חיפוש

dsdsdsd
בחורה מכוסה בצעיף מחזיקה ביד אנטיביוטיקה

אנטיביוטיקה: מתי כדאי לקחת ומתי לא

לכבוד שבוע המודעות העולמי לאנטיביוטיקה, שיחול השנה (2019) בין 18 ל־24 בנובמבר, מצטרפת כללית לארגוני בריאות בכל העולם במאבק לבלימת התפשטותם של החיידקים העמידים

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן

בקיצור

01

אנטיביוטיקה היא מצילת חיים, ולכן יש לשמור על יעילותה. שימוש מופרז או מיותר בה גורם להתפתחות חיידקים שעמידים בפניה - מה שחושף אותנו לזיהומים שלא ניתן לטפל בהם.

02

טיפול אנטיביוטי מושכל הוא המפתח לשימור היעילות של אנטיביוטיקה ולמניעת היווצרותם של חיידקים עמידים. לשם כך משתמשים באנטיביוטיקה רק לזיהומים חיידקיים ורק בהמלצת רופא.

03

אנטיביוטיקה אינה מרפאת את כל המחלות, ואין טעם לתת אותה לחולים במחלות נגיפיות כמו הצטננות ושפעת. יש לזכור שלא כל מחלת חום מצריכה טיפול אנטיביוטי.

מהי אנטיביוטיקה?

אנטיביוטיקה היא קבוצה של תרופות המיועדות לטיפול בזיהומים חיידקיים. השימוש בה החל כבר בשנות ה־40 של המאה הקודמת. במקרים רבים התרופות האלה הצילו חיים, וגם כיום אי־אפשר לדמיין את הרפואה המודרנית בלי אנטיביוטיקה. צריך לזכור שבלי אנטיביוטיקה יעילה לא נוכל לטפל בזיהומים מסוכנים, לטפל במחלות אונקולוגיות ולעשות ניתוחים והשתלות. לכן כל כך חשוב לשמור על יעילות התרופות האנטיביוטיות.

אז מה הבעיה בשימוש באנטיביוטיקה?

כשחיידקים נחשפים לאנטיביוטיקה, הם מפתחים מנגנוני עמידוּת נגדה והופכים להיות יותר ויותר עמידים לטיפול. לכן חשוב להשתמש באנטיביוטיקה רק במצבים שבהם היא נחוצה ויעילה.

קצת נתונים:

1. 30% עד 50% מהמרשמים לאנטיביוטיקה הניתנים בקהילה בארצות־הברית הם מיותרים.

2. בהודו, שבה השימוש באנטיביוטיקה נטול פיקוח ואינו מבוקר, מתו בשנה אחת 58 אלף תינוקות מחיידקים עמידים שהועברו אליהם מאימהותיהם.

3. באיחוד האירופי מדוּוחות 25 אלף פטירות בשנה המיוחסות לחיידקים עמידים. נוסף על כך מייחסים שם לחיידקים עמידים עוד 2.5 מיליון ימי אשפוז בשנה.

4. בארה"ב יש כ־140 אלף פניות בשנה לחדרי מיון בשל תופעות לוואי של אנטיביוטיקה.

האם אנטיביוטיקה תמיד עובדת?

לא! אנטיביוטיקה פועלת רק נגד זיהומים הנגרמים מחיידקים (כמו סטרפטוקוק A), אבל היא אינה יעילה נגד זיהומים הנגרמים מנגיפים (וירוסים). הנגיפים הם שגורמים להצטננות, לשפעת ולרוב מקרי השיעול וכאבי הגרון.

גם נגיפים וגם חיידקים הם מיקרואורגניזמים זעירים מאוד. הם נמצאים בכל מקום על פני כדור הארץ ועלולים לעבור מאדם לאדם ולגרום למחלות שונות. לנגיפים יש מבנה שונה מזה של החיידקים, מה שגורם לכך שהם אינם מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה.

איך יודעים באילו מקרים צריך אנטיביוטיקה? 

רק רופא מוסמך לתת טיפול אנטיביוטי. למרבה הצער, לא מעט מטופלים מבקשים־דורשים מהרופאים בכלל ומרופאי המשפחה בפרט לקבל אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים שכיחים בדרכי הנשימה. מכל המחקרים עולה שאין צורך בכך כשמדובר במחלות נגיפיות, שהן הנפוצות ביותר. 

לפני שאתם לוחצים על הרופא לקבל אנטיביוטיקה, זכרו: הגישה של "אם לא יועיל - לא יזיק" היא שגויה. כל טיפול מיותר - מזיק! לפניכם כמה מצבים רפואיים שכיחים והטיפול הנדרש להם:

1. הצטננות. להצטננות גורמים נגיפים, ואנטיביוטיקה אינה יעילה נגדם. עדיף לאפשר למחלות לחלוף מאליהן ללא כל טיפול. יש לזכור שלפעמים עלולה ההצטננות להימשך שבועיים ואפילו יותר.

2. ברונכיטיס חריפה. ברוב המקרים, מחוללי הברונכיטיס החריפה הם נגיפים. הרופא הוא שמאבחן בדיוק באיזו מחלה מדובר, אבל יש לזכור: בברונכיטיס אין לרוב צורך בטיפול אנטיביוטי - גם אם יש חום.

3. כאב גרון. רוב כאבי הגרון והנזלות נגרמים מנגיפים ואינם מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה. זיהום חיידקי (סטרפטוקוקלי) המצריך טיפול אנטיביוטי מופיע בעיקר בילדים בגיל בית ספר. אצל מבוגרים הוא פחות שכיח, ואילו אצל פעוטות עד גיל 3 הוא כמעט שאינו קיים. במקרה של ספק יורה הרופא לקחת משטח גרון כדי להגיע לאבחנה מדויקת.

4. דלקת בדרכי השתן. נהוג לתת אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת בדרכי השתן אך ורק אם יש סימנים כמו צריבה בעת מתן שתן וכן אם קיים צורך לתת שתן באופן תכוף ודחוף ואם יש עדות להימצאות חיידקים בתרבית השתן. אם יש צמיחה של חיידקים בתרבית השתן, אך ללא הסימנים הנ"ל, אין בדרך כלל צורך בטיפול אנטיביוטי.

5. דלקת אוזניים. בתינוקות בני 6 חודשים ויותר ניתן לדחות את הטיפול האנטיביוטי בדלקת אוזניים ב־24 עד 48 שעות - בתנאי שהילד אינו סובל מדיכוי חיסוני, מצבו הכללי טוב, וחום גופו נמוך מ־39 מעלות. בילדים בני שנתיים ויותר ניתן לחכות 72 שעות. לרוב המחלה חולפת מאליה. גם את ההחלטה שלא לתת טיפול אנטיביוטי - כמו את ההחלטה להתחיל בטיפול אנטיביוטי - מקבל הרופא.

6. מחלות שלשול - ברובן הגדול - אינן מצריכות טיפול אנטיביוטי. בחולים מדוכאי חיסון ובחולים שסובלים מחום גבוה או משלשול דמי ישקול הרופא את הצורך לתת טיפול אנטיביוטי.

7. התקף אסתמה. אם התקף האסתמה אינו מלוּוה בדלקת ריאות - אין צורך בטיפול אנטיביוטי.

 
 

​במדריך התרופות שלנו כבר גלשתם?

יש בו את כל מה שאתם צריכיםמדריך התרופות של כללית

האם אפשר להפסיק את הטיפול באנטיביוטיקה כאשר מרגישים טוב?

ההחלטה על תחילת הטיפול - כמו גם על סיומו - היא רפואית. במקרים שבהם יש זיהום חיידקי מוכח, טיפול חלקי או לא מספק עלול לגרום לחזרת המחלה או להתפתחות של חיידק עמיד. לעומת זאת, אם החל טיפול בשל הערכה שמדובר בזיהום חיידקי, ובהמשך מקבלים נתונים המעידים שמדובר במחלה נגיפית, או שהמוקד החיידקי כבר חוסל - ניתן להפסיק את הטיפול לאחר התייעצות עם הרופא.

האם משך הזמן לטיפול באנטיביוטיקה זהה בכל המקרים?

לא. משך הטיפול תלוי במצב הרפואי. למשל, בדלקת בדרכי השתן מספיק טיפול של שלושה ימים (למעשה יש גם תרופה שנוטלים פעם אחת בלבד). בדלקת ריאות מקובל בדרך כלל לתת טיפול אנטיביוטי במשך 5 ימים. בזיהום חיידקי בגרון מקובל לתת טיפול אנטיביוטי במשך 10 ימים.

האם השימוש באנטיביוטיקה כרוך בתופעות לוואי?

בהחלט. נוסף על יצירת עמידויות שעלולות לפגוע באפשרויות לתת טיפול בעתיד, עלולה אנטיביוטיקה לגרום גם לתופעות אלרגיות ולשלשול ממושך ולהשפיע על הפעילות של תרופות אחרות שנלקחות במקביל.

מדי שנה מגיעים לחדרי המיון יותר ויותר אנשים כתוצאה מתופעות לוואי הקשורות לשימוש בתרופות. לפי דיווח של חוקרים מהמרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), כ־20% מהמקרים האלה נובעים משימוש בתרופות אנטיביוטיות. החוקרים מעריכים כי 143 אלף ביקורים במיון בשנה בארה"ב נובעים מתופעות לוואי של תרופות. 19.3% מהביקורים האלה נובעים משימוש באנטיביוטיקה, והסיבוך הנפוץ ביותר של אנטיביוטיקה (ב־78.7% מהמקרים) הוא אלרגיה.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש