חיפוש

dsdsdsd
אסתמה

אסתמה

מהי אסתמה? ממה היא נגרמת? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? האם אסתמה מחריפה את הסיכון לתמותה מקורונה? מדריך

שם האבחנה בעברית: אסתמה
שם האבחנה באנגלית: Asthma
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Asthma

מה זה?

אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה (הסימפונות) שגורמת לחסימתן. היא מתאפיינת בתקופות שקטות, שבהן אין כלל תסמינים, ובתקופות של החמרה שבהן מופיעים התסמינים.

ממה נגרמת אסתמה?

לא ידוע מהו הגורם לאסתמה, וככל הנראה לא מדובר בגורם אחד אלא בשילוב של כמה גורמים, ובהם תורשה והשפעה סביבתית (זיהום אוויר, למשל). בחלק גדול מהמקרים מופיעה האסתמה בהקשר של נזלת אלרגית - בעיקר בילדים. כ־30% מהסובלים מנזלת אלרגית מפתחים אסתמה, ועד כ־80% מחולי האסתמה סובלים מנזלת אלרגית. הנזלת היא גורם סיכון הן להתפתחות והן להחמרה של האסתמה. לכן הטיפול באסתמה מחייב גם התייחסות לגורמי אלרגיה אפשריים וגם טיפול בנזלת במקביל לטיפול באסתמה.

אנו יודעים כיום מה עלול לגרום להופעת התסמינים או להחמרתם. מדובר בקשת רחבה של גורמים, ובהם: קור, אימון גופני, תרופות שונות, אלרגנים שונים (חומרים הגורמים לאלרגיה כמו אבק, אבקנים של פרחים, עובש וצואה של מקקים), רמה גבוהה של זיהום אוויר, מחלות ויראליות של דרכי הנשימה (למשל צינון) וסטרס רגשי.

מהם התסמינים?

התסמינים של אסתמה הם אירועים חוזרים של צפצופים בעת הנשימה, קוצר נשימה, שיעול ופליטת ליחה. שכיח מאוד שהתסמינים מחמירים בלילה ולפנות בוקר.

איך אני לעומת האחרים?

לפי הספרות 5% עד 7% מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה הזאת.

כמה זמן זה נמשך?

אסתמה מתחילה במקרים רבים בילדות. בכשליש מהמקרים - ובעיקר אם אין רקע אלרגי - עשויה האסתמה לחלוף לקראת גיל 6 שנים. אחרים ימשיכו לסבול גם מעבר לגיל ההתבגרות. האסתמה עלולה להופיע גם בגיל הבגרות. חומרת המחלה משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שבמשך שנים מחלתם שקטה, ורק לעיתים רחוקות הם סובלים מאירועים של קוצר נשימה, ואילו אחרים סובלים מהתפרצויות בתדירות גבוהה מאוד.

איך מאבחנים?

האבחנה נעשית בדרך כלל בתקופת הילדות אצל רופא הילדים. המחלה מתאפיינת באירועים חוזרים של קוצר נשימה ושל צפצופים. בדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה) מסייעת לאבחן את המחלה ואת מידת חומרתה.

הערכה ראשונית ניתן לעשות גם על סמך בדיקה פשוטה אצל רופא הילדים או אצל רופא המשפחה בעזרת מכשיר המכונה peak flow: הילד נושף לתוך המכשיר, ולפי התוצאה ניתן להעריך האם ישנה חסימה של דרכי הנשימה.

לכל חולה אסתמה יש צורך לעשות בירור גם בנוגע לאפשרות שלמחלתו יש רקע אלרגי. בירור כזה אפשר לעשות בכל מרפאה לאלרגיה. מטרת הבירור האלרגי היא להצביע על גורמים שיש להימנע מהם משום שהם עלולים להחמיר את האתסמה, לטפל בנזלת, שהיא גורם סיכון להתפתחות ולהחמרה של האסתמה ובעיקר כדי להמליץ במקרים מסוימים על טיפול חיסוני להפחתת הרגישות לגורמים מעוררי האלרגיה (אלרגנים).

איך מטפלים?

מטרת הטיפול התרופתי באסתמה היא להפחית את תסמיני המחלה (כמו קוצר נשימה, שיעול וצפצופים בנשימה), למנוע התקפים חוזרים והחמרות כתוצאה מהאסתמה, להפחית את תהליכי הדלקת בדרכי הנשימה, לשפר את תפקוד הריאות ולספק שליטה על המחלה.

הטיפול התרופתי משתנה בהתאם לעוצמת התסמינים ולחומרת האסתמה. חלק הארי של הטיפול התרופתי כולל שימוש במשאפים. קיימים סוגים רבים של משאפים, והם שונים אלה מאלה בכמה פרמטרים: החומרים הפעילים ששואפים באמצעותם, הצורה והסוג שלהם.

בהתאם לגיל המטופל ובהתאם לחומרת האסתמה ינחה הרופא להשתמש במשאף המכיל סטרואידים (כמו פליקסוטייד, בודיקורט או קיוואר) או במשאף משולב המכיל הן סטרואידים והן מרחיב סימפונות (כמו רלבר, סרטייד, פלוטיפורם, סימביקורט, פוסטר ודואורספ).

משאפים משולבים (הנקראים בספרות הרפואית בקיצור ICS-LABA) מכילים שני חומרים פעילים: האחד סטרואיד (ICS), שמפחית את התהליך הדלקתי בריאות, והאחר הוא מרחיב סימפונות ארוך טווח (LABA) שמשפר את זרימת האוויר בדרכי הנשימה. קיימים משאפים משולבים כמו רלבר, סרטייד ופלוטיפורם, ובמקביל לשימוש בהם עשוי הרופא להורות גם על שימוש במשאף להקלה, למשל משאף ונטולין (השם הגנרי: סלבוטמול) או משאף בריקלין (השם הגנרי: טרבוטלין). קיימים גם משאפים משולבים כמו סימביקורט, דואורספ או פוסטר שיש להם בעת ובעונה אחת פעילות מרחיבת סימפונות מהירה ופעילות נוגדת דלקת, ולכן הם יכולים לספק שליטה על האסתמה והקלה בתסמינים שלה ללא צורך בוונטולין או בבריקלין.

בעבר היה מקובל להשתמש רק במרחיבי סימפונות קצרי טווח כמו ונטולין או בריקלין, אך שיטת הטיפול הזאת באסתמה אינה מומלצת כיום משום שהיא אינה כוללת סטרואידים ואינה מספקת שליטה על המחלה. לכן ונטולין ניתן היום רק בשילוב עם משאפים אחרים.

לצד המשאפים קיימות תרופות נוספות שניתן להשתמש בהן לטיפול באסתמה - כמובן בהוראת הרופא המטפל. מדובר בתרופות כמו מונטלוקסט, שהיא תרופה נוגדת אלרגיה שיכולה להקל על אסתמה ממקור אלרגי. בעת החמרות במחלה עשוי הרופא המטפל להורות למטופל להשתמש במשך כמה ימים בסטרואידים כמו פרדניזון ובאינהלציות. 

במקרים של אסתמה חמורה שאינה בשליטה עשוי הרופא להורות על שימוש במשאף משולב (ICS-LABA) שמכיל הן סטרואיד במינון גבוה והן מרחיב סימפונות. הרופא יכול גם להוסיף שימוש במשאפים נוספים כמו ספיריבה רספימט. כמו כן הוא יכול להורות על שימוש ממושך בסטרואידים כמו פרדניזון ו/או על טיפולים ביולוגיים כמו זולאייר, פסנרה, נוקלה, סינקייר או דופיקסנט.  

בעת שמקבלים טיפול תרופתי לאסתמה יש להיות במעקב קבוע אצל רופא המשפחה ואצל רופא הריאות. יש לדעת כיצד להשתמש נכון במשאף. הדרכה לשימוש נכון במשאף ניתן לקבל מהרופא או מהאחות או מהרוקח.

ומה לגבי טיפולים משלימים?

דיקור, שיאצו, הומאופתיה ובעיקר טיפולי מגע - הכירו את הפתרונות המשלימים לטיפול באסתמה טיפול משלים לאסתמה

זה חד־פעמי? זה יחזור?

אסתמה היא מחלה כרונית שיש בה עליות ומורדות: לצד תקופות שקטות עלולות להיות התפרצויות של קוצר נשימה. אולם בזכות הטיפול המונע המקובל כיום ישנו שיפור משמעותי בבריאותם ובאיכות חייהם של המטופלים הסובלים מאסתמה. לחולי אסתמה מומלץ להיות במעקב מסודר וקבוע אצל רופא המשפחה או אצל רופא ריאות כדי לגלות בזמן מקרים של החמרה ולהגיב בהתאם.

עלולים להיות סיבוכים?

בזכות הטיפול המונע המקובל כיום חלה בשנים האחרונות ירידה של ממש בשכיחות הסיבוכים של האסתמה. אבל אלה עדיין קיימים. אלה הם העיקריים שבהם:

דלקת ריאות.

• תמט של הריאה (חסימה של דרכי הנשימה עלולה להביא להתמוטטות של חלק מהריאה).

• עייפות והפרעות בריכוז. תסמינים של אסתמה מחמירים בדרך כלל בלילה ועלולים להפריע לשינה וכך לגרום לעייפות במשך היום.

• אי־ספיקה נשימתית. התקף קשה של אסתמה עלול במקרים קיצוניים למנוע מהחולה את היכולת לנשום. במקרה כזה יש להנשימו ולפנותו במהירות לבית חולים. במקרים נדירים עלול אירוע כזה להסתיים במוות.

מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות מיד לרופא?

בכל מקרה של החמרה בתסמינים - שיעול (ביום או בלילה), קוצר נשימה או קושי לעמוד במאמצים קלים - יש לפנות מיד לבדיקה רפואית. במקרה של קוצר נשימה קיצוני שמופיע בפתאומיות, מתפתח במהירות ואינו משתפר בעזרת משאף - מומלץ לפנות את החולה מיד לחדר מיון. מצב כזה עלול להתפתח לאי־ספיקה נשימתית ומחייב מענה רפואי מיידי.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

אסתמה היא מחלה כרונית. יש בה תקופות שקטות, אולם לעיתים ישנן התפרצויות. לחולי אסתמה מומלץ להיות במעקב רפואי קבוע. תדירות הביקורים אצל הרופא תלויה בחומרת המחלה. כדאי להחליט על התדירות המתאימה יחד עם הרופא המטפל.

איך לומדים לחיות עם אסתמה?

חשוב לשמור על אורח חיים בריא: להקפיד על משקל גוף תקין, על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית סדירה. מומלץ מאוד להימנע מעישון, שכן עישון מחמיר מאוד את המחלה. חשוב להכיר את המחלה, לדעת מהם התסמינים שלה ולשים לב מתי הם מחמירים. מומלץ להיות במעקב מסודר אצל רופא המשפחה או אצל רופא ריאות.

לכל מטופל הסובל מאסתמה מומלץ לקבל חיסון נגד שפעת פעם בשנה וכן חיסון נגד דלקת ריאות (פנוימובקס) לפחות פעם אחת בחיים. אם ידוע למטופל על גורם כלשהו שמחמיר את תסמיני המחלה, כמו תרופה מסוימת, יש להימנע מלהיחשף לו.

דגשים לטיפול באסתמה בתקופת הקורונה

יש להתייחס לחולה אסתמה שנדבק בנגיף הקורונה בצורה שאינה שונה מלחולה אסתמה שנדבק בכל זיהום נגיפי אחר ולטפל בו בהתאם. זיהומים נגיפיים כאלה עלולים לגרום להחמרה במחלת האסתמה - מה שדורש את הגברת הטיפול התרופתי. ההנחיות לטיפול בהתלקחויות של אסתמה בעת שחולים בקורונה אינן שונות מאשר בכל זמן אחר. במילים אחרות: חולה אסתמה שנדבק בקורונה צריך להקפיד על נטילת טיפול מונע באופן מסודר באמצעות משאפי אסתמה.

אין ראיות לכך שחולים הסובלים מאסתמה נמצאים בסיכון מוגבר להידבק מקורונה או שהם סובלים בשכיחות גבוהה יותר מסיבוכים נשימתיים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עם זאת, חולה באסתמה קשה שאינה מאוזנת ואינה בשליטה עלול לסבול ממחלה קשה יותר במקרה של הידבקות בקורונה.

חולי אסתמה הנוטלים טיפול קבוע במשאפים צריכים להקפיד על המשך לקיחת הטיפול התרופתי לאסתמה באופן קבוע ונכון כדי לשמר את תפקוד הריאות ברמה הטובה ביותר האפשרית.

חולי אסתמה שנזקקו עד כה לטיפול במשאפים אך ורק לפי הצורך יעברו לטיפול קבוע על פי הנחיות הרופא המטפל כדי למנוע התלקחות והחמרה באסתמה כתוצאה מההידבקות בנגיף הקורונה.

במקרים כאלה אפשר לטפל בתכשיר משולב ICS-LABA (משאף משולב שכולל תכשיר סטרואידי ומרחיב סימפונות) שבו המרכיב של מרחיב הסימפונות הוא בעל פעילות מהירה (למשל סימביקורט או פוסטר) או לתת טיפול מונע בתכשיר שבו מרחיב הסימפונות הוא בעל פעילות איטית כמו סרטייד או רלבר או תכשיר דומה בשילוב עם משאף מרחיב סימפונות בעל פעילות מהירה כמו ונטולין או בריקלין, לפי הצורך.

לחולי אסתמה שנדבקו בקורונה אסור להפסיק את הטיפולים הביולוגיים לאסתמה כמו זולאייר, פסנרה, נוקלה, סינקייר או דופיקסנט. הפסקת הטיפולים האלה עלולה להחמיר את מצב החולה. 

כמו כן חולי אסתמה שמקבלים טיפול קבוע בסטרואידים סיסטמיים ימשיכו לקחת אותם ללא שינוי במינון גם במקרה של הידבקות בקורונה.

יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לכל כוונה לשנות את המינונים.

יש לשים לב: המשאפים עלולים להיות אמצעי הדבקה, ולכן צריכים להישאר אישיים, ואסור לשתף אותם עם חולים אחרים - גם אם מדובר בבני משפחה. כל מטופל ישתמש אך ורק במשאף האישי שלו. ההנחיה הזאת נכונה תמיד, אבל היא נכונה שבעתיים בתקופת הקורונה. 

ההנחיות בנוגע לטיפול בהתלקחויות אסתמה בעת שחולים בקורונה אינן שונות מאשר בכל זמן אחר: במידת הצורך אפשר לתת סטרואידים סיסטמיים למשך זמן קצר, אך עדיף לתת סטרואידים במינון נמוך ככל האפשר למשך כמה ימים.

לסיכום: בעת שחולים בקורונה חשוב להקפיד על נטילה מסודרת של טיפול מונע לאסתמה. הפסקת הנטילה של הטיפול המונע עלולה לגרום להחמרת האסתמה בעת שחולים בקורונה או בכל זיהום אחר בדרכי הנשימה.

פרופ' מנחם רתם הוא מנהל המרפאה לאלרגיה, לאסתמה ולאימונולוגיה בבית החולים העמק מקבוצת כללית

ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש