בריאות המשפחה
פורסם בראשונה: 17.05.2010
עדכון אחרון: 20.09.2018

אנטיביוטיקה: מתי כדאי לקחת ומתי לא

לקריאה נוחה
היא יעילה רק נגד מחלות שנגרמות מחיידקים - וברוב המקרים האחרים רק מזיקה. באילו מצבים רפואיים שכיחים מומלץ ליטול אנטיביוטיקה ומתי עדיף לתת לגוף להחלים בלעדיה? ואם כבר נזקקים לה - מדוע יש להקפיד על משך הטיפול שקבע הרופא? טיפים לשימוש בריא
אנטיביוטיקה:

בקיצור

1.

אנטיביוטיקה לא יכולה לרפא את כל המחלות, ואין טעם לנסות לטפל בעזרתה במחלות נגיפיות כמו הצטננות או שפעת.

2.

אסור לקחת אנטיביוטיקה ללא אישור רופא, ואסור לדרוש טיפול אנטיביוטי בכל מצב, כי בהרבה מקרים זה מיותר ומזיק.

3.

במקרים שבהם יש זיהום חיידקי מוכח, טיפול חלקי או לא מספק עלול לגרום לחזרת המחלה או להתפתחות חיידק עמיד.

אנטיביוטיקה היא קבוצה של תרופות המיועדות לטיפול בזיהומים חיידקיים, והשימוש בה החל כבר בשנות ה־40 של המאה הקודמת. במקרים רבים התרופות האלה הצילו חיים, אבל כיום ברור שאם לא נעשה בהן שימוש נכון, הן עלולות לגרום ליותר נזק מתועלת.

האם אנטיביוטיקה תמיד עובדת?

לא! אנטיביוטיקה פועלת נגד זיהומים הנגרמים מחיידקים, אבל אינה יעילה נגד זיהומים הנגרמים מנגיפים (וירוסים). הנגיפים הם אלה שגורמים להצטננות, לשפעת ולרוב מקרי השיעול וכאבי הגרון.

גם נגיפים וגם חיידקים הם מיקרואורגניזמים זעירים מאוד. הם נמצאים בכל מקום על פני כדור הארץ ועלולים לעבור מאדם לאדם ולגרום למחלות שונות. לנגיפים יש מבנה שונה מזה של החיידקים, מה שגורם לכך שהם אינם מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה.  

​כשהתרופות כבר לא מצליחות לחסל חיידקים

התחזית המפחידה: 10 מיליון אנשים ימותו בשנה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אתם יכולים למנוע את זה
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

איך יודעים באילו מקרים צריך אנטיביוטיקה? 

רק רופא מוסמך לתת טיפול אנטיביוטי. למרבה הצער, לא מעט מטופלים מבקשים־דורשים מהרופאים בכלל ומרופאי המשפחה בפרט לקבל אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים שכיחים בדרכי הנשימה. מכל המחקרים עולה שאין צורך בכך כשמדובר במחלות נגיפיות, שהן הנפוצות ביותר. 

לפני שאתם לוחצים על הרופא לקבל אנטיביוטיקה, זכרו: הגישה של "אם לא יועיל - לא יזיק" היא שגויה. כל טיפול מיותר - מזיק! לפניכם כמה מצבים רפואיים שכיחים והטיפול הנדרש להם:

1. הצטננות. להצטננות גורמים נגיפים, ואנטיביוטיקה אינה יעילה נגדם. עדיף לאפשר למחלות לחלוף מאליהן ללא כל טיפול. יש לזכור שלפעמים זה יכול לקחת אפילו שבועיים ויותר.

2. ברונכיטיס חריפה. ברוב המקרים, מחוללי הברונכיטיס החריפה הם נגיפים. הרופא הוא שיאבחן בדיוק באיזו מחלה מדובר, אבל יש לזכור: בברונכיטיס אין לרוב צורך בטיפול אנטיביוטי - גם אם יש חום.

3. כאב גרון. רוב כאבי הגרון והנזלות נגרמים מנגיפים ואינם מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה. זיהום חיידקי (סטרפטוקוקלי) המצריך טיפול אנטיביוטי מופיע בעיקר בילדים בגיל בית ספר. אצל מבוגרים הוא פחות שכיח, ואילו אצל פעוטות עד גיל 3 הוא כמעט שאינו קיים. במקרה של ספק יורה הרופא לקחת משטח גרון כדי להגיע לאבחנה מדויקת.

4. דלקת בדרכי השתן. נהוג לתת אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת בדרכי השתן אך ורק אם יש סימנים כמו צריבה בעת מתן שתן וכן אם קיים צורך לתת שתן באופן תכוף ודחוף ואם יש עדות להימצאות חיידקים בתרבית השתן. אם יש צמיחה של חיידקים בתרבית השתן, אך ללא הסימנים הנ"ל, אין בדרך כלל צורך בטיפול אנטיביוטי.

5. דלקת אוזניים. בתינוקות בני 6 חודשים ויותר ניתן לדחות את הטיפול האנטיביוטי בדלקת אוזניים ב־24 עד 48 שעות - בתנאי שהילד אינו סובל מדיכוי חיסוני, מצבו הכללי טוב, וחום גופו נמוך מ־39 מעלות. בילדים בני שנתיים ויותר ניתן לחכות 72 שעות. לרוב המחלה חולפת מאליה. גם את ההחלטה הזאת שלא לתת טיפול אנטיביוטי - כמו את ההחלטה להתחיל בטיפול אנטיביוטי - מקבל הרופא.

6. מחלות שלשול - ברובן הגדול - אינן מצריכות טיפול אנטיביוטי. בחולים מדוכאי חיסון ובחולים שסובלים מחום גבוה או משלשול דמי ישקול הרופא את הצורך לתת טיפול אנטיביוטי.

7. התקף אסתמה. אם התקף האסתמה אינו מלוּוה בדלקת ריאות - אין צורך בטיפול אנטיביוטי.

 
 

​במדריך התרופות שלנו כבר גלשתם?

יש בו את כל מה שאתם צריכיםמדריך התרופות של כללית

האם אפשר להפסיק את הטיפול באנטיביוטיקה כאשר מרגישים טוב?

ההחלטה על תחילת הטיפול - כמו גם על סיומו - היא רפואית. במקרים שבהם יש זיהום חיידקי מוכח, טיפול חלקי או לא מספק עלול לגרום לחזרת המחלה או להתפתחות של חיידק עמיד. לעומת זאת, אם החל טיפול בשל הערכה שמדובר בזיהום חיידקי, ובהמשך מקבלים נתונים המעידים שמדובר במחלה נגיפית, או שהמוקד החיידקי כבר חוסל - ניתן להפסיק את הטיפול לאחר התייעצות עם הרופא.

האם משך הזמן לטיפול באנטיביוטיקה זהה בכל המקרים?

לא. משך הטיפול תלוי במצב הרפואי. למשל, בדלקת בדרכי השתן מספיק טיפול של שלושה ימים (למעשה יש גם תרופה שנוטלים פעם אחת בלבד). בדלקת ריאות מקובל בדרך כלל לתת טיפול אנטיביוטי במשך 5 ימים. בזיהום בגרון מקובל לתת טיפול אנטיביוטי במשך 10 ימים.

האם השימוש באנטיביוטיקה כרוך בתופעות לוואי?

בהחלט. נוסף על יצירת עמידויות שעלולות לפגוע באפשרויות לתת טיפול בעתיד, עלולה אנטיביוטיקה לגרום גם לתופעות אלרגיות ולשלשול ממושך. לאנטיביוטיקה גם יש אינטראקציות עם תרופות אחרות. יש להתייעץ בנושא הזה עם הרופא המטפל או אם הרוקח.

מדי שנה מגיעים לחדרי המיון יותר ויותר אנשים כתוצאה מתופעות לוואי הקשורות לשימוש בתרופות. לפי דיווח של חוקרים מהמרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), כ־20% מהמקרים האלה נובעים משימוש בתרופות אנטיביוטיות. החוקרים מעריכים כי 143 אלף ביקורים במיון בשנה בארה"ב נובעים מתופעות לוואי של תרופות. 19.3% מהביקורים האלה נובעים משימוש באנטיביוטיקה, והסיבוך הנפוץ ביותר של אנטיביוטיקה (ב־78.7% מהמקרים) הוא אלרגיה.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

 תרופות ללא מרשם בהנחה - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל