בריאות המשפחה
פורסם בראשונה: 17.05.2010
עדכון אחרון: 29.03.2016

אנטיביוטיקה: מתי כדאי לקחת ומתי לא

לקריאה נוחה
היא יעילה רק נגד מחלות שנגרמות מחיידקים - וברוב המקרים האחרים רק מזיקה. באילו מצבים רפואיים שכיחים מומלץ ליטול אנטיביוטיקה ומתי עדיף לתת לגוף להחלים בלעדיה, ואם כבר זקוקים לה - למה חשוב לפעול לפי המלצת הרופא למשך הטיפול? טיפים לשימוש בריא
אנטיביוטיקה:

בקיצור

1.

אנטיביוטיקה לא יכולה לרפא את כל המחלות ואין טעם לנסות לטפל בעזרתה במחלות נגיפיות כמו הצטננות או שפעת.

2.

אסור לקחת אנטיביוטיקה ללא התייעצות עם הרופא ואין לדרוש טיפול אנטיביוטי בכל מצב, כי בהרבה מקרים זה מיותר ומזיק.

3.

במקרים שבהם יש זיהום חיידקי מוכח, טיפול חלקי או לא מספק עלול לגרום לחזרת המחלה או להתפתחות חיידק עמיד.

אנטיביוטיקה היא קבוצה של תרופות המיועדות לטיפול בזימומים חיידקיים, והשימוש בה החל כבר בשנות ה־40 של המאה הקודמת.  במקרים רבים התרופות האלו הצילו חיים, אבל כיום ברור שאם לא נעשה בהן שימוש נכון, הן עלולות לגרום ליותר נזק מתועלת.

האם אנטיביוטיקה תמיד עובדת?

לא! אנטיביוטיקה פועלת נגד זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים, אבל לא יעילה נגד זיהומים הנגרמים על־ידי נגיפים (וירוסים). הנגיפים הם אלו שגורמים להצטננות, לשפעת ולרוב מקרי השיעול וכאבי הגרון.

גם וירוסים וגם חיידקים הם מיקרואורגניזמים זעירים מאוד. הם נמצאים בכל מקום על פני כדור הארץ, ועלולים לעבור מאדם לאדם ולגרום למחלות שונות. לווירוסים יש מבנה שונה מאשר זה של החיידקים, מה שגורם לכך שהם לא מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה.  

​כשהתרופות כבר לא מצליחות לחסל חיידקים

התחזית המפחידה: 10 מיליון אנשים ימותו בשנה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אתם יכולים למנוע את זה
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

איך יודעים באילו מקרים צריך אנטיביוטיקה? 

רק רופא מוסמך לתת טיפול אנטיביוטי. יותר ויותר מטופלים מבקשים־דורשים מהרופאים בכלל ומרופאי המשפחה בפרט, לקבל אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים שכיחים בדרכי הנשימה. מכל המחקרים עולה שאין צורך בכך, כשמדובר במחלות ויראליות, שהן הנפוצות ביותר. 

לפני שאתם לוחצים על הרופא לקבל אנטיביוטיקה, זכרו: הגישה של "אם לא יועיל-לא יזיק" היא שגויה. כל טיפול מיותר - מזיק!

ברוב המקרים מדובר ממילא בזיהום נגיפי, שאינו מגיב לאנטיביוטיקה, וגם במקרים שבהם מדובר בזיהום חיידקי, לרוב האנטיביוטיקה לא תורמת משמעותית לריפוי. עדיף לאפשר לגוף להתגבר בכוחות עצמו על הזיהום, והוא עושה זאת בהצלחה גדולה בהרבה.  

לפניכם מספר מצבים רפואיים שכיחים - והטיפול הנדרש להם:
1. הצטננות ושפעת - הגורמים הם נגיפים, ואנטיביוטיקה אינה יעילה. עדיף לאפשר למחלות לחלוף מאליהן ללא כל טיפול. חשוב לזכור שלפעמים זה יכול לקחת אפילו שבועיים ויותר.

2. ברונכיטיס חריפה - ברוב המקרים, מחוללי המחלה הם נגיפים.  הרופא שלך יחליט האם מדובר באבחנה זו או אחרת.

3. כאב גרון - רוב כאבי הגרון והנזלת נגרמים על ידי נגיפים ואינם מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה. זיהום חיידקי (סטרפטוקוקלי) המצריך טיפול אנטיביוטי קיים בעיקר בילדים בגיל בית ספר, הרבה פחות במבוגרים, וכמעט לעולם לא בפעוטות מתחת לגיל 3. הרופא יבצע בדיקה ובמידת הצורך ייקח משטח גרון כדי להגיע לאבחנה.

4. דלקת אוזניים - רוב דלקות האזניים במבוגרים ובילדים (אך לא בגיל הרך) ישתפרו מעצמן ללא אנטיביוטיקה. תינוקות קטנים ואנשים שסובלים מחום גבוה עשויים להזדקק לאנטיביוטיקה. 

​במדריך התרופות שלנו כבר גלשתם?

יש בו את כל מה שאתם צריכיםמדריך התרופות של כללית

האם אפשר להפסיק את הטיפול באנטיביוטיקה כאשר מרגישים טוב?

החלטה על תחילת טיפול - כמו גם על סיומו - היא רפואית. במקרים שבהם יש זיהום חיידקי מוכח, טיפול חלקי או לא מספק עלול לגרום לחזרת המחלה או להתפתחות של חיידק עמיד. מאידך, אם הוחל טיפול במחשבה על מקור חיידקי, ובהמשך מקבלים נתונים המעידים שמדובר במחלה ויראלית, או שהמוקד החיידקי כבר חוסל - ניתן להפסיק טיפול לאחר התייעצות עם הרופא.

האם משך הזמן לטיפול באנטיביוטיקה זהה בכל המקרים?

לא. משך הטיפול משתנה בין המצבים הרפואיים. למשל, בזיהום בדרכי השתן מספיק טיפול של שלושה ימים (למעשה יש גם תרופה שנוטלים פעם אחת בלבד). בזיהום בגרון, מקובל להמליץ על השלמת טיפול של 10 ימים כדי למנוע סיבוכים עתידיים.

האם השימוש באנטיביוטיקה כרוך בתופעות לוואי?

בהחלט. בנוסף ליצירת עמידויות שעלולות לפגוע באפשרויות טיפול בעתיד, אנטיביוטיקה עלולה לגרום גם לתופעות אלרגיות, שלשול ממושך, ואינטראקציה עם תרופות אחרות.

מדי שנה מגיעים לחדרי המיון יותר ויותר אנשים כתוצאה מתופעות לוואי הקשורות לשימוש בתרופות. לפי דיווח של חוקרים מהמרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC) מ־2008, כ־20% מהמקרים הללו נובעים משימוש בתרופות אנטיביוטיות. החוקרים העריכו כי 143 אלף ביקורים במיון בשנה בארה"ב נובעים מתופעות לוואי של תרופות. 19.3% מהביקורים נובעים משימוש באנטיביוטיקה, ו־78.7% מתוכם נגרמים מאלרגיה לאנטיביוטיקה.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

ד"ר בתשבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

 תרופות ללא מרשם בהנחה - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל