חיפוש

dsdsdsd
איש משתעל לתוך אגרופו הקפוץ, בזמן שידו האחרת מונחת על החזה

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)

COPD - מחלת ריאות חסימתית כרונית - היא למעשה שם כולל לסדרה של מחלות ריאה כרוניות שהנפוצות בהן הן דלקת הסימפונות הכרונית (ברונכיטיס כרונית) ונפחת הריאות (אמפיזמה). ממה נגרמת המחלה? איך מטפלים בה והכי חשוב: איך נמנעים ממנה?

פרופ' דוד שטרית, ד"ר איל רומם

בקיצור

01

COPD זכתה במוניטין המפוקפק של המחלה של המעשנים שכן היא נגרמת בעיקר עקב עישון כבד.

02

התסמינים של מחלת הריאות החסימתית הכרונית (COPD) כוללים שיעול, פליטת ליחה וקוצר נשימה.

03

לא ניתן להחלים מהמחלה, אבל אבחון מוקדם, הפסקת העישון וטיפול רצוף יכולים לשפר את איכות החיים.

מה זה COPD?

COPD (ראשי תיבות של Chronic Obstructive Pulmonary Disease, מחלת ריאות חסימתית כרונית) היא למעשה שם כולל לסדרה של מחלות ריאה כרוניות שהנפוצות בהן הן דלקת הסימפונות הכרונית (ברונכיטיס כרונית) ונפחת הריאות (אמפיזמה).

בדלקת הסימפונות הכרונית ישנה חסימה קבועה של זרימת האוויר בסימפונות וכן היא כוללת מרכיב בולט של שיעול ליחתי כרוני. בנפחת הריאות נאדיות הריאה (מעין שקיקים האחראים לחילוף הגזים התקין בריאה) נפגעות ומתפרקות. 

התסמין הקליני המרכזי של המחלה הוא קוצר נשימה במאמץ. שני המצבים גורמים להפרעה בחילוף הגזים בריאות. לחולי COPD עלולים להיות תסמינים של דלקת הסימפונות הכרונית, של נפחת הריאות או של שתיהן.

המחלה באה לידי ביטוי בעיקר בשיעול, בפליטת ליחה ובקוצר נשימה שהולכים ומחמירים במשך השנים. המחלה מלוּוה באירועים תכופים של החרפות - לרוב עקב זיהום בדרכי הנשימה.

הגורם העיקרי למחלה הוא עישון כבד וממושך או חשיפה מוגברת לעישון פסיבי ולזיהום אוויר.

איור שמציג את המאפיינים של מחלות ריאה חסימתיות כרוניות: דפנות הרוסות של נאדיות ריאה וסימפון מודלק לעומת נאדיות ריאה בריאות וסימפ

ממה נגרמת COPD?

עישון גורם ל־85% ממקרי התחלואה במחלת ריאות חסימתית כרונית. כ־15% ממקרי התחלואה מקורם בחשיפה תעסוקתית (למשל, לעשן שנפלט ממפעלי תעשייה ומכלי רכב.) או ברקע גנטי. זהו שיעור גבוה מאוד כשמדובר במחלה הנובעת מחשיפה לגורם מזיק.

ישנם אנשים שהרקע הגנטי שלהם גורם להם להיות חשופים יותר ל־COPD. אם האנשים האלה מעשנים, הסיכון שלהם ללקות במחלה גדל בשיעור גבוה עוד יותר.

מהם התסמינים?

שיעול עם ליחה.

• ייצור מוגבר של כיח.

• התקפים חוזרים ונשנים של קוצר נשימה - בעיקר בעת מאמץ, לעיתים אפילו לאחר מאמץ קל.

• חרחורים בעת נשימה (צפצופים).

• לחץ באזור החזה שמוחמר בעת שמשתעלים.

למי פונים?
בשלב הראשון - לרופא המשפחה.​ הוא יפנה את המטופל לבדיקת תפקודי ריאות או לרופא ריאות לפי הצורך.

• לזימון תור לרופא המשפחה בלי סיסמה

• תוכלו גם לשוחח עם רופא המשפחה בביקור טלפוני או בווידיאו

עד כמה נפוצה המחלה?

התחלואה העולמית ב־COPD נמצאת במגמת עלייה. מדובר בגורם המוות השלישי במעלה בעולם ובגורם הנכות החמישי במעלה. הלוקים במחלה הם בעיקר בני 55 ויותר, והיא שכיחה מעט יותר ואף קטלנית יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים.

כמה זמן זה נמשך?

מדובר במחלה שהולכת ומחמירה בקצב איטי במשך הזמן, גם אם החולה אינו חשוף יותר לגורם המחלה. במילים אחרות: מי שלקה במחלה בגלל עישון לא יחלים ממנה גם אם יפסיק לעשן. עם זאת, הפסקת עישון עשויה להאט מאוד את קצב התקדמותה של המחלה.

איך מאבחנים?

בבדיקה גופנית ניתן לגלות כמה מביטוייה של המחלה כמו זמן ממושך יותר של נשיפת האוויר מהריאות, נשימה קולנית המלוּוה במעין גניחה או צפצוף (wheezing) וממדים מוגדלים של בית החזה (מה שמכונה "חזה דמוי חבית" - barrel chest).

כש־COPD מצויה בשלבים מתקדמים יותר, נוטים הסובלים ממנה לנשום בשפתיים מכווצות או בתנוחת גוף המקילה על קוצר הנשימה, כמו רכינה קדימה או הישענות על כפות הידיים המושטות קדימה.

נוסף על הבדיקה הגופנית וקבלת פרטים מהמטופל על מחלתו (אנמנזה) ניתן לאבחן COPD באמצעות בדיקה של תפקודי הריאות (ספירומטריה). בבדיקה הזאת נושף הנבדק לתוך צינור (ספירומטר), ובאמצעותו נמדדים פרמטרים שונים של הנשימה.

יש להדגיש: בדיקה של תפקודי הריאות היא בדיקת חובה לאבחון המחלה ולקיום מעקב אחר קצב התפתחותה.

בחור צעיר במהלך בדיקת תפקודי ריאות

תפקודי ריאות. בדיקת חובה לאבחון המחלה ולמעקב אחריה

איך מטפלים?

• הדרך העיקרית למנוע את המחלה היא פשוט לא לעשן.

גם בעישון נרגילה ובעישון סיגריה אלקטרונית טמונה סכנה גדולה, שכן המנהג הזה מוביל בדרך כלל להתמכרות מהירה לניקוטין ולמעבר לעישון סיגריות באופן סדיר.

ניקוטין הוא סם ממכר במיוחד, ושיעור הגמילה המוצלחת של מי שמעשן באופן סדיר הוא נמוך ונע בין 5% ל־20% בלבד.

• אם מעשנים, הטיפול החשוב והמשמעותי ביותר הוא הפסקת עישון. ממחקרים עולה שחולים ב־COPD שהפסיקו לעשן הצליחו להאט את קצב ההתקדמותה של המחלה לעומת חולים שסירבו להיגמל מעישון למרות מחלתם.

ישנן דרכים רבות לגמילה מעישון ובהן שימוש בתחליפי ניקוטין וטבליות הבולמות את השפעת הניקוטין על המוח ומסייעות בכך לתהליך הגמילה.

מעשן שפיתח מחלת COPD והפסיק לעשן - גם בגיל מאוחר יחסית - מפחית במידה משמעותית את קצב החמרת המחלה, אם כי לא עוצר אותה לחלוטין. ההפחתה הזאת היא משמעותית יותר ככל שהגיל שבו מפסיקים לעשן הוא נמוך יותר.

מידע על סדנת גמילה מעישון של כללית

•  טיפול במשאפים מסוגים שונים המותאמים לחולה. המשאפים כוללים סטרואידים להפחתת הדלקת בדרכי הנשימה, חומרים להרחבת דרכי האוויר וכן שילוב של שני סוגי התרופות - גם נגד דלקת וגם להרחבת דרכי האוויר. לטיפול קבוע וסדיר במשאפים יש חשיבות רבה בהקלה על התסמינים וכן בהפחתת תדירותן של ההתלקחויות. לעיתים, במטופלים שסובלים מהתלקחויות מרובות, יבחר רופא הריאות להוסיף טיפול תרופתי מונע נוסף בכדורים.

חיסון נגד שפעת.

• במקרים קשים יש צורך בטיפול לשיקום הריאות. הטיפול כולל פעילות גופנית מדודה בהשגחה רפואית וכן קבלת הדרכה בתחום התזונה.

• בעת תקופות של החמרת המחלה יש לעיתים צורך בטיפול אנטיביוטי.

• ניתוח ו/או טיפול זעיר־פולשני ב־COPD מוצע לעיתים למטופלים הסובלים ממחלת ריאות מתקדמת ואשר מיצו את הטיפול הקיים. האופציות הניתוחיות כוללות ניתוח להקטנת נפח ריאה והשתלת ריאה.

ניתוח להקטנת נפח הריאה אומנם משפר את מצבם של חלק מהחולים, אבל אינו נפוץ משום שהוא כרוך בשפע של סיבוכים: שיעורים גבוהים של תחלואה ושל תמותה.

ניתוח השתלת ריאה, למרבה הצער, אינו רלוונטי בעבור מרבית החולים עקב מחסור חמור בתורמי ריאות ומכיוון שמטופלים רבים מבוגרים מכדי להיות מועמדים להשתלה.

טיפולים מתקדמים זעיר־פולשניים בנפחת הריאות נועדו אף הם לתת מענה לחולים שמיצו ללא הצלחה את כל הטיפולים השמרניים. השיטות האלה נועדו להשיג מטרה דומה: הקטנת הנפח של אזורי הריאה הפגועים ביותר כדי לפנות מקום לאזורי הריאה הבריאים ובכך להקל על הנשימה.

עלולים להיות סיבוכים?

המחלה מאופיינת בהתלקחויות ובהפוגות. בעת התלקחות עלולים להיות סיבוכי נשימה שכוללים דלקת ריאות ולעיתים נדירות אי־ספיקה ריאתית שמחייבת הנשמה מלאכותית.

בחלק קטן מהמקרים עלולה COPD להחמיר עם הזמן עד כדי כך שהחולה בה מרותק לכיסא גלגלים ומחובר באופן תמידי למחולל חמצן (מכשיר שמגדיל את שיעור החמצן שנושם המטופל).

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

הבעיה העיקרית היא שרבים מהחולים מתייחסים לתסמיני המחלה כאל הידרדרות טבעית בתפקוד ומייחסים את השיעול לעישון, את ההתקררות - למחלות מזדמנות ואת קוצר הנשימה - לירידה בכושר הגופני.

הסימנים שמחייבים פנייה לרופא כוללים הופעה של חום פתאומי עם ליחה מוגברת, שינוי בצבע הליחה או קוצר נשימה.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

ההתאוששות מהתקף של COPD היא איטית למדי. לרוב חולפים כמה שבועות עד שחוזרים לתפקוד רגיל בעקבות התקף כזה. אם ההתקף מלוּוה גם בדלקת ריאות - סיבוך שהוא נפוץ בקרב חולי COPD - עלולה ההחלמה להימשך אף זמן רב יותר.

הקפדה על קבלת טיפול רפואי בזמן עשויה לקצר את משך ההתאוששות.

איך לומדים לחיות עם COPD?

חולים ב־COPD - אפילו חולים קשים - עשויים ליהנות מאימון גופני שיקומי המשפר את כושרם, מפחית את חומרתו של קוצר הנשימה הכרוני שהם חשים ומשפר את איכות חייהם.

המחלה אינה ניתנת לריפוי מלא, אולם אבחון מוקדם והקפדה על אורח חיים בריא יחד עם טיפול רצוף עשויים לעכב משמעותית את הידרדרות המחלה ולמנוע פגיעה קשה באיכות החיים. אחת הדרכים החשובות להתמודדות עם המחלה היא הפסקת מיידית של העישון. כך תימנע החמרת הפגיעה בריאות - מה שיאפשר טיפול יעיל יותר.

שיקום הריאות הוא מרכיב חשוב בטיפול ומבוסס על פעילות גופנית קבועה המותאמת למצב המטופל. שיקום כזה מגביר את יכולתם של המטופלים לעשות מאמצים גופניים.

פרופ' דוד שטרית הוא מנהל מחלקת ריאות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית

ד"ר איל רומם הוא מנהל היחידה לרפואת ריאות פולשנית במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש