חיפוש

dsdsdsd
חולה בטרשת נפוצה מרים קביים

טרשת נפוצה

מהי טרשת נפוצה? ממה היא נגרמת? מהם התסמינים שלה? איך מאבחנים? איך מטפלים? איבחנו אצלי טרשת נפוצה: מה צפוי לי בעתיד? האם אוכל להביא ילדים לעולם? מדריך

ד"ר מרק הלמן, ד"ר עדי וילף־ירקוני

מהי טרשת נפוצה?

טרשת נפוצה (באנגלית: Multiple Sclerosis, MS) היא מחלה דלקתית כרונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית (מוח השדרה וחוט השדרה). מדובר למעשה בשיבוש בפעילותה התקינה של המערכת החיסונית אשר במקום להגן על הגוף מפני זיהומים שונים היא תוקפת חלבון המכונה מיאלין.

המיאלין עוטף את השלוחות של תאי העצב וממלא תפקיד חשוב מאוד בהעברת המסרים בין תאי עצב שונים, והוא חיוני לתפקודה התקין של מערכת העצבים המרכזית. המחלה פוגעת בדרך כלל בבני 20 עד 40, והיא שכיחה פי 2 בקרב נשים בהשוואה לגברים. לא ידוע מדוע המחלה תוקפת יותר נשים מגברים, אך ידוע שבאופן כללי נשים חשופות יותר מגברים למחלות אוטואימוניות.

בישראל יש כ־6,000 חולי טרשת נפוצה, ובעולם כולו נאמד מספרם בכ־3 מיליון.

מדוע נקראת המחלה "טרשת נפוצה"?

משמעות המילה "טרשת" (sclerosis) היא צלקת בתוך רקמה בריאה. בטרשת נפוצה נוצרים אזורים דמויי צלקת במערכת העצבים המרכזית. הטרשת הזאת נקראת "נפוצה" (תרגום לא מאוד מוצלח של המילה multiple) משום שהאזורים הטרשתיים (שנקראים פלאקים) נפוצים בכל חלקיה של מערכת העצבים המרכזית.

ממה נגרמת טרשת נפוצה?

מדובר במחלה אוטואימונית שהגורמים לה אינם ידועים. ההנחה המקובלת היא שהמחלה פורצת בגלל שילוב של שלושה גורמים: שיבוש במערכת החיסון, תורשה (גורמים גנטיים) והשפעות סביבתיות כמו חשיפה לזיהומים. השפעות סביבתיות שכיום רואים בהן גורמי סיכון להתפתחותה של טרשת נפוצה הן עישון ומחסור בוויטמין D.

מהם התסמינים של טרשת נפוצה?

התסמינים משתנים מאדם לאדם ותלויים בעיקר במיקום הפגיעה במערכת העצבים ובחומרת המחלה. יש מטופלים שאצלם המחלה קלה וכמעט אינה משפיעה על שגרת החיים, ואילו אחרים סובלים ממחלה קשה יותר שעלולה להחריף עם השנים.

אלה הם כמה מהתסמינים האפשריים של המחלה: הפרעות תחושה או נימול, חולשת גפיים, פגיעה בראייה, דחיפות ותכיפות במתן שתן, הפרעות בדיבור, חוסר יציבות בהליכה. כמו כן עלולה המחלה לגרום לעייפות מוגברת ולשינויים במצב הרוח.

מהלך המחלה משתנה ממטופל למטופל. טרשת נפוצה יכולה להתבטא בכמה צורות קליניות:

1. טרשת נפוצה התקפית־הפוגתית (RRMS). זוהי הצורה השכיחה ביותר של המחלה: היא מאובחנת אצל כ־85% מהמטופלים ומתבטאת בהתקפים (אחד או יותר מהתסמינים הנוירולוגיים שתוארו לעיל ושנמשכים יותר מ־24 שעות). לאחר מכן ישנה הפוגה, והתסמינים פוחתים או נעלמים לחלוטין.

2. טרשת נפוצה מתקדמת שניונית (SPMS). בטרשת מהסוג הזה התסמינים לאחר ההתקף אינם חולפים ואף מחמירים. ללא טיפול תרופתי קבוע כ־50% מהחולים בטרשת התקפית הפוגתית יידרדרו בתוך 10 שנים לטרשת מתקדמת שניונית.

3. טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (PPMS). הסוג הזה של טרשת נפוצה מאובחן אצל כ־10% מהמטופלים ומתאפיין בהיעדר התקפים. תחת זאת ישנם תסמינים שמחמירים במשך הזמן ועלולים לגרום להפרעה תפקודית ולנכות. הסוג הזה של טרשת נפוצה מופיע בשיעור דומה אצל גברים ואצל נשים ובגיל מבוגר יותר.

איך מאבחנים?

תהליך האבחנה מתחיל בשיחה של רופא המשפחה עם המטופל ובבדיקה גופנית. אם עולה החשד שמדובר בטרשת נפוצה, מפנה הרופא את המטופל לבירור אצל נוירולוג - במרפאה ייעודית או במחלקה נוירולוגית בבית חולים.

האבחנה של טרשת נפוצה היא קלינית ומבוססת על זיהוים של תסמינים קליניים אופייניים, על בדיקה נוירולוגית ועל בדיקות עזר שונות ובהן:

1. בדיקות דם - לשלילת מצבים שיכולים לגרום לתסמינים שדומים לתסמינים של טרשת נפוצה, למשל זיהומים או מחלות דלקתיות שונות.

2. MRI מוח ו־MRI עמוד שדרה. אלה הבדיקות החשובות ביותר באבחנה של טרשת נפוצה. התמונה האופיינית שמתקבלת אצל חולה טרשת היא של נגעים שיש להם מראה ומיקום שאופייניים למחלה.

3. ניקור מותני. זוהי בדיקה שבה מוחדרת מחט בין שתי חוליות בעמוד השדרה המותני, ונשאב מעט נוזל מתעלת השדרה. בחינת הנוזל מאפשרת להתקדם באבחון המחלה. הבדיקה הזאת נעשית כאשר התמונות שמתקבלות ב־MRI מוח וב־MRI עמוד שדרה אינן מספיקות לאבחון.

איך מטפלים?

הטיפול בטרשת נפוצה הוא משולב וכולל טיפול בהתקף חריף, טיפול כרוני בדלקת המיועד למנוע את התקדמות המחלה (טיפול אימונומודולטורי), טיפול סימפטומטי וטיפול שיקומי: 

1. טיפול בהתקף חריף של המחלה כולל בדרך כלל מתן סטרואידים דרך הווריד במשך כמה ימים.

2. טיפול סימפטומטי מבוסס על טיפול תרופתי שמיועד להקל על תסמיני המחלה כמו נוקשות של השרירים, עייפות, כאבים, קושי לשלוט על הסוגרים ושינויים במצב הרוח.

3. פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ופעילות גופנית שומרים על טווח התנועה, על הגמישות ועל האפשרות לשמור על שגרת החיים.

4. טיפול אימונומודולטורי מיועד להקטין את תדירות ההתקפים ולהאט את התקדמות המחלה. בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה בתחום הזה, וקיים מגוון רחב של טיפולים שמאושר למחלה ושכולל תרופות הניתנות בזריקה, בכדורים או בעירוי לווריד.

הטיפול מותאם לכל מטופל בהתבסס על מהלך המחלה, על מידת התקדמותה אך גם על העדפותיו האישיות של המטופל. את מכלול השיקולים האלה מביא בחשבון הרופא הנוירולוג המטפל בבואו לקבוע את הטיפול האופטימלי. הטיפול האימונומודולטורי מבוסס על התרופות הבאות:

א. קבוצת האינטרפרונים: אבונקס, בטאפרון רביף ופלגרידי. אלה הן תרופות מסוג אינטרפרון בטא שניתנות בזריקה לתוך השריר פעם בשבוע (אבונקס) או מתחת לעור 3 פעמים בשבוע (בטאפרון, רביף) או פעם בשבועיים (פלגרידי). תופעות לוואי השכיחות של התרופות האלה הן מקומיות (אודם וגרד) כתוצאה מההזרקה. כמו כן ייתכנו לתרופות האלה תופעות לוואי כמו של שפעת.

ב. קופקסון היא תרופה שניתנת בזריקה פעם ביום או פעם ביומיים. תופעות לוואי השכיחות של קופקסון הן מקומיות - באזור הזריקה.

ג. טקפידרה ואובג'יו הן שתי תרופות שנכנסו לסל הבריאות ב־2014 וניתנות בטבליות ולא בזריקות. טקפידרה ואובג'יו הן תרופות יעילות שמאושרות לטיפול של קו ראשון. עלולות להיות להן כמה תופעות הלוואי ובהן אי־נוחות בבטן, נשירת שיער, עלייה באנזימי הכבד וירידה במספר הלימפוציטים (סוג של כדוריות דם לבנות).

ד. גילניה ניטלת בטבלייה פעם ביום. בדרך כלל זהו טיפול של קו שני שניתן כאשר הטיפולים של הקו הראשון אינם יעילים במידה מספקת או שגורמים לתופעות לוואי. תופעת לוואי שכיחה של גילניה כוללת עלייה ברמות של אנזימי הכבד. נטילת התרופה גם מחייבת מעקב של רופא עיניים פעם בחצי שנה.

ה. טייסברי ניתנת בעירוי פעם בחודש. הטיפול הזה מיועד לחולים שמחלתם פעילה יותר ושלא הגיבו לטיפולים אחרים. התרופה יכולה להעלות את הסיכון להתפרצות מחלה נגיפית מסוכנת בשם PML (דלקת מוח נגיפית), ולכן מי שנוטלים אותה צריכים לעשות בדיקת דם כדי לברר אם בגופם מצוי מחולל המחלה: JC וירוס.

אוקרבוס היא תרופה חדשה - היחידה שמאושרת כיום לטיפול בטרשת נפוצה מתקדמת. כמו כן היא משמשת טיפול של קו שני בטרשת נפוצה התקפית־הפוגתית. אוקרבוס ניתנת בעירוי לווריד פעם בחצי שנה. השימוש בה מגדיל במעט את הסיכון ללקות בזיהומים, ולכן כאשר מטופלים בה יש לעשות בדיקות דם באופן שגרתי.

מייבנקלד היא תרופה חדשה המאושרת לטיפול של קו שני בטרשת נפוצה התקפית־הפוגתית או לטיפול של קו ראשון למחלה פעילה מאוד. היא ניתנת בכדורים במשך 4 או 5 ימים בכל חודש במשך חודשיים, ולאחר שנה חוזרים על אותו הטיפול. השימוש בה מגדיל במעט את הסיכון ללקות בזיהומים, ולכן כאשר מטופלים בה יש לעשות בדיקות דם באופן שגרתי.

למטרדה מאושרת לטיפול של קו שני לאחר שנכשלו תרופות אחרות. התרופה ניתנת בעירוי לווריד בכל יום במשך 5 ימים בשנה הראשונה ולמשך 3 ימים בשנה לאחר מכן. למטרדה מעלה את הסיכון להתפתחות של מחלות אוטואימוניות אחרות. כמו כן היא מעלה את הסיכון לזיהומים.

טרשת נפוצה ותכנון המשפחה 

נשים שחולות בטרשת נפוצה יכולות - ברובן - להיכנס להריון, לנהל הריון תקין ולהניק ללא סכנה. ממחקרים רבים עולה שטרשת נפוצה כשלעצמה אינה מעלה את הסיכון לעקרות, לפגיעה בהריון או בעובר. אולם כמה מהטיפולים למחלה עלולים להיות מסוכנים לעובר, ולכן בעת שמטופלים בהם יש להקפיד על שימוש באמצעי מניעה יעילים.

כשחולה בטרשת נפוצה רוצה להביא ילד לעולם עליה להתייעץ עם רופא מומחה בטרשת נפוצה המכיר את כל העדכונים האחרונים. לנשים יש העדפות משלהן בנוגע לתכנון המשפחה, לטיפולים במהלך ההריון ובזמן הנקה ולכן ההחלטה צריכה להיות משותפת - של הרופא ושל המטופלת.

הפרמטר החשוב ביותר לשליטה על המחלה במהלך ההריון הוא האם המחלה הייתה מאוזנת טרם הכניסה להריון. אם נכנסים להריון כשהמחלה מאוזנת, ניתן לרוב לוותר על התרופות שעלולות לסכן את העובר. אם לא ניתן לוותר על הטיפול התרופתי במהלך ההריון, ניתן להשתמש בתרופות שאינן מסכנות את העובר.

במהלך ההריון צפויה ירידה בתדירות ההתקפים, ואילו בתקופה שלאחר הלידה (ליתר דיוק: במהלך 3 עד 4 חודשים לאחר הלידה), יש סיכון מוגבר להתקפים, בעיקר בקרב נשים שסבלו ממחלה פעילה טרם הכניסה להריון.

 בעבר יעצו לנשים לא להיניק כדי שניתן יהיה לחדש בהקדם את הטיפול התרופתי, אולם ממחקרים עדכניים עולה שהנקה במשך חודשיים יכולה להפחית את הסיכון להתקף לאחר הלידה, בעיקר בקרב נשים שמחלתן אינה פעילה. במקרה של מחלה פעילה מאוד המצריכה המשך טיפול בזמן ההריון, ישנם, כאמור, טיפולים הבטוחים לשימוש במהלך ההריון וההנקה.

לסיכום: בזכות הידע הרפואי הנרחב ומגוון התרופות שקיימות כיום ניתן להשיג שליטה טובה על המחלה במהלך ההריון ובתקופה שלאחר ההריון ולקדם הנקה בלי לסכן את האם ואת היילוד. 

מה צפוי לי בעתיד?

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית שנמשכת כל החיים. המהלך של טרשת נפוצה שונה ממטופל למטופל.

חולים בטרשת נפוצה יכולים להמשיך לחיות חיים איכותיים. לעיתים המחלה יכולה לפגוע בתפקוד היום־יומי בשל פגיעה בניידות ובמצב הרוח, עייפות וקושי להתרכז. כמו כן עלולים מטופלים לסבול מנוקשות, מכאבים כרוניים, מקושי במתן שתן ומהפרעה בתפקוד המיני. אבל בזכות אבחון מוקדם וטיפולים חדשים המאפשרים שליטה טובה יותר על המחלה זוכים כיום מטופלים לאיכות חיים גבוהה יותר.

איך לומדים לחיות עם טרשת נפוצה?

מומלץ לנסות לשמור על שגרת החיים במידת האפשר: לנסות להתמיד בעבודה, לשמור על קשרים חברתיים ולעסוק בתחביבים מהנים. חשוב להרבות במנוחה, לעשות פעילות גופנית סדירה במידת האפשר (הליכה, שחייה, פילאטיס, עבודה עם משקולות). חשוב להקפיד על דיאטה מאוזנת ועל הימנעות מעישון ובמידת האפשר להפחית סטרס רגשי.

אילו זכויות מגיעות לי?

מידע נרחב בנוגע לזכויות המגיעות לחולי טרשת נפוצה

ד"ר מרק הלמן הוא מומחה לנוירולוגיה ומנהל המרפאה לטרשת נפוצה במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון, מקבוצת כללית

ד"ר עדי וילף־ירקוני היא מומחית לנוירולוגיה ורופאה בכירה במרפאה לטרשת נפוצה במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש