חיפוש

dsdsdsd
לחץ דם נמוך

לחץ דם נמוך

הוא לא מסוכן כמו לחץ דם גבוה, אך גורם לתחושות לא נעימות ועלול לפגוע באיכות החיים. מה נחשב ללחץ דם נמוך? מהן הסיבות לתופעה ואיך מטפלים? כל התשובות במדריך המלא

דוקטור אהוד קדמן

ד"ר אהוד קדמון

בקיצור

01

לחץ דם נמוך אינו מחלה, וכשמדובר באדם בריא, ללא תלונות, אין לכך חשיבות רבה. ערכים נמוכים אופייניים לנשים, בעיקר צעירות ורזות.

02

תסמינים אפשריים: עייפות, חולשה, דופק מהיר, קשיי ריכוז, כאבי ראש, סחרחורת וראייה מטושטשת, עילפון (במקרים קיצוניים).

03

כאשר לא מרגישים טוב, הדבר החשוב ביותר הוא לפנות לרופא. הוא יכול לבדוק את לחץ הדם ולהפנות לבירור לפי הצורך.

כאשר מדברים על "לחץ דם", הכוונה היא בדרך כלל ללחץ דם גבוה (יתר לחץ דם). לחץ דם גבוה אינו מתבטא בדרך כלל בתסמינים, אבל לאורך זמן גורם לנזקים שונים ולכן נקרא לעיתים "הרוצח השקט".

לעומת זאת, לחץ דם נמוך (שנמדד בבדיקה שגרתית - לא בזמן מחלה או פציעה) אינו גורם בדרך כלל לנזקים כמו לחץ דם גבוה, אך עלול להיות מלוּוה בתחושות לא נעימות.

מהו לחץ דם?

הדם נושא חמצן וחומרים נוספים הנחוצים לרקמות הגוף. הלב הוא משאבה המזרימה את הדם לרקמות. התכווצות הלב יוצרת לחץ שדוחף את הדם לזרום בכלי הדם (בעורקים ובוורידים). הלחץ גבוה יותר בזמן שהלב מתכווץ (סיסטולה) ונמוך יותר בזמן שהלב רפוי ומתרחב (דיאסטולה). לחץ הדם בעורקים אינו יורד לאפס, אפילו כשהלב רפוי.

יחידות המידה המקובלות ללחץ הדם הן מילימטר כספית (ממ"כ). הערכים הטיפוסיים הם 120 ממ"כ בזמן סיסטולה (לחץ דם סיסטולי) ו־80 ממ"כ בזמן דיאסטולה (לחץ דם דיאסטולי). מקובל בכתיבה לרשום 120/80 ובדיבור לומר "120 על 80".

אילו ערכים עשויים להעיד על לחץ דם נמוך?

ערכים תקינים של לחץ דם הם בסביבות 120/80 מ"מ כספית. ערכים של 90/60 מ"מ כספית ומטה נחשבים לנמוכים.

כשחולים או פצועים עלול לחץ דם נמוך להצביע על כך שרקמות הגוף אינן מקבלות את אספקת הדם הנדרשת להן. זהו מצב חירום רפואי שנקרא הלם (shock) ועלול להוביל למוות.

כאשר מדובר באנשים בריאים - בעיקר בנשים צעירות ורזות - אין צורך במאמץ של הלב לדחוף את הדם לרקמות, ולכן גם לחץ דם נמוך יחסית יכול "לעשות את העבודה". כל עוד לחץ נמוך כזה אינו מלוּוה בסימפטומים, אין בכך בעיה.

האם לחץ הדם משתנה בפעילויות שונות?

לגוף יש מנגנונים שאמורים לשמור על לחץ דם תקין גם במהלך שינויי תנוחה מהירים. באופן טבעי במצב עמידה נוטה הדם להימשך מטה עם כוח המשיכה ולהצטבר ברגליים. מנגנוני הפיצוי מכווצים את כלי הדם כשאדם עובר משכיבה או מישיבה לעמידה, וזאת כדי למנוע צניחה בלחץ הדם. במצב תקין זרימת הדם למוח ולשאר האיברים מספקת גם במצב עמידה.

במהלך השינה לחץ הדם יכול לרדת לערכים נמוכים בלי שייגרם נזק כלשהו לגוף, משום שבמצב שכיבה הדם יכול להגיע למוח ולשאר האיברים בלי הפרעה גם כשלחץ הדם נמוך.

לחץ דם גבוה - "הרוצח השקט"

מהם הגורמים ללחץ דם גבוה ולמה הוא מסוכן כל־כך? לכתבה המלאה

לחץ דם נמוך ייתכן במצב אקוטי (חד ופתאומי) וייתכן על בסיס קבוע (כרוני). מצבים אקוטיים כוללים דימום עקב פציעה, התייבשות, שלשול וכדומה.

אפשר לדמות את כלי הדם לצמיג של אופניים. מתי הוא מאבד לחץ?

• במקרה של פנצ'ר, שכתוצאה ממנו יש בריחת אוויר (מקביל להתרוקנות הגוף מנוזלים בזמן דימום או שלשול).

• התרופפות הגומי של הצמיג (מקביל להרפיית כלי הדם בזמן זיהום או בעקבות תגובה אלרגית).

• תקלה במשאבה (מקביל לפגיעה בשריר הלב).

ניתן לחלק את הסיבות לירידה בלחץ הדם לכמה קבוצות:
1. ירידה בנפח הדם ובנפח הנוזלים בגוף, למשל בגלל דימום (מפציעה, ממחלה או ממחזור) או בגלל התייבשות (למשל, בעקבות אי־שתייה מספקת ביום חם או בעקבות שלשול).

2. ירידה בפעילות הלב בגלל היחלשות בפעילות הלב (למשל, בעקבות אוטם שריר הלב) או בגלל ליקויים במסתמי הלב. גם הפרעות בקצב הלב - דופק נמוך מדי או דופק מהיר מאוד - עלולות לגרום לירידה בלחץ הדם ולהפחתה בתפוקת הלב.

3. הפרעות במערכת העצבים האוטונומית. המערכת הזאת אחראית, בין היתר, למנגנוני הוויסות של לחץ הדם, למשל בעת שינויי תנוחה. ליקוי במערכת הזאת גורם בעיקר לירידה בלחץ הדם בעת שינוי תנוחה למצב עמידה. הנפילה הזאת בלחץ הדם בעקבות שינוי בתנוחה נקראת אורתוסטטיזם. הליקוי הזה יכול להיגרם מבעיה ראשונית במערכת העצבים או בגלל מחלות שונות הפוגעות גם במערכת העצבים האוטונומית, כמו סוכרת ופרקינסון.

4. הפרעות אנדוקריניות (הפרעות בוויסות ההורמונים) כמו תת־פעילות של בלוטת התריס או תת־פעילות של יותרת הכליה (האדרנל).

5. מצבים אקוטיים כמו זיהום קשה (ספסיס) או תגובה אלרגית קשה (אנפילקסיס) גורמים להרחבה מוגזמת של כלי הדם וכתוצאה מכך לירידה ניכרת בלחץ הדם.

6. תרופות. ירידה בלחץ הדם יכולה להיגרם, בין היתר, ממינון מופרז של תרופות המיועדות להורדת לחץ דם וממינון רגיל של תרופות שמיועדות לטפל בקושי להטיל שתן בגלל בלוטת ערמונית מוגדלת או מתרופות שמיועדות לטיפול באי־ספיקת לב.

לחץ דם נמוך יכול להתבטא באחד או יותר מהתסמינים הבאים:

1. עייפות וחולשה כללית.

2. דופק מהיר.

3. קשיי ריכוז.

4. כאבי ראש.

5. סחרחורת וראייה מטושטשת.

6. עילפון (במקרים קיצוניים).

ככל שהירידה בלחץ הדם מהירה יותר, התסמינים קשים יותר. דוגמה קיצונית היא מקרה של פציעה קשה ואיבוד נפח דם ניכר בתוך דקות.

כאשר לא מרגישים טוב, הדבר החשוב ביותר הוא לפנות לרופא. הוא  יכול לבדוק את לחץ הדם בתנוחות שונות (כמו שכיבה, ישיבה ועמידה) כדי לאתר נפילה של לחץ הדם בשינויי תנוחה ולהפנות לבירור רפואי לפי הצורך. מטרת הבדיקות היא לאתר סיבות אפשריות לערכים הנמוכים של לחץ הדם.

אם זוהתה בעיה ספציפית, יש לנסות לטפל בה וכך לאזן את לחץ הדם.

כאשר לא מזוהה בעיה ברורה, ההמלצה העיקרית היא הקפדה על שתייה מרובה, על צריכת מלחים בכמות מספקת ועל שינויי תנוחה הדרגתיים ואיטיים. לעיתים חבישה של הרגליים באגדים אלסטיים מפחיתה את ירידת לחץ הדם בזמן עמידה.

במצבים קיצוניים, בעיקר במקרים של התעלפות בגלל לחץ דם נמוך (לרוב בעמידה ובשינויי תנוחה), אפשר להשתמש בתרופות המעלות את לחץ הדם.

לחץ דם נמוך בהריון - האם זו סיבה לדאגה?

לחץ הדם בדרך כלל נוטה לרדת בתקופת ההריון. מדובר בתהליך פיזיולוגי טבעי, ולכן במקרה של לחץ דם נמוך בהריון אין סיבה לדאגה - בניגוד למצב של לחץ דם גבוה בהריון. גם אם האישה ההרה סובלת מסחרחורות כתוצאה מהירידה בלחץ הדם, לא מומלץ שתיטול כדורים להעלאת לחץ הדם. עם זאת, מומלץ לעדכן את רופא הנשים המטפל ולבחון אם יש צורך לברר את הסיבה ללחץ הדם הנמוך.

1. לאנשים שסובלים מנפילה בלחץ הדם בשינויי תנוחה מומלץ לקום מהמיטה בהדרגה: לעבור תחילה ממצב של שכיבה לישיבה, להמתין כחצי דקה ורק אז לקום.

2. מומלץ לא לשתות משקאות אלכוהוליים, כיוון שהם מרחיבים את כלי הדם ועלולים להביא לירידה נוספת בלחץ הדם הנמוך ממילא.

3. יש להקפיד על שתייה מרובה ועל דיאטה הכוללת מספיק מלח (אנשים רבים מנסים להימנע מצריכה מופרזת של מלח, ולעיתים התוצאה היא צריכת מלח קטנה מדי). יש לוודא שהתזונה מכילה את כל אבות המזון. ניתן להתייעץ עם תזונאי.

4. רצוי מאוד להתאמן באופן סדיר. פעילות גופנית מסייעת במקרים רבים להסדיר את לחץ הדם ולשפר את הסימפטומים.

5. חבישת הרגליים באגדים אלסטיים עשויה לסייע, כאמור, במצבים של אורתוסטטיזם (ירידה בלחץ הדם בזמן העמידה). 

ד"ר אהוד קדמון הוא קרדיולוג מומחה לקוצבים ולהפרעות קצב לב במערך לקרדיולוגיה של בית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש