חיפוש

dsdsdsd
אי־ספיקת לב

אי־ספיקת לב

מהי אי־ספיקת לב? מהם התסמינים ואיך מאבחנים? מהם הטיפולים ואיך חיים עם אי־ספיקת לב? מדריך אתר כללית על אי־ספיקת לב עונה על כל השאלות האלה ועל שאלות רבות נוספות

ד"ר קטיה אורבין, ד"ר מנחם נהיר

שם האבחנה בעברית: אי־ספיקת לב
שם האבחנה באנגלית: Heart Failure
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): HF

 

מהי אי־ספיקת לב?

אי־ספיקת לב היא מצב שבו הלב אינו מספק דם במידה מספקת לצורכי הגוף. זה קורה לרוב בגלל תפקוד לקוי של שריר הלב, אך גם במקרים שבהם הלב "מתכווץ" היטב, יכול להיות שהוא לא יעבוד מספיק מהר (ברדיקרדיה) או שהוא יעבוד היטב, אבל יש דליפה או היצרות במסתמי הלב (הפרעות מסתמיות), או שהוא מתכווץ היטב, אך שלב ההרפיה אינו תקין (אי־ספיקה דיאסטולית).

אי־ספיקת לב יכולה להיות בדרגות חומרה שונות: במקרים הקלים יחסית היא מפריעה רק בעת מאמץ גופני, ואילו במקרים החמורים יותר החולה סובל אפילו בזמן מנוחה.

מי שלוקים באי־ספיקת לב עלולים לסבול מתוחלת חיים קצרה ומאיכות חיים ירודה: להתקשות בפעולות שכרוכות במאמצים פיזיים (למשל, לעלות במדרגות) ולסבול לעיתים מתופעות כמו קוצר נשימה בשעות הלילה, בצקת ריאות וצבירת נוזלים ברקמות, בעיקר ברגליים.

​צריכים תור לקרדיולוג? הזמינו באתר​

כבר לא צריך להגיע למרפאה או להרים טלפונים כדי לקבוע תור לקרדיולוג. פשוט קובעים תור דרך כללית און־ליין, בכל זמן ובכל שעה.

איך מזמינים תור?

פשוט מאוד!

1. נכנסים לכללית און־ליין.
2. בוחרים בזימון תורים ל"רופאים יועצים".
3. בשדה "תחום ייעוץ" בוחרים ב"קרדיולוגיה".
4. בוחרים מועד וקובעים תור.

שימו לב: צריך לקבל הפניה לבדיקה לפני שקובעים את התור, אחרת לא ניתן לקבוע תור.

לזימון תור לקרדיולוג

ממה נגרמת אי־ספיקת לב?

ניתן לחלק את הסיבות לאי־ספיקת הלב לארבע קבוצות גדולות:

1. מחלות של שריר הלב (קרדיומיופטיות). מדובר בקבוצה של מחלות שהמכנה המשותף שלהן הוא פגיעה בשריר הלב. הסיבה השכיחה ביותר היא התקפי לב שגורמים להחלפת השריר התקין בצלקת. לעיתים יש היצרויות קשות בכלי הדם המספקים דם לשריר הלב (טרשת עורקים, מחלת לב כלילית). במצב כזה המבנה של שריר הלב עדיין תקין (לא עבר נמק ולא הוחלף בצלקת), אך ללא אספקה מספקת של דם הוא אינו מתפקד היטב.

2. מחלת לב מסתמית: היצרות של מסתם או דליפה ממסתם עלולות לגרום לאי־ספיקת לב. במקרה כזה שריר הלב עובד באופן תקין, אבל זרימת הדם בו אינה תקינה.

3. פגמים במבנה הלב, למשל חורים הגורמים לדלף בין אזורים שונים בלב - לרוב עקב מומי לב מולדים.

4. אי־ספיקת לב כאשר הלב עצמו עובד באופן תקין, אבל הדם אינו מצליח לעבור (למשל בגלל תסחיף ריאתי), או משום שהגוף מתאמץ להעביר דם בכמויות גדולות מאוד מסיבות אחרות כמו חוסר דם, פעילות־יתר של בלוטת התריס, מחלה זיהומית ודלף (שאנט) מהעורקים לוורידים. ויש עוד סיבות, נדירות יותר, לאי־ספיקת לב.

מהם התסמינים?

לא משנה מהי הסיבה לאי־ספיקת הלב - התסמינים תמיד דומים. התחושה היא של מנוע ש"לא סוחב":

ירידה ביכולת לעשות מאמצים וכן תחושת עייפות וחולשה גם לאחר פעולות קלות. לעיתים מצטברים נוזלים ברקמות הגוף - לפעמים בריאות - מה שגורם לקוצר נשימה. במקרים קלים סובלים מקוצר נשימה במאמץ ובמקרים קשים - בישיבה ואפילו בשכיבה. צבירת הנוזלים בבטן ובאגן עלולה לגרום לתחושת כובד, לחוסר תיאבון, לבחילות ולהקאות. צבירת הנוזלים בגפיים באה לידי ביטוי בבצקות.

מקובל לדרג אי־ספיקת לב לארבע דרגות חומרה - בהתאם למידת הפגיעה ביכולת התפקוד:

שלב 1 - קיימת פגיעה בתפקוד של שריר הלב, אך לחולה אין שום תסמינים או מגבלה תפקודית.

שלב 2 - התסמינים מופיעים במאמצים יום־יומיים בינוניים.

שלב 3 - התסמינים מופיעים במאמצים קלים.

שלב 4 - התסמינים מופיעים גם במנוחה ובמאמץ מינימלי כמו הליכה בתוך הבית.

איך אני לעומת האחרים?

יותר מ־20 מיליון בני אדם בכל העולם סובלים מאי־ספיקת לב. במדינות המערב - ובהן ישראל - עומד שיעור הסובלים מהתסמונת הזאת על כ־2%. משמעות הנתון הזה: כ־180 אלף ישראלים סובלים מאי־ספיקת לב. מדי שנה מצטרפים אליהם כ־12 אלף מאובחנים חדשים. כ־2,500 ישראלים סובלים מאי־ספיקת לב מתקדמת, ומצבם מוגדר "קשה".

כמה זמן זה נמשך?

אי־ספיקת לב היא מחלה כרונית שיכולה להיות יציבה שנים רבות או להחמיר עם הזמן ("מחלה פרוגרסיבית"). מהלך המחלה מתאפיין בתנודות שנעות בין יציבות קלינית להחמרה בסימפטומים.

איך מאבחנים?

אבחון של אי־ספיקת לב מתבסס על תלונותיו של החולה (קוצר נשימה, קושי לעשות מאמצים), על הרקע הרפואי שלו (קיומן של מחלת לב כלילית, של לחץ דם גבוה או של בעיה במסתמים) ועל ממצאים בבדיקה גופנית (למשל, בצקות ברגליים, חרחורים העולים מהריאות, נפיחות של הבטן עקב הצטברות נוזלים, גפיים קרות עקב ירידה בהספקת הדם).

כאשר מנסים להבין את הסיבה לאי־ספיקת לב, נעזרים לרוב בבדיקת אקו לב. בבדיקה הזאת משתמשים בגלי קול כדי ליצור תמונה דינמית של הלב, ובאמצעותה בודקים את מבנה הלב, את החדרים ואת העליות, את השריר ואת המסתמים וכן את איכות ההתכווצות של אזורים שונים בשריר הלב.

• צריכים רופאים או מרפאות? פשוט לחפש 
• רוצים לקבוע תור? עושים את זה בקליק

איך מטפלים באי־ספיקת לב?

השלב הראשון הוא אבחון והגדרת הבעיה העיקרית: האם שריר הלב אינו מתפקד? האם הוא דק מדי? עבה מדי? האם המסתמים אינם מתפקדים? ואם הם אכן אינם מתפקדים, האם הם צרים ולא נותנים לדם לעבור או רחבים, והדם דולף דרכם? והיכן מצויה הבעיה: בחדר הימני או בחדר השמאלי?

אם הבעיה קשורה לשריר הלב עצמו, יש לסלק את כל הגורמים שאחראים לאי־ספיקה: לחץ דם גבוה, טרשת עורקים, מחלת לב איסכמית, צריכה מופרזת של אלכוהול, תרופות שפוגעות בלב.

בשלב השני יש להתמקד בשיפור התסמינים של האי־ספיקה באמצעות הגבלת הצריכה של אלכוהול ושל מלח ובאמצעות טיפול תרופתי.

התרופה הראשונה שניתנת לסובלים מאי־ספיקת לב פתאומית (חריפה) היא פוסיד (פורוסומיד). זוהי תרופה משתנת שגורמת להוצאת נוזלים מהגוף. מי שמגיבים היטב לתרופה יכולים להפחית בתוך ימים ספורים קילוגרמים רבים ממשקלם.

תרופות נוספות שניתן לקבל דרך הווריד מיועדות לחזק את עוצמת ההתכווצות של הלב. הן נקראות תרופות אינוטרופיות ומיועדות לחולים במצב קשה שאיכות חייהם מאוד פגומה, ויכולתם לתפקד היא ירודה ביותר.

באופן כללי, התרופות לטיפול באי־ספיקת לב נחלקות לארבעה סוגים:

• תרופות שמטרתן להאט את קצב הלב ולשפר את התכווצות הלב כמו קרוודקסון או דימיטון (קרוודילול), לופרסור (מטופרולול) וקרדילוק (ביסופרולול).

• תרופות שמרחיבות ורידים ועורקים ומורידות את העומס מהלב כמו אנלדקס (אנלפריל)קפטופרילטריטייס (רמיפריל), אטקנד (קנדסרטן)אוקסר (לוסרטן), דיאובן (ולסרטן), אנטרסטו (סקוביטריל+ולסרטן).

• תרופות שמטרתן להפחית את עודף הנוזלים בגוף החולה, למשל תרופות משתנות כמו פוסיד (פורוסמיד) שצוינה קודם לכן ואלדקטון (ספירונולקטון).

פעילות גופנית קבועה במסגרת תוכנית לשיקום הלב מסייעת להפחית את הסבל של החולה ולהחזיר אותו לתפקוד יום־יומי תקין.

נוסף על כך קיימים טיפולים שאינם תרופתיים כמו השתלת קוצב דיפיברילטור שמיועד לזהות הפרעות קצב ולטפל בהן ושעשוי במקרים רבים למנוע מוות פתאומי, השתלה של קוצב דו־חדרי (CRT) שמשפר את תיאום ההתכווצות בין חדרי הלב וניתוחים לתיקון מסתמים או פגמים במבנה הלב (אם יש בכך צורך).

אם כל המאמצים אינם מביאים לתוצאה הרצויה, ניתן לשקול השתלת לב. לרוע המזל, האפשרות הזאת כמעט שאינה מעשית בגלל מחסור חמור בתורמים לעומת המספר הרב של החולים שממתינים בתור.

ניתן כיום להשתיל "לב מלאכותי" (מכשיר תומך לב) - והוא יכול לשמש מעין גשר עד למציאת תורם ובמקרים מסוימים אף לשמש את החולה לאורך זמן - אולם השתלה של "לב" כזה אינה מתאימה לכל החולים, ולכן כל מקרה נבדק לגופו.

במקרה של החמרה באי־ספיקת הלב יש צורך באשפוז בבית חולים - שם ניתן להעניק טיפולים שאינם עומדים לרשות מערכת הרפואה בקהילה, כמו קבלת תרופות דרך הווריד.

באמצעות מעקב רפואי הדוק - שנעשה במרפאה ייעודית לאי־ספיקת לב או אצל קרדיולוג מטפל - ניתן לזהות בשלב מוקדם שינויים ותנודות קלות בסימפטומים ולהגיב על כך בזמן.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

מהלך המחלה משתנה מאדם לאדם בהתאם לסיבה שגרמה לפגיעה בשריר הלב. לעיתים ניתן להביא לשיפור בתפקוד הלב באמצעות תרופות או באמצעות סילוק הסיבה שבגללה נגרמה האי־ספיקה. במקרים שבהם הפגיעה היא בלתי הפיכה, ניתן להקל על התסמינים באמצעות אחד או יותר מהטיפולים הבאים: מתן תרופות, שינוי אורח החיים, השתלת קוצבים מיוחדים וניתוחי לב.

המטרה העיקרית של הטיפולים היא למנוע החמרה באי־ספיקת הלב. בעזרת הטיפול העכשווי יש אפשרות לשפר את איכות החיים של מי שסובלים מאי־ספיקת לב ולהפחית את שיעורי התמותה בקרבם.

הוכח ששימוש בתרופות מסוימות לאי־ספיקת לב מאט את התקדמות המחלה ומאריך את חיי החולים. כמו כן הוכח שהשתלת דיפיברילטור מאריכה את חייהם של חולים שסובלים מאי־ספיקה קשה של הלב. הסיבה: הדיפיברילטור מזהה הפרעות קצב ומטפל בהן ובכך מונע אירועים של מוות פתאומי.

השתלת קוצב דו־חדרי מביאה לשיפור בתיאום ההתכווצויות בין חדרי הלב. כתוצאה מכך מושגים לרוב שיפור מסוים בתפקוד הלב, שיפור בתסמינים והארכה של תוחלת החיים. התעמלות מבוקרת במסגרת המרכזים לשיקום הלב משפרת את היכולת לעשות פעילות גופנית ומשפרת את איכות החיים.

עלולים להיות סיבוכים לאי־ספיקת לב?

כן. הסיבוך השכיח ביותר הוא בצקת ריאות. מאחר שהדם אינו זורם כראוי בגלל חולשת הלב, הוא מצטבר באזורים שונים בגוף - בין היתר בריאות - מה שעלול להוביל ליצירת בצקות בריאות. בצקת ריאות עלולה לגרום לאי־ספיקה נשימתית - מצב חירום שמחייב לעיתים הנשמה מלאכותית ואף עלול לגרום למוות.

נוסף על כך, מי שסובלים מאי־ספיקת לב גם נוטים לסבול בשיעורים גבוהים מהפרעות קצב קטלניות.

סיבוכים שכיחים נוספים הם החמרה תכופה במצב האי־ספיקה - מה שמחייב אשפוזים חוזרים ונשנים. האשפוזים הרבים האלה פוגעים קשות באיכות החיים.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

סימני האזהרה כוללים קוצר נשימה הולך וגובר והופעת בצקות ברגליים. הסימנים האלה מעידים על החמרה באי־ספיקת הלב, ובעקבות הופעתם יש צורך באשפוז. ההחמרה הזאת יכולה להופיע ימים ספורים בלבד לאחר שמתגלים התסמינים הראשונים של האי־ספיקה, אך לעיתים היא מופיעה שבועות ואף חודשים לאחר מכן.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

אי־ספיקת לב היא מחלה כרונית שאין לה מרפא. לכל היותר ניתן לבלום את החרפתה.

איך לומדים לחיות עם אי־ספיקת לב?

לחולים באי־ספיקת הלב יש תוחלת חיים פחותה לעומת בני גילם שאינם סובלים מאי־ספיקת לב. תוחלת החיים יורדת ככל שהחולה קשיש יותר ומידת הפגיעה בליבו קשה יותר. למרות כל זאת מצליחים במקרים רבים חולים באי־ספיקת לב קשה לחיות חיים טובים למדי במשך שנים לא מעטות.

להשגת המטרה הזאת יש לטפל באופן מיטבי בכל מי שסובל מאי־ספיקת לב כדי להפחית עד כמה שניתן את הפגיעה באיכות החיים ואת התמותה מהמחלה:

• יש להקפיד על מעקב רפואי צמוד שכולל בדיקה גופנית, בדיקת אקו לב ובדיקות דם (שחיוניות בגלל הטיפול בתרופות משתנות שמשנות את מאזן המלחים בדם).

• יש להקפיד על קיום אורח בריא שכולל הפסקת עישון, הקפדה על דיאטה דלת מלח, הפחתת משקל (אם סובלים מהשמנה) והימנעות מחיים לחוצים מדי.

הטיפול התרופתי כולל לרוב מתן תרופות לחיזוק שריר הלב ותרופות משתנות המסייעות לגוף להיפטר מעודפי הנוזלים שמצטברים בגלל פעולת השאיבה החלשה של הלב. במקרים מסוימים יש צורך בטיפול בחמצן ובתרופות נוספות המסייעות להתגבר על קשיי הנשימה.

באופן כללי החיים עם אי־ספיקת לב רצופים בהתמודדויות לא קלות. השגרה מופרת מדי פעם בגלל אשפוזים בבית חולים - לפעמים קצרים ולפעמים ארוכים יותר - בהפרשי זמן לא קבועים ולא ידועים מראש. אצל החולים היותר קשים עלולים להיות אשפוזים תכופים, ואילו אצל החולים הקלים יכולים לעבור שנים רבות ללא צורך באשפוז.

כאשר אי־ספיקת הלב מאוזנת, מומלץ לחיות כרגיל. ישיבה בבית או הימנעות מפעילויות יום־יומיות אינן מוסיפות שנות חיים ובוודאי שאינן משפרות את איכותם. אפשר ומותר גם לטוס לחו"ל, לטייל, לקיים יחסי מין - הכול לפי היכולת.

 

ד"ר קטיה אורבין היא מנהלת שירות טיפול נמרץ לב במערך לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית

ד"ר מנחם נהיר הוא רופא בכיר במערך הקרדיולוגיה של המרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש