אבחנות
פורסם בראשונה: 15.08.2012
עדכון אחרון: 04.09.2018
  • ד"ר תניר אלוויס ד"ר תניר אלוייס

סרטן השד

לקריאה נוחה
מהו סרטן השד? ממה הוא נגרם? מהם התסמינים שלו? איך מאבחנים? איך מטפלים? זה חד־פעמי? זה יחזור? עלולים להיות סיבוכים? מדריך
סרטן השד

• שם האבחנה בעברית: סרטן השד
שם האבחנה באנגלית: Carcinoma of Breast, Breast Carcinoma, Breast Cancer, Ca of Breast
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס):
Malignant Neoplasm of Breast

 

זהו גידול שמקורו ברקמת השד. ישנם כמה סוגים של סרטן שד, אולם בכל הסוגים ישנה חשיבות מכרעת לגילוי מוקדם. גילוי וטיפול מוקדמים מעלים מאוד את סיכויי ההחלמה מהמחלה.

הסבר כללי: סרטן נוצר כאשר אחד התאים ברקמה אינו מפסיק להתחלק: הוא מתחלק שוב ושוב ללא בקרה ויוצר הרבה מאוד תאים סרטניים באזור אחד. באותו האזור נוצר גוש שבהמשך עלול לגרום להרס של רקמות בריאות סמוכות וכן לשלוח גרורות לרקמות מרוחקות. באופן הזה מתפשט סרטן השד לבלוטות הלימפה בבתי השחי וכן הוא עלול לשלוח גרורות לאיברים אחרים כמו ריאות ועצמות.

סרטן השד הוא הגידול השכיח ביותר בקרב נשים. ניתן לגלות אותו בשלבים מוקדמים באמצעות ממוגרפיה, שהיא בדיקת סקר שמומלצת לכל הנשים מגיל 50. לנשים שמצויות בסיכון מוגבר, למשל נשים שיש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה במחלה, מומלץ להתחיל את המעקב כבר בגיל 40. גילוי מוקדם משפר את סיכויי ההחלמה. 

​מוקד אחיות אונקולוגי: יש עם מי לדבר

בין אם אתם מתמודדים עם מחלת הסרטן, מחלימים ממנה, או יש לכם בן משפחה שחווה אותה - אנחנו שם בשבילכם. אחיות אונקולוגיות מנוסות יענו לכם על שאלות מקצועיות ויעזרו לכם להתמודד ברגעים הקשים, מבלי שתצטרכו לצאת מהבית. וגם: תוכנית מיוחדת למחלימים מסרטן השד או המעי הגס. לחצו כאן לכל הפרטים

מוקד אחיות אונקולוגי: שם בשבילך

גידול בשד נגרם משיבוש בתהליכי החלוקה של התאים ברקמת השד. הגורם לשיבוש הזה אינו ידוע, אולם ידועים כמה גורמי סיכון שמעלים את הסיכון להתפתחות סרטן השד. אלה הם גורמי הסיכון הידועים:

• נטייה תורשתית (בלשון הרופאים: "סיפור משפחתי של סרטן השד").

• טיפול הורמונלי חלופי אחרי גיל המעבר.

השמנה.

• הופעת הווסת הראשונה בגיל מוקדם והפסקת הווסת בגיל מאוחר יחסית.

• הריון ראשון בגיל מבוגר יחסית (גיל 30 ויותר).

עישון.

צריכה מופרזת של אלכוהול (יותר מאשר מנת אלכוהול אחת ביום. מנת אלכוהול אחת לנשים היא, למשל, כוס אחת של יין).

• סרטן השד יותר שכיח בקרב נשים לבנות מאשר בקרב נשים שחורות ושכיח יותר בצפון אירופה, בארצות הברית ובישראל מאשר במזרח אסיה ובאפריקה.

• סרטן השד נפוץ פי 100 בקרב נשים מאשר בקרב גברים.

• בעבר סברו שהנקה מגינה מפני סרטן השד, אולם כיום יודעים שהנקה רק מפחיתה בשיעור מתון מאוד את הסיכון לחלות במחלה. בגלל הסברה השגויה הזאת היו מקרים של נשים שחשו בגוש בשד בזמן ההנקה ולא פנו להיבדק כי היו משוכנעות שהן מוגנות.

התסמין המרכזי הוא גוש בשד. עם זאת יש להדגיש שלא כל הופעה של גוש בשד היא בהכרח סימן לסרטן. לעיתים קרובות מדובר בציסטות (כיסי נוזל) או בגידולים שפירים. לכן בכל מקרה של חשד לגוש בשד יש להיבדק על ידי כירורג שד כדי שיקבע אם יש צורך בבדיקות נוספות.

וישנם תסמינים אפשריים נוספים: כאב בשד, שינויים בעור על פני השד ובמבנה השד, הפרשה דמית מהפטמה, שקיעה של הפטמה, שינויים בעור הפטמה (למשל, קילוף העור), קשריות לימפה מוגדלות בבית השחי.

יש להדגיש: לעיתים לא מרגישים גוש בשד ולא סובלים מתסמין כלשהו, והגידול מתגלה רק בממוגרפיה.

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחה בפורום טיפול בסרטן ואונקולוגיה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

סרטן השד הוא מחלת הסרטן הנפוצה ביותר בישראל ובעולם. על פי הנתונים של הרישום הלאומי לסרטן, מתגלית המחלה מדי שנה אצל קרוב ל־5,000 נשים וגברים בישראל. כל אישה שמינית צפויה לחלות בסרטן השד במהלך חייה. הסיכון לחלות במחלה עולה עם הגיל: הנשים שמאובחן אצלן סרטן השד הן לרוב בנות 50 ויותר. נכון לסוף ספטמבר 2018, חיות בישראל 22,841 נשים שאובחנו עם סרטן בשד.

ישנם סוגים שונים של סרטן השד - חלקם יותר אגרסיביים וחלקם פחות. תקופת המחלה נמשכת מרגע האבחון ועד לסיום הטיפולים. לאחר כמה שנים ללא חזרת הגידול ניתן לומר שהושגה החלמה מלאה מהמחלה. סיכויי ההחלמה תלויים בסוג הגידול, במאפייניו (למשל, האם הוא רגיש להורמונים או לא), בשלב שבו נעשתה האבחנה ובבריאות הכללית של האישה.

• האבחנה נעשית במקרים רבים בעקבות גילוי של גוש או של שינויים אחרים בשד. את הגוש יכולים לגלות האישה עצמה או הרופא המטפל. עם זאת יש להדגיש שוב: במקרים רבים אין שום ממצא בשד או תלונה של האישה, והדרך היחידה לאבחן את הגידול היא בבדיקת ממוגרפיה או בבדיקת אולטרסאונד שגרתיות.

בדיקה ידנית
הממסד הרפואי (במקרה הזה המועצה הלאומית לאונקולוגיה, למניעה ולגילוי מוקדם של סרטן) אינו ממליץ כיום לצוותים הרפואיים לעודד נשים לעשות בדיקה עצמית של השד. הסיבה: ממחקרים שנעשו עולה שהבדיקות העצמיות האלה אינן מביאות בדרך כלל תועלת ואף גורמות לא פעם לפעולות בירור פולשניות רבות שבדיעבד מתברר שהיו מיותרות.

עם זאת, חשוב שכל אישה תהיה מודעת לגופה, ואם היא שמה לב לשינוי כלשהו במראה השד או לממצא חדש, עליה לפנות לבדיקת רופא בהקדם האפשרי.

בדיקת רופא
לא הוכח שבדיקת שד שגרתית שעושה רופא מסייעת לאבחון מוקדם. עם זאת רצוי להיבדק מדי פעם אצל רופא המתמחה בבדיקות שד כדי להעריך את הסיכון לחלות בסרטן השד (על סמך גיל, סיפור משפחתי וגורמי סיכון אחרים) ולקבל המלצות פרטניות בנוגע למעקב שגרתי לשם אבחון מוקדם. ההמלצות מותאמות לגיל ולרמת הסיכון. 

ממוגרפיה
• דרך גילוי נוספת היא באמצעות בדיקת ממוגרפיה שהיא צילום רנטגן של השד. הבדיקה הזאת מאפשרת לגלות שינויים סרטניים בשד עוד לפני שניתן לחוש בגוש כלשהו. גילוי הגידול בשלב מוקדם מפחית את התמותה מסרטן השד בשיעור ניכר. לכל אישה מגיל 50 ויותר מומלץ לעשות בדיקת ממוגרפיה באופן שגרתי פעם בשנתיים. לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון (שלהן אם או אחות שחלו בסרטן) הבדיקה מומלצת מגיל 40 פעם בשנה או בהתאם להמלצת הרופא.

בדיקת ממוגרפיה

לעוד סרטוני בדיקות >

בדיקות נוספות
אולטרסאונד שדיים. זוהי בדיקה משלימה לממוגרפיה, וגם באמצעותה ניתן לגלות גידולים בשד. הבדיקה הזאת חשובה בעיקר כשמדובר בנשים שיש להן רקמת שד צפופה - מה שמגביל את יעילות הממוגרפיה. יש להדגיש שאולטרסאונד שדיים אינו תחליף לבדיקת ממוגרפיה, שכן גם בנשים בעלות רקמת שד צפופה ייתכנו ממצאים שנראים בממוגרפיה ולא נראים כלל באולטרסאונד.

• בדיקת MRI של השד מומלצת ונמצאת בסל הבריאות לנשים שזוהו אצלן מוטציות בגנים BRCA1 ו־BRCA2 (שני גנים שגורמים לנטייה מוגברת לחלות בסרטן השד), או שההיסטוריה הרפואית שלהן כוללת הקרנות לדופן החזה בילדות או סיפור משפחתי של סרטן שד - מה  שמעלה את החשד לקיום מוטציה אחרת.

ביופסיה של השד. כאשר מתגלה גוש חשוד בשד, יש לבדוק אותו באופן ישיר באמצעות נטילת ביופסיה. ניתן לקחת את הביופסיה בהרדמה מקומית בעזרת מחט דקה או בעזרת מחט מעט יותר עבה או בניתוח שבו מוציאים חתיכה מהגוש או את הגוש כולו.

ברוב המקרים מאובחן סרטן שד בשלב שבו הוא מוגבל רק לשד וטרם שלח גרורות לאיברים אחרים. אם עולה חשד לקיום מחלה גרורתית, יש להשלים בדיקות הדמיה נוספות כמו CT.

יש כמה רבדים לטיפול:

1. ניתוח. נשים שאצלן התגלה גידול בשד עוברות בדרך כלל ניתוח לכריתת הגידול ולנטילת דגימה מקשריות הלימפה בבית השחי (ביופסיית בלוטת זקיף). לעיתים יש צורך בניתוח נרחב יותר: הסרה של השד כולו או אף של שני השדיים והוצאה נרחבת של בלוטות הלימפה מבתי השחי. מיד לאחר הכריתה המלאה - או זמן מה לאחר מכן - ניתן לעשות ניתוח לשחזור השד.

2. טיפול באמצעות קרינה. לאחר ניתוח הכריתה יש בדרך כלל צורך בטיפול משלים בקרינה - במיוחד אם מדובר היה בכריתה חלקית בלבד (שנקראת ניתוח משמר שד או ניתוח למפקטומי). את הקרינה ניתן לתת לשד כולו ולעיתים היא ניתנת גם לאזור של קשריות הלימפה המנקזות את השד. במקרים מסוימים ניתן להסתפק במנת קרינה אחת שניתנת במהלך ניתוח הכריתה.

3. כימותרפיה. בטיפול כימותרפי נותנים לאישה תרופות שפוגעות בתאי הגידול. לטיפול הכימותרפי יש לעיתים תופעות לוואי כמו בחילות, הקאות ונשירת שיער. ניתן להקל על תופעות הלוואי האלה בעזרת תרופות. יש לציין שלא בכל מקרה שבו אובחן סרטן השד יש צורך במתן טיפול כימותרפי.

4. טיפולים ביולוגיים. בניגוד לטיפולים הכימותרפיים, הטיפולים הביולוגיים הם ספציפיים יותר לתאי הגידול ומפחיתים את הפגיעה בשאר תאי הגוף, ולכן יש להם פחות תופעות לוואי. תרופות ביולוגיות שנמצאות בשימוש נגד סרטן השד הן, למשל, הרצפטין ולפטיניב.

5. טיפולים אנטי־הורמונליים. לאחר סיום הטיפול בכימותרפיה ובקרינה מומלץ לחלק מהמטופלות לקבל טיפול אנטי־הורמונלי משלים בכדורים במשך 5 עד 10 שנים. טיפול כזה מתאים לנשים שלגידולים שלהן היו רצפטורים להורמונים, ומטרתו היא להפחית את הסיכון לחזרת הגידול. דוגמה לתרופה אנטי־הורמונלית היא טמוקסיפן.

ברוב המקרים, כאשר יש אבחון מוקדם, והאישה מקבלת את הטיפול המותאם למאפייני המחלה שלה, ההחלמה צפויה להיות מלאה. אם הגידול חוזר, יומלץ שוב על טיפולים המותאמים למאפייני המחלה ולשלב המחלה.

יש לציין ששיעורי ההישרדות מסרטן השד בישראל הם מהגבוהים ביותר במערב. הנתון הזה נובע, כנראה, בין היתר, מהאבחון המוקדם באמצעות בדיקות הסקר הנהוג בארץ ומההיענות הגבוהה לביצוען.

סיבוכים עלולים להיות הן לגידול עצמו והן לטיפולים האינטנסיביים.

סיבוכים של הגידול
• סיבוכים באיזור הגידול: הרס של השד, דלקת קשה בשד, פגיעה בקיר בית החזה.

• סיבוכים של הגרורות: אם יש גרורות, תלוי האופי של הסיבוכים במיקום הגרורה. למשל, גרורות לעצמות יכולות לגרום לכאבים קשים. גרורות לריאות יכולות לגרום לשיעול ולקשיים בנשימה.

סיבוכים של הטיפול
• לכל ניתוח ייתכנו סיבוכים (כמו דימומים וזיהומים), אבל בניתוחי שד הם על פי רוב מועטים ולא חמורים. טיפול באמצעות קרינה יכול לגרום לכווייה באזור המוקרן, אך זו חולפת עם הזמן, כימותרפיה יכולה לגרום, בין היתר, לבחילות ולהקאות, לנשירת שיער, לפגיעה בלב, לדיכוי מערכת החיסון ולאנמיה. עם זאת, כמעט כל תופעות הלוואי של הכימותרפיה הן הפיכות אחרי הפסקת הטיפול.

• שינוי בצורת השד או בגודלו.

• שינוי בצורת הפטמה.

• הפרשה מהפטמה.

• מישוש גוש בשד.

​רוצות להתייעץ כאן באתר?

רופאים מומחים מהמרכז האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר משיבים לשאלות שלכם בפורום טיפול בסרטן

התשובה לשאלה הזאת תלויה, כמובן, בסוג הטיפולים שמקבלת המטופלת. רבות מהנשים שמאובחן אצלן סרטן השד עוברות ניתוח משמר שד והקרנות ומקבלות טיפול אנטי־הורמונלי. מי שמטופלות כך צפויות לחזור לתפקוד מלא בתוך שבועות ספורים מהניתוח. טיפול כימותרפי משלים (שלעיתים ניתן לוותר עליו, שכן לא תמיד יש בו צורך) נמשך כמה חודשים. בתום חודשי הטיפול האלה יכולה האישה לחזור בהדרגה לחיים רגילים. לאחר כמה שנים ללא חזרה של הגידול ניתן לקבוע שהמטופלת החלימה באופן מלא מהמחלה. כיום רוב הנשים שמאובחן אצלן סרטן שד מחלימות ממחלתן בצורה מלאה.

אם הגידול חוזר, האתגרים הגופניים והרגשיים גדולים יותר. במקרה כזה פרק הזמן עד להתאוששות המלאה עלול להימשך זמן רב יותר.

בזכות המודעות למחלה וההשקעה הרבה בפיתוח טיפולים לריפויה יש כיום אפשרויות רבות של טיפול, וסיכויי ההחלמה גבוהים יותר מאשר בעבר. אולם למרבה הצער סרטן השד עלול עדיין להיות מחלה קשה וקטלנית.

קבלת הודעה על גילוי סרטן שד היא תמיד בשורה קשה, ונדרש זמן כדי לעכלה. מומלץ להיעזר במעגלי תמיכה אפשריים: משפחה, חברים, אנשי הצוות הרפואי, האגודה למלחמה בסרטן, אגודת "אחת מתשע". במידת האפשר חשוב לנסות לשמור על שגרת החיים וכן ללמוד על המחלה ועל הטיפולים כדי לדעת לקראת מה הולכים. יש לציין שבכל מכון טיפולים קיים צוות רפואי שזמין ללוות ולסייע בכל מה שאפשר. חשוב לשאול את הצוות את כל השאלות שעולות ולא להסס לפנות אליו בכל בעיה שצצה.

ניתן להיעזר בטיפולים של רפואה משלימה. למשל, במרכז דוידוף בבית החולים בילינסון קיים מרכז לרפואה משלימה לחולי סרטן.

בכל מקרה מומלץ לשמור על אורח חיים בריא במהלך הטיפולים ולאחר ההחלמה: הימנעות מעישון ומאלכוהול, הקפדה על תזונה בריאה, שמירה על משקל גוף תקין והקפדה על פעילות פיזית מתונה שמותאמת למצב הגופני.

ד"ר תניר אלוייס היא מנהלת מרכז בריאות השד על שם שרה מרקוביץ במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית 

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל