חיפוש

dsdsdsd
בחורה שסובלת מפטריה בנרתיק מגרדת את אזור המפשעה

קנדידה (פטרייה בנרתיק): כל מה שאת צריכה לדעת

פטרייה בנרתיק היא תופעה נפוצה שגורמת לתסמינים מציקים כמו גרד, צריבה וגירוי. מה גורם לה? איך מאבחנים? מהם הטיפולים המומלצים? האם פטרייה בנרתיק מסוכנת בהריון? המדריך המלא

ד"ר פינחס אהרוני

מהי פטרייה בנרתיק?

פטרייה בנרתיק (Vulvovaginal Candidiasis) היא דלקת בנרתיק ובפות כתוצאה מזנים שונים של פטריית השמר קנדידה.

פטרייה בנרתיק נפוצה ביותר, וממחקרים עולה שליותר מ־50% מהנשים היה אירוע כזה לפחות פעם אחת בחיים. לכ־10% מהנשים היו יותר מארבעה אירועים של פטרייה בנרתיק בשנה.

פטרייה בנרתיק נפוצה בעיקר בנשים בגיל הפריון ונדירה בילדות ובנשים לאחר גיל המנופאוזה. עם זאת, הסיכון של אישה בגיל המנפאוזה לסבול מפטרייה בנרתיק עולה אם היא נוטלת אסטרוגן מקומי לנרתיק (מדובר בתכשירים כמו אובסטין או וגיפם) או אם היא סובלת מסוכרת.

הקנדידה נמצאת אצל הרבה נשים במסגרת הפלורה הרגילה של הנרתיק ולא גורמת לדלקת. במקרה כזה אין צורך לטפל בה, מכיוון שהימצאות הקנדידה כשלעצמה אינה גורמת לשום נזק. הטיפול נדרש רק כשהקנדידה גורמת לסימפטומים, דהיינו לדלקת. באופן דומה אין צורך לטפל בסוגי החיידקים השונים הקיימים בנרתיק כל עוד אינם גורמים לנזק כלשהו. 

האם דלקת בנרתיק נגרמת תמיד מקנדידה?

לא. למעשה, רק בכשליש מהמקרים של דלקת נרתיקית מדובר בקנדידה, ובכל שאר המקרים יש לדלקת סיבות אחרות.

בציבור הנשים - וכן בקרב חלק מרופאי הנשים - נוצר הרושם המוטעה כי בכל פעם שיש דלקת בנרתיק מדובר בפטרייה (קנדידה), והרבה פעמים רופאים רושמים לנשים תכשירים אנטי־פטרייתיים לטיפול בדלקת הנרתיק, לפעמים אפילו בלי לבדוק. זוהי גישה שגויה.

דלקת בנרתיק אינה מילה נרדפת לקנדידה, וכאמור, במקרים רבים מדובר בדלקת שנובעת מסיבה אחרת. לכן בכל מקרה של ספק מומלץ לקחת תרבית לבדיקה. מומלץ לתת טיפול אנטי־פטרייתי רק אם שוללים סיבה אחרת לדלקת או אם מוכיחים שאכן מדובר בפטרת.

עם זאת, ניתן לתת טיפול אנטי־פטרייתי גם אם רק מעריכים בסבירות גבוהה שמדובר בפטרייה - בלי שתהיה לכך הוכחה מוצקה - בתנאי שזוכרים כי ייתכן שישנה סיבה אחרת לדלקת. מובן שבמקרה כזה הטיפול האנטי־פטרייתי יהיה חסר תועלת, ומומלץ לאישה לשוב לרופא המטפל שלה להמשך בירור.  

ישנה סיבה נוספת למספרם הרב של האבחונים השגויים: העובדה שישנן תרופות לטיפול בפטריות שאותן ניתן לרכוש ללא מרשם רופא (כמו אגיסטן). פעמים רבות האישה חשה דלקת בנרתיק ו"מאבחנת" שמדובר בפטרייה וקונה תכשיר אנטי־פטרייתי ללא מרשם.

בחלק מהמקרים אכן מדובר בפטרת, והטיפול הוא נכון, אך במקרים אחרים הסיבה לדלקת שונה, והטיפול צריך להיות אחר. לכן במקרים שבהם יש ספק באבחנה מומלץ לקחת תרבית מהנרתיק כדי לוודא האם מדובר בפטרת או בסיבה אחרת לדלקת.

לסיכום, כדי לקבוע שמדובר בפטרייה של הנרתיק צריכים להתקיים שני תנאים:

1. דלקת של הנרתיק ו/או של הפות (כדי להימנע מטיפול מיותר בקנדידה בנרתיק שאינה גורמת לדלקת).

2. נוכחות של זני קנדידה בתרבית או במשטח מיקרוסקופי (כדי להימנע ממצב שבו נותנים טיפול אנטי־פטרייתי מיותר לדלקת שהגורם לה אינו קנדידה).

ממה נגרמת פטרייה בנרתיק?

פטרייה בנרתיק נגרמת כאמור מזנים שונים של קנדידה. קנדידה היא סוג של פטריית שמר שנפוצה במערכת העיכול שלנו. יש כמה זנים של קנדידה; הנפוץ שבהם הוא קנדידה אלביקנס (candida albicans).

הקנדידה עוברת לעיתים ממערכת העיכול (כלומר מפי הטבעת) ומגיעה לנרתיק - שם היא יכולה להיות שקטה ולא לגרום לשום תלונות (ואז, כאמור, אין צורך לטפל בה), אך לעיתים היא עלולה לגרום לדלקת.

קנדידה אלביקנס היא לא רק סוג הפטרייה הנפוץ ביותר בנרתיק, אלא היא גם גורמת לדלקת הפטרייתית החמורה ביותר. זנים אחרים של קנדידה, כמו קנדידה גלברטה, לרוב אינם גורמים לדלקת, ואם הם בכל זאת גורמים לדלקת, היא לרוב קלה יותר.

מהם התסמינים של פטרייה בנרתיק?

• גרד הוא הסימפטום המובהק והנפוץ ביותר.

• תחושות של שריפה, של צריבה ושל גירוי.

• תחושה של צריבה חיצונית בעת מתן שתן.

• כאבים בעת שמקיימים יחסי מין.

• הסימפטומים האלה לרוב מופיעים בשבוע שלפני הווסת ונעלמים בזמן הווסת.

• בזני קנדידה שהם לא אלביקנס (כמו גלברטה) הסימפטומים לרוב קלים יותר.

מהם גורמי הסיכון לפטרייה בנרתיק?

קיימים כמה גורמי סיכון המאיצים התפתחות של פטרייה בנרתיק. אלה הם המרכזיים שבהם:

• סוכרת, ובמיוחד סוכרת לא מאוזנת.

• שימוש באנטיביוטיקה.

• רמות גבוהות של אסטרוגן בנרתיק. רמות כאלה מאפיינות מצבים כמו הריון, שימוש בגלולות, שימוש בתרופה טמוקסיפן (הניתנת לעיתים במסגרת הטיפול בסרטן השד).

• מצבים של דיכוי חיסוני שעלולים להיגרם ממחלות מסוימות (כמו איידס) ומתרופות (כמו סטרואידים ותרופות שניתנות כדי למנוע דחייה של איברים מושתלים).

גורמים שנטען כי הם מגדילים את הסיכון לפטרייה בנרתיק, אך אין לכך הוכחות מוצקות: ספוגיות נרתיקיות למניעת הריון, דיאפרגמה, התקנים תוך־רחמיים, שטיפות נרתיקיות, תחתוניות/פדים, בגדים הדוקים/בגדים סינתטיים. 

קיימת עלייה בשכיחות של פטרייה בנרתיק עם התחלת הקיום של יחסי מין, אך, כאמור, פטרייה אינה מוגדרת מחלת מין, ולא נמצא קשר בין אורח החיים המיני (התדירות שבה מקיימים יחסי מין ומספר הפרטנרים המיניים) לבין אירועים של פטרייה בנרתיק.

כיצד מאבחנים פטרייה בנרתיק?

האבחון אינו תמיד קל כיוון שהסימפטומים יכולים להיגרם מסיבה אחרת שאינה קנדידה.

בבדיקה ניתן לראות אודם ובצקת בפות ובנרתיק ולעיתים גם סדקים בעור הפות. תיתכן גם הפרשה לבנה, סמיכה ודביקה (שנראית כמו גבינת קוטג'), אך קורה שאין שום הפרשה או שהיא קלה ביותר.

לרוב לא מתלווה לפטרייה ריח חריג מהנרתיק או מהפרשות הנרתיק.

במרפאת עריה עושים בדרך כלל בדיקה של חומציות הנרתיק (pH), אך הממצא השכיח במקרה של פטרייה בנרתיק הוא חומציות רגילה של הנרתיק (סביב 4.5). כמו כן עושים מבחן אמינים (שבו מטפטפים טיפת KOH על מטוש המכיל דגימה מההפרשה כדי לאבחן דלקת חיידקית של הנרתיק). במקרה של פטרת הנרתיק התוצאה תהיה לרוב שלילית (שכן לא חיידקים גורמים לדלקת).

במשטח מיקרוסקופי ניתן לרוב להבחין בקורים או בשמרים של הקנדידה.

ניתן גם לקחת תרבית מהנרתיק כדי להגיע לאבחנה ברורה.

בכל מקרה, כדי לאבחן בוודאות פטרייה בנרתיק יש צורך באחד מהשניים: תרבית חיובית לקנדידה או מראה ודאי של קורים או של שמרים במשטח מיקרוסקופי.

לא תמיד יש להגיע לאבחון ודאי. כאשר מדובר באירוע בודד שמתאפיין בתסמינים ובתיאור שמאוד מכוונים לאבחנה של פטרייה בנרתיק, ניתן להסתפק באבחנה המשוערת הזאת ולטפל בה בהתאם למקובל (ראו בהמשך). זוהי דרך פעולה שנהוגה גם בזיהומים אחרים כמו דלקת גרון ודלקת בדרכי השתן.

אולם כאשר יש ספק באבחנה או כאשר מדובר במקרים חוזרים ונשנים, ובוודאי כשאין תגובה לטיפול, יש לקחת תרבית כדי לאמת או לשלול את האבחנה.

כאשר מדובר בדלקות חוזרות ללא אבחנה ברורה או כשאין תגובה לטיפול או כשמדובר באירועי פטרת חוזרים ללא טיפול יעיל, מומלץ לפנות למרפאת עריה כדי להגיע לאבחון ודאי ולברר האם יש סיבה אחרת לתסמינים. אבחון מדויק מאפשר לטפל בתסמינים ביעילות.

האם פטרייה בנרתיק מידבקת?

לרוב היא אינה מידבקת. כפי שצוין קודם לכן, הקנדידה מגיעה בדרך כלל ממערכת העיכול של האישה עצמה, ונדיר שהיא מועברת ביחסי מין. לכן קנדידה אינה מוגדרת מחלה מין. 

גברים שנדבקים בקנדידה לרוב אינם מפתחים שום סימפטום. לכן גבר שמקיים יחסי מין עם אישה שיש לה קנדידה בנרתיק אינו זקוק לשום בדיקה או טיפול אם אין לו תסמינים.

גם אם גבר נדבק בקנדידה, ובת זוגו סובלת אף היא מקנדידה, הרי רוב הסיכויים הם שהיא נדבקה ממערכת העיכול שלה ולא ממנו, ולכן לא נהוג לטפל בגברים שנדבקו בקנדידה, ושאין להם סימפטומים כלשהם.

ישנה מחלוקת בין רופאים אם לטפל בבני זוג של נשים שסובלות שוב ושוב מדלקות בגלל קנדידה, אבל אפילו במקרים האלה הנטייה היא שלא לטפל בבני הזוג אלא רק בנשים. הסיבה: לא הוכח שהטיפול בבני הזוג יעיל.  

גם אישה המקיימת יחסי מין עם אישה אחרת שידוע שיש לה קנדידה אינה זקוקה לשום טיפול אם היא אינה מפתחת תסמינים.

כיצד מטפלים בפטרייה בנרתיק?

כאמור, כאשר מדובר בזיהום שאינו סימפטומטי, אין צורך לטפל בו.

אם מדובר בתסמינים קלים באישה ללא גורמי סיכון, מקובל לרוב לתת טיפול חד־פעמי בטבלייה אחת של פלוקונזול 150 מיליגרם (השמות המסחריים של התרופה: פלוקנול ופלוקונזול) או בטבליות וגינליות קלוטרימזול (השמות המסחריים: אגיסטן, קנסטן). יש שתי אפשרויות טיפול בטבליות וגינליותטיפול חד־פעמי שבמסגרתו נותנים טבלייה אחת של 500 מיליגרם לפני השינה או טיפול במשך 3 לילות רצופים - בכל פעם בטבלייה אחת של 200 מיליגרם.

לטיפול בגירוי החיצוני בעור הפות מקובל בדרך כלל לשלב הן עם הפלוקונזול והן עם הקלוטרימזול גם משחה חיצונית - עם סטרואידים או בלעדיהם כמו קרם אגיסטן או קרם הידרואגיסטן או קרם דקטקורט

אם מדובר בזיהום חמור יותר אפשר לתת טיפול כמו זה שפורט למעלה, אך ממושך יותר: 3 טבליות פלוקונזול (אחת ביום בהפרשים של 3 ימים בין טבלייה לטבלייה, למשל בימים א, ד ושבת) או טיפול מקומי בטבליות וגינליות (קלוטרימזול) במשך 6 ימים רצופים (של 200 מיליגרם או שילוב של 500 מיליגרם ושל 200 מיליגרם - בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל).

האם פטרייה בנרתיק בהריון או בלידה מסוכנת להריון או לעובר?

הפטרייה אינה מסכנת את ההריון או את העובר.

אם הזיהום בהריון או בסמוך ללידה הוא אסימפטומטי, אין צורך לטפל בו.

אם מדובר בזיהום סימפטומטי, מותר לטפל בו במהלך ההריון, אך מקובל לעשות זאת באמצעות תכשירים מקומיים ולא באמצעות טבליות שנחשבות ללא מספיק בטוחות בהריון.

כיוון שהפטרייה בהריון לרוב עמידה יותר לטיפול, מקובל לתת בהריון טיפול ממושך יותר: מתן טבליות לנרתיק במשך 6 ימים. במהלך ההריון ניתן לטפל בפטרת גם באמצעות משחות המכילות סטרואידים.

כיצד מטפלים במקרים חוזרים ונשנים של פטרייה בנרתיק?

ההגדרה של פטרת חוזרת היא ארבעה אירועים ויותר של פטרייה בנרתיק בשנה.

כשמדובר באירוע הרביעי (ויותר) של פטרת בשנה מומלץ לטפל בו כפי שהוסבר לעיל, אך לאחר מכן ממשיכים בטיפול מניעה במשך חצי שנה: מתן פלוקונזול 150 מיליגרם פעם בשבוע או מתן טיפול מקומי בטבליות וגינליות פעמיים בשבוע.

כשמדובר בנשים בריאות אין שום סיכון בנטילת פלוקונזול אחת לשבוע. המינון הזה אינו מסכן את הכבד, ואין צורך לבדוק במהלך הטיפול את תפקודי הכבד. 

כיצד מטפלים בזנים אחרים של קנדידה (למשל קנדידה גלברטה)?

קנדידה גלברטה לרוב אינה גורמת לסימפטומים ואינה מחייבת טיפול כלשהו. אם בכל זאת יש לה סימפטומים, מטפלים בה באמצעות נרות של חומצה בורית (תכשיר שנקרא בוריקס). את הנרות יש להחדיר לנרתיק פעם ביום במשך 14 יום.

כיצד ניתן להימנע מפטרייה בנרתיק?

נשים הסובלות מסוכרת צריכות לאזן את ערכי הסוכר.

נשים שיודעות כי הן מפתחות פטרייה בנרתיק לאחר נטילת אנטיביוטיקה יכולות לקחת טיפול מונע: טבליות פלוקונזול או טבליות וגינליות קלוטרימזול בתחילת הטיפול האנטיביוטי ובסופו.

כמו כן מומלץ להימנע מלבישת תחתוניות ולהשתמש בתחתוני כותנה בלבד - אף שאין אישור מחקרי לכך שאכן מדובר בצעד שמונע פטרייה.

האם יש טיפולים טבעיים לפטרייה בנרתיק?

דיאטה דלת פחמימות: לא הוכח שהדיאטה הזאת יעילה לטיפול בפטרייה בנרתיק או למניעתה. אם אישה מסוימת חשה ששינוי תזונתי מונע אצלה אירועי פטרת, היא כמובן יכולה לאמץ אותו, אך לא ניתן להשליך ממקרה פרטי על האוכלוסייה כולה. לעת עתה לא ידוע על דיאטה כלשהי שמפחיתה את הסיכון לפטרת בקרב כל אוכלוסיית הנשים.

פרוביוטיקה: כיוון שברוב המקרים של פטרייה בנרתיק אין שום פגיעה בהרכב הפלורה החיידקית התקינה של הנרתיק, אין שום היגיון במתן פרוביוטיקה כדי לטפל בה או כדי למנוע אותה. ואכן ממחקרים עולה שמתן פרוביוטיקה אינו מונע פטרייה בנרתיק ואינו מטפל בה. 

הגיוני לתת פרוביוטיקה בעת זיהום חיידקי של הנרתיק (bacterial vaginosis) שכן במקרה כזה אכן נפגעת הפלורה הרגילה של הנרתיק, אבל ממחקרים עולה שגם במקרים כאלה מתן פרוביוטיקה אינו מועיל.

טיפולים טבעיים נוספים שלא הוכחה יעילותם: החדרה לנרתיק של חומרים טבעיים שונים כמו יוגורט, חומץ תפוחים, שמן עץ התה. הטיפולים האלה - כך התברר - לא רק שאינם מועילים, אלא אף עלולים לעיתים להזיק לרירית הנרתיק. גם בשטיפות וגינליות אין תועלת. ההפך הוא הנכון: הן גורמות רק לנזקים - הן לפלורה הנרתיקית והן לרירית הנרתיקית.

ד"ר פינחס אהרוני עומד בראש מרפאת העריה במרכז לבריאות האישה של כללית בלב תל־אביב

המרפאה, שנמצאת ברחוב נירים 3 בתל־אביב, מטפלת בבעיות הקשורות לפות ולנרתיק כמו הפרשות, גרד, צריבות, מחלות עור של אזור הפות, כאבים (ביחסי מין ובכלל) ונגעים שונים באזור הפות.

שימי לב: מרפאת העריה פעילה רק בימי רביעי בשעות 12:00-8:00. תורים ניתן לקבוע רק דרך משרד המרפאה בטלפון 03-7503140.

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש