אבחנות
פורסם בראשונה: 02.09.2015
עדכון אחרון: 02.09.2015
  • ד"ר תמנע נפתלי ד"ר תמנע נפתלי

קוליטיס כיבית

לקריאה נוחה
מהי קוליטיס כיבית? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? עלולים להיות סיבוכים? איך לומדים לחיות עם המחלה? מדריך

שם האבחנה בעברית: קוליטיס כיבית
שם האבחנה באנגלית: Ulcerative Colitis
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופאים (קליקס):
Colitis Ulcerative

מה זה?

קוליטיס כיבית היא מחלה דלקתית כרונית שפוגעת ברירית של המעי הגס. הפגיעה מתחילה תמיד באזור פי הטבעת, אך אורך הקטע הפגוע משתנה מחולה לחולה: יש חולים שבהם הקטע הפגוע הוא קצר מאוד, סנטימטרים ספורים בלבד, אך יש גם חולים שהמחלה פוגעת במעי הגס לכל אורכו. וישנם, כמובן, גם אינסוף מצבי ביניים.

מה גורם לקוליטיס כיבית?

ההערכה המקובלת כיום היא שמדובר במחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת מרכיבים של הגוף עצמו - במקרה הזה את המעי הגס.

עם זאת נראה שבהיווצרות המחלה מעורבים עוד גורמים רבים אחרים. המחלה שכיחה יותר בקרב מי שיש להם קרובי משפחה שחולים בקוליטיס כיבית - מה שמצביע על מעורבותם של גורמים גנטיים במחלה. נוסף על כך נדרשת, כנראה, גם חשיפה לגורמים סביבתיים מסוימים כדי לגרום למחלה להתפרץ.  אחד הגורמים הסביבתיים האלה הוא כנראה חיידקים. באחרונה הצטברו יותר ויותר עדויות לכך שחיידקים מסוימים הקיימים במערכת העיכול תורמים כנראה להתפרצות המחלה אצל אנשים המועדים לכך מהבחינה הגנטית.

לא נמצא כי מזון כזה או אחר גורם לקוליטיס, אך העלייה בשכיחות המחלה בעולם המערבי מעלה את החשד כי מזון תעשייתי ומשומר מעלה את הסיכון להתפתחות המחלה.

שכיחות המחלה נמוכה יותר במעשנים ובחולים שעברו כריתה של התוספתן. לא ידוע מדוע עישון מפחית את הסיכון ללקות בקוליטיס כיבית.

איך אני לעומת האחרים?

שכיחות המחלה משתנה מאזור לאזור בעולם ונעה בין 50 ל־250 חולים לכל 100 אלף בני אדם. המחלה שכיחה יותר באירופה ובצפון אמריקה מאשר באסיה ובאפריקה ויותר במדינות מתועשות ובקרב אוכלוסייה עירונית מאשר בקרב מדינות חקלאיות ובאוכלוסייה כפרית. כמו כן היא שכיחה יותר בקרב קרובי משפחה של חולי קוליטיס כיבית ובקרב יהודים - מה שמצביע, כאמור, על מעורבותם של גורמים תורשתיים במחלה.

כמה זמן זה נמשך?

מדובר במחלה כרונית שבתקופות מסוימות היא פעילה, ובתקופות אחרות היא פחות פעילה (תקופות של רמיסיה). עם זאת, בעזרת טיפול חדשני שקיים כיום ניתן לשלוט בתסמיניה ולנהל אורח חיים רגיל.

מהם התסמינים?

המחלה מתבטאת בעיקר בשלשול, שלעיתים קרובות מלוּוה בהפרשת דם וריר, אך יכולים להתלוות אליה גם תסמינים נוספים כמו כאבי בטן, חום, חוסר תיאבון וירידה במשקל. כמו כן עלולה המחלה לפגוע באיברים שמחוץ למעי הגס כמו מפרקים (דלקות מפרקים) ועור (פריחה).

אובדן הדם מהמעי גורם לעיתים קרובות לאנמיה ולחולשה. מהלך המחלה לאורך השנים יכול להשתנות: יש תקופות שבהן המחלה פעילה יותר (התלקחות) ויש תקופות שבהן המחלה שקטה יותר (רמיסיה).

איך מאבחנים?

הממצאים בבדיקות המעבדה אינם ספציפיים לקוליטיס, ולכן לא ניתן לאבחן באמצעותם את המחלה, אלא רק לקבל רמזים על קיומה. הממצאים שבהם מדובר הם אנמיה, מדדי דלקת מוגברים וסמנים לפגיעה תזונתית כמו חלבון נמוך בדם. יש לציין שאם מדובר במחלה קלה, שבה נפגע רק קטע קצר של המעי, יכולות בדיקות המעבדה להיות תקינות לגמרי. רק אם המחלה מצויה בשלב חמור יותר, מופיעים בבדיקות המעבדה רמזים לקיומה.

מאחר שאין בדיקת דם לאבחון ודאי של קוליטיס, הדרך היחידה לקבל אבחנה היא באמצעות בדיקת קולונוסקופיה. בבדיקה הזאת מוחדר סיב אופטי למעי הגס דרך פי הטבעת, ובאמצעותו ניתן לראות את המעי לכל אורכו וכן לקחת ביופסיות ממקומות שעל פי החשד נפגעו מקוליטיס. בדיקת הביופסיה באמצעות מיקרוסקופ מאפשרת להבדיל בין קוליטיס כיבית לבין דלקת של המעי מסיבות אחרות כמו זיהומים, מחלת קרוהן או פגיעה בהספקת הדם.

איך מטפלים?

כיוון שמדובר במחלה שבה מערכת החיסון תוקפת את המעי, הטיפול בה הוא באמצעות תרופות שמעכבות או מגבילות את פעולתה של מערכת החיסון. סוג הטיפול תלוי בחומרת המחלה. כיום עומדות לרשותנו תרופות יעילות מאוד היכולות במקרים רבים להביא להחלמה מלאה של הדלקת במעי.

קבוצת התרופות הראשונה שייכת למשפחה שנקראת ASA-5. לקבוצה הזאת משתייכות תרופות כמו רפסאל, אסקול ופנטאזה. הן יעילות הן להרגעת התקף חריף והן להקטנת הסיכון להתלקחות המחלה ולהופעת התקפים נוספים. ניתן לקבל את התרופות בכדורים או בנרות ובחוקנים המוכנסים לפי הטבעת. יתרונם של הנרות ושל החוקנים הוא שהם מביאים כמות גדולה של תרופה היישר למקום המחלה, בעוד שבמתן דרך הפה התרופה מתפזרת בתוך הגוף כולו, וריכוזה במקום המחלה קטן יותר.

קבוצה נוספת של תרופות, שבהן משתמשים כשהמחלה נמצאת בדרגת חומרה גבוהה יותר, היא סטרואידים. התרופות האלה יעילות מאוד לעצירת התקף חריף, אך הן יעילות פחות למניעת התקפים חוזרים. לכן משתמשים בהן לתקופה קצרה של כמה חודשים בלבד כדי להרגיע התקפים חריפים, אך לא לטווח ארוך. סיבה נוספת לשימוש לטווח קצר בסטרואידים היא תופעות הלוואי שלהם. תופעת הלוואי המטרידה ביותר היא דלדול עצם במקרה של שימוש ממושך.

תרופות ממשפחת התיופורינים, לעומת זאת, אינן יעילות בעצירה של התקף חריף, אך הן יעילות מאוד במניעת התקפים חוזרים. למשפחה הזאת שייכות תרופות כמו אימוראן, פורינטול ו־MP-6. התרופות האלה מרסנות את פעולת התאים הלבנים ומגבילות את התחלקותם. עם זאת, מי שנוטל את התרופות האלה חייב להיות במעקב מסודר כדי לוודא שלא מתפתחות תופעות לוואי לתרופות האלה. אחת מתופעות הלוואי האפשריות היא ירידה בכמות התאים הלבנים. תופעת לוואי אפשרית נוספת היא פגיעה בכבד או בלבלב. המעקב התקופתי המסודר, שעליו יש להקפיד בזמן הטיפול בתרופות האלה, כולל ספירת דם ובדיקה של תפקודי הכבד והלבלב. יש לציין שתופעות הלוואי האלה אינן שכיחות, ואם מקפידים על מעקב מסודר, מדובר בתרופות מאוד בטוחות לשימוש.

בשנים האחרונות נוספו תרופות ביולוגיות למאגר האמצעים שעומדים לרשות הרופאים בהתמודדותם עם קוליטיס כיבית. מדובר בתרופות מאוד מתוחכמות העשויות מחלבונים. החלבונים האלה מתחברים לחלבונים גורמי הדלקת  ומנטרלים אותם. מאחר שמדובר בתרופות מוּכוונות מטרה שלא נקשרות לאתרים אחרים - מידת הדיוק שלהן גבוהה מאוד, ויש להן מעט תופעות לוואי. התרופות ניתנות בזריקה לווריד או מתחת לעור. הן יעילות מאוד הן בהשראה של רמיסיה והן בשמירה על רמיסיה ממושכת. עם זאת, מאחר שהן מחלישות את מערכת החיסון, יש להיזהר מחשיפה לזיהומים בעת שנוטלים אותן.

במקרים קשים מאוד, כאשר המחלה מתפרצת בצורה חריפה ואינה מגיבה לטיפול, יש צורך בניתוח. מאחר שמדובר במחלה של המעי הגס, הניתוח במקרים האלה הוא כריתה של המעי הגס. מהניסיון אנו יודעים שלא ניתן לכרות רק חלק מהמעי הגס, שכן אז המחלה חוזרת בחלק הנותר, ולכן בניתוח כזה נכרת כל המעי הגס - מה שמחסל לחלוטין את המחלה. כדי להימנע מיצירת סטומה (חיבור של לולאת מעי לדופן הבטן כך שהצואה מופרשת לשקית המודבקת על דופן הבטן) כולל הניתוח בנייה  של "פאוץ'". זהו מעין כיס של מעי דק המתחבר לפי הטבעת כך שהיציאות ימשיכו להיות דרך פי הטבעת ולא לדופן הבטן.

עלולים להיות סיבוכים?

דלקת כרונית של המעי שאינה מטופלת עלולה לגרום להתפתחות סיבוכים: המצב הדלקתי הכרוני עלול לגרום לאנמיה וכתוצאה מכך לחולשה ולעייפות. אובדן חלבון בשלשולים וירידה בתיאבון עקב המחלה עלולים להביא לחסר תזונתי - מה שמחריף את החולשה ואת העייפות.

הדלקת הכרונית במעי עלולה לגרום גם להתפתחות זיהומים - ואלה מחריפים עוד יותר את המצב. דלקת כרונית הנמשכת שנים רבות עלולה להעלות את השכיחות של סרטן המעי הגס, ולכן חולי קוליטיס "ותיקים" צריכים להיות במעקב קפדני כדי לגלות את הסכנה בשלביה המוקדמים.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

במקרים של שלשולים דמיים מרובים, של חום גבוה, של כאבי בטן חזקים ושל בטן נפוחה יש לפנות מיד לקבלת ייעוץ רפואי.

איך לומדים לחיות עם קוליטיס כיבית?

קוליטיס כיבית היא מחלה כרונית שעלולה להביא לפגיעה משמעותית באיכות החיים. עם זאת, קיים כיום טיפול טוב ויעיל למחלה באמצעות תרופות חדשניות ויעילות. לעיתים יש צורך בטיפול משולב בכמה תרופות. מאחר שמדובר במחלה כרונית, יש צורך במעקב מסודר ובניטור קבוע של סממני המחלה ושל הטיפול בה, אך ברוב המקרים החולים יכולים לנהל אורח חיים רגיל ובריא.

ד"ר תמנע נפתלי היא סגנית מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ולמחלות כבד במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל