פורסם בראשונה: 05.06.2007
עדכון אחרון: 25.04.2018
  • ד"ר יהודה בן דוד ד"ר יהודה בן דוד

סרטן צוואר הרחם

לקריאה נוחה
חיסון נגד סרטן צוואר הרחם? בהחלט. עד גיל 45! ואם לא ידעת שמדובר בנגיף, אולי זה בכלל זמן טוב לרענן את הידע על בדיקת פאפ (בדיקת משטח של צוואר הרחם) והבונוס: הסבר על בדיקת פאפ תקינה ובדיקת פאפ לא תקינה. המדריך השלם
סרטן צוואר הרחם

בקיצור

1.

הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם (ב־99% מהמקרים) הוא נגיף הפפילומה. לכן חשופות למחלה בעיקר מי שמתחילות לקיים יחסי מין לפני גיל 18 ומי שמקיימות יחסים עם בני זוג רבים.

2.

הנגיף מועבר בעיקר במגע מיני. קונדום מפחית את הסיכון להידבק, אך אינו מונע אותו לחלוטין. הסיבה: הקונדילומות (יבלות) שמכילות את הנגיפים אינן מוגבלות רק לאיברי המין.

3.

נגד נגיף הפפילומה פותח חיסון. משרד הבריאות ממליץ לחסן בו נשים מגיל 11 ועד גיל 45 וכן גברים מגיל 11 עד גיל 26. את הבנים מחסנים בעיקר כדי שלא ידביקו את בנות זוגם.

מהו סרטן צוואר הרחם?

סרטן צוואר הרחם - כפי שניתן להסיק משמו - מתחיל בצוואר הרחם, שהוא החלק התחתון של הרחם (בחלקו התחתון בולט צוואר הרחם לתוך הנרתיק). הסרטן מתפתח בדרך כלל בשלבים: בתחילת הדרך מדובר במצב טרום־סרטני בדרגה קלה, וזה הופך לאט־לאט למצב טרום־סרטני בדרגה קשה. אם לא מגלים את המצב הטרום־סרטני (או אם מגלים ומתעלמים ממנו) הוא מתפתח לסרטן חודרני של צוואר הרחם. יש להדגיש: סרטן צוואר הרחם מתפתח לאט בשלביו הטרום־סרטניים, אך ברגע שהוא הופך לסרטן חודרני, התפשטותו עלולה להיות מהירה. 

בדיקות הסקר למיניהן - משטח צוואר הרחם (PAP) או בדיקה לזיהוי וירוס הפיפלומה (שמחולל את הסרטן) בצוואר הרחם - מאפשרות לזהות מצבים טרום־סרטנים. ומאחר שמצבים טרום־סרטנים אינם מלוּוים בדרך כלל בסימפטומים כלשהם, חיוני לעשות את בדיקות הסקר. את הבדיקות האלה עושים רופאי נשים במרפאות הקהילה.

האם סרטן צוואר הרחם שכיח?

כמה עובדות תחילה (הנתונים בנוגע לישראל התקבלו ממשרד הבריאות):

• מדי שנה חולות כחצי מיליון נשים בסרטן צוואר הרחם ברחבי העולם, וכ־50% מהן מתות מדי שנה מהמחלה. שיעור התחלואה בסרטן צוואר הרחם ברחבי העולם משתנה מאזור לאזור ותלוי במידה רבה במצב הסוציואקונומי של התושבים. כך, למשל, שיעור התחלואה בברזיל ובאפריקה גדול פי 5 עד פי 6 משיעור התחלואה בישראל.

• בישראל סרטן צוואר הרחם נפוץ פחות בהשוואה לסוגי הסרטן האחרים במערכת המין הנשית.

• מספר המטופלות החדשות בישראל שאובחן אצלן סרטן ממאיר של צוואר הרחם עמד על כ־150 בשנה בין 1990 ל־2004 ומגיע בשנים האחרונות לכ־200 מטופלות בשנה. בכל שנה מתות מהמחלה כ־100 נשים - כמחצית ממספר הנשים שהמחלה מאובחנת אצלן. כך, למשל, ב־2011 אובחן סרטן צוואר הרחם אצל 244 נשים בישראל, מהן 80% יהודיות. באותה השנה בישראל מתו מהמחלה 79 נשים. 

• מ־1985 נרשמה בישראל עלייה הדרגתית ומתמדת בשיעור התמותה מהמחלה, וכעת הוא מתקרב לשיעור שלה באירופה.

• הגיל הממוצע שבו מתגלה סרטן צוואר הרחם הוא 52.2 שנים. יש שני טווחים של גילים שבהם מתגלים מרבית המקרים של סרטן צוואר הרחם: בין 35 ל־39 ובין 60 ל־64.

• מ־1980 ועד 2004 אובחן סרטן צוואר הרחם אצל 3,009 נשים יהודיות שמתגוררות בישראל.

• נשים שמתחילות לקיים יחסי מין לפני גיל 18, נשים שקיימו יחסים עם בני זוג רבים וכן נשים שסובלות מחסר אימוני כלשהו מצויות בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן של צוואר הרחם.

​מוקד אחיות אונקולוגי: יש עם מי לדבר

בין אם אתם מתמודדים עם מחלת הסרטן, מחלימים ממנה או יש לכם בן משפחה שחווה אותה - אנחנו שם בשבילכם. אחיות אונקולוגיות מנוסות יענו על שאלות מקצועיות ויעזרו לכם להתמודד ברגעים הקשים בלי שתצטרכו לצאת מהבית. וגם: תוכנית מיוחדת למחלימים מסרטן השד או המעי הגס. לחצו כאן לכל הפרטים

מוקד אחיות אונקולוגי: שם בשבילך

 

מה אני מרגישה?

שינויים טרום־סרטניים בצוואר הרחם בדרך כלל אינם מכאיבים ואינם גורמים לתלונות אחרות כלשהן. לרוב הם אף אינם גורמים להופעת תסמינים כלשהם, ובדרך כלל אינם מתגלים, אלא אם כן עוברת האישה בדיקות גינקולוגיות ובדיקות סקר כפי שהוסבר קודם לכן.

תסמינים מופיעים בדרך כלל רק לאחר שתאי צוואר הרחם, שנדבקו בנגיף הפפילומה, עוברים השתנות ממאירה ופולשים לרקמות הסמוכות. במקרה כזה אות האזהרה השכיח ביותר הוא הופעת דימום חריג. דימומים יכולים להתחיל ולהפסיק בין מחזורים חודשיים רגילים או לאחר קיום יחסי מין, לאחר שטיפה וגינלית או לאחר בדיקת גיניקולוגית שגרתית. לעיתים מתגלה הגידול בעקבות כאב באגן או בעקבות תלונה על הפרשה נרתיקית חריגה.

חשוב לזכור: לדימומים לא סדירים ולהפרשות יש עוד הרבה סיבות אחרות חוץ מאשר סרטן צוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם הוא רק סיבה אחת - נדירה למדי - לדימומים לא סדירים.

ממה זה נגרם?

הגורם העיקרי (בכ־99% מהמקרים) לסרטן צוואר הרחם הוא נגיף שנקרא HPV (ראשי תיבות של Human Papilloma Virus). לנגיף הזה יש זנים רבים, אך במיוחד הזנים 16, 18, 31, 33 ו־45 גורמים לסרטן צוואר הרחם.

מהמחקר עולה שיש גורמי סיכון נוספים לסרטן צוואר הרחם ובהם עישון, פרטנרים מיניים רבים וליקויים במערכת החיסון.

נגיף גורם לסרטן?

כן.

זאת עובדה מוכחת, ויתרה מכך: כיום יש בידינו תשובה לבעיה. נגד הנגיף הזה בדיוק פותח חיסון שמשוּוק בארץ החל מ־2007. משרד הבריאות ממליץ לחסן בו נשים מגיל 11 ועד גיל 45 וכן גברים מגיל 11 עד גיל 26. משנת 2015 ניתן החיסון באופן שגרתי בכיתות ח' בבתי הספר בארץ במימון המדינה הן לבנים והן בנות - בשתי מנות.

מדוע מחסנים גם בנים?

נגיף הפפילומה עלול לגרום למחלות (יבלות וגידולים סרטניים) גם בגברים. חיסון הגברים משיג שתי מטרות: הוא מגן עליהם מפני מחלות שפירות וממאירות ובעיקר מגן על בנות הזוג או בני הזוג שלהם.

איך נדבקים בנגיף הזה?

הנגיף מועבר בעיקר במגע מיני. הוא אינו עובר בעקבות ישיבה על אסלה או בעקבות שימוש במגבת של חברה.

יש לציין שקונדום אינו מונע בהכרח את ההידבקות. הסיבה: הקונדילומות (יבלות של איברי המין) שבהן מצויים הנגיפים אינן מוגבלות רק לאיברי המין. די במגע הדוק של עור חשוף עם קונדילומה שאינה מכוסה כדי לגרום להדבקה.

כאמור, לנגיף הפפילומה יש זנים רבים. כמה מהם גורמים ליבלות באיברי המין, שהן גידולים לא ממאירים של איברי המין, ואילו אחרים, האלימים יותר, גורמים למצבים טרום־ממאירים שמתפתחים עם הזמן לסרטן צוואר הרחם.

העובדה שנגיף הפפילומה אחראי למרבית המקרים של סרטן צוואר הרחם מסבירה את העובדה מדוע סרטן צוואר הרחם שכיח יותר אצל נשים שהיו להן פרטנרים מיניים רבים: הן חשופות יותר למחלות העוברות במגע מיני.

נדבקתי בקונדילומה. מה עושים?

יש מה לעשות, וחשוב לעשות זאת מוקדם ככל האפשר.

מרבית הנשים שנדבקו בנגיף הפפילומה אינן מפתחות סרטן צוואר הרחם. מנגד, יש גם נשים שלקו בסרטן צוואר הרחם ואשר מעולם לא הייתה להן קונדילומה והן מעולם ולא נדבקו בנגיף הפפילומה.

הטיפול בקונדילומה נחלק לטיפול תרופתי מקומי - שימוש מקומי בקרם על פי הנחיות רפואיות קפדניות - או טיפול כירורגי שבו מסירים את היבלת בהקפאה או בצריבה חשמלית או באידוי בלייזר.

ובכל מקרה, רק לחלק מנגיפי הפפילומה יש יכולת לגרום לשינויים סרטניים, וגם אם נדבקת בנגיף כזה, עדיין לא בטוח שתפתחי סרטן.

תסבירו...

הסיבה היא שיש גורמים רבים שעדיין אינם ידועים המעודדים צמיחת תאי סרטן ולחלופין - מעכבים צמיחה כזאת.

בכל מקרה, גם אם נדבקת בזן המסוכן, והתחיל בגוף שלך תהליך סרטני, הוא מאוד איטי, וניתן לגלות את השינויים ההתחלתיים בבדיקת פאפ (Pap Test או Pap Smear). אם מתגלים שינויים כאלה ניתן - באמצעות טיפול מוקדם בנגעים - למנוע את התפתחות הסרטן.

למה בדיקת פאפ חשובה כל כך?

מאז שהיא הפכה לבדיקת סקר המונית לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם נרשמה ירידה תלולה בשכיחות הסרטן החודרני בצוואר הרחם ובשכיחות של מקרי המוות מהמחלה הזאת. אך יש להדגיש: זה קרה רק במדינות שהקפידו להפוך את בדיקת הפאפ לבדיקת סקר המונית.

לפי משרד הבריאות, לבנות 25 עד 65 מומלץ לעשות בדיקת משטח של צוואר הרחם אחת לשלוש שנים. אישה ששייכת לקבוצת סיכון גבוהה, לפי הגדרת הרופא המטפל, צריכה להתייעץ עימו בנוגע לגיל שבו עליה להתחיל לעשות את הבדיקות ובנוגע לתדירות שבה עליה לעשות אותן. בדיקת משטח של צוואר הרחם כלולה בסל הבריאות הממלכתי לכל אישה בת 35 עד 54 פעם בשלוש שנים. מי שנכללת בקבוצת סיכון יכולה לעשות את הבדיקה הזאת בכול גיל.

מי נכללת בקבוצת הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם?

כל אישה נמצאת בקבוצת סיכון מהרגע שבו החלה לקיים יחסי מין. קיום יחסי מין שאינם מוגנים באמצעות קונדום מעלה את הסיכון הזה. ההידבקות בנגיף הפפילומה (ובעקבותיה ההתפתחות של מצבים טרום־סרטניים) שכיחה יותר בקרב צעירות שמקיימות יחסים שאינם מוגני קונדום ועם בני זוג אחדים. ככל שהגיל שבו מתחילים לקיים יחסים נמוך יותר, כך גדל הסיכון.

מה יעשו לי בבדיקת פאפ?

בדיקת פאפ עושה רופא נשים במסגרת בדיקה גינקולוגית שגרתית. הוא מסתכל על צוואר הרחם לאחר החדרת מכשיר לפיסוק הנרתיק (ספקולום) ולוקח דגימה של תאים מחלקו החיצוני ומחלקו הפנימי של צוואר הרחם וכן מהנרתיק העליון. הבדיקה נעשית באמצעות מברשת מתאימה ובדרך כלל אינה מכאיבה ואינה גורמת לדימום. רצוי לעשות את הבדיקה שלא בעת הווסת ולאחר שלושה ימים של הימנעות מיחסי מין.

אם הבדיקה אינה תקינה, ניתנת הפניה לבדיקה קולפוסקופית - בדיקה  של צוואר הרחם באמצעות מיקרוסקופ. בבדיקה נעשה שימוש בחומצה אצטית להבלטת התאים החשודים. לעיתים אף לוקחים במהלך הבדיקה ביופסיה מצוואר הרחם. גם הפעולה הזאת, על אף שאינה נעימה, אינה מכאיבה בדרך כלל במידה שמצריכה אלחוש מקומי או נטילה של משככי כאבים. 

ההבדל בין ביופסיה לבין משטח הוא שבביופסיה נוטלים רקמה מצוואר הרחם, ואילו במשטח לוקחים דגימה של תאים. שתי הבדיקות נשלחות למעבדות המתאימות לשם בחינתן.

התהליכים האלה עלולים לגרום לדימומים או להפרשות אחרות, אולם ההחלמה היא בדרך כלל מהירה. תופעת לוואי אפשרית היא כאבים דמויי כאבי מחזור. אלה חולפים לרוב בתוך כמה שעות.

קיבלתי תוצאות של בדיקת פאפ - לא מבינה כלום...

נשמח להסביר.

1. Negative for Neoplastic Cells - המשטח תקין.

2. Inadequate Pap Smear - המשטח שנלקח אינו מספיק לביצוע הבדיקה (מהבחינה הכמותית או מהבחינה האיכותית או משתי הבחינות גם יחד), ויש צורך לחזור על הבדיקה.

3. Benign Pap Smear Changes - שינויים שפירים במשטח צוואר הרחם. לרוב מדובר בזיהום או בדלקת שמחייבים המשך מעקב.

4. Atypical Squamous Cells (ובקיצור: ASC) - תאי אפיתל שטוחים אטיפיים - כלומר תאים שעברו שינוי מבני והם שונים מהצורה התקינה של התא. במקרים כאלה יש בדרך כלל צורך בבירור באמצעות קולפוסקופיה או בדיקה חוזרת או מעקב.

5.Atypical Glandular Cells of Undetermined Significance (ובקיצור: AGUS) - תאים בלוטיים שעברו שינוי. במקרים כאלה יש בדרך כלל צורך בבירור נוסף באמצעות קולפוסקופיה.

6. Low Grade Squamous Intraepithelial Lesion (ובקיצור: LGSIL) - שינויים קלים בתאי האפיתל. הממצא הזה נחשב לבעיה רפואית קלה, אך מחייב המשך בירור.

7. High Grade Squamous Intraepithelial Lesion (ובקיצור: HGSIL) - שינויים משמעותיים בתאי האפיתל. הממצא הזה נחשב לטרום־סרטני ובעל סיכון גבוה להפוך עם הזמן לנגע סרטני. במקרה כזה מומלץ המשך בירור וטיפול בנגעים.

7. Cervical Intraepithelial Lesion - Neoplasia (ובקיצור: CIN) - דיספלזיה של תאי האפיתל: המצב הזה מוגדר טרום־ממאיר ובעל סיכון להפוך לממאיר. מבחינים בשלוש דרגות חומרה:

• CIN1 - שינויי דיספלזיה קלים. המצב הזה הוא לרוב ביטוי של זיהום חולף שמחייב מעקב.

• CIN2 - שינויי דיספלזיה בינוניים. המצב הזה מחייב המשך בירור וטיפול.

• CIN3 - שינויי דיספלזיה משמעותיים. המצב הזה מחייב המשך בירור וטיפול. 

​אילו עוד בדיקות חשוב שתעשי?

כל התשובות במדריך המקיף שלנולא רק ביום האישה: את דואגת לעצמך

יש טיפול יעיל לסרטן צוואר הרחם?

אם אובחנו אצלך נגעים טרום־סרטניים כלשהם, ניתן לטפל בהם באמצעות הקפאה, צריבה בלייזר או ניתוח כריתה (בטכניקה שנקראת כריתת יתד או קוניזציה, שכן הקטע שנכרת הוא בצורת קונוס). מטרת הטיפול היא להרוס את האזור הלא תקין בלי להזיק לרקמה הבריאה הסמוכה לו או לכרות את הנגע שבצוואר הרחם.

הטיפול בסרטן צוואר הרחם הוא קשה יותר, ובמרבית המקרים מצריך ניתוח ולעיתים גם טיפול נוסף כמו הקרנות, כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים. את הטיפול נותן צוות של מומחים הכולל אונקולוגים המתמחים בגינקולוגיה ואונקולוגים המתמחים בטיפול כימותרפי ובהקרנות. הרופאים יכולים להחליט אם להסתפק בשיטת טיפול אחת או לנקוט כמה שיטות פעולה בעת ובעונה אחת.

נניח שאני מחליטה להתעלם, כי הגוף שלי כבר יסדר את הכול לבד...

לא! לא! לא! פשוט לא!

אבחון מוקדם וטיפול מוקדם מצילים חיים. לא להתעצל וללכת להיבדק!

סרטן צוואר־הרחם, קונדילומות - והחבר/ה שלי? זה מדבק? הדבקתי אותו/ה?

הקונדילומות מדבקות. הנגיף, כאמור, עובר במגע הדוק של עור בעור (כמו בסקס, למשל), ומכיוון שלא כל הקונדילומות נמצאות על איבר המין - קונדום, למשל, אינו מגן ב־100%. במילים אחרות: אפשר להידבר גם אם משתמשים בקונדום.

אז לאיזה רופא ללכת?

לרופא נשים (גינקולוג).

ד"ר יהודה בן דוד הוא מנהל השירות לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית