חיפוש

dsdsdsd
אישה בהריון בשמלה אדומה יושבת

GBS בהריון

GBS הוא חיידק שכיח בנשים בהריון. בנשים שהוא נמצא אצלן קיים סיכון של פחות מ־1% להידבקות העובר בתעלת הלידה, ובעזרת טיפול מתאים הסיכון קרוב לאפס. איך ומתי בהריון אפשר לגלות נשאות? למי כדאי להיבדק? אם אני נשאית - איך אוכל להגן על התינוק מפני הידבקות?

פרופ

פרופ' אדי ויסבוך

בקיצור

01

כ־20% מהנשים בהריון הן נשאיות של GBS: החיידק נמצא בנרתיק או ברקטום שלהן מבלי שהוא גורם לתסמינים או לבעיות.

02

מדיניות משרד הבריאות היא לבצע את הבדיקה רק בנשים עם גורמי סיכון. הבדיקה עשויה להינתן גם על ידי הרופא המטפל.

03

אם נמצאת נשאית לחיידק ה־GBS, אין צורך בטיפול במהלך ההריון. הטיפול המניעתי ניתן רק במהלך לידה פעילה.

מה זה GBS?

Group B Streptococcus (סטרפטוקוק מקבוצה B) הוא אחד מהחיידקים הרבים שחיים בגוף שלנו, ובדרך־כלל הוא לא גורם לנזק. 

כ־20% מהנשים בהריון הן נשאיות של GBS, כלומר החיידק נמצא בנרתיק או ברקטום שלהן ללא תסמינים או בעיות כלשהן. נשאות ל־GBS היא לא דבר קבוע, והחיידק יכול להופיע ולהיעלם, כאמור בלי שום תסמינים, ומבלי שנהיה מודעים לכך שהוא קיים בגוף שלנו.

אז מהי הבעיה בהריון בעצם?

הבעיה היא לא בזמן ההריון - אלא בזמן הלידה.

זיהום (ספסיס) של הרך הנולד על־ידי GBS הוא אחד הגורמים העיקריים לתחלואה בתינוקות בשבוע הראשון לחייהם. ברוב המוחלט של המקרים מתרחשת ההדבקה בזמן לידה פעילה או בזמן ירידת מים בהעברה אנכית מהאם הנשאית.

מהו הסיכוי שהעובר יידבק?

למרות שלא מעט נשים הן נשאיות ל־GBS (כ־20% מהיולדות כאמור), קיים סיכון קטן - פחות מ־1% - שהחיידק יעבור לתינוק בזמן הלידה. אם יינתן טיפול אנטיביוטי מניעתי מתאים (פרטים בהמשך), הסיכון להדבקת העובר במהלך המעבר בתעלת הלידה יורד לכ־0.2%-0.1 בלבד.

כל מה שאישה בהריון צריכה באפליקציה אחת!

"40 שבועות - אפליקציית ההריון האישית שלך בכללית" זמינה להורדה מכל מכשיר סלולרי. זהירות, זה ממכר!

להורדת האפליקציה חינם ב-iTunes

להורדת האפליקציה חינם ב-Google Play

אפליקציית ההריון של כללית 

איך מגלים נשאות לחיידק?

על־ידי בדיקת תרבית פשוטה מהנרתיק, מהרקטום או מהשתן.

איך נעשית הבדיקה?

הבדיקה פשוטה ולא כואבת, וניתנת לביצוע על־ידי הרופא המטפל או באופן עצמאי. התרבית נלקחת על־ידי החדרה של מטוש (מקלון דק מיוחד עם צמר גפן סטרילי בקצהו) לתוך הנרתיק ולאחר מכן לפי הטבעת. ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות מטוש אחד או מטוש נפרד לנרתיק ומטוש נפרד לרקטום.

לעיתים ניתן לזהות את הימצאות החיידק גם בבדיקת תרבית שתן. אם החיידק מתגבלה בתרבית שתן בשלב כלשהו בהריון, אין צורך לקחת תרבית נוספת מהנרתיק או מהרקטום, ומתייחסים לאשה כאל נשאית לחיידק.

למי מומלצת הבדיקה?

המדיניות של משרד הבריאות בישראל היא לבצע את הבדיקה רק בנשים עם גורמי סיכון. בנוסף, הבדיקה עשויה להינתן לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל.

גורמי הסיכון הם:

1. אישה שילדה בלידה קודמת יילוד אשר חלה ב־GBS.

2. ירידת מים לפני שבוע 37.

3. צירים לפני שבוע 37 הגורמים לשינויים ברורים בצוואר הרחם.

4. ירידת מים במשך מעל 18 שעות.

5. חום מעל 38 מעלות צלזיוס במהלך כל הלידה.

מתי נהוג לעשות את הבדיקה?

הבדיקה מבוצעת לרוב בשבועות 37-36 להריון, מאחר שהתוצאות שלה תקפות לחמישה שבועות קדימה - טווח הזמן שבו אמורה האישה ללדת.

בתוך כמה זמן אקבל את התוצאות?

בתוך יומיים־שלושה.

נמצאתי נשאית – דרוש טיפול עוד בזמן ההריון?

אם נמצאת נשאית לחיידק ה־GBS בנרתיק או ברקטום אין צורך בכל טיפול במהלך ההריון. הטיפול המניעתי יינתן רק במהלך לידה פעילה. אם החיידק מזוהה בתרבית שתן ניתן טיפול גם במהלך ההריון.

איזה טיפול ניתן כדי להגן על העובר מהידבקות?

כאמור, המטרה העיקרית היא למנוע מהיילוד להיחשף לחיידק בזמן תהליך הלידה. הדבר נעשה באמצעות טיפול אנטיביוטי מניעתי בהזרקה לתוך הווריד - בדרך־כלל של פניצילין - שמטרתו להרוס את חיידק ה־GBS בתעלת הלידה ולמנוע מהתינוק להידבק.

בנשים רגישות לפניצילין ניתן טיפול בתכשירים תחליפיים, בהתאם לרגישויות למיניהן.

על מנת שהטיפול האנטיביוטי המניעתי יהיה בעל יעילות מקסימלית, השאיפה היא להספיק לתת לפחות שתי מנות אנטיביוטיקה לפני הלידה (בהפרש של ארבע שעות בין מנה למנה).

לכן, אם נמצאת נשאית ל־GBS, חשוב לשים לב לסימני הלידה ולהגיע לבית החולים בזמן כדי לקבל את הטיפול המונע. עם ההגעה לבית החולים, חשוב לעדכן את הצוות לגבי הנשאות לחיידק ה־GBS.

אם את עוברת ניתוח קיסרי מתוכנן מראש או שאת לפני התחלת לידה פעילה, את לא צריכה לקבל טיפול אנטיביוטי מניעתי.

מהן תופעות הלוואי האפשריות בעקבות מתן האנטיביוטיקה?

לא אמורות להיות תופעות לוואי. לעיתים נדירות עשויה להתפתח תגובת רגישות לאנטיביוטיקה.

למה בעצם לא לחסל את החיידק בשלב מוקדם יותר של ההריון?

כפי שנכתב למעלה, החיידק יכול להופיע ולהיעלם מספר פעמים במהלך ההריון. לכן, גם אם נחסל אותו בשלב מוקדם, הוא עשוי להופיע שוב בהמשך.

ואם לא עשיתי את הבדיקה?

כאמור, אין בארץ המלצה לביצוע הבדיקה באופן גורף לכלל הנשים ההרות, ולכן נשים רבות מגיעות ללידה ללא מידע על נשאות לחיידק.

במקרים אלו ניתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפי גורמי סיכון מוגדרים מראש הכוללים:

• לידה לפני 37 שבועות מלאים.

• ירידת מים ממושכת (מעל 18 שעות).

• עליית חום במהלך הלידה מעל 38 מעלות צלזיוס.

• צמיחה של חיידק ה־GBS בתרבית שתן במהלך ההריון (בכל זמן וללא קשר לטיפול).

• יילוד קודם שנדבק ב־GBS במהלך הלידה.

• אישה שנמצאה חיובית ל־GBS בבדיקת נשאות שבוצעה בטווח של עד חמישה שבועות מהלידה.

ואם לא הספקתי לקבל את האנטיביוטיקה בזמן?

אין מה להילחץ, גם ללא טיפול אנטיביוטי מניעתי בזמן הלידה הסיכון להדבקת העובר נמוך (כ־1%). מעקב אחר היילוד וטיפול ייעשו לפי הצורך.

פרופ' אדי ויסבוך הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ומנהל מחלקות היולדות במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש