פורסם בראשונה: 13.10.2013
עדכון אחרון: 13.10.2013
  • ד"ר מאשה קרופניקוב ד"ר מאשה קרופניקוב

PET-CT

לקריאה נוחה
מהי בדיקת PET-CT צילום רחם? מתי יש צורך לעשות את הבדיקה הזאת, וכיצד היא נעשית? האם היא מכאיבה? האם יש לה תופעות לוואי? מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה? מדריך
PET-CT

מהי בדיקת PET-CT?

זו בדיקה מתקדמת שמשלבת בתוכה בדיקת CT ובדיקת PET. היא משמשת בעיקר לאבחון גידולים סרטניים, אך יש לה גם שימושים נוספים.

בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) מבוססת על שימוש בקרני רנטגן שנפלטות מכמה מקורות בעת ובעונה אחת ועוברות דרך רקמות הגוף השונות. כל רקמה בגוף בולעת קרינה ומחזירה קרינה באופן שונה. חיישנים שממוקמים מסביב לגופו של הנבדק קולטים את הקרינה שמגיעה אליהם ומעבדים אותה - באמצעות תוכנת מחשב - לתמונות מפורטות ומדויקות של האיברים השונים.

PET היא בדיקת מיפוי: הנבדק מקבל חומר רדיואקטיבי (בדרך כלל סוכר רדיואקטיבי שנקרא FDG) שנקשר במיוחד לרקמות שבהן קצב חילוף החומרים הוא מהיר יותר כמו גידולים ממאירים, אך גם אזורים שבהם יש זיהום או דלקת. קבלת תמונה על אופן הפיזור של החומר הרדיואקטיבי בגוף יכולה אפוא ללמד על מידת התפשטותם של גידולים בגוף.

עשיית שתי הבדיקות בו זמנית מאפשרת לאפיין באופן מדויק יותר את האזורים שבהם קיימת קליטה מוגברת של FDG. לרוב מדובר בבדיקה של כל הגוף.

התמונות שמתקבלות לאחר הבדיקה מוצגות בחתכים (פרוסות), והרופא יכול לעיין בכל פרוסה בנפרד או לבנות תמונות תלת־ממדיות בעזרת המחשב. הודות לטכנולוגיה ממוחשבת מתקדמת ניתן לצפות בתמונות של כל בדיקה בנפרד או בשילוב של שתיהן.

מתי עושים את הבדיקה?

הבדיקה משמשת בעיקר כדי לאבחן גידולים סרטניים, אף שניתן להיעזר בה גם לאבחון מצבים רפואיים נוספים - בעיקר ברקמות הלב והמוח. אלה הם השימושים העיקריים בבדיקה:

• כדי לקבוע את מידת הפיזור של הגידול בגופו של הנבדק.

• כדי להעריך אם הגידול הגיב לטיפול שקיבל המטופל.

• כאשר רוצים לברר את טיב הממצא שנראה בבדיקות הדמיה אחרות, למשל להבדיל בין רקמת צלקת לשארית של גידול לאחר ניתוח.

• כדי לבדוק אפשרות שהמחלה חזרה לאחר טיפול מוצלח.

האם יש צורך בהכנה מוקדמת?

לפני הבדיקה מקבל הנבדק הוראות מפורטות מהמכון שבו תיעשה הבדיקה. לרוב מופיעות ההנחיות הבאות:

• הבדיקה נעשית לאחר צום של כ־6 שעות. במהלך הצום יש לשתות מים בלבד. אסור לשתות שתייה מתוקה.

• יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת (כמו ריצה, אימון כושר וכו') כ־48 שעות לפני הבדיקה.

• חצפים מתכתיים כמו תכשיטים וסיכות לשיער עלולים לפגוע באיכות הבדיקה, ולכן מומלץ להסירם לפני הבדיקה.

• רמת סוכר גבוהה בדם עלולה להפריע לבדיקה, ולכן מומלץ לעשות אותה כשרמת הגלוקוז בדם היא מתחת ל־150 מ"ג/ד"ל. מהסיבה הזאת מומלץ לחולי סוכרת לעשות את הבדיקה בשעות הצהריים, אחרי שנטלו את תרופותיהם, לאחר שאכלו ארוחת בוקר קלה ושמרו על צום במשך 4 שעות לפחות.

• על המטופל ליידע את הצוות של מכון הדימות בנוגע לתרופות שהוא נוטל.

• אישה בגיל הפריון צריכה ליידע את הצוות אם היא בהריון או שיש אפשרות כי היא בהריון.

• לנשים מניקות מומלץ לקבל הנחיות מדויקות בנוגע להמשך ההנקה.

• עדיף לעשות את הבדיקה לפחות שבועיים לאחר קבלת טיפול כימי.

לתשומת ליבך
ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה. בעת זימון התור במוקד 2700* או ישירות במרפאה יתנו לך את ההנחיות הנהוגות במרפאה שבה יבדקו אותך.​

 

איך עושים את הבדיקה?

הבדיקה מתחילה בזריקה שלFDG  לווריד. לאחר ההזרקה על הנבדק להמתין כ־60 דקות - שבמהלכן מתפזר החומר הרדיואקטיבי בגוף. במשך 60 הדקות האלה אסור לנבדק לדבר, לנוע או ללעוס מסטיק.
לעיתים רחוקות מקבל הנבדק נוסף על חומר הרדיואקטיבי גם חומר ניגוד בשתייה כדי לשפר את תמונת המעיים.

לאחר ההמתנה מתבקש הנבדק לשכב על מיטת הבדיקה ללא תזוזה. מיטת הבדיקה מחליקה אל תוך המכשיר דמוי הבייגלה ועוברת דרך תעלה קצרה. אין מדובר במכשיר סגור כמו ה־MRI, ולכן לרוב אין בעיית קלאוסטרופוביה.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

הבדיקה נמשכת בדרך כלל בין חצי שעה לשעה. יחד עם הזרקת החומר וההמתנה מדובר בהליך שנמשך כשעתיים.

ירדימו אותי?

לרוב אין צורך בהרדמה או בטשטוש. מטופלים שסובלים מקלאוסטרופוביה משמעותית יכולים להיעזר בכדור הרגעה. ניתן להתייעץ על כך עם הרופא המטפל.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הבדיקה עצמה לא מכאיבה. בזמן הזרקת החומר עלול המטופל להרגיש כאב של דקירה ביד וכן תחושת קור בעת שהחומר זורם לוורידים. נוסף על כך, השכיבה הממושכת יחסית ללא תזוזה עלולה גם היא לגרום לאי־נוחות קלה.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

בדיוק כמו לפני הבדיקה. לבדיקה אין שום השפעה על ההרגשה.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

הבדיקה כרוכה בחשיפה לשני סוגים של קרינה: קרינה רדיואקטיבית בכמות זעירה וקרני רנטגן. חשיפה לקרני רנטגן בבדיקות חוזרות עלולה להעלות את הסיכון לחלות בעתיד בגידולים (לאחר עשר שנים ויותר).

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן, אלא אם נעזרת בכדור הרגעה שעלול לפגוע בערנות.

מתי "אחזור לעצמי"?

מיד עם סיום הבדיקה. היות שגופך עדיין מכיל כמות מזערית של חומר רדיואקטיבי, מומלץ להתרחק מילדים קטנים ביום הבדיקה. מומלץ להרבות בשתייה כדי לסייע לסילוק החומר מגופך.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

פענוח בכתב מתקבל לרוב בתוך שבוע עד שבועיים.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

הבדיקה אינה כרוכה בתופעות לוואי. אולם אם תרגיש בשינוי חריג במצבך, יש לפנות לרופא.

מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה?

פענוח הבדיקה יכלול סיכום מפורט של הממצאים ושל משמעותם.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

תוצאות הבדיקה חשובות לבנייתה או לשינויה של תוכנית הטיפולים. את ההחלטות על המשך הטיפול מקבל האונקולוג בשיתוף עם המטופל.

ד"ר מאשה קרופניקוב היא מומחית לרפואת משפחה במרפאת אהרונוב של כללית בתל־אביב. היא בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעשות בדיקת דם?

​כבר לא צריך לצאת מהבית - כללית מושלם מגיעה עד אליכם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל