חיפוש

dsdsdsd
אישה שולפת תחבושת היגיינית מתוך קופסה ירוקה

הפרשות מהנרתיק - כל מה שחשוב שתדעי

איך תזהי האם ההפרשה מהנרתיק היא תקינה או שמדובר בתופעה חריגה שמצריכה סיוע רפואי? מהם הגורמים העיקריים להפרשה לא תקינה? מהם הטיפולים שיעזרו לך? המומחה שלנו עונה

ד"ר פינחס אהרוני

בקיצור

01

הפרשה לא תקינה תהיה מלוּוה לרוב בסימפטומים נוספים כמו גרד, צריבה, שריפה, גירוי, אודם, ריח רע, כאב, צריבה בעת מתן שתן וכדומה.

02

הפרשה המלוּוה בכאב יכולה לרמז על דלקת בנרתיק או באגן וכן על וולוודיניה (כאבי עריה הנגרמים לרוב מרגישות־יתר של תאי עצב בפות).

03

כל אישה שלה הפרשה חריגה צריכה לעבור בדיקה גופנית כדי להגיע לאבחנה. לא מקובל לתת אבחנה וטיפול ללא בדיקה גינקולוגית.

הפרשות מהנרתיק הן תופעה טבעית.

אצל נשים בגיל הפריון (בטווח השנים שבין הווסת הראשונה בילדות ועד הגיל שבו מפסיק מחזור הווסת, כלומר בין גיל 13 לגיל 50, פחות או יותר), הנרתיק מפריש באופן רגיל בין 1 ל־4 מיליליטרים ביום של נוזל לבן או צהבהב או שקוף חסר ריח. ההפרשה התקינה היא חומצית (ערכי pH שנעים בין 4.5 ל־5).

אצל נשים שלא בגיל הפריון (ילדות עד הווסת הראשונה ונשים לאחר גיל המעבר) ההפרשה היא לרוב מועטה יותר מאשר בגיל הפריון ואינה חומצית (pH ניטרלי, סביב 7), אך גם היא בצבע לבן או צהבהב או שקוף. כמו כן היא חסרת ריח.

אצל נשים מיניקות ההפרשה היא כמו אצל נשים שאינן בגיל הפריון.

ההפרשה התקינה יכולה להשתנות בכמות ובמרקם כתוצאה מהשפעות שונות כמו תרופות, המצב ההורמונלי, שינויים לאורך המחזור, הריון, גלולות וכדומה.

מתי עלייך לחשוד שההפרשה אינה תקינה?

כל עוד מדובר בהפרשה כפי שתוארה לעיל וללא סימפטומים אחרים, ישנה סבירות נמוכה בלבד שמדובר בהפרשה שאינה תקינה.

הפרשה לא תקינה מהנרתיק תהיה מלוּוה לרוב בסימפטומים נוספים כמו גרד, צריבה, שריפה, גירוי, אודם, ריח רע, כאב, צריבה בעת מתן שתן וכדומה.

שימי לב: כל דימום או הפרשה חומה כהה שלא בזמן הווסת דורשים בדיקה ובירור.

מהם הגורמים להפרשה לא תקינה?

ניתן לחלק את הגורמים להפרשה לא תקינה לגורמים זיהומיים ולגורמים לא זיהומיים.

הגורמים הזיהומיים הנפוצים ביותר הם:

פטרת הנרתיק.

• דלקת חיידקית של הנרתיק (bacterial vaginosis).

• טריכומונס.

נוסף על כך ייתכנו גורמים זיהומיים אחרים כמו מחלות אחרות המועברות ביחסי מין (ובמיוחד כלמידיה, גונוריאה (זיבה), מיקולפסמה גניטליום) וכן זיהום בסטרפטוקוק מסוג A, שהוא נדיר ביותר (לא לבלבל עם סטרפטוקוק מסוג B שככל הנראה אינו גורם להפרשה לא תקינה, ונוכחותו בנרתיק נחשבת לחסרת משמעות, למעט בנשים הרות).

אלה הם הגורמים הלא זיהומיים הגורמים להפרשה לא תקינה מהנרתיק:

• גוף זר.

• חומרים שגורמים לגירוי של רירית הנרתיק (כמו תכשירים נרתיקיים שונים ולעיתים קונדומים מלטקס).

• סינדרום גניטואורינרי של המנופאוזה (שנקרא בעבר אטרופיה נרתיקית ואשר נובע משינויים ברקמת הנרתיק בעקבות חוסר באסטרוגן).

• DIV (מחלה דלקתית כרונית של הנרתיק).

• אקטרופיון (שינויים בתאים של צוואר הרחם הגורמים להפרשה מרובה).

