אבחנות
פורסם בראשונה: 18.09.2011
עדכון אחרון: 18.07.2018

סוכרת - המדריך המלא

לקריאה נוחה
מהי סוכרת? ממה היא נגרמת? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? זה חד־פעמי? זה יחזור? עלולים להיות סיבוכים? מדריך
סוכרת המדריך המלא

שם האבחנה בעברית: סוכרת
שם האבחנה באנגלית: Diabetes Mellitus
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Diabetes Mellitus

 

סוכרת היא מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של סוכר (גלוקוז) בדם. בלטינית, שם המחלה הוא Diabetes mellitus ומשמעותו: "שתן מתוק". מקור השם: כאשר רמת הסוכר בדם עולה מעל סף מסוים (180 מיליגרם לדציליטר), היא גוברת על כושר הספיגה שלו בכליות, וכתוצאה מכך מופרש עודף הסוכר לשתן - מצב שנקרא גליקוזוריה.

הבעיה המרכזית בסוכרת היא חוסר יחסי או מוחלט של ההורמון אינסולין. האינסולין מיוצר בבלוטת הלבלב ומופרש ממנה לדם בתגובה לעלייה ברמת הסוכר (למשל אחרי ארוחות). האינסולין מאפשר חדירה של הסוכר מהדם אל תאי הגוף השונים, שם נדרש הסוכר כדי להפיק אנרגיה הדרושה לתפקודם התקין.

אצל חולי סוכרת קיים חוסר באינסולין או פגם בפעילותו או תנגודת גבוהה של הרקמות אליו. אם סובלים מחוסר באינסולין או מאינסולין לא תקין, לא עומד לרשות הגוף האמצעי להחדרת הסוכר לתאים. כתוצאה מכך מצטבר הגלוקוז בדם, מצב שנקרא היפרגליקמיה.

במצב שנקרא "תנגודת לאינסולין" התמונה שונה: כמות האינסולין שמופרש מתאי הלבלב יכולה להיות תקינה ואף מוגברת, והאינסולין עשוי להיות תקין לחלוטין, אך פעילותו באיברי המטרה (כמו שריר או כבד) לקויה. תנגודת לאינסולין מתחילה לרוב כעשור לפני אבחון הסוכרת. הרמות התקינות של הסוכר באותן 10 שנים נובעות מהפרשה מוגברת של אינסולין.

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של סוכרת: סוכרת מסוג 1, סוכרת מסוג 2, סוכרת הריונית וסוכרת מסיבות אחרות כמו פגם תורשתי בייצור האינסולין  (MODY), סוכרת בעקבות נטילת סטרואידים וסוכרת בעקבות השתלת איבר. 

סוכרת מסוג 1 נובעת מהיעדר מוחלט של אינסולין כתוצאה מהרס התאים בבלוטת הלבלב האחראים להפרשת האינסולין. זוהי אחת המחלות הכרוניות השכיחות ביותר של גיל הילדות: שני שלישים מהמקרים החדשים של סוכרת מסוג 1 מאובחנים עד גיל 19. עם זאת, התפרצות המחלה בגיל מבוגר יותר אינה נדירה: עד 25% מהמקרים החדשים של סוכרת מסוג 1 מאובחנים אצל אנשים מבוגרים.

להתפרצות סוכרת מסוג 1 שותפים גורמים רבים ובהם מערכת החיסון שתוקפת את הלבלב (מחלה אוטואימונית), נטייה תורשתית ומחלות נגיפיות מסוימות שגורמות לייצור חומרים דלקתיים שעלולים לפגוע בתאים בלבלב ולהרוס אותם. מחסור בוויטמין D אצל תינוקות הוא גורם אפשרי נוסף למחלה.

בעבר סברו שיש קשר בין אלרגיה לחלב פרה לבין סוכרת מסוג 1, אולם הסברה המקובלת כיום היא שאין קשר כזה. במסגרת מחקר גדול, שתוצאותיו פורסמו בינואר 2018 בכתב העת של האגודה הרפואית האמריקאית (JAMA), חולקו תינוקות, שהיו בסיכון גבוה להתפתחות סוכרת מסוג 1, לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה פורמולה שכללה חלב פרה, והקבוצה האחרת קיבלה פורמולה צמחית בלבד. לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות מבחינת התחלואה בסוכרת מסוג 1.

סוכרת מסוג 2 פורצת בשעה שהלבלב עדיין מייצר אינסולין, אך האינסולין אינו מצליח לעשות את עבודתו: להחדיר גלוקוז לתאי הגוף. היא יכולה להופיע בכל גיל, אך מופיעה לרוב אחרי גיל 40. היא נובעת בעיקר מנטייה גנטית, אך מושפעת מאוד גם מאורח החיים. בעשור האחרון יש עלייה מתמדת בהתפתחותה של סוכרת סוג 2 בקרב בני נוער - בעיקר בגלל מגפת ההשמנה. מסקר שנעשה בישראל בין 2013 ל־2015 עולה ש־15% מהילדים בישראל סובלים מעודף משקל, ובקרב המבוגרים 36% סובלים מעודף משקל, ואילו 18% סובלים מהשמנת־יתר.

על הנטייה הגנטית לסוכרת מסוג II אפשר להשפיע באמצעות שמירה על משקל תקין, הימנעות מעישון והקפדה על פעילות גופנית סדירה. שני אלה - משקל תקין ופעילות גופנית סדירה - יכולים לדחות את הופעת הסוכרת במשך שנים רבות או אף למנוע כליל את הופעתה.

ריכזנו בשבילכם כמה טיפים. לכתבה המלאה
לעזור לבן משפחה חולה סוכרת

הסוכרת מתגלה בדרך כלל בבדיקות דם אקראיות, ואין לה שום תסמינים קליניים. כשרמות הסוכר בדם מאוד גבוהות (יותר מ־250 מיליגרם לדציליטר) יכולים להופיע סימנים שאופייניים למחלה:

• השתנה מרובה. כאשר רמת הסוכר בדם עולה, סופח הדם יותר נוזלים, וכתוצאה מכך גדלה כמות הנוזלים שמפריש הגוף באמצעות השתן.

• צמא רב ויובש בפה. התחושות האלה נובעות מאובדן הנוזלים שהוא תוצאה של ההשתנה המרובה.

חולשה, עייפות ורעב. הסיבה לתחושות האלה היא הפגיעה ביכולתו של הגוף להשתמש בסוכר ליצירת אנרגיה.

• ירידה במשקל. לעיתים יש ירידה במשקל למרות צריכה מספקת של מזון. הסיבה לירידה במשקל היא שהגוף מנצל את שכבות השומן שלו במקום את הסוכרים שאותם אין הוא יכול לנצל.

• הפרעות תחושה בגפיים כמו עקצוצים, תחושת שריפה, תחושה של חום או של קור ואף אובדן תחושה. הפרעות התחושה האלה נובעות מהנזקים שגורמות רמות הסוכר הגבוהות למערכת העצבים. השם הרפואי של התסמינים האלה הוא נוירופתיה סוכרתית.

גורמי הסיכון לסוכרת סוג 1
• תורשה: קרובי משפחה מדרגה ראשונה שחולים בסוכרת סוג 1.

• גורמים סביבתיים: המוכרים ביותר הם מחלות הנגרמות מחשיפה לנגיפים מסוימים כמו Coxsackie B virus או Rotavirus שגורמים לשלשולים (Coxsackie B virus עלול לגרום גם לדלקת בשריר הלב), נגיפי חזרת ונגיפי אדמת.

• מחלות אוטואימוניות שתוקפות את הלבלב וכן מחלות אוטואימוניות אחרות כמו מחלת גרייבס (הגורמת לפעילות יתר של בלוטת התריס), מחלת אדיסון (חוסר בהורמונים של יותרת הכליה) ואנמיה ממארת.

• גורמים תזונתיים: מחסור בוויטמין D.

• מיקום גיאוגרפי: במדינות מסוימות השכיחות של סוכרת סוג 1 מאוד גבוהה, למשל במדינות סקנדינביה.

גורמי סיכון לסוכרת סוג 2
• גיל.

עודף משקל.

• חוסר פעילות גופנית.

• תורשה: הימצאות בני משפחה שסובלים מסוכרת סוג 2.

• גזע: שיעורי הסוכרת סוג 2 גבוהים יותר אצל בני גזעים מסוימים, למשל שחורים, אסיאתים והיספנים.

• סוכרת בהריון מגדילה את הסיכון של האישה ללקות לאחר הלידה בסוכרת סוג 2 וכן היא מגדילה את הסיכון של ילדיה לסבול עם התבגרותם מהשמנה ומסוכרת סוג 2.

• שחלות פוליציסטיות.

• לחץ דם גבוה.

• יש לציין כי קיים קשר הדוק בין היפרליפידמיה (רמות גבוהות של שומני הדם: טריגליצרידים וכולסטרול) לבין סוכרת: חולי סוכרת סובלים לרוב גם מהיפרליפידמיה, אולם המומחים חלוקים ביניהם אם סוכרת היא תוצאה של היפרליפידמיה או שהיא גורמת להיפרליפידמיה. 

ניתן להתייעץ בפורום סוכרת, בפורום תזונה ודיאטה, בפורום בדיקות מעבדה, בפורום בריאות המשפחה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

סוכרת היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם, ושיעור החולים בה גדל בהתמדה. מעריכים שבין 8% ל־9% מתושבי ישראל חולים בסוכרת וכי אצל כ־20% מחולי הסוכרת המחלה לא אובחנה, והם אינם מודעים לקיומה.

סוכרת מסוג 1 היא בלתי הפיכה, ואילו סוכרת מסוג 2 היא לרוב בלתי הפיכה. משמעות הדבר: חולי סוכרת צריכים בדרך כלל לקחת טיפול תרופתי במשך כל חייהם כדי למנוע מהמחלה לפגוע בגופם. אולם מצבים של טרום־סוכרת מסוג 2 (רמת גלוקוז בדם לאחר צום שנעה בין 100 ל־125 מיליגרם לדציליטר) הם הפיכים באמצעות שינוי של אורח החיים.

האבחנה נעשית באמצעות בדיקת דם. ישנם כמה מדדים שעל פיהם ניתן לקבוע שהנבדק חולה בסוכרת:

• רמת הגלוקוז בדם לאחר צום היא 126 מיליגרם לדציליטר או יותר בשתי בדיקות נפרדות.

• רמת הגלוקוז בדם היא 200 מיליגרם לדציליטר או יותר שעתיים לאחר העמסה של 75 גרם גלוקוז דרך הפה.

• רמת גלוקוז של 200 מיליגרם לדציליטר או יותר בבדיקה אקראית. אך גם במקרה הזה דרושה בדיקה חוזרת - במיוחד אם הבדיקה הראשונה נעשתה במצב של דחק (סטרס) - למשל באשפוז.

ישנם שני מצבי ביניים שנקראים טרום סוכרת (Prediabetes), שבהם רמות הגלוקוז נעות בין ערכים תקינים לערכים של סוכרת ממש:

• Impaired Fasting Glucose) IFG) - רמת גלוקוז בדם שנעה בין 100 ל־125 מיליגרם לדציליטר לאחר צום.

• Impaired Glucose Tolerance) IGT) - רמת גלוקוז שבין 140 ל־199 מיליגרם לדציליטר שעתיים לאחר העמסת 75 גרם גלוקוז דרך הפה.

מילת המפתח בטיפול בסוכרת היא מניעה: אם מאמצים אורח חיים בריא (התנזרות מעישון, הקפדה על משקל גוף תקין ועל תזונה בריאה, עיסוק קבוע בפעילות גופנית) ניתן למנוע תחלואה בסוכרת או לפחות לדחות אותה בשנים רבות. חשיבות קריטית יש למניעת הפיכתו של המצב המכונה "טרום סוכרת" לסוכרת באמצעות שינוי של אורח החיים. זהו למעשה חלון ההזדמנויות האחרון למנוע סוכרת רגע לפני שהיא פורצת. לאחר שהמחלה פורצת, כמעט אי־אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.

מילת המפתח בטיפול בסוכרת לאחר פריצתה היא איזון. שני מחקרים רחבי היקף - DCCT האמריקני על סוכרת מסוג 1 ו־UKPDS הבריטי על סוכרת מסוג 2 - הוכיחו שאיזון של רמות הסוכר מקטין באופן דרמטי את הסיכון לסיבוכים השונים של המחלה. בייחוד נכון הדבר בנוגע לסיבוכים הנובעים מפגיעה בכלי דם קטנים כמו פגיעות ברשתית, בכליות ובעצבים.

באופן שגרתי נעשה המעקב אחר רמות הסוכר באמצעות בדיקת הרמות בדם של ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c). זהו חלבון שנוצר מהתרכבות של הגלוקוז עם ההמוגלובין שבכדוריות הדם. ככל שרמות הסוכר בדם גבוהות יותר, כך גדלה כמות ההמוגלובין המסוכרר. מאחר שאורך חייה של כדורית דם הוא 120 יום, מצביע מדד ה־HbA1c על רמות הסוכר הממוצעות בדם בשלושת החודשים האחרונים שקדמו לבדיקה.

הטיפול שונה בכל אחד מסוגי הסוכרת. בסוכרת מסוג 1 אין כלל תאי בטא, ולכן הטיפול מבוסס לחלוטין על מתן אינסולין מבחוץ. לעומת זאת בסוכרת מסוג 2 ישנם תאי בטא שעדיין מתפקדים, ולכן ניתן לבסס את הטיפול על התפקוד השיורי הזה. עם זאת, הסוכרת הורסת במשך הזמן עוד ועוד תאי בטא, ולכן גם חולי סוכרת מסוג 2 מגיעים לעיתים קרובות למצב שבו הם זקוקים לטיפול באינסולין.

הכלל הראשון לטיפול בחולי סוכרת - ובמיוחד בחולי סוכרת מסוג 2 - הוא שינוי בהרגלי תזונה, פעילות גופנית מתאימה והורדת משקל - אם יש צורך בכך. מחקרים שונים חוזרים ומראים שאפילו הפחתה צנועה במשקל בשילוב עם פעילות גופנית מתונה מביאה לתוצאות דרמטיות באיזון הסוכרת.

נוסף על שינוי אורח החיים נזקקים לעיתים חולי סוכרת גם לטיפול בתרופות. לחצו כאן לקריאת מדריך התרופות השלם של כללית לסוכרת סוג 2:

אין הבדל של ממש בין התזונה המומלצת לחולי סוכרת לבין התזונה שמומלצת לאנשים בריאים. לאלה ולאלה מומלץ לצרוך אוכל מגוון מכל קבוצות המזון ובכמויות שנדרשות לשמירה על משקל תקין. עם זאת, חולי הסוכרת צריכים להקפיד מאוד על כמות הפחמימות ועל סוג הפחמימות שהם צורכים. עליהם להימנע מסוכרים זמינים בעלי אינדקס גליקמי גבוה (שגורמים לעלייה תלולה ברמות הסוכר בדם) כמו ממתקים, לחם לבן, שתייה מתוקה וכדומה) ולצרוך פחמימות מורכבות בעלות אינדקס גליקמי נמוך (לחם מחיטה מלאה, גריסים, בטטות, רוב סוגי הקטניות, שיבולת שועל וכדומה).

נוסף על כך חשוב מאוד שהם יחלקו את מזונם על פני שש ארוחות ביום: שלוש עיקריות ושלוש ארוחות ביניים. החלוקה הזאת חיונית כדי למנוע תנודות גדולות ברמת הסוכר בדם. מהדברים האלה עולה שמומלץ לחולי סוכרת שלא לדלג על ארוחות.  

בחולי סוכרת מסוג 1 מתבסס הטיפול על מתן אינסולין. קיימים כמה סוגי אינסולין, והם מסוּוגים לפי משך הפעולה שלהם. לחצו כאן לקריאת המדריך השלם של כללית לאינסולין.

חולי סוכרת חייבים להקפיד על המינונים ועל המועדים של נטילת התרופות ושל הזרקת האינסולין - בהתאם לארוחות ולפעילות הגופנית שלהם ועל פי המלצות הצוות המטפל.

התזונאית שלנו מספרת על הקשר המפתיע. לכתבה המלאה
הקשר בין ארוחת בוקר לסוכרת

סוכרת מסוג 1 היא בלתי הפיכה, ואילו סוכרת מסוג 2 היא לרוב בלתי הפיכה. משמעות הדבר: חולי סוכרת צריכים בדרך כלל לקחת טיפול תרופתי במשך כל חייהם כדי למנוע שהמחלה תפגע בגופם. אולם מצב של טרום־סוכרת הוא הפיך באמצעות שינוי של אורח החיים. שינוי כזה כולל שמירה על משקל תקין, הפסקת עישון, תזונה מתאימה ופעילות גופנית סדירה ועקבית.

מחלת סוכרת שאינה מטופלת גורמת לסיבוכים רבים הנובעים מהרס של כלי הדם בגלל הצטברות הגלוקוז בהם. עם זאת, מי שמקפיד על איזון הסוכרת אינו צפוי לסבול מהסיבוכים שמפורטים כאן:

• טרשת עורקים. זו עלולה לגרום למחלות לב, לאירוע מוחי, לנמק בכפות הידיים והרגליים ואף לאימפוטנציה.

רטינופתיה (פגיעה בכלי הדם ברשתית). סוכרת היא הגורם מספר אחת לעיוורון בעולם המערבי. רמות הסוכר הגבוהות הורסות את הרשתית ומעוותות את המבנה של כלי הדם בה. הקפדה על בדיקה אצל רופא עיניים פעם בשנה יכולה לשמור על העין ולמנוע עיוורון, מאחר שקיימים טיפולים לשימור הרשתית - אם מאבחנים בזמן את הפגיעה בכלי הדם שבה.

אי־ספיקת כליות. סוכרת היא הגורם מספר אחת לאי־ספיקה סופנית של הכליות. מצב של אי־ספיקה סופני מחייב שימוש בדיאליזה או לעבור השתלת כליה.

• פגיעה בעצבים. סוכרת עלולה לגרום נזק למערכת העצבים ההיקפית. הנזק הזה יכול לבוא לידי ביטוי בכאבים ברגליים ובידיים, בשיתוק ובשינויים בתחושה בגפיים.

פצעים ברגליים. חולי סוכרת רבים סובלים מפצעים ברגליים, ובמיוחד בכפות הרגליים. אלה עלולים להזדהם עד כדי כך שלא יהיה מנוס מכריתה של רגל או אף של שתי הרגליים. סוכרת היא הסיבה מספר אחת לכריתת רגליים בעולם המערבי. אחד הגורמים שמגדילים את הסיכון לכריתה הוא הפגיעה בעצבי התחושה ברגליהם של חולי סוכרת רבים. במקרה של אובדן תחושה בכף הרגל אין החולה חש בפצעים ואינו ממהר לטפל בהם. מאחר שהסוכרת פוגעת גם בכלי הדם בגפיים, זורם פחות דם לפצעים ברגליים - מה שפוגע ביכולת ההחלמה שלהם. יש להדגיש שלכללית יש מרפאות מיוחדות לטיפול בפצעים קשי־ריפוי.

קיימים גם סיבוכים אקוטיים לסוכרת שנובעים מרמות גבוהות של גלוקוז בדם:

• חמצת קטוטית (Diabetic Ketoacidosis - ובקיצור: DKA) - מתרחשת בעיקר בסוכרת מסוג 1. לעיתים קרובות זהו הביטוי הראשון של המחלה. היא עלולה להופיע גם אצל חולי סוכרת מסוג 1 לאחר שהפסיקו את הטיפול באינסולין. הסבר קצר: כאשר קיים מחסור קיצוני באינסולין, הגוף חש ברעב (שכן בהיעדר אינסולין התאים לא מקבלים גלוקוז) והוא מפרק שומנים כדי להשיג מקור אנרגיה. תוצר לוואי של פירוק השומנים הוא היווצרות של גופי קטו. אלה מורידים את רמת ה־PH בדם. משמעות הדבר: הדם הופך להיות חומצי יותר. למצב הזה קוראים "חמצת מטבולית". זהו מצב חירום רפואי שגורם להתייבשות החולה ולשינויים מסוכנים במאזני המלחים (בעיקר אשלגן) בדם.

• Hyper Osmolar Hyperglycemic Syndrome - מתרחשת בעיקר אצל חולי סוכרת מסוג 2. בתסמונת הזאת רמות הסוכר הן גבוהות ביותר - בדרך כלל מעל 600 מיליגרם לדציליטר. התסמינים העיקריים הם התייבשות קשה, ירידה במצב ההכרה ולעיתים סיבוכים קרדיווסקולריים עקב קרישיות יתר.

בעקבות הטיפול התרופתי עלולה להיגרם היפוגליקמיה - ירידה של רמת הסוכר לערך נמוך מדי. הסימנים לכך הם דופק מהיר, חולשה, רעד ואף ערפול ואובדן הכרה. הטיפול המיידי הוא צריכה מהירה של גלוקוז באוכל או במשקה ובמקרה קיצוני - הזרקת גלוקגון.

גם רמות גבוהות מדי של סוכר בדם עלולות לגרום לטשטוש ולאובדן הכרה ומחייבות פנייה מיידית לקבלת עזרה רפואית.

כאשר הסוכרת מאוזנת, מרגישים טוב, ואפשר לנהל אורח חיים שגרתי.

חשוב לסגל שגרת חיים שכוללת, בין היתר, הקפדה על הטיפול התרופתי ועל בדיקות שגרתיות, כמו בדיקות דם תקופתיות, בדיקה אצל רופא עיניים פעם בשנה, בדיקת רגליים עצמית יום־יומית, בדיקות מעקב תקופתיות ולקיחת חיסון נגד דלקת ריאות וחיסון נגד שפעת. המטרה של השגרה הזאת היא לאפשר המשך חיים בריאים ואיכותיים במשך שנים רבות.

סרטון - איך מזריקים אינסולין

סרטון - איך משתמשים במשאבת אינסולין

סרטון - טיפול במצבים חריגים בסוכרת

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

ד"ר אברהם ישי הוא מנהל השירות לאנדוקרינולוגיה וסוכרת מבוגרים במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה

ד"ר ילנה צ'רטוק שחם היא רופאה בכירה במחלקה הפנימית וביחידה האנדוקרינולוגית למבוגרים בבית החולים העמק מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל