חיפוש

dsdsdsd
אישה אלרגית לאבק עם עיניים אדומות

אלרגיה

אלרגיה היא תגובת־יתר של המערכת החיסונית נגד חומרים שבדרך כלל שאין בהם איום פוטנציאלי. מהם הגורמים לאלרגיה, מהם התסמינים, אילו בדיקות קיימות לאבחון אלרגיה ואיך מטפלים? המומחה שלנו עונה

פרופסור מנחם רתם

פרופ' מנחם רתם

בקיצור

01

אלרגיה נגרמת משילוב של גורם גנטי־תורשתי ושל חשיפה לגורמי האלרגיה.

02

אנשים שונים מפתחים תגובות אלרגיות שונות. הן שונות באופיין ובעוצמתן.

03

יש תגובות שיכולות להימשך בין שעות לימים ואחרות יכולות להימשך אף חודשים.

צריכים תור לרופא אלרגיה? קבעו באתר

זה פשוט מאוד!

1. נכנסים לכללית און־ליין.
2. בוחרים בזימון תורים ל"רופאים יועצים".
3. בשדה תחום ייעוץ בוחרים ב"אלרגיה".
4. בוחרים מועד וקובעים תור.

שימו לב: צריך לקבל הפניה לבדיקה לפני שקובעים את התור, אחרת לא ניתן לקבוע תור.

מהי אלרגיה?

אלרגיה (באנגלית: Allergy) היא תגובת־יתר של המערכת החיסונית נגד חומרים שונים. באופן תקין יודעת המערכת החיסונית שלנו לזהות גורמים שעלולים להזיק לגוף - למשל חיידקים או נגיפים - להגיב נגדם ולחסלם. אולם לעיתים היא "מתבלבלת" ומגיבה נגד חומר שאין בו איום פוטנציאלי כמו אבקני פרחים, עובש ומזונות שונים. חומר כזה מכונה אלרגן.

ממה נגרמת אלרגיה?

אלרגיה נגרמת משילוב של גורם גנטי־תורשתי ושל חשיפה לאלרגנים (גורמי האלרגיה). בעת החשיפה הראשונה לאלרגן תהיה תגובה ראשונית של מערכת החיסון. התגובה הראשונית הזאת תהיה בדרך כלל מתונה, ולעיתים לא תורגש כלל. במהלך החשיפה הראשונה הזאת ייווצר "הזיכרון החיסוני", כך שבחשיפה שלאחר מכן כבר תתרחש תגובה אלרגית שתורגש ביתר שאת. קיימים סוגים רבים ושונים של אלרגנים, ובהם:

1. אלרגנים נשאפים כמו אבקני פרחים, אבק הבית (הכולל גם הפרשות של קרדית האבק), עובש ופרוות חתולים.

2. מזונות שונים כמו בוטנים, פירות שונים וחלב.

3. תרופות כמו פניצילין.

4. עקיצות חרקים כמו עקיצת דבורים.

5. כימיקלים שונים כמו תמרוקים ואבקות כביסה.

מהם התסמינים של אלרגיה?

אנשים שונים מפתחים תגובות אלרגיות שונות. התגובות שונות באופיין (למשל, גודש באף ופריחה בעור) ובעוצמתן (פריחה קלה ומינימלית לעומת פריחה קשה ומפושטת, גודש באף לעומת תגובה סוערת ביותר המכונה אנפילקסיס שעלולה לסכן חיים). אלה הן הקבוצות העיקריות של התגובות האלרגיות:

1. נזלת אלרגית היא תגובה אלרגית מתמשכת או עונתית ("קדחת השחת") שבאה לידי ביטוי בגודש באף, בצריבה בעיניים ובעיטושים חוזרים ונשנים.

2. נזלת אלרגית עלולה במקרים רבים לעורר אסתמה אלרגית או להחמיר אסתמה קיימת.

3. אטופיק דרמטיטיס (דרמטיטיס אטופית, דלקת עור אטופית) היא אלרגיה שבאה לידי ביטוי בעור. ביטוייה הם פריחה, אודם, גרד וקילוף עור (אטופיה היא מילה יוונית שמשמעותה "לא במקום". הכוונה היא שהתגובה האלרגית מתרחשת הרחק ממקום המפגש של הגוף עם האלרגן. למשל, אכילת מזון מסוים גורמת לפריחה בעור או לנזלת).

4. אלרגיה למזון יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים כמו גרד בחלל הפה, התנפחות השפתיים, הלשון והלוע ופריחה אדומה. לעיתים הביטוי שלה הוא תגובה סוערת של אנפילקסיס שעלולה לסכן חיים.

5. עקיצות חרקים עלולות לגרום לתגובות שונות - החל מתגובה מקומית נרחבת באזור העקיצה (אודם ונפיחות שמוגבלים לאזור העקיצה), עבור דרך גרד מפושט, פריחה מפושטת, נפיחות של הפנים וקוצר נשימה וכלה בתגובה קשה וסוערת - אנפילקסיס ("הלם אלרגי").

6. אנפילקסיס היא תגובה אלרגית קשה ביותר ומסכנת חיים. היא שכיחה בתגובה לעקיצת דבורה, למזון (למשל בוטנים) ולתרופות (פניצילין). לאחר החשיפה לאלרגן עלולים לחוש סחרחורת וזמן קצר לאחר מכן מופיעים ירידה חדה בלחץ הדם, קוצר נשימה, פריחה בעור ונפיחות של דרכי הנשימה שעלולה לגרום לחנק ולאובדן הכרה. התגובה מתפתחת במהירות ובגלל חומרתה היא מחייבת התערבות רפואית מהירה.

יש להדגיש שאנשים יכולים לסבול מביטויי אלרגיה שונים ומגוונים באיברים רבים בגוף בעת ובעונה אחת. כך, למשל, הצירוף של נזלת ושל אסתמה הוא שכיח מאוד: 80% מחולי האסתמה, ובעיקר ילדים, סובלים גם מנזלת אלרגית. לעומת זאת שכיחות הנזלת האלרגית רבה יותר, ורק 30% מהסובלים מנזלת אלרגית יסבלו גם מאסתמה.

שילוב דומה קיים גם בין אסתמה ונזלת אלרגית לבין דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס, או בשפת היומיום: אסתמה של העור), האופיינית בעיקר בילדים, אך גם מבוגרים יכולים לעיתים לחלות בה.

לעיתים קרובות מופיעים המצבים האלה ברצף המוגדר "המצעד האלרגי", שבו סימפטום רודף סימפטום: התינוק שסובל מדרמטיטיס אטופית הוא בסיכון לפתח נזלת אלרגית, והנזלת היא סיכון להתפתחות האסתמה.

האלרגיה גורמת - בהתאם לחומרתה - לאי־נוחות רבה, להפרעה בנשימה ובשינה, לעייפות במהלך היום, להפרעה ביכולת הריכוז בבית הספר ולהפרעה משמעותית בתפקוד היום־יומי - עד כדי מצבים מסכני חיים. נזלת אלרגית, למשל, היא גורם סיכון להתפתחות אסתמה ולהחמרת התקפים של אסתמה. ללא טיפול בנזלת לא ניתן יהיה להגיע לשליטה מיטבית באסתמה.

עד כמה אלרגיה שכיחה?

אחד מכל חמישה אנשים סובל כיום מאלרגיה - כך עולה ממחקרים רבים שנעשו בעולם ובישראל. שכיחותה של האלרגיה בקרב הציבור גבוהה יותר משכיחותה של כל בעיה בריאותית או רפואית אחרת.

אחת הבעיות העיקריות בהתמודדות עם האלרגיה היא הקושי לאבחן אותה. הקושי הזה נובע, בין היתר מכך שלאלרגיה יש סימפטומים רבים שהרופאים לא תמיד מצליחים לקשר ביניהם. קישור כזה מחייב לראות את החולה באופן הוליסטי, כוללני, ולא להתייחס בנפרד לכל סימפטום וסימפטום שעליו הוא מדווח.

כמה זמן זה נמשך?

תגובות אלרגיות שונות נמשכות פרקי זמן שונים. יש תגובות שיכולות להימשך בין כמה שעות לכמה ימים (למשל, גודש באף). אולם תגובות אחרות יכולות להימשך זמן רב יותר: שבועות ואף חודשים. למשל תגובות אטופיות, כמו דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), עלולות להיות ממושכות למדי.

תגובה אנפילקטית מתפתחת לרוב במהירות (בתוך כמה דקות ועד כמה שעות) ועלולה להיות מסכנת חיים. לכן היא מחייבת התערבות רפואית מיידית.

אילו בדיקות קיימות לאבחון אלרגיה?

איתור גורמי האלרגיה מאפשר להדריך את החולה כיצד להימנע באופן יעיל מהגורמים האלה ולהציע לו במקרים מסוימים טיפול חיסוני כדי להפחית את הרגישות שלו לאותם הגורמים. ההנחיות הבינלאומיות כוללות המלצה להפנות לייעוץ אלרגי כל חולה שסובל מבעיה מתמשכת של אסתמה או של נזלת ושנדרש לטיפול תרופתי מתמשך.

אבחון אלרגיה הוא פשוט ומהיר ונעשה במרפאה לאלרגיה באמצעות תבחינים בעור שבהם מטפטפים על פני אמת היד טיפות של חומרים אלרגניים שונים ומחדירים בעדינות את הטיפות לעור באמצעות נגיעה עדינה בדוקרן בכל אחת מהטיפות. התגובה שמתפתחת בתוך כ־15 דקות מראה אם קיימת רגישות אצל הנבדק ולאיזה מהגורמים.

לעיתים יש לעשות בדיקת דם כדי לגלות את הרמה של נוגדני IgE סגוליים (ספציפיים) לאלרגנים השונים. הרופא המומחה לאלרגיה יוכל לקבוע איזו בדיקה רצויה ומהי המשמעות של תוצאות הבדיקה כדי להנחות באופן נכון את המטופל.

במקרה של חשד לתגובות מקומיות בעור ניתן לבצע תבחיני עור לבדיקת רגישות למגע באמצעות הדבקת מדבקות המכילות את החומרים החשודים ובדיקה חוזרת לאחר כמה ימים.

תבחין בעור לאבחון אלרגיה

תבחין בעור לאבחון אלרגיה

איך מטפלים באלרגיה?

1. מניעה. אם הגורם לאלרגיה ידוע, ניתן למנוע או להקטין את החשיפה אליו. למשל, אם הגורם הוא פרוות חתולים, יש להימנע מלאמץ חתול. אם הגורם הוא סוג מסוים של מזון, יש להימנע מלצרוך אותו.

2. השלב השני הוא טיפול תרופתי. קיים כיום מגוון של תרופות יעילות ובטוחות. להפחתה מהירה של הנזלת האלרגית ולהקלה על העקצוץ ועל העיטוש נותנים טיפול אנטי־היסטמיני דרך הפה.

קיים מגוון של תכשירים מתקדמים שיתרונם הוא שהם פועלים במשך כל היממה ואינם גורמים לתחושת נמנום כמו אריוס, טלפסט ובילקסטן. לעיתים ניתן להיעזר בטיפול אנטי־היסטמיני מקומי כמו רינולסט לאף או אופטילסט לעיניים. במקרה של נזלת מתמשכת יש צורך בטיפול נוגד דלקת בריריות האף באמצעות תרסיס מקומי כדי למנוע או לפחות להקטין את תפיחת הריריות ואת הגודש באף (תכשירים כמו אבאמיס, סטרונז, נזוקורט, פליקסונז או נזונקס).

במצב של אסתמה קלה נותנים טיפול מיידי במרחיבי סימפונות להרפיית כיווץ השריר החלק (תכשירים כמו ונטולין או בריקלין). במקרה של אסתמה מתמשכת נותנים טיפול מונע ממושך בתרסיס סטרואידי בהשאפה לדרכי הנשימה כדי למנוע או לפחות להקטין את התהליך הדלקתי בדרכי הנשימה (תכשירים כמו בודיקורט או פליקסוטייד).

יש להדגיש שהטיפול הזה, שמכיל מינון נמוך של סטרואידים, בטוח יחסית וכמעט אינו מלוּוה בתופעות לוואי. לחלופין, במקום השילוב של משאפים שונים, ניתן ואף רצוי לתת כבר בשלב הראשון למתבגרים ולמבוגרים משאף משולב המכיל סטרואידים במינון נמוך עם מרחיבי סימפונות ארוכי טווח הפועלים באופן מיידי (תכשירים כמו סימביקורט או פוסטר).

טיפול אחר שאינו סטרואידי למצבי הדלקת הוא בתכשיר סינגולייר הניתן בטבליות לבליעה או ללעיסה או בגרגירי אבקה דרך הפה. במקרים של אסתמה מתמשכת ניתן לשלב בין טיפול במשאפים מורכבים הכוללים סטרואידים ומרחיבי סימפונות ארוכי טווח לבין טיפול בסינגולייר דרך הפה.

עם אסתמה אלרגית קשה ניתן להתמודד באמצעות טיפולים ביולוגיים הניתנים בזריקות תת־עוריות. מדובר, למשל, בתכשיר זולאייר שמפחית את כמות הנוגדנים מסוג IgE ובכך מונע את התהליך האלרגי, את התקפי האסתמה ואת הצורך באשפוזים חוזרים. דרך טיפול נוספת היא מתן תכשירים נוגדי אינטרלויקין 5 שיעילים לטיפול באסתמה אאוזינופילית (מדובר בתכשירים כמו פסנרה, נוקלה, סינקייר) או מתן תכשירים נוגדי אינטרלויקין 4+13 (דופיקסנט).

3. אימונותרפיה. השלב השלישי בטיפול במצבי אלרגיה הוא מתן חיסון להפחתת הרגישויות שמהן סובל החולה. הטיפול הזה ניתן במצבים שבהם ברור הקשר בין הגורם האלרגני לתופעות האלרגיות, ואין הטבה משמעותית ומשביעת רצון עם הפחתת החשיפה והטיפול התרופתי.

הטיפול מבוסס על הזרקה תת־עורית של האלרגנים הטבעיים המטוהרים כדי ליצור סבילות של הגוף כלפי אותם הגורמים ולהפחית בכך את רגישות החולה. הטיפול הזה הוא בעל שיעורי הצלחה גבוהים מאוד (בין 80% ל־90%), ובעצם זהו הטיפול היחיד שתוקף את המחלה עצמה ומפחית את הצורך בטיפולים תרופתיים ממושכים. טיפול חיסוני אחר, נוח יותר, הוא באמצעות מתן האלרגן דרך הפה, אך הוא עדיין אינו בסל הבריאות ולכן עולה כסף.

4. מתן אדרנלין בהזרקה (אפיפן). מומלץ לכל מי שסובל מאלרגיה קשה ומסכנת חיים לשאת עימו לכל מקום מזרק אפיפן. כמו כן מומלץ ליידע אנשים הנמצאים בסביבה בנוגע לאלרגיה ולצורך לתת את הזריקה בעת הצורך. את האדם שקיבל זריקת אפיפן בעקבות התקף קשה של אלרגיה יש לפנות לחדר מיון מיד לאחר שקיבל את הזריקה.

מהם הטיפולים המשלימים לאלרגיות?

הכירו את שילוב הטיפולים שיכול להפחית את התסמינים של אלרגיה ולסייע בטיפול

טיפול משלים לאלרגיות

זה חד־פעמי? זה יחזור?

מכיוון שמדובר בתגובה של המערכת החיסונית, המצב עלול בדרך כלל לחזור. המהלך האופייני הוא של החמרות שמשכן משתנה מאדם לאדם. בין ההחמרות יש תקופות שקטות.

אילו סיבוכים עלולים להיגרם מאלרגיה?

1. אנפילקסיס. זהו סיבוך מסכן חיים, שבו מתפתחת תגובה אלרגית מהירה וקשה. התגובה הזאת מחייבת התערבות רפואית מיידית. אנפילקסיס שכיחה במיוחד באלרגיה לעקיצות, למזון ולתרופות.

2. תגובה אלרגית נוספת. אדם שיש לו אלרגיה לאלרגן מסוים נמצא בסיכון־יתר לפתח אלרגיה גם לאלרגנים נוספים.

3. אסתמה. אדם שסובל מאלרגיה נמצא בסיכון יתר לפתח אסתמה.

4. זיהומים של דרכי הנשימה. אם האלרגיה גורמת לגודש בדרכי הנשימה, ישנו סיכון שיתפתח זיהום כמו דלקת בסינוסים ודלקת ריאות.

מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות מיד לרופא?

תסמינים שמעוררים חשד שנוצרה תגובה אנפילקטית מחייבים לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית. אם ידוע שלאדם יש נטייה לפתח תגובות אנפילקטיות, ויש ברשותו אפיפן, מומלץ להזריק את האפיפן ולהזעיק מיד עזרה רפואית.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

תלוי בסוג האלרגיה. ישנן אלרגיות שנמשכות שעות עד ימים, ואחרות נמשכות שבועות ואף חודשים. טיפול יעיל באלרגיה בעזרת רופא המשפחה או מומחה לאלרגיה יכול להפחית מאוד את עוצמת התסמינים. בדרך כלל, לאחר שהתגובה האלרגית חולפת, צפויה תקופה שקטה ללא תסמינים, אולם בעתיד תהיה בדרך כלל חזרה של התסמינים.

איך לומדים לחיות עם אלרגיה?

חשוב מאוד להימנע ככל האפשר מלבוא במגע עם חומרים מעוררי אלרגיה (אלרגנים). למשל, אם ידוע על רגישות למזון מסוים או לתרופה מסוימת, ההמלצה היא להימנע לחלוטין מצריכתם. דוגמה נוספת: אם ידוע על רגישות לאבקנים של צמח ספציפי - מומלץ להימנע מלהיות בקרבת הצמחים שמפזרים את האבקנים האלה.

אם האלרגיה היא לאבק הבית או לפרווה של בעל חיים, ניתן להפחית את החשיפה באמצעות הרחקת בעל החיים או הקפדה על ניקוי הבית לעיתים קרובות, כולל שאיבת אבק, הסרת האבק מהרהיטים ושטיפת הרצפה. כמו כן מומלץ להחליף בתדירות גבוהה מצעים ולשאוב אבק מספות, מרהיטים וממזרנים.

מי שנוטים לסבול מאנפילקסיס חייבים לשאת כל הזמן מזרק אפיפן ולהשתמש בו מיד עם החשיפה לאלרגן. למשל, אם מישהו סובל מאלרגיה לעקיצת דבורה, יש להזריק לו את האפיפן מיד לאחר שנעקץ. לאחר ההזרקה יש להזעיק מיד עזרה רפואית (רצוי ניידת טיפול נמרץ).

כמו כן מומלץ לשאת דיסקית על שרשרת או על צמיד שעליה מצוינים סוג האלרגיה והגורמים לה. מטרת הדיסקית היא לאפשר לצוות הרפואי לקבל מידע חיוני במקרה של אובדן הכרה.

פרופ' מנחם רתם הוא מומחה לאימונולוגיה קלינית ולאלרגיה, מנהל השירות לאלרגיה, לאסתמה ולאימונולוגיה במרכז הרפואי העמק ובמחוז הצפון של כללית. כמו כן הוא פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה בטכניון

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש