אבחנות
פורסם בראשונה: 13.03.2013
עדכון אחרון: 02.01.2014
  • ד"ר מאשה קרופניקוב ד"ר מאשה קרופניקוב
  • פרופסור מרים קוויט פרופ' מרים קוויט

אנמיה

לקריאה נוחה
מהי אנמיה? ממה היא נגרמת? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? זה חד־פעמי? זה יחזור? עלולים להיות סיבוכים? איך חיים עם אנמיה? מדריך
אנמיה

שם האבחנה בעברית: אנמיה
שם האבחנה באנגלית:  Anemia, Anaemia
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Anemia

תוכן העניינים
מה זה?
ממה נגרמת אנמיה?
מהם התסמינים?
עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?
איך אני לעומת האחרים?
כמה זמן זה נמשך?
איך מאבחנים?
איך מטפלים?
זה חד־פעמי? זה יחזור?
עלולים להיות סיבוכים?
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?
איך לומדים לחיות עם אנמיה כרונית?

מה זה?

פירוש המילה אנמיה הוא "חוסר דם", אך למעשה מה שחסר הוא המוגלובין - חלבון שנותן לדם את צבעו האדום. המוגלובין נמצא בכדוריות הדם האדומות, ותפקידו להעביר מולקולות של חמצן מהריאות אל רקמות הגוף השונות ולהחזיר לריאות דו־תחמוצת הפחמן שנוצר בהן.

יש כמה בדיקות שמאפשרות לגלות אנמיה: ספירת כדוריות דם אדומות (ערכי הנורמה: 4.5 עד 5.3 מיליון כדוריות במיקרוליטר), ספירת המוגלובין (ערכי הנורמה: נשים - 12 עד 16 מיליגרם לדציליטר; גברים - 13.5 עד 18 מיליגרם לדציליטר) ובדיקת המטוקריט, שממנה ניתן ללמוד מהו הנפח של כדוריות הדם האדומות בתוך כלל נוזל הדם (ערכי הנורמה: גברים - 37% עד 54%, נשים - 33% עד 47%).
בחזרה למעלה

ממה נגרמת אנמיה?

כדוריות הדם האדומות נוצרות במח העצם בהשפעת הורמון המכונה אריתרופויטין שמופרש מהכליות. לאחר כ־100 ימים בזרם הדם נהרסות הכדוריות האדומות בטחול. אנמיה נגרמת כאשר הגוף מאבד יותר כדוריות דם אדומות מכפי שהוא מייצר. מצב כזה יכול להיגרם בגלל פגיעה בייצור הכדוריות או בגלל אובדן מהיר שלהן. כמה דוגמאות:

• אובדן דם בעקבות ניתוח, פציעה, תרומת דם, דימום סמוי ממערכת העיכול או לתוך הרקמות הרכות. לאנמיה כתוצאה מדימום גלוי או סמוי מתלווה בדרך כלל חוסר בברזל. כאשר אין אובדן דם, מתקיים בגוף מִחזור יעיל של הברזל מכדוריות הדם שהזדקנו, וגם אם צריכת הברזל בדיאטה נמוכה יחסית, לרוב לא נוצר מצב של חוסר ברזל. עם זאת לכלל הזה יש גם יוצא מהכלל: נשים בגיל הפוריות נוטות לסבול ממחסור בברזל בגלל הדימום הווסתי.

• מחסור ב"אבני בניין" ליצירת כדוריות הדם האדומות: חוסר בברזל, בוויטמין B12 או בחומצה פולית. מחסור בוויטמין B12 נפוץ בקרב קשישים ובקרב צמחונים וטבעונים. מחסור בחומצה פולית נפוץ בקרב מי שצורכים מעט מדי פירות וירקות וגם אצל מי שצורכים בקביעות כמויות גדולות של אלכוהול.

• מחלות דלקתיות רבות מלוות באנמיה עקב שילוב של שלושה גורמים: ייצור מופחת של כדוריות דם אדומות, תוחלת חיים קצרה מהרגיל של כדוריות הדם האדומות וירידה בזמינות הברזל שמשמש ליצירת כדוריות הדם האדומות.

• מחלה ויראלית חולפת - כמו שפעת - עלולה לגרום לאנמיה זמנית ולשינויים נוספים בספירת הדם.

• מחלות אנדוקריניות שונות (מחלות שקשורות לתפקוד הבלוטות בגוף) - למשל, הפרעות בבלוטת התריס, עלולות לגרום לאנמיה.

אי־ספיקת כליות מתקדמת מלוּוה לרוב באנמיה היות שיש פגיעה ביצירת ההורמון אריתרופויטין.

• תרופות שונות פוגעות בייצור של תאי דם אדומים - למשל תרופות כימותרפיות שמדכאות את מוח העצם.

• מחלות של מוח העצם - כולל מחלות המטולוגיות ואונקולוגיות שונות - פוגעות בייצור של תאי דם אדומים.

• מחלות תורשתיות כגון תלסמיה, אנמיה חרמשית ומחסור באנזים G6PD עלולות לגרום לאנמיה. תלסמיה ואנמיה חרמשית גורמות להיווצרות של המוגלובין לא תקין ועקב כך להיווצרות כדוריות דם אדומות לא תקינות. במקרה של מחסור באנזים G6PD הכדוריות תקינות, אך אורך חייהן קצר מהרגיל.

• אנמיה המוליטית היא מחלה אוטואימונית שבה כדוריות הדם האדומות נהרסות במהירות גדולה מהרגיל: הגוף תוקף "בטעות" את כדוריות הדם האדומות והורס אותן.

• הריון הוא גורם סיכון להתפתחות אנמיה. בדרך כלל צפויה ירידה קלה מאוד בערכי ההמוגלובין, אך לעיתים יורדים ערכי ההמוגלובין באופן משמעותי.
בחזרה למעלה

מהם התסמינים?

אנמיה קלה עלולה להיות לא מורגשת. כאשר המצב הולך ומחמיר, עלולים להופיע תסמינים כמו עייפות, קוצר נשימה במאמץ (וכאשר המצב מחמיר עוד יותר גם במנוחה), דפיקות לב מואצות, חיוורון. חומרת התסמינים תלויה גם בקצב התפתחות האנמיה. כאשר היא מופיעה בהדרגה, מפתח הגוף מנגנוני פיצוי שמפחיתים את התסמינים.

מי שסובלים ממחלות לב וריאה רגישים במיוחד לירידה ברמות ההמוגלובין, ומצבם עלול להחמיר באופן ניכר כתוצאה מאנמיה. למשל, אנמיה עלולה לגרום להופעה של תעוקת חזה אצל מי שסובל ממחלת לב איסכמית.
בחזרה למעלה

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).
בחזרה למעלה

איך אני לעומת האחרים?

אצל כ־170 אלף לקוחות של כללית מתוך כ־4 מיליון (4.3%) אובחנה אנמיה ב־2013.
בחזרה למעלה

כמה זמן זה נמשך?

תלוי בסיבה לאנמיה. כאשר האנמיה מופיע בעקבות מצב חולף, כמו מחלה ויראלית, היא צפויה לחלוף במהירות. כאשר מדובר במצב בר טיפול, למשל מחסור בברזל או בוויטמין B12 או בחומצה פולית, צפוי השיפור בערכי ההמוגלובין להופיע בהדרגה, בתוך שבועות עד חודשים מתחילת הטיפול המתאים.
בחזרה למעלה

איך מאבחנים?

אנמיה אינה מחלה אלא תסמין שמתלווה למחלות רבות ומגוונות. לעיתים היא בין התסמינים הראשונים של מחלה שהולכת ומתפתחת. לכן כאשר מתגלה אנמיה בבדיקות מעבדה, חשוב מאוד לברר את  סיבותיה.

• בירור הסיבות לאנמיה מתחיל בשיחה עם הנבדק ונמשך בבדיקה גופנית לפי הצורך. הפרטים שחשובים במיוחד לרופא הם ההיסטוריה הרפואית של הנבדק, האם בני משפחה נוספים שלו סבלו או סובלים מאנמיה, האם הוא או בני משפחתו סובלים או סבלו מגידולים במערכת העיכול או ממחלות אחרות של מערכת העיכול, האם הופיעו באחרונה שלשולים, עצירות או צואה שחורה, האם הנבדק הוא צמחוני או טבעוני, האם הוא סובל גם מירידה במשקל, מחום, מכאבי מפרקים או מכאבי בטן. אם מדובר באישה חשוב לברר אם היא סובלת מדימום וסתי מוגבר או מבעיה גינקולוגית אחרת וכן כמה הריונות ולידות היא עברה. בהתאם לחשד הקליני יפנה הרופא את הנבדק לבדיקות נוספות.

• לרוב מתחילים בבדיקות דם כדי לאשר או לשלול את המצבים הנפוצים: מחסור בברזל, בוויטמין B12 ובחומצה פולית, שינוי בתפקוד בלוטת התריס. אם חושדים שמדובר בהפרעה תורשתית כמו מחסור ב־G6PD או תלסמיה, ניתן לעשות בדיקות דם מיוחדות כדי לאשר או לשלול את האבחנה.

• כאשר הסיבה לאנמיה אינה ברורה, ניתן להפנות את הנבדק לרופא המטולוג. במסגרת הערכת המצב עשוי ההמטולוג לבקש לבדוק דגימת דם במיקרוסקופ או לעשות בדיקת מוח עצם.

• בדיקת מוח עצם מאפשרת לבדוק באופן ישיר את תפקודו ולאשר או לשלול הימצאות של מחלה המטולוגית. מדובר בבדיקה פולשנית שכוללת החדרה של מחט לתוך עצם גדולה (בדרך כלל באגן) בהרדמה מקומית. את הדגימה שמתקבלת ניתן לבדוק במיקרוסקופ ובעזרת צביעות מיוחדות שמאפשרות זיהוי תת־קבוצות של תאים. נוסף על כך, כאשר חושדים בקיומה של מחלה זיהומית כמו שחפת, ניתן לשלוח דגימות של מוח עצם לבדיקת תרבית.

• אם הנבדק סובל מאנמיה עקב מחסור בברזל שלא בעקבות דימום נראה לעין או ניתוח, יש לשקול בדיקה של מערכת העיכול, שכן הסיבה לאנמיה עלולה להיות אובדן דם בצואה. דימום ממערכת העיכול עלול לגרום לצואה שחורה, אך לעיתים אין שום שינוי בצבע הצואה.

• אם מדובר בנבדק צעיר, יש לברר אם יש לו תלונות שקשורות למערכת העיכול ולשלול מחלות כמו צליאק ומחלת מעי דלקתית כמו קרוהן.

• אצל נבדקים מבוגרים יותר - אחרי גיל 50 ולעיתים אף אחרי גיל 40 - יש לשקול את האפשרות לעשות בדיקות קולונוסקופיהוגסטרוסקופיה, היות שהם עלולים לסבול מגידולים במערכת העיכול. אבחון מוקדם של גידולים כאלה מציל חיים.
בחזרה למעלה

איך מטפלים?

הטיפול תלוי בסוג האנמיה ובסיבה להתפרצותה. אם האנמיה נובעת ממחסור בברזל, בוויטמין B12 או בחומצה פולית, יש להשלים את החסר.

אם הנבדק סובל מאנמיה בגלל אי־ספיקת כליות, ניתן לרוב לשפר את מצבו באמצעות מתן זריקות של אריתרופויטין או נגזרותיו.

אם מדובר באנמיה חמורה או אנמיה שאין לה טיפול ספציפי, ניתן לטפל בעירויי דם.
בחזרה למעלה

זה חד־פעמי? זה יחזור?

יש מצבים רפואיים רבים שעלולים לגרום לאנמיה. אם מדובר במחלה חולפת או במחלה שניתן לטפל בה, כמו מחסור בוויטמין B12, הרי כאשר המחלה חולפת או מטופלת, חוזר לתקנו מספר כדוריות האדם האדומות. תהליך ההחלמה הזה נמשך בין כמה שבועות לכמה חודשים, ולכן את בדיקות הדם החוזרות לא עושים מיד עם התחלת הטיפול באנמיה.
בחזרה למעלה

עלולים להיות סיבוכים?

במקרים רבים אין לאנמיה קלה תסמינים כלשהם. אולם כאשר יש ירידה של ממש בערכי ההמוגלובין, מופיעים תסמינים כמו עייפות וקוצר נשימה במאמץ ודפיקות לב מואצות. במקרה של החמרה נוספת עלול להופיע קוצר נשימה גם במנוחה. אנמיה עלולה להחמיר את מצבם של מי שסובלים ממחלת לב או ממחלת ריאות ולגרום להם לאי־ספיקת לב או לאי־ספיקת ריאות. אנמיה קיצונית עלולה לגרום לאי־ספיקת לב או להפרעות קצב אף אצל אנשים בריאים. במקרים מסוימים היא אף עלולה לגרום למוות.
בחזרה למעלה

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

האנמיה מתגלה לאחר בדיקות דם, כלומר, הנבדק לרוב אינו יודע מהי הסיבה לתסמינים שהוא מרגיש. יש לפנות בדחיפות לרופא אם מופיעים קוצר נשימה במנוחה, חולשה קיצונית או דופק לא סדיר (בין אם הסיבה לכך היא אנמיה ובין אם לאו).
בחזרה למעלה

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

שיפור בערכי ההמוגלובין מביא בדרך כלל גם לשיפור ניכר בהרגשה של הנבדק.
בחזרה למעלה

איך לומדים לחיות עם אנמיה כרונית?

כפי שצוין קודם לכן, אנמיה קלה לרוב אינה פוגעת באיכות החיים. מי שסובלים מאנמיה עקב אי־ספיקת כליות זקוקים באופן קבוע לזריקות של אריטרופויטין ולמעקב אחר רמות ההמוגלובין. אם הנבדק סובל מפגיעה משמעותית בתפקוד של מוח העצם, הוא עלול להזדקק לעירויי דם באופן קבוע.

מי שסובלים מתלסמיה קשה זקוקים למעקב רפואי ולטיפול נוסף על קבלת מנות דם באופן קבוע. הסיבה: בשל עירויי הדם הרבים נוצר מצב שבו איברי הגוף שלהם מתחילים להיפגע מעודפי הברזל שהם צוברים.
בחזרה למעלה

לידיעתך – במקרים רבים טיפולים​ בכללית רפואה משלימה עשויים לסייע ולעזור. לפרטים לחץ/י​ כאן

 
ד"ר מאשה קרופניקוב היא מומחית לרפואת משפחה בכללית. היא בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית

פרופ' מרים קוויט היא מנהלת המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי כרמל

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל