חיפוש

dsdsdsd
בחורה מודאגת יושבת ליד רופא

דלקת בדרכי השתן: כל מה שצריך לדעת

מהם הגורמים לדלקת בדרכי השתן? מהם הסימנים לדלקת? איך אפשר לטפל בה? מהו משך הטיפול? מדוע היא תמיד חוזרת? ואיך אפשר למנוע אותה?

בקיצור

01

הדלקת יכולה להופיע בשני המינים בכל הגילים, אך נפוצה יותר בנשים.

02

בין התסמינים הבולטים: כאב, עקצוץ או צריבה בעת מתן שתן.

03

טיפ (יש עוד למטה): הקפידו על שתייה מרובה, לפחות שמונה כוסות ביום.

דלקת בדרכי השתן (באנגלית: Urinary Tract Infection, או בקיצור: UTI) נגרמת בדרך כלל מזיהום שמחולליו הם חיידקים. היא יכולה להופיע הן אצל נשים והן אצל גברים בכל הגילים, אך נפוצה יותר בנשים.

הדלקת יכולה להיות בחלקים שונים של מערכת השתן, אך לרוב היא בשלפוחית השתן. הדלקת עלולה לגרום לאי־נוחות גדולה, ואם אינה מטופלת, היא עלולה לגרום גם לנזקים בריאותיים.

הכליות מסננות את הדם ומפרישות חומרי פסולת באמצעות השתן.

השופכנים הם הצינורות שמובילים שתן מהכליות אל שלפוחית השתן.

שלפוחית השתן היא איבר דמוי כיס המשמש לאחסון השתן.

השופכה היא הצינור המוביל שתן משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף.

מערכת השתן

שתן במצבו הרגיל אינו מכיל חיידקים. החיידק הנפוץ ביותר שגורם לדלקת בדרכי השתן הוא אי־קולי (E. Coli). החיידקים האלה מצויים באופן טבעי במעי הגס ובפי הטבעת, ולמעשה הם חיוניים לתפקודה התקין של מערכת העיכול שלנו. אולם כאשר החיידקים האלה מגיעים מפי הטבעת אל השופכה, הם עלולים לחדור למערכת השתן ולגרום לזיהום ולדלקת.

מבחינים בשלושה סוגים של זיהומים בדרכי השתן:

• ציסטיטיס (Cystitis): דלקת של שלפוחית השתן. זהו הסוג השכיח ביותר של דלקת בדרכי השתן.

• אורתריטיס (Urethritis): דלקת של השופכה.

• פיאלונפריטיס (Pyelonephritis): דלקת בכליה.

התסמינים הנפוצים ביותר של דלקת בדרכי השתן הם:

• כאב, עקצוץ או צריבה בעת מתן שתן.

• תכיפות במתן שתן (הצורך לתת שתן לעיתים קרובות).

נוסף על כך יכולים להופיע גם התסמינים הבאים:

• אי־יכולת להטיל שתן גם כשחשים צורך עז להשתין. לחלופין מצליחים להטיל כמות קטנה של שתן בכל פעם.

• תחושה שהשלפוחית אינה מתרוקנת לגמרי.

• שתן עכור.

דם בשתן.

• שתן בעל ריח רע.

כאשר מופיעים גם חום, כאבי מותניים וצמרמורות, יש לחשוד שהדלקת הגיעה לכליות.

יש לציין כי קשישים שחולים בדלקת של דרכי השתן אינם סובלים בדרך כלל מתסמיני המחלה, ולכן קשה יותר לאבחן אותה אצלם. 

לילדים שסובלים מדלקת בדרכי השתן עלולים להיות תסמינים נוספים כמו חום, חוסר תיאבון והתקפי הקאות.

ישנם מספר גורמים שמגדילים את הסיכון לדלקת בדרכי השתן, ובהם:  

• מין. אצל נשים השופכה קצרה הרבה יותר מאצל גברים (2 עד 3 סנטימטרים), ולכן אצלן הדרך של החיידקים מפי הטבעת אל שלפוחית השתן היא קצרה יחסית.

• מנופאוזה (הפסקת הווסת). לאחר שנפסקת הווסת אצל האישה, הופכת רירית הנרתיק להיות דקה - מה שמאפשר חדירה של חיידקים דרך חתכים בלתי נראים בעור.

• היריון.

• אי־שתייה מספקת עלולה להביא להתייבשות ולהפחתה בכמות השתן. כתוצאה מכך חיידקים שפולשים למערכת השתן אינם נשטפים החוצה עם זרם השתן ועלולים לגרום לזיהום.

• קיום יחסי מין בתדירות גבוהה או שימוש בקוטלי זרע. בזמן החדירה עלולה רירית הנרתיק להיפצע, ודרך החתכים של העור (שלא בהכרח רואים או מרגישים אותם) עלולים לחדור חיידקים.

• מחלות כמו סוכרת עלולות לגרום לפעמים לזיהום בשלפוחית.

ערמונית מוגדלת אצל גברים גורמת להפרעה בניקוז החופשי של השתן. שתן (כמו כל נוזל אחר בגוף) שאינו מתנקז נוטה להזדהם בקלות.

8. מומים מולדים בדרכי השתן הם הסיבה השכיחה לדלקות בדרכי השתן בתינוקות ובפעוטות.

תור לכירורג שד בלחיצת כפתור - ובלי הפניה!

1. היכנסי לכללית און־ליין.

2. בחרי בזימון תורים ל"רופאים יועצים".

3. בשדה תחום ייעוץ בחרי "כירורג שד".

4. בחרי את היישוב שבו תרצי להיבדק. ניתן גם לחפש את הרופאה או הרופה שאצלם תרצי להיבדק.

5. לחצי "חיפוש" וקבעי תור.

היא שכיחה מאוד!

עד הגיען לגיל 24 שנים קרוב ל־30% מהנשים סובלות לפחות פעם אחת מדלקת בדרכי השתן; יותר מ־50% מהנשים סובלות מדלקת בדרכי השתן לפחות פעם אחת בחייהן. 

הדלקת הזאת מופיעה אצל נשים בעיקר בינקות ובילדות (עד גיל 4 שנים) ולאחר מכן כאשר הן מתחילות לקיים יחסי מין ולאחר הפסקת המחזור, שבעקבותיו נגרמים שינויים במרקם הרירית בנרתיק.

בשנות הילדות (אצל תינוקות ופעוטות) סובלים הבנים מעט יותר מהבנות מזיהומים בדרכי השתן. אך בגיל מבוגר יותר מתהפכות היוצרות, ושכיחות הזיהומים גבוהה הרבה יותר בנשים מאשר בגברים. 

בגיל מבוגר סובלים גברים מזיהומים בדרכי השתן בעיקר בעקבות אצירת שתן כרונית הנגרמת בדרך כלל מהגדלה שפירה של הערמונית (BPH).

השכיחות של דלקות בדרכי השתן בילדים ובילדות היא בדרך כלל נמוכה יחסית (1% עד 2%), ואם הן מופיעות, יש צורך בבירור לשלילת הפרעה בדרכי השתן. ההפרעה השכיחה ביותר היא ריפלוקס. במצבים החמורים שלו הוא גורם לפגיעה משמעותית בכליות, עד כדי התפתחות של אי־ספיקת כליות.

באופן כללי דלקת בדרכי השתן אינה נחשבת למידבקת, וניתן להסתפק בכללי ההיגיינה הרגילים.

השמועה שניתן להידבק בשירותים ציבוריים היא כנראה לא נכונה. הסיכון להידבק בדלקת בדרכי השתן בשירותים ציבוריים הוא נמוך מאוד. לעומת זאת, יחסי מין יכולים לגרום להעברה של חיידקים שעלולים לגרום לדלקת בדרכי השתן ולמחלות מין נוספות.

מתי לפנות לרופא/ה?

זיהום בדרכי השתן מצריך טיפול אנטיביוטי, ולכן אם מופיעים תסמינים המרמזים על זיהום, יש צורך לפנות לרופא או לרופאה.

חוץ מאשר נשים צעירות בגיל הפריון - בכל חשד לזיהום בדרכי השתן יש לשלוח תרבית שתן לפני שמתחילים בטיפול אנטיביוטי.

הנשים הצעירות פטורות מכך שכן לדלקות שלהן גורמים בדרך כלל חיידקים שאינם עמידים לאנטיביוטיקה. נשים צעירות שסובלות מזיהומים חוזרים ונשנים בדרכי השתן אף מתבקשות לעיתים לשמור אצלן בבית תרופות אנטיביוטיות ולהשתמש בהן על דעת עצמן ברגע שבו הן חשות בתסמיני הדלקת.

תור לאורולוגים קובעים באינטרנט​

1. היכנסו לאזור זימון תורים בכללית און־ליין.

2. בחרו ב"רופאים יועצים".

3. בשדה "תחום ייעוץ" בחרו "אורולוגיה".

4. בחרו את שם היישוב שבו תרצו לקבוע תור. ניתן גם לחפש את שם הרופא או הרופאה אליהם תרצו לפנות.

5. לחצו על "חיפוש".

6. מתחת לשם הרופא או הרופאה שבחרתם לחצו על "לכל התורים".

7. קבעו את המועד שנוח לכם.

שימו לב: חובה שתהיה לכם הפניה בתוקף כדי שתוכלו לקבוע תור באתר.

האבחנה נעשית בדרך כלל בהתאם לסימפטומים ובהתאם לממצאים בשתן.

בבדיקה של השתן המזוהם (בדיקת שתן כללית) יימצאו בדרך כלל רמות גבוהות של כדוריות דם לבנות ושל חיידקים. באמצעות תרבית שתן ניתן לזהות את כמות החיידקים המעורבים ואת סוגיהם. הדבר חשוב כדי להחליט על סוג הטיפול המתאים.

תרבית שתן רגישה מאוד לטיפול אנטיביוטי, ולכן אם לוקחים אפילו מנת אנטיביוטיקה אחת, יורדת מאוד הסבירות שניתן יהיה לזהות את סוג החיידק שגרם לזיהום. לכן יש לשלוח תרבית שתן לפני שמתחילים בטיפול האנטיביוטי.

אנשים הסובלים מדלקות חוזרות בדרכי השתן, בעיקר ילדים, חייבים לעבור בירור, כולל צילומי רנטגן מיוחדים ובדיקות של השלפוחית כדי לאתר מום מבני שמחייב טיפול, וזאת כדי למנוע נזק בלתי הפיך לכליות.

בזיהומים בדרכי השתן מטפלים באנטיביוטיקה המתאימה לסוג החיידק שגורם לזיהום. ברוב המקרים אפשר להסתפק בכדורים. במקרים חמורים, כשהזיהום מתפשט לכליות, יש צורך במתן התרופה בעירוי תוך־ורידי - מה שמחייב אשפוז בבית חולים.

נוסף על הטיפול האנטיביוטי כדאי להגדיל את כמות השתייה.

כמו כן ניתן להשתמש בתרופות נגד כאבים ולהפחתת חום - אם יש צורך בכך.

לעיתים משלבים בטיפול גם תרופה שמקילה על הצריבה ועל האי־נוחות. לרוב מדובר בתרופה סדורל שגורמת להופעת צבע אדום בשתן. לא להיבהל.

במרבית המקרים תסמיני הדלקת חולפים בתוך 72 שעות מהתחלת הטיפול האנטיביוטי.

ההבדל בטיפול בין גברים לנשים
בגלל ההבדלים במבנה האנטומי יש גם הבדלים בטיפול שמקבלים נשים וגברים.

אצל גברים עלול שתן נגוע בחיידקים להצטבר בשלפוחית, ולכן נדרש לעיתים טיפול ממושך יותר: 7 עד 10 ימים לעומת 3 עד 5 ימי טיפול לנשים, במקרים מסוימים אף יכולות נשים להסתפק בטיפול אנטיביוטי חד־פעמי. טיפול בזיהום חמור יותר עלול להימשך כשלושה שבועות.

בדיקת שתן דיגיטלית - בנוחות של הבית!

כבר לא חייבים להגיע למרפאה בשביל בדיקת שתןאישה מניחה אצבע על מסך סמארטפון שמונח ליד כוס מלאה בשתן

דלקת בדרכי שתן שאינה מטופלת עלולה להסתבך לדלקת בכליות. דלקות חוזרות בכליות עלולות לגרום להצטלקויות בכליות ולפגוע בתפקוד הכלייתי (עד כדי אי־ספיקת כליות).

דלקת לא מטופלת בנשים הרות מעלה את הסיכון ללידת יילודים במשקל נמוך וללידה מוקדמת.

דלקת חוזרת של שלפוחית השתן (ציסטיטיס) עלולה להיות סימן לבעיה יותר רצינית כמו סרטן שלפוחית השתן, הפרעה במבנה האנטומי או ליקוי במערכת החיסון.

אין ספק שהדרך הטובה ביותר לטפל בדלקת בדרכי השתן היא למנוע אותה מלכתחילה. למרבה הצער, כנראה אי־אפשר למנוע לחלוטין דלקות בדרכי השתן, אך ניתן לעשות כמה פעולות שמקטינות את הסיכון לסבול מדלקת בדרכי השתן.

אלה הן הפעולות שניתן לעשות באופן עצמאי:

• יש להקפיד על שתייה מרובה, לפחות שמונה כוסות ביום. הנוזלים הרבים ששותים שוטפים את כל מערכת השתן ומוציאים חיידקים החוצה.

• יש להימנע מהתאפקות כאשר יש דחף להטיל שתן.

• נשים שמשתמשות בדיאפרגמה חשופות יותר לדלקת בדרכי השתן. גם חומרים קוטלי זרע עלולים להגביר את סכנת ההידבקות: הם הורגים את החיידקים הידידותיים בנרתיק שמונעים מחיידקי האי־קולי להתרבות.

• טיפ סבתא שעובד לא רע הוא לתת שתן לפני שמקיימים יחסי מין ולאחר שמקיימים יחסי מין. הנוהל הזה שוטף את החיידקים החוצה.

• מומלץ לצרוך חמוציות. בתי המרקחת ורשתות הפארם מלאים במוצרים מבוססי חמוציות למניעת דלקות בדרכי השתן. חמוציות מכילות חומר שנקרא Polyphenol type A המקשה על ההיצמדות של חיידקי האי־קולי לרירית של שלפוחית השתן. 

ממאמר סקירה שפורסם ב־2017 ושכלל מידע על כמעט 5,000 נחקרים עולה כי מי שנטלו מוצרי חמוציות היו בסיכון מופחת ללקות בדלקת בדרכי השתן. עם זאת, יש לצרוך חמוציות באופן קבוע ובכמות גבוהה כדי להגיע לכמות מספקת של החומר הפעיל.

הבעיה: על מוצרי החמוציות הנמכרים בבתי המרקחת לא תמיד מצוינת כמות החומר הפעיל. בכל מקרה, אם מהניסיון האישי עולה שהמוצרים האלה מסייעים, אין סיבה שלא להמשיך להשתמש בהם.

• פרוביוטיקה יכולה לעזור לפרק מרכיבי מזון בצורה טובה, אם כי מהמחקרים האחרונים עולה שהיא אינה מפחיתה את הסיכון ללקות בדלקות בדרכי השתן, ולכן לא ניתן להמליץ עליה למטרה הזאת.

• רשתות הפארם ובתי הטבע מציעים תכשירים טבעיים שונים שאמורים לעזור לנו למנוע דלקות בדרכי השתן ולטפל בהן. המוצרים האלה - ברובם - לא נבדקו במחקרים. אחד מהתכשירים האלה הוא D-Mannose.

זהו סוג של סוכר (לא לדאוג, הוא אינו משפיע על איזון הסוכרת) שמפריע להיקשרות של חיידקים לדופן של דרכי השתן וכך אמור למנוע את התפתחות הדלקת. נשמע הגיוני, אבל המחקרים בנוגע ליעילות שלו עדיין אינם נותנים תשובה חד־משמעית, ולכן לא ניתן להמליץ עליו באופן גורף. עם זאת, אם מנסים את המוצר והוא עוזר - אז רק הרווחנו.

נוסף על כך ישנם עוד כמה טיפולים רפואיים שעשויים להקטין את הסיכון לדלקות בדרכי השתן:

• לנשים אחרי הפסקת הווסת אפשר לתת באופן קבוע תכשירים מקומיים המכילים אסטרוגן. האסטרוגן מחזיר לרירית הנרתיק את ההגנה הטבעית שלה. התכשירים האלה אינם מעלים את רמת האסטרוגן בדם בצורה משמעותית ולכן נטולי תופעות הלוואי של טיפול הורמונלי חלופי.

• לנשים שאצלן מופיעה הדלקת בשכיחות גבוהה לאחר קיום יחסי מין ניתן לשקול מתן טיפול אנטיביוטי מונע לאחר כל פעם שבה קיימו יחסי מין.

• במקרים מסוימים יכול הרופא להמליץ על טיפול קבוע בתרופה כמו היפרקס המפחיתה את שכיחות הדלקות. התרופה נלקחת בדרך כלל בתוספת של ויטמין C ומקשה על החיידקים להתרבות בדרכי השתן.

• לעיתים ניתן לשקול טיפול אנטיביוטי מונע לתקופת זמן מוגבלת.

אולי זה הפיתרון בשבילך ​

מגוון טיפולים לנשים בכללית רפואה משלימה. רוצה לדעת עוד? היכנסי

shutterstock_1036253818.jpg

אני בהיריון, והגינקולוג שלח אותי לעשות תרבית שתן. מדוע?

לעיתים השתן שלנו מכיל חיידקים אף שאין לנו כל תסמין של דלקת בדרכי השתן: אין חום, אין תחושה של צריבה בעת מתן שתן, אך למרות זאת בתרבית השתן מתפתחים חיידקים. במצב כזה לרוב אין צורך לטפל באמצעות אנטיביוטיקה. להפך, אנחנו יודעים שטיפול אנטיביוטי עלול במקרה כזה לגרום בהמשך להתפתחות של דלקות בדרכי השתן בגלל חיידקים עמידים יותר.

אולם בהיריון המצב שונה. עקב השינויים הפיזיולוגיים בגוף האישה בזמן ההיריון קיים סיכון גבוה יותר להתפתחות של דלקת בדרכי השתן וגם של דלקת שתן חמורה המזהמת את הכליות (פיאלונפריטיס).

נוסף על כך, קיים קשר בין הנוכחות של חיידקים בשתן לבין סיבוכי היריון. לכן כל אישה בהיריון נשלחת לעשות תרבית שתן, ואם מתפתח חיידק בתרבית השתן, היא צריכה לקבל טיפול אנטיביוטי.

ד"ר איתי שטרנברג הוא סגן מנהל המחלקה האורולוגית ומנהל היחידה לאורולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית

ד"ר עמרי שברצטוך גילדור הוא רופא במחלה האורולוגית במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש