האלה נקשרות לחלבון בשם Calcitonin gene-related peptide (ובקיצור: CGRP) ומנטרלות אותו. החלבון הזה נמצא בריכוז גבוה אצל חולי מיגרנה, ופעילותו קשורה לדלקת בקרומי המוח ולהתרחבות של כלי דם הגורמים לכאב האופייני במיגרנה. הן ניתנות בזריקה תת־עורית פעם בחודש (או פעם ב־3 חודשים, תלוי בתרופה).

• טיפול חדש נוסף מבוסס על חסימה עצבית באמצעות הזרקת חומר מאלחש לעצב שנקרא Greater occipital nerve.

• נוירוסטימולציה. מדובר במכשירים חשמליים (אשר כמה מהם פותחו בישראל) שגורמים לגירוי של העצבים בראש ומרגיעים כאבי ראש.

• ב־2011 אישר ה־FDA טיפול במיגרנה כרונית באמצעות הזרקת בוטוליניום טוקסין A (בוטוקס) לכמה נקודות בשרירי המצח, הצוואר והעורף.

מניעת מיגרנה באמצעות שינוי אורח החיים וטיפולים אלטרנטיביים

לכל מי שסובל ממיגרנות מומלץ לאמץ אורח חיים בריא ולהימנע מטריגרים שידוע לו כי הם גורמים לו למיגרנות. ניהול אורח חיים בריא כולל עיסוק קבוע בפעילות גופנית אירובית (ריצה, הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, ריקודים וכדומה), הפסקת עישון והקפדה על תזונה בריאה. אשר לטריגרים - כל מטופל יודע לזהות מה גורם לו לכאבי ראש. אלה יכולים להיות מאכלים מסוימים (כמו גבינה צהובה, שוקולד, אספרטיים) או משקאות (קפאין, אלכוהול), צום, מחסור בנוזלים, חוסר שינה וכדומה.

הטיפולים האלטרנטיביים המומלצים כוללים טיפול קוגניטיבי־התנהגותיביופידבק, דיקור או עיסוי. גם תוספי מזון כמו קואנזים 10Q, מגנזיום ציטרט וּויטמין B2 מסייעים לעיתים למי שסובלים מכאבי ראש.

2. כאב ראש מתחי או תעוקתי (TENSION TYPE)

זהו כאב הראש השכיח ביותר. הוא יכול להיות דו־צדדי (בשתי הרקות) או קדמי (באזור המצח). לעיתים מדווחים מטופלים שמדובר בכאב לוחץ כמו מחגורה מהודקת. כאב הראש מופיע לרוב בעוצמה בינונית, ובניגוד לכאבי ראש ראשוניים אחרים אינו מלוּוה בתסמינים נוספים. כאב ראש מהסוג הזה מתפתח בדרך כלל ומתעצם בשעות היום. הסיבות לכאב ראש מהסוג הזה אינן ידועות, אך נראה שהוא נגרם ממתח שרירים.

טריגרים ידועים לכאב ראש מהסוג הזה הם סטרס, חוסר שינה, דיכאון, חרדה ואכילה לא מסודרת. כאב ראש תעוקתי מגיב בדרך כלל למשככי כאבים ולנוגדי דלקת. מומלץ לטפל בו באמצעות שינוי אורח החיים ובאמצעות הימנעות מטריגרים ידועים. למטופלים שסובלים מכאבי ראש כאלה בתדירות גבוהה גם מומלץ לתרגל הרפיה באמצעות יוגה או ביופידבק וכן להרפות את שרירי הצוואר והכתפיים בעזרת עיסוי או שיאצו. גם דיקור סיני מומלץ כדי להפיג את כאבי הראש. אם מדובר בכאבי ראש כרוניים, ניתן להיעזר בטיפול מונע קבוע באמצעות אמיטריפטילין.

3. כאבי ראש טריגמינליים אוטונומיים (Trigeminal autonomic cephalalgias)

מדובר בקבוצה של כאבי ראש ששכיחותם נמוכה יחסית. בקרב גברים היא שכיחה יותר מאשר בקרב נשים. כאב הראש המוכר ביותר בקבוצה הזאת הוא כאב ראש מקבצי (Cluster headache) המתאפיין בהתקפי כאבים עוצמתיים בצד אחד של הראש, באזור הרקה ובאזור ארובת העין, ומלוּוה בתסמינים אוטונומיים: צניחת עפעף, התכווצות אישונים, דמעת, גודש באף. כל התקף נמשך בין 15 ל־180 דקות. ההתקפים יכולים להופיע גם בשעות קבועות בלילה ולכן זכו לכינוי "שעון מעורר". כאב ראש כזה מגיע במקבצים - ומכאן שמו. לרוב מדובר בכ־3 עד 4 התקפים ביום - בעיקר בעונות המעבר - במשך תקופה של כמה שבועות. לאחר מכן תיתכן הפוגה של חודשים ואף של שנים.

הטיפול בכאב ראש מקבצי הוא מאתגר. לרוב הם אינם מגיבים למשככי כאבים רגילים, אך הם מגיבים לעיתים לטיפול בחמצן (זהו הסוג היחיד של כאב ראש שמגיב לטיפול בחמצן). תרופות אפשריות נוספות הן טריפטנים, חוסמי סידן, סטרואידים ואף ליתיום. ולעיתים יש צורך לנסות כמה תרופות עד שמושגת הקלה בתסמינים.

כאבי ראש משניים

כאב ראש שנגרם מסיבה ידועה. בקבוצה של כאבי הראש המשניים נכללים כאבי ראש שהסיבה להם ידועה. הכוונה היא לזיהומים כמו סינוסיטיס או דלקת קרום המוח, בעיות של כלי דם במוח ותהליכים תוך־גולגולתיים כמו דימום או גידול.

כאב ראש שנגרם משימוש־יתר במשככי כאבים (Rebound headache). באופן פרדוקסלי, שימוש־יתר במשככי כאבים עלול דווקא לגרום לכאבי ראש ואף להחמיר כאבי ראש קיימים. למעשה, כל תרופה להקלה על כאבי ראש עלולה כשלעצמה לגרום לכאבי ראש אם היא נלקחת בתדירות גבוהה. 

הדרך הטובה ביותר להימנע מהתופעה הזאת היא למצוא דרכים להקל על כאבי ראש שלא באמצעות משככי כאבים ועדיף מכך: להימנע מלכתחילה מכאבי ראש באמצעות הימנעות מהטריגרים שמחוללים אותם. אבל אם בכל זאת מחליטים להשתמש במשככי כאבים, יש לעשות זאת באופן מושכל. בכל מקרה יש להימנע משימוש באופיאטים כדי להקל על כאבי ראש שכן יש להם אפקט ממכר ויש להם פוטנציאל גבוה לגרום לכאבי ראש. בדרך כלל שימוש במשככי כאבים ללא מרשם במשך יותר מ־15 ימים עלול כשלעצמו לגרום לכאבי ראש. לכן במצבים של כאבי ראש כרוניים מומלץ להיעזר באופן קבוע בטיפול מונע.

באילו מצבים מומלץ לפנות לרופא? 

יש לפנות לבירור אצל רופא כאשר כאב הראש מפריע לתפקוד ואינו מוקל בעקבות שימוש במשככי כאבים רגילים. הרופא ישאף להתאים טיפול נכון שיקל על המטופל. 

ברוב המקרים כאבי הראש הם ראשוניים, אינם מדאיגים ואינם מצריכים המשך בירור. עם זאת, ישנם סימנים המצריכים בירור מעמיק של כאב ראש כדי לשלול את האפשרות שמדובר בכאב ראש משני. הסימנים האלה, המפורטים להלן, נקראים "דגלים אדומים":

1. תסמינים של מחלות סיסטמיות כמו חום וירידה במשקל. אלה יכולים להעיד על זיהום או על סרטן.

2. הריון או משכב לידה.

3. סימנים נוירולוגיים כמו בלבול, ירידה במצב ההכרה, שינוי בהתנהגות, פרכוסים, קשיון של העורף.

4. סימנים המעידים על יתר לחץ תוך־גולגולתי: בצקת בראש עצב הראייה, כפל ראייה, טנטון, כאב ראש שמעיר משינה או מחמיר בשכיבה או במאמץ.

5. כאב ראש שבבת אחת מתחיל ומגיע לעוצמה מקסימלית.

6. כאב ראש שמופיע לראשונה אצל בני 50 ויותר.

7. שינויים בדפוס של כאב הראש.

8. כאב ראש לאחר חבלה.

ד"ר עדי וילף־ירקוני היא מומחית לנוירולוגיה ורופאה בכירה במרפאה לנוירואימונולוגיה ולטרשת נפוצה בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש