ציפרוקסיןCiproxin

שם גנרי

Ciprofloxacin

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

<p>1. ציפרופלוקסצין היא אנטיביוטיקה רחבת טווח ממשפחת הקווינולונים.&nbsp;היא משמשת לטיפול בזיהומים חיידקיים שונים.<br/><br>2. ציפרופלוקסצין אינה מיועדת בדרך כלל לילדים. עם זאת, במקרים הבאים היא ניתנת גם לילדים: דלקת במערכת הנשימה בילדים שסובלים מ־CF (ציסטיק פיברוזיס; בעברית: לייפת כיסתית). דלקת בדרכי השתן המלוּוה בסיבוכים (כמו דלקת באגן הכליה), בעקבות חשיפה לחיידקי גחלת (אנתרקס). בכל מקרה, מתן התרופה לילדים ייעשה רק בהוראת רופא ורק אם הילד המטופל נמצא במעקב רפואי קבוע.<br><br>3.&nbsp;ציפרופלוקסצין משוּוקת גם <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6301" target="_blank">בטיפות</a>, ואלה&nbsp;מיועדות לטיפול בזיהומי&nbsp;עיניים ואוזניים.</p>

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

כן

חציה/כתישה/ריסוק/לעיסה

את הטבליות ניתן לחצות, לכתוש או לרסק. אסור ללעוס אותן.

תדירות הנטילה

<p align="center"><span class="BigBlue">2</span><span class="BiggerDrugInfo">פעמים ביום</span>ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</p>

מינון שכיח

הוראות שימוש

<p>1. הרופא קובע את מינון התרופה. יש להקפיד על הנחיותיו.<br/><br>2. ניתן לבלוע את התרופה עם אוכל או בין הארוחות, אך יש להקפיד על&nbsp;מרווח של שעתיים בין נטילת התרופה לבין צריכת חלב ומוצרי חלב.<br><br>3. בעת שמטופלים בתרופה יש להמעיט בצריכת&nbsp;משקאות המכילים קפאין (כמו קפה, תה, משקאות אנרגיה&nbsp;וקולה).<br><br>4. אם נוטלים סותרי חומצה, מולטי־ויטמינים ומינרלים, תכשירי סידן, מגנזיום, ברזל או אבץ, יש ליטול ציפרופלוקסצין שעתיים לפני שנוטלים את התכשירים האלה או 6 שעות אחרי שנוטלים אותם.<br><br>5. בעת שמטופלים בתרופה יש להרבות בשתייה.<br><br>6. בעת שמטופלים בתרופה יש להימנע עד כמה שאפשר מחשיפה לשמש. אם לא ניתן להימנע מכך יש ללבוש בגדים ארוכים, לחבוש כובע רחב שוליים, להרכיב משקפי שמש ולמרוח על כל פיסת עור חשופה קרם הגנה בעל מקדם גבוה.</p>

דגשים לשימוש

<p>1. ציפרופלוקסצין היא תרופה אנטיביוטית רחבת טווח הניתנת לטיפול בזיהומים חיידקיים שונים.<br><br>2. ציפרופלוקסצין אינה מיועדת בדרך כלל לילדים. עם זאת, במקרים מסוימים נותנים אותה גם לילדים (ראו פירוט של המקרים האלה בסעיף "מה היא עושה?"). במקרה כזה צריכים הילדים להיות&nbsp;במעקב קבוע אצל רופא ילדים.<br><br>3. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית (מחלות, מצבים רפואיים ונטילת תרופות בהווה ובעבר). זה חשוב&nbsp;שכן התרופה עלולה להחמיר מצבים רפואיים כמו מיאסטינה גרביס (חולשת שרירים) <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/epilepsy.aspx" target="_blank">ואפילפסיה</a>.<br><br>4. בעת שמטופלים בתרופה יש להימנע עד כמה שאפשר מחשיפה לשמש. אם לא ניתן להימנע מכך יש ללבוש בגדים ארוכים, לחבוש כובע רחב שוליים, להרכיב משקפי שמש ולמרוח על כל פיסת עור חשופה קרם הגנה בעל מקדם גבוה.<br><br>5. ציפרופלוקסצין מעלה את רמות הקפאין בדם, ולכן מומלץ להפחית בצריכה של משקאות המכילים קפאין (כמו קפה, תה, משקאות אנרגיה וקולה).<br><br>6. בעת שמטופלים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות את כל הבדיקות בהתאם להנחיותיו (בדיקות דם,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/pages/electrocardiogram.aspx" target="_blank">בדיקות אק"ג</a> וכדומה).<br><br>7.&nbsp;יש כמה תופעות לוואי שמחייבות לפנות מיד לרופא המטפל. פירוט של התופעות האלה מובא בסעיף "תופעות לוואי שכיחות".<br><br>8. מצורף כאן דף מידע על התרופה:<br><br><b>תרחיף ציפרוקסין</b>: <a href="http://www.clalit.org.il/he/medical/medical_diagnosis/Documents/ciproxin_heb_arab_novolog.pdf" class="" classname="" target="_blank" name="">דף בעברית ובערבית</a>&nbsp;(Ciproxin 29/M Sus 50 mg/1 ml 100 ml); מק"ט: 1110020899; בעלת הרישום: Bayer; מדינת היבוא: איטליה; היבואנית: נובולוג.</p>

אחסון

<p><strong>טבליות</strong>: יש לאחסן אותן באריזה המקורית בטמפרטורה שאינה גבוהה מ־25 מעלות צלזיוס.<br/><br><strong>תרחיף</strong>: לפני ההכנה יש&nbsp;לאחסן את האבקה באריזה המקורית ולשמור אותה בטמפרטורה שאינה גבוהה מ־25 מעלות צלזיוס.&nbsp;לאחר ההכנה ניתן לשמור את התרחיף בטמפרטורת החדר או במקרר במשך 14 ימים לכל היותר ממועד ההכנה.</p>

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

הערות לתנאי לקיחה

<b>נהיגה</b>: התרופה עלולה לגרום לסחרחורת ולישנוניות. מותר לנהוג רק אם היא אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.<br><strong><br>הריון</strong>: ציפרופלוקסצין&nbsp;אינה אנטיביוטיקת הבחירה בזמן ההריון. בתנאים מסוימים יכול הרופא המטפל לאשר לאישה הרה להשתמש בתרופה - אם קיימת התוויה ברורה. אם יש צורך בטיפול אנטיביוטי, מומלץ להתייעץ עם מרכז מידע טרטולוגי בנוגע לאפשרויות הטיפול.<br><br><b>הנקה</b>: ציפרופלוקסצין&nbsp;אינה אנטיביוטיקת הבחירה בזמן ההנקה. אם הרופא מגיע למסקנה שיש צורך לתת לאישה מיניקה אנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים, עדיף לתת לה אופלוקסצין ולא ציפרופלוקסצין.<br><br><b>אלכוהול</b>: אסור לשתות אלכוהול בעת שמטופלים בציפרופלוקסצין שכן אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של התרופה במערכת העצבים המרכזית.

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br/><br>2. בשילוב עם התרופה טיזנידין (להרפיית שרירים) שאינה משוּוקת בישראל, אך משוּוקת במדינות רבות אחרות.

אזהרות חשובות

<p>1. <strong>פגיעה בהולכה החשמלית בלב</strong>: פלואורוקווינולונים עלולים להאריך את מרווח QT ולגרום להפרעות קצב. לכן אסור&nbsp;לתת את התרופה לחולים שסובלים מאחת או יותר מהבעיות הבאות (או מצויים בסיכון ללקות באחת או יותר מהבעיות האלה):&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/arrhythmia.aspx" target=_blank>הפרעות קצב</a> ובכלל זה הפרעת קצב מסוג&nbsp;טורסד דה פואנט,&nbsp;תת־אשלגן בדם, תת־מגנזיום בדם,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/congestive_heart_failure.aspx" target=_blank>אי־ספיקת לב</a>, דופק איטי. כמו כן אסור לתת את התרופה למי שעברו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/heart/Pages/myocardial_infraction.aspx" target=_blank>התקף לב</a>.&nbsp;יש להימנע ממתן התרופה בו־זמנית עם תרופות&nbsp;שמאריכות את מרווח QT כמו&nbsp;תרופות אנטי־אריתמיות (לטיפול בהפרעות קצב), <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5460" target=_blank>ציספריד</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4812" target=_blank>אריתרומיצין</a>, תרופות אנטי־פסיכוטיות ונוגדי דיכאון טריציקליים.<br/><br>2. <strong>השפעות על מערכת העצבים המרכזית</strong>: התרופה עלולה לגרום לרעד, לבלבול ולעיתים נדירות להזיות. ייתכנו&nbsp;עלייה בלחץ התוך־גולגולתי או פרכוסים. יש להיזהר במתן התרופה&nbsp;למי שידוע כי יש להם בעיה במערכת העצבים המרכזית. תופעות הלוואי במערכת העצבים המרכזית&nbsp;עלולות להופיע אפילו אחרי נטילת&nbsp;טבלייה אחד. מי שמתפתחות אצלם&nbsp;תופעות לוואי משמעותיות במערכת העצבים המרכזית בעקבות נטילת התרופה חייבים להפסיק&nbsp;את&nbsp;הטיפול ולפנות&nbsp;מיד לרופא המטפל (מדובר בתופעות כמו סחרחורות, הזיות, תופעות פסיכוטיות, מחשבות אובדניות, ניסיונות התאבדות, פגיעות עצמיות).<br><br>3. <strong>קריסטלוריה (שקיעה של קריסטלים בכליות)</strong>:&nbsp;נטילת&nbsp;ציפרופלוקסצין בעת שהשתן הוא&nbsp;בסיסי מגבירה את הסיכון לתופעה הזאת. יש לדאוג לשתייה מספקת בזמן הטיפול.<br><br>4. <strong>ההשפעה על רמות הסוכר בדם</strong>: פלואורוקווינולונים עלולים לגרום לתת־סוכר בדם או לעלייה ברמות הסוכר בדם. בחולי&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/diabetes.aspx" target=_blank>סוכרת</a> יש לנטר את רמות הסוכר בסמוך להתחלת הנטילה של התרופה.<br><br>5. <strong>פגיעה בכבד</strong>:&nbsp;התקבלו דיווחים&nbsp;על פגיעות בכבד בעקבות נטילת התרופה - כולל פגיעות מסכנות חיים. רוב הפגיעות הקשות היו&nbsp;באנשים בני&nbsp;55 ויותר. יש להפסיק מיד את הטיפול&nbsp;אם מופיעים תסמינים של צהבת (בטן קשה, שתן כהה, צהבת, גרד). תיתכן עלייה זמנית באנזימי הכבד.<br><br>6. <strong>תופעות של רגישות־יתר</strong>:&nbsp;התקבלו דיווחים על תופעות של רגישות־יתר - עד כדי&nbsp;הלם אנפילקטי. במקרים כאלה יש להפסיק מיד את הטיפול&nbsp;ולדווח בדחיפות&nbsp;לרופא.<br><br>7. <strong>נוירופתיה היקפית</strong>: יש דיווחים&nbsp;מועטים על נזק הנגרם למערכת העצבים הפריפרית. הנזק הזה יכול להופיע כבר בתחילת הטיפול ועלול להיות בלתי הפיך. אם נגרם נזק כזה, יש להפסיק את הטיפול.<br><br>8. <strong>פוטוסנסיטיביות (רגישות לאור)</strong>: בזמן הטיפול בציפרופלוקסצין יש להימנע ככל האפשר מחשיפה&nbsp;לאור השמש. אם חייבים לשהות בחוץ,&nbsp;מומלץ למרוח קרם הגנה בעל&nbsp;מקדם גבוה.<br><br>9.<strong> זיהום־על (זיהום שמתפתח במהלך זיהום אחר ושנגרם&nbsp;ממיקרואורגניזם אחר, שבדרך כלל עמיד בפני התרופות שמשמשות לטיפול בזיהום המקורי)</strong>: טיפול ממושך עלול לגרום לזיהום־על פטרייתי או חיידקי, כולל זיהום בקלוסטרידיום דיפיציל שעלול לגרום לדלקת קשה במעי שנקראת פסאודוממברנוס קוליטיס. הדלקת&nbsp;הזאת עלולה להופיע&nbsp;עד חודשיים מתום הטיפול בתרופה.<br><br>10. <strong>דלקת או&nbsp;קרע&nbsp;בגיד</strong>: קיימים דיווחים על הופעת דלקת או קרע בגיד בכל הגילים. הסיכון לתופעת הלוואי&nbsp;הזאת גובר בטיפול משולב עם קורטיקוסטרואידים בחולים מושתלי איברים. דלקת או קרע בגיד מתרחשים לעיתים&nbsp;בשתי הגפיים בו־זמנית. התקבלו דיווחים&nbsp;על כך שהתופעה התרחשה&nbsp;בתוך 48 שעות לאחר תחילת&nbsp;הטיפול ואפילו כמה חודשים לאחר תום הטיפול בתרופה. יש להפסיק את הטיפול מיד עם הופעת דלקת או כאב בגיד. יש להיזהר במתן התרופה לחולים&nbsp;שסבלו בעבר&nbsp;מבעיות בגידים. מי שנוטלים ציפרופלוקסצין צריכים לזכור שפעילות גופנית מאומצת יכולה לגרום&nbsp;להופעת דלקת בגיד בלי קשר לנטילת התרופה.<br><br>11. <strong>מייסטניה גרביס</strong>: ציפרופלוקסצין עלולה להגביר חולשת שרירים בחולים האלה. קיימים דיווחים על חולשת שרירים&nbsp;חמורה. יש להימנע ממתן התרופה לחולי מייסטניה גרביס.<br><br>12. <strong>פגיעה בכליות</strong>:&nbsp;לחולים באי־ספיקת כליות יש להתאים את המינון באופן ספציפי. החולים האלה הם בסיכון מוגבר לקרע בגיד.<br><br>13. <strong>דלקת מפרקים</strong>: חולים&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/arthropathy.aspx" target="_blank">בדלקת מפרקים</a> שנוטלים את התרופה מצויים&nbsp;בסיכון מוגבר לקרע בגיד. לכן עליהם להיזהר מאוד בנטילת התרופה.<br><br>14. <strong>פרכוסים</strong>: יש להיזהר במתן התרופה לחולים שמצויים&nbsp;בסיכון לפרכוסים. לחולים כאלה עדיף לתת טיפול אנטיביוטי אחר. יש להפסיק את הטיפול אם מופיעים פרכוסים. הסיכון לפרכוסים גדל בטיפול משולב של ציפרופלוקסצין ושל נוגדי דלקת שאינם סטרואידים.</p>

תופעות לוואי

<p><strong>תופעות לוואי שמחייבות&nbsp;לפנות מיד&nbsp;לרופא</strong><br/>1. תסמיני אלרגיה: תסמינים בעור (פריחה, גרד, אדמומיות, פצעים, קילופים), קוצר נשימה, קשיי נשימה, קושי&nbsp;לבלוע, נפיחות באחד או יותר מהאיברים הבאים: הפנים, העפעפיים, השפתיים, הלשון, הגרון.<br><br>2. תסמינים של תסמונת סטיבנס־ג'ונסון כמו פריחה מפושטת וחמורה, קילופים של העור, הופעת שלפוחיות על העור, כיבים בחלל הפה והגרון, עיניים אדומות ומגורות. לתסמינים האלה עלול להתלוות&nbsp;חום&nbsp;גבוה.<br><br>3. תסמינים של פגיעה בכליות כמו קושי&nbsp;לתת שתן, שינויים במתן שתן, דם בשתן,&nbsp;הופעת בצקות בגוף ועלייה משמעותית במשקל.<br><br>4. תסמינים של אי־ספיקת כבד כמו בחילות קשות, הקאות, צואה בהירה, שתן כהה, חולשה ניכרת, עייפות, חוסר תיאבון, הצהבה של העור&nbsp;ושל החלק הלבן של העיניים (תסמיני צהבת).<br><br>5. כאבים או לחץ בחזה.<br><br>6. חולשה ניכרת.<br><br>7. קוצר נשימה.<br><br>8. דימומים.<br><br>9. רעד.<br><br>10. הופעת כיבים או פצעים לבנים בחלל הפה.<br><br>11. הפרשות מהנרתיק.<br><br>12. צפצופים באוזניים.<br><br>13. כאבי שרירים או חולשת שרירים.<br><br>14. כאבים בגידים, פציעה בגידים.<br><br>15. שלשול חמור או צואה דמית.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות</strong><br>אצל מבוגרים וילדים: בחילות ושלשולים. שלשולים הם תופעת לוואי שכיחה, אך אם הם חמורים או אם מבחינים בדם בצואה, יש לדווח על כך לרופא המטפל.<br><br>בילדים: כאבי מפרקים, דלקת מפרקים.<br><br><strong>תופעות לוואי לא שכיחות</strong><br>סחרחורות, נדודי שינה, ישנוניות, עצבנות, שינויים במצב רוח, חוסר מנוחה, היפראקטיביות, פריחה, הקאות, כאבי בטן, הפרעות עיכול, הפרעות בתפקוד הכליות, עלייה באנזימי הכבד, חום גבוה, דלקת מפרקים וכאבי מפרקים (במבוגרים).<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות</strong><br>תגובה אלרגית, תסמונת סטיבנס־ג'ונסון, דלקת כבד, דליריום (מצב של בלבול חריף), הפרעות בראייה, צפצופים באוזניים, הפרעות בחוש הטעם, דלקת כבד, קוצר נשימה, דופק מהיר, שלשולים חמורים, אי־ספיקת כליות, בצקות, שינויים בלחץ הדם ובדופק, שינויים ברמות הסוכר בדם, דלקת במעי שקשורה לשימוש באנטיביוטיקה, הזיות, ירידה בספירות של תאי הדם, דימומים, תחושת עקצוץ או חוסר תחושה בגפיים, דיכאון ועלייה במחשבות האובדניות, התעלפויות, דלקת בגיד.</p>

תגובות בין תרופתיות

<p>לא ניתן לציין כאן את כל התרופות שעלולה להיות להן אינטראקציה עם ציפרופלוקסצין, ולכן לפני&nbsp;שמתחילים להשתמש בה&nbsp;יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים&nbsp;או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה.<br/><br><strong>תרופות שאסור ליטול בשילוב עם ציפרופלוקסצין</strong><br>טיזנידין -&nbsp;תרופה להרפיית שרירים שאינה משוּוקת בישראל אלא רק בחו"ל.<br><br><strong>תרופות שציפרופלוקסצין&nbsp;מעלה את הרמות שלהן בדם ובכך&nbsp;מחריפה את תופעות הלוואי שלהן</strong><br><a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6471" target=_blank>קלוזפין</a>&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7709" target=_blank>ואולנזפין</a> (תרופות נוגדות <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psychosis.aspx" target=_blank>פסיכוזה</a>),&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7814" target=_blank>דולוקסטין</a> (לטיפול&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/depression.aspx" target=_blank>בדיכאון</a> ובכאב נוירופתי), קפאין,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5543" target=_blank>פנטוקסיפילין</a> (לטיפול בהפרעות בזרימת הדם),&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5572" target=_blank>תיאופילין</a> (לטיפול&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/asthma.aspx" target=_blank>באסתמה</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/copd.aspx" target=_blank>וב־COPD</a>), לידוקאין, אגומלטין (לטיפול בדיכאון),&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7242" target=_blank>מתוטרקסט</a> (לטיפול בדלקת מפרקים,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psoriasis_guide.aspx" target=_blank>בפסוריאזיס</a> ובסוגים מסוימים של סרטן),&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8192" target=_blank>איברוטיניב</a> (לטיפול בסרטן),&nbsp;<a href="" target=_blank>רופינירול</a> (לטיפול בפרקינסון),&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5296" target=_blank>זולפידם</a> (לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/insomnia.aspx" target=_blank>בנדודי שינה</a>)&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5379" target=_blank>וסילדנפיל</a> (לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/sex/Pages/impotence.aspx" target=_blank>באין־אונות</a>).<br><br>2. נטילה משולבת של ציפרופלוקסצין&nbsp;ושל&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4723" target=_blank>וורפרין</a> (תרופה נוגדת קרישה)&nbsp;עלולה להפחית מהיעילות של וורפרין&nbsp;ולהעלות את הסיכון לדימומים. אם הרופא מאשר את השילוב, יש לעקוב אחרי רמות ה־INR בדם.<br><br><strong>תרופות שעלולות להפחית מהיעילות של ציפרופלוקסצין</strong><br>1. סותרי חומצה, תוספי תזונה המכילים מינרלים, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5106" target=_blank>אומפרזול</a>, תרופות שקושרות זרחן (כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8534" target=_blank>סבלמר</a>), תוספי תזונה המכילים סידן, ברזל, מגנזיום או אבץ. יש ליטול&nbsp;ציפרופלוקסצין שעתיים לפני נטילת התכשירים האלה או 6 שעות לאחר נטילתם.<br><br>2. תרופות שמאריכות את מקטע QT באק"ג. תרופות רבות עלולות לגרום להארכת מקטע QT. הן כוללות, בין היתר, נוגדי דיכאון, נוגדי פסיכוזה, תרופות לטיפול בהפרעות קצב ואנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך ידרוש מהמטופל לעשות בדיקות&nbsp;מעבדה שונות ובדיקת אק"ג.<br><br>3. השילוב של תרופות נוגדות דלקות לא סטרואידיות, כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5402" target="_blank">דיקלופנק</a>, יחד עם ציפרופלוקסצין עלול להגביר את הסיכון לפרכוסים.</p>

שילוב עם מזון

1. לפחות שעתיים צריכות להפריד בין נטילת התרופה לבין צריכה של חלב ושל מוצריו וכן של משקאות שכוללים תוספות סידן.<br/><br>2. יש להמעיט בצריכת קפאין שכן התרופה מעלה את רמות הקפאין בדם.

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

כל רופא רשאי לרשום את התרופה למבוגרים. לילדים יכול לרשום את התרופה רק רופא ילדים.