• מחלות גידוליות.

כיצד מאבחנים מהו הגורם להפרשה הלא תקינה?

האבחנה מתבססת על סיפור המקרה, על בדיקה גופנית ועל בדיקות ספציפיות.

סיפור המקרה

אופי ההפרשה ותלונות נלוות

חשוב לברר מהו אופי ההפרשה מבחינת הכמות, המרקם והריח, ומה מתלווה להפרשה החריגה: כאב? ריח? גרד?

בפטרת הנרתיק ההפרשה היא לרוב סמיכה ודביקה, לבנה, חסרת ריח ומלוּוה לרוב בגרד, באודם ובתחושת שריפה או צריבה.

בדלקת חיידקית של הנרתיק ההפרשה היא לרוב מימית, לבנה־אפורה, בעלת ריח אופייני וכמעט ללא גרד או תלונות של אי־נוחות בעור.

בטריכומונס ההפרשה היא מוגלתית, בעלת ריח רע, מלוּוה בגרד וכן בתלונות על צריבה בעת מתן שתן. 

יש לזכור שבמקרים רבים הגרד בפות אינו נובע מההפרשה או מדלקת בנרתיק אלא מתגובה של העור לגירוי או מתגובה אלרגית. כמו כן הוא עלול להיות ביטוי של מחלת עור או של גידול.

הפרשה המלוּוה בכאב יכולה לרמז על דלקת בנרתיק או באגן וכן על וולוודיניה (כאבי עריה הנגרמים לרוב מרגישות־יתר של תאי עצב בפות) או על כאב שנובע מכיווץ מוגבר של שרירי רצפת האגן.

דימום המתלווה להפרשה

הפרשה חריגה המלוּוה בדימום יכולה להיות קשורה לגורם זיהומי או למחלה הגורמת לכיבים ברירית הנרתיק כמו ליכן פלאנוס. במקרים של דימום לא סדיר תמיד יש לחשוד שמדובר בהריון או בשינויים סרטניים וטרום־סרטניים של רירית הרחם ושל צוואר הרחם.

מועד ההפרשה

האם ההפרשה החריגה החלה בשלב כלשהו בווסת? האם היא קשורה ליחסי מין? למערכת יחסים חדשה?

זיהום פטרייתי מופיע בדרך כלל לפני הווסת, זיהום חיידקי וכן טריכומנס מופיעים לרוב לאחר הווסת. הפרשה המופיעה בעקבות יחסי מין או לאחר התחלתה של מערכת יחסים חדשה מרמזת על מחלה המועברת ביחסי מין.

המצב האסטרוגני של האישה

בקרב נשים בגיל הפריון שלהן רמות אסטרוגן גבוהות נפוצות הסיבות הזיהומיות שצוינו לעיל.

בנשים שלהן רמות אסטרוגן נמוכות, כמו נשים לאחר גיל המנופאוזה (לאחר הפסקת הווסת) או בנשים מיניקות ובנשים לאחר לידה נפוץ הסינדרום הגניטואורינרי של המנופאוזה (genitourinary syndrome of menopause) אשר נקרא בעבר אטרופיה נרתיקית. הסינדרום הזה מתאפיין ביובש ובכאבים בעת קיום יחסי מין וכן בהפרשה חריגה.

יש לזכור שסיפור המקרה יכול לכוון או להנחות לכיוון האבחנה, אך בשום פנים ואופן לא ניתן לגזור אבחנה ברורה מסיפור המקרה לבדו, ללא בדיקות ספציפיות. כדי להגיע לאבחנה נכונה יש לעשות בדיקה גופנית ובמקרים רבים גם בדיקות נוספות.

בדיקה גופנית

כל אישה שלה הפרשה חריגה צריכה לעבור בדיקה גופנית כדי להגיע לאבחנה. לא מקובל לתת אבחנה וטיפול ללא בדיקה גינקולוגית. וכאמור, במקרים רבים יש לעשות גם בדיקות נוספות.

הסתכלות חיצונית

בבדיקה חשוב שהרופא יסתכל בפות, כלומר בחלק החיצוני של איבר המין. בדלקת חיידקית של הנרתיק לרוב לא יהיו שינויים בפות.

אודם, בצקת וסדקים בעור יכולים לרמז על זיהום פטרייתי או על טריכומונס או על דלקת עורית בעקבות מגע או על אלרגיה.

שינויים במראה האנטומי של הפות יכולים להיגרם מהסינדרום הגניטואורינרי של המנופאוזה או מדלקת או ממחלה כרונית של העור (כמו ליכן סקלרוזוס, ליכן פלאנוס, ליכן סימפלקס).

כאב הנובע ממגע יכול להיות כתוצאה מדלקת של העור או מפטרת או מוולוודיניה.

בדיקת ספקולום

ספקולום הוא מכשיר מפלסטיק או ממתכת המוחדר לנרתיק האישה לצורך הסתכלות על רירית הנרתיק, על ההפרשה וכן על צוואר הרחם.

בבדיקה גם מסתכל הרופא אם יש גוף זר בנרתיק כמו טמפון או קונדום; אם יש ממצאים חשודים בקירות הנרתיק כמו יבלות, פצעים, רקמה דלקתית או רקמה שעברה נמק. נוסף על כך הוא מתרשם מאופי ההפרשה, בוחן את צוואר הרחם ורואה אם יש הפרשה חריגה, שינויים במראה הצוואר, דלקת, אודם.

בדיקה ידנית

לעיתים יש לעשות בדיקה ידנית: אצבעות מיד ימין מוחדרות לנרתיק ומניעות את צוואר הרחם, בעוד יד שמאל מונחת על הבטן כדי להרגיש את גוף הרחם. הרופא בודק אם יש רגישות בהנעת הרחם - מה שיכול להעיד על זיהום ברחם. כמו כן מחפש הרופא בליטות או גושים ברחם או בשחלות.

בבדיקה הזאת ניתן גם לראות אם יש כיווץ מוגבר של שרירי רצפת האגן, אולם לרוב המצב הזה אינו מלוּוה בהפרשה חריגה.

ואם הבדיקה הגופנית אינה מספיקה?

הבדיקה הגופנית מכוּונת מאוד להשגת אבחנה, אבל לעיתים קרובות אינה מספיקה. על סמך הבדיקה ניתן להגיע לאבחנה משוערת או סבירה, אבל במקרים רבים יש צורך בבדיקות ספציפיות יותר.

הבדיקות הספציפיות יותר נחלקות לבדיקות הנעשות במרפאה ולבדיקות שנשלחות למעבדה. הבדיקות האלה יכולות - בסבירות גבוהה - להביא לאבחנה מדויקת.

בדיקות הנעשות במרפאה

היתרון של הבדיקות הנעשות במרפאה הוא קבלת תשובה מיידית.

בדיקת חומציות (pH)

הידיעה מהי רמת החומציות של ההפרשה מסייעת מאוד באבחנה. כאמור, ה־pH של הפרשה תקינה נע בין 4.5 ל־5, וזו גם רמת החומציות בזיהום פטרייתי של הנרתיק. 

הפרשה בסיסית יותר (pH גבוה מ־5) יכולה לנבוע מדלקת חיידקית של הנרתיק (bacterial vaginosis) או מזיהום בטריכומונס או מאי־הפרשה של אסטרוגן (במנופאוזה או בתקופת ההנקה).

מבחן אמינים

בבדיקה הזאת מטפטפים תמיסת KOH (אשלגן הידרוקסידי) על מטוש שבאמצעותו נלקחה דגימה מההפרשה. בדלקת חיידקית של הנרתיק (ולפעמים גם בטריכומונס) נוצר בדרך כלל ריח אופייני.

בדיקה מיקרוסקופית

במיקרוסקופ ניתן לראות את תאי האפיתל של הנרתיק, תאי דלקת, חיידקים וקורים או תאי שמר של קנדידה (פטרייה). כמו כן ניתן לעיתים לראות טפילים של טריכומונס.

הבדיקה מאוד ספציפית ולפעמים מביאה לאבחנה מוחלטת ומדויקת של הסיבה להפרשה החריגה. הבדיקה מהירה ונעשית במרפאה עצמה - אם מצוי בה מיקרוסקופ.

למרבה הצער, אין כמעט רופאי נשים בארץ שלהם ישנו הציוד הנדרש לבדיקות האלה, ולכן הן נעשות כמעט באופן בלעדי במרפאות העריה. אלה כוללות לרוב את הציוד הנדרש.

בדיקות הנשלחות למעבדה

את הבדיקות האלה יכול לשלוח למעבדה כל רופא נשים.

תרבית נרתיק לפטרת
הבדיקה המיקרוסקופית כאמור היא ספציפית מאוד, כלומר כאשר במשטח המיקרוסקופי רואים, למשל, קורים של פטרייה או של טריכומונס, אז האבחנה היא ברורה. החיסרון הוא שזוהי בדיקה שאינה מספיק רגישה, כלומר יהיו מקרים שיתפספסו.

לכן כשרוצים להיות עוד יותר בטוחים, ניתן לשלוח תרבית שתגלה במדויק זיהום פטרייתי בנרתיק.

בדיקת PCR לגילוי מחלות מין

נוסף על כך ניתן לעשות בדיקת PCR לגילוי מחלות מין שעלולות לגרום להפרשות חריגות.

מה אפשר לעשות אם לא מגיעים לאבחנה?

לעיתים לא מספיק ביקור אחד אצל הרופא לצורך אבחון מדויק, ויש לשוב לביקורים חוזרים, לבדוק מחדש, לעבור שוב על תוצאות הבדיקות וכדומה. כאשר לא בטוחים באבחנה עדיף לפעמים לדחות את הטיפול עד שיש אבחון מדויק מאשר לתת טיפול לא נכון שלעיתים אף עלול להזיק.

כאשר לא מגיעים לאבחנה או כאשר הסימפטומים חוזרים ונשנים, מומלץ לפנות למרפאת עריה לבירור מעמיק ולקבלת טיפול מתאים.

מהו הטיפול בהפרשה לא תקינה?

אם זוהה הגורם להפרשה, יש לטפל בו ספציפית.

בשוק קיימים תכשירים אנטיפטרייתים שאינם דורשים מרשם, ובמקרים רבים נשים מאבחנות לעצמן פטרייה ונוטלות תכשיר כזה. חשוב לזכור: פטרייה היא אומנם אחת האבחנות הנפוצות להפרשה חריגה בנשים בגיל הפריון, אך ממש לא היחידה, וייתכן בהחלט שהסיבה להפרשה החריגה היא שונה.

לעיתים, כאמור, האבחון של הפרשה לא תקינה הוא מורכב ודורש יותר מאשר מפגש אחד עם הרופא. לעיתים יש להמתין לתוצאות בדיקות המגיעות רק לאחר כמה ימים.

וכפי שכבר צוין, לעיתים יש להפנות את האישה למרפאת עריה לאבחון מעמיק יותר.

מקרים מיוחדים של הפרשה לא תקינה

ישנם מקרים שבהם ההפרשה החריגה מתלווה למצב רפואי הדורש התייחסות מיוחדת כמו סרטן או שינויים טרום־סרטניים, דלקת באגן, כיבים וסיבוכים לאחר ניתוחים. אלה הם מצבים מיוחדים הדורשים בירור.

הפרשה עם ריח רע

הפרשה בעלת ריח רע אופיינית לזיהום חיידקי של הנרתיק, אך יכולה לנבוע גם מטריכומונס וכן ממצבים נוספים. להפרשה שנובעת מזיהום פטרייתי אין בדרך כלל ריח רע.

לעיתים נשים משוכנעות שלהפרשה שלהן יש ריח רע, אף שלמעשה להפרשה שלהן אין שום ריח, ומקור הריח שהן מריחות הוא בזיעה ובמפשעות.

כיצד ניתן להימנע מהפרשה חריגה?

במקרים מסוימים שבהם יש זיהומים חוזרים ונשנים כמו פטרייה חוזרת או דלקת חיידקית של הנרתיק שחוזרת ונשנית ניתן ליטול טיפול מונע לזמן ממושך. 

• שימוש בקונדום מונע במידה רבה את סכנת ההידבקות במחלות מין.

• הימנעי משטיפות של הנרתיק וכן מהחדרת תכשירים שונים לנרתיק העלולים לפגוע בפלורה הרגילה שלו ולגרום להפרשה חריגה.

• לא הוכח שפרוביוטיקה ושימוש בלייזר מונעים הפרשה חריגה מכל סוג שהוא.

• שינוי תזונתי יכול למנוע הופעה של פטרת, אך מדובר בדיאטה שקשה להתמיד בה שכן היא מבוססת על הימנעות מוחלטת מפחמימות.

• נשים בגיל המנופאוזה (לאחר הפסקת הווסת) הסובלות מהסינדרום הגניטואורינרי של גיל המנופאוזה יכולות להשתמש בתכשירי אסטרוגן מקומיים.

ד"ר פינחס אהרוני עומד בראש מרפאת העריה במרכז לבריאות האישה של כללית בלב תל־אביב

המרפאה, שנמצאת ברחוב נירים 3 בתל־אביב, מטפלת בבעיות הקשורות לפות ולנרתיק כמו הפרשות, גרד, צריבות, מחלות עור של אזור הפות, כאבים (ביחסי מין ובכלל) ונגעים שונים באזור הפות.

שימי לב: מרפאת העריה פעילה רק בימי רביעי בשעות 12:00-8:00. תורים ניתן לקבוע רק דרך משרד המרפאה בטלפון 03-7503140.

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש