פורסם בראשונה: 21.05.2015
עדכון אחרון: 07.06.2015
  • ד"ר שמואל גבעון ד"ר שמואל גבעון

טרום־סוכרת - אתם ממש לא רוצים אותה בחיים שלכם

לקריאה נוחה
"זה הזמן להתעורר" זה לא רק עוד שורה משיר של הדג נחש, אלא המלצה חמה לטרום־סוכרתיים להתחיל לטפל בעצמם כדי שלא יהפכו לחולי סוכרת. אז אם אתם חולים על פחמימות, מעשנים המון ויש לכם היסטוריה של סוכרת במשפחה, כדאי מאד שתקראו את זה
טרום סוכרת

בקיצור

1.

בישראל יש יותר מ־300 אלף בני אדם הסובלים מטרום־סוכרת. ללא טיפול נכון הם עלולים בקלות להגיע למצב של סוכרת מסוג 2

2.

אבל יש גם חדשות טובות: בעזרת שמירה על אורח חיים בריא, תזונה נכונה, הימנעות מעישון ועשיית ספורט, אפשר לצאת מהמצב המסוכן הזה

3.

ומה קורה אם פשוט לא עושים כלום? זה כבר פחות נעים: הסיכויים למחלות לב ולשבץ מוחי עולים משמעותית, וכמובן גם הסיכון לסוכרת

תוכן העניינים:
מהי טרום־סוכרת?
מי נמצא בקבוצת הסיכון לטרום־סוכרת?
איך מאבחנים טרום־סוכרת?
איך אני אדע שאני טרום־סוכרתי?
מה קורה אם לא מטפלים בטרום־סוכרת?
אז מה עושים כדי למנוע סוכרת?
ומה אם התעמלתי, התאמצתי והשקעתי והסוכר עדיין לא ירד?
משהו אישי (וחשוב!)
רגע, אז לטפל או לטפל?

בישראל יש כחצי מיליון בני אדם שאובחנה אצלם סוכרת, ויותר מ־300 אלף בני אדם נוספים שנמצאים על סף המחלה. הם נקראים טרום־סוכרתיים. לפחות 100 אלף מהם יהפכו לחולי סוכרת מסוג 2 – אלא אם יעשו כמה שינויים משמעותיים בחייהם.

מהי טרום־סוכרת?

במצב של טרום־סוכרת הגוף אינו מעבד את הסוכר בדם ביעילות הדרושה, אבל לא עד כדי התפתחות של סוכרת גלויה. טרום־סוכרת מקדימה לעיתים קרובות התפתחות של סוכרת מסוג 2, שכונתה בעבר "סוכרת של מבוגרים", ומעלה גם את הסיכון למחלת לב.

ההנחה היא שעל כל חולה סוכרת יש לפחות אדם או שניים שערכי הסוכר שלהם נעים בתחום המוגדר "טרום־סוכרת", כלומר בין 100 ל־125 מ"ג בצום, או בין 140 ל־199 מ"ג שעתיים אחרי ארוחה, או שיש להם המוגלובין מסוכרר (HBA1C) ברמה של 6.5-5.7 מ"ג.

מי נמצא בקבוצת הסיכון לטרום־סוכרת?

מעשנים, אנשים שלהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה החולים בסוכרת, אנשים בעלי עודף משקל (BMI מעל 30), נשים שסבלו מסוכרת הריונית או מי שנולדו במשקל הגבוה מ־4 ק"ג.

יש אוכלוסיות שבהן שיעור חולי הסוכרת גבוה יותר - לעיתים אף כפול - מהשיעור בכלל האוכלוסייה. למשל בקרב נשים ערביות ובקרב עולי אתיופיה יש שיעורים מאוד גבוהים של סוכרת. הנטייה לחלות בסוכרת התפתחה אצל עולי אתיופיה אחרי שעלו לישראל. הסיבה לכך היא השינוי הדרסטי שהתחולל באורח החיים שלהם (פחות תנועה) ובתזונה שלהם (גידול חד בצריכת המזון).
בחזרה למעלה

איך מאבחנים טרום־סוכרת?

הבעיה היא, שבדרך כלל מי שסובל מטרום־סוכרת חש בטוב ולא מרגיש שום דבר מיוחד. הדרך היחידה לגלות את המצב הזה היא באמצעות בדיקת דם לבירור רמת הסוכר בדם. לכן חשוב להיות במעקב רפואי ולעשות בדיקות דם תקופתיות.
בחזרה למעלה

איך אני אדע שאני טרום־סוכרתי?

לרוב המצב הזה מתגלה לאחר בדיקת דם שגרתית שעושים אצל האחות. אם הרופא המטפל מבחין שרמת הסוכר בדם עולה על 100 מ"ג% (נעה בין 101 ועד ל־125) הוא יחליט אם מדובר בממצא חריג, ואם כן הוא ישלח אתכם לבצע בדיקה חוזרת בצום. אם גם בבדיקה החוזרת הערכים יהיו באותם התחומים, ניתן לקבוע אבחנה של טרום־סוכרת. 

מאידך, אם בבדיקה החוזרת הערכים יהיו ב"תחום הנורמה" (מתחת ל־100 מ"ג% בצום) ועדיין יהיה חשד לבעיה, הרופא עשוי להפנות אותך לבדיקת דם של המוגלובין מסוכרר (A1C) או לבדיקת העמסת סוכר, בה שותים 75 גרם גלוקוז, שקונים בבית המרקחת עם מרשם רופא, ובודקים את רמת הסוכר בדם שעתיים אחרי השתיה.

הערכים התקינים בבדיקה של העמסת סוכר צריכים להיות מתחת ל־140 מ"ג% בצום. ערכים שנעים בין 141 ל־199 מ"ג% נמצאים בתחום של "טרום־סוכרת"  ומעידים על הפרעה בסבילות לסוכר.

הערכים התקינים של ההמוגלובין המסוכרר (HgA1C) הם עד 5.7%. ערכיםהנעים בין 5.7% ל־6.4% נכנסים לתחום של טרום־סוכרת וערכים של 6.5% ומעלה כבר נכנסים לתחום הסוכרת הגלויה.

בכל אופן, תמיד יש להישמע להנחיות הרופא המטפל ולראות יחד איתו מהי הדרך הטובה ביותר לשמור על הבריאות שלכם.
בחזרה למעלה

מה קורה אם לא מטפלים בטרום־סוכרת?

מחקרים מראים כי כמחצית ואף יותר מהאנשים שערכי הסוכר שלהם נמצאים בתחומים המוגדרים "טרום־סוכרת" עלולים לפתח סוכרת "רשמית" בתוך 10 שנים.

נוסף על כך, טרום־סוכרתיים סובלים לעיתים קרובות גם מלחץ דם גבוה, והם בסיכון כפול לעומת כלל האוכלוסייה ללקות במחלות של הלב ושל כלי הדם כמו תעוקת לב, טרשת של עורקי הלב, התקף לב ושבץ מוחי.
בחזרה למעלה

 

 

תזונה לחולי סוכרת | שירותי בריאות כלליתתזונה לחולי סוכרת | שירותי בריאות כלליתhttps://www.clalit.co.il/he/your_health/family/diabetes/Pages/nutrition_for_diabetics.aspxaspxhttps://www.clalit.co.il/he/your_health/family/diabetes/Pages/nutrition_for_diabetics.aspx
טיפול חדש בפצעים שלא נרפאים | שירותי בריאות כלליתטיפול חדש בפצעים שלא נרפאים | שירותי בריאות כלליתhttps://www.clalit.co.il/he/your_health/family/diabetes/Pages/chronic_wounds.aspxaspxhttps://www.clalit.co.il/he/your_health/family/diabetes/Pages/chronic_wounds.aspx
היפוגליקמיה | שירותי בריאות כלליתהיפוגליקמיה | שירותי בריאות כלליתhttps://www.clalit.co.il/he/your_health/family/diabetes/Pages/hypoglycemia.aspxaspxhttps://www.clalit.co.il/he/your_health/family/diabetes/Pages/hypoglycemia.aspx

אז מה עושים כדי למנוע סוכרת?

זה מאד פשוט (לפחות בתיאוריה): נמנעים מעישון, שומרים על משקל גוף מיטבי, על תזונה מאוזנת ובעיקר - עושים פעילות גופנית סדירה. אפשר, למשל, לרוץ, ללכת, לרכוב על אופניים, לשחות, להרים משקולות ולהשתמש בגומיות. הליכה של חצי שעה ביום בקצב נמרץ היא המינימום הדרוש לשמירה על הבריאות בכלל ולמניעת התפתחות סוכרת בפרט. אולם גם במקרה הזה חל הכלל "כל המרבה הרי זה משובח".
בחזרה למעלה

ומה אם התעמלתי, התאמצתי והשקעתי והסוכר עדיין לא ירד?

אם יישמתם את כל ההמלצות האלה, אך כעבור שנה מתברר לכם שערכי הסוכר לא ירדו לערכים המוגדרים תקינים, מומלץ להוסיף טיפול תרופתי, כמובן בהתייעצות עם הרופא המטפל שלכם - למשל במטפורמין (גלוקופג') שמשפר את קליטת הסוכר בשרירים, ובכך מפחית את רמתו בדם ומסייע למניעת התפתחותה של סוכרת "רשמית". נוסף על כך מטפורמין בולם את התיאבון ובכך הוא מסייע במקצת לרדת במשקל. כאמור משקל יתר הוא גורם סיכון לסוכרת (כמו כן, ובלי שום קשר לתרומתו למניעת סוכרת מפחית מטפורמין את הסיכון להתפתחות סוגים שונים של סרטן, כמו סרטן השד וסרטן המעי הגס).
בחזרה למעלה

משהו אישי (וחשוב!)

במשך שנים רבות הייתי בין הרופאים בכללית שפעלו כדי להגביר את המודעות לטרום־סוכרת וקראתי שוב ושוב להרחיב את בדיקות הסקר לגילויה בזמן. אבל כעת אני בוחן מחדש את עמדתי זו. הסיבה: מאמר שפורסם באחרונה, ושממנו עולה שהתועלת בבדיקות הסקר היא מועטה, ולעומת זאת יש לה לא מעט מגרעות.

החוקרים כותבים כי התברר להם שרק 35% מהאנשים שערכי הסוכר שלהם נמצאים בתחום המוגדר "טרום־סוכרת" יהפכו בתוך 10 שנים לחולים בסוכרת "רשמית" וכי הטיפול מעכב את התפתחות הסוכרת ה"רשמית" בשנתיים בלבד וכי לא הוכח שהוא עוזר למנוע את סיבוכי הסוכרת. אבל עיקר הטיפול הוא שינוי אורח החיים ולא מתן תרופות. 

המחברים גם מדגישים שכל טיפול תרופתי בסוכרת כרוך בתופעות לוואי, ואם בסופו של דבר מתפתחת סוכרת, התוצאה היא שרק הארכנו את משך הטיפול התרופתי - על תופעות הלוואי השליליות שלו - בלי להפיק מכך תועלת של ממש. חוץ מזה, לטיפול התרופתי יש גם השלכות לא רפואיות, למשל הוא גורם לכך שלאנשים האלה יינתן תיוג של "חולים" וזה עלול להפריע להם, למשל, לקבל ביטוחים שונים וכדומה. זה גם מאלץ את המערכת הרפואית להקדיש זמן ומשאבים לאיתור התופעה ולמעקב אחריה.

לכן אני מתכוון לחקור את הנושא במאגר המידע של כללית ולבדוק האם הנתונים אצלנו תואמים את הממצאים של המאמר, ורק אז אחליט אם להמשיך לקדם את ההתייחסות לטרום־סוכרת.
בחזרה למעלה

רגע, אז לטפל או לטפל?

בכל מקרה, אורח חיים בריא מפחית את הסיכון לא רק להתפתחות סוכרת, אלא גם להתפתחות מחלות לב, סוגי סרטן שונים והרבה מחלות אחרות, שלא לדבר על שיפור במצב הרוח וההרגשה הכללית. זו המלצה גורפת וכללית לכולנו.
בחזרה למעלה

רוצים לדעת עוד על טרום סוכרת? היכנסו לחוברת המידע שלנו

ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה ברפואת משפחה בכללית. הוא משיב על שאלות גולשים בייעוץ מומחים און־ליין בתחום רפואת משפחה

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

​סדנת אורח חיים בריא - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל