דיזותיאזידDisothiazide

שם גנרי

Hydrochlorothiazide

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

למה היא מיועדת?

הידרוכלורותיאזיד היא תרופה משתנת (מגבירה את תפוקת השתן) המשמשת לטיפול&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/leg_edema.aspx" target="_blank">בבצקות</a>&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hypertension.aspx" target="_blank">ובלחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)</a>.&nbsp;התרופה פועלת על הכליות ומגבירה את ההפרשה של נוזלים, של נתרן ושל אשלגן בשתן. נוסף על כך פועלת הידרוכלורותיאזיד על כלי הדם ומפחיתה את התנגודת שלהם.<br><br>אף שהידרוכלורותיאזיד&nbsp;מיועדת לטיפול בבצקות, לא מרבים להשתמש בה למטרה הזאת בשל יעילותה הנמוכה בהפחתת בצקות.&nbsp;עיקר השימוש בה כיום הוא לטיפול בלחץ דם גבוה. עם זאת, הידרוכלורותיאזיד אינה מטפלת ביעילות בלחץ דם גבוה אם המטופל סובל&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" class="">מאי־ספיקת כליות</a>&nbsp;מתקדמת.<br><br>התרופה&nbsp;משוּוקת&nbsp;בישראל בשם המסחרי דיזותיאזיד. כמו כן היא נמצאת בתכשירים משולבים לטיפול בלחץ דם גבוה, למשל בשילוב עם לוסרטן (השמות המסחריים:&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6996" target="_blank">אוקסר פלוס</a>,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7924" target="_blank">לוסרדקס פלוס</a>,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7925" target="_blank">לוטן פלוס</a>,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8476" target="_blank">לוסרטה פלוס</a>)&nbsp;ובשילוב עם קנדסרטן (השם המסחרי:&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7210" target="_blank">אטקנד פלוס</a>).<br><br><b>לחץ דם גבוה</b><br>לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון משמעותי למחלות רבות - ובהן&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/heart/Pages/myocardial_infraction.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">אירועי לב</a>,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/congestive_heart_failure.aspx" target="_blank">אי־ספיקת לב</a>,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cerebrovascular_accident.aspx" target="_blank">אירועים מוחיים</a>,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/eyes/Pages/glaucoma_blood_pressure.aspx" target="_blank">פגיעה בעיניים</a>&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/kidney_disease.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">ומחלות כליה</a>&nbsp;-&nbsp;ולכן חשוב מאוד לאזן אותו.<br><br>הטיפול בלחץ דם כולל שינויים באורח החיים (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/hypertension_dietary_directions.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">תזונה בריאה</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/BMI_Calculator.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">שמירה על משקל גוף תקין</a>, פעילות גופנית סדירה והימנעות&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/smoking_facts.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מעישון</a>) לצד הטיפול התרופתי.<br><br>הידרוכלורותיאזיד נחשבת לאחת התרופות המומלצות לטיפול בלחץ דם גבוה - לבדה או בשילוב עם תרופות אחרות.

בתוך כמה זמן מתחילה התרופה להשפיע?

ההשפעה של המנה הראשונה היא בתוך כשעתיים מנטילתה.

מהו משך ההשפעה של התרופה?

התרופה משפיעה כל עוד נוטלים אותה. יש להקפיד על נטילתה מדי יום בשעה קבועה כדי להבטיח איזון מיטבי של לחץ הדם. אסור להפסיק את נטילת התרופה בלי להתייעץ עם הרופא המטפל.

כיצד ניתנת התרופה?

טבליות.

האם נדרש מרשם?

כן

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

כל רופא מוסמך לרשום את התרופה.

מהו המינון השכיח?

הוראות שימוש

<div>• את מינון התרופה קובע הרופא המטפל.</div><br>•&nbsp;יש ליטול את התרופה אחרי ארוחת הבוקר.<br><br>•&nbsp;ניתן לחצות או לכתוש את הטבלייה - אם יש צורך בכך.<br><br>•&nbsp;בעת שמטופלים בתרופה יש להקפיד על שתיית נוזלים בכמות מספקת.

האם יש ליטול עם מזון או על קיבה ריקה?

• מומלץ ליטול את התרופה בבוקר, לאחר ארוחת הבוקר.<br><br>•&nbsp;בעת שמטופלים בתרופה יש להקפיד על שתיית נוזלים בכמות מספקת כדי למנוע התייבשות.<br><br>•&nbsp;מטופלים שמשתמשים בתרופה עלולים לסבול מירידה ברמות האשלגן בדם. מומלץ לשאול את הרופא המטפל איזה מזון עשיר באשלגן.<br><br>•&nbsp;מי שסובלים מלחץ דם גבוה צריכים להקפיד על אורח חיים בריא שכולל, בין היתר, תזונה מתאימה המסייעת לאזן את לחץ הדם ולמנוע מחלות של הלב ושל כלי הדם. מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית.<br><br>• בעת שמטופלים בתרופה אסור לשתות משקאות אלכוהוליים. הסיבה: אלכוהול עלול לפגוע באיזון לחץ הדם ולגרום לסחרחורות. <br>

הערה לסעיפי היריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

מותר לילדים

האם התרופה מותרת בהיריון?

מטופלת בתרופה צריכה לדווח לרופא המטפל אם היא הרה או אם היא מתכננת היריון. נשים הרות שסובלות מלחץ דם גבוה צריכות להיות במעקב של מרפאה להיריון בסיכון גבוה. הרופא ימליץ על טיפול תרופתי שמתאים לנשים בתקופת ההיריון.&nbsp;הידרוכלורותיאזיד לרוב אינה מומלצת לשימוש במהלך ההיריון, אך ייתכנו&nbsp;מקרים שבהם הרופא יאשר&nbsp;את השימוש בתרופה בהיריון - מה שמחייב מעקב קבוע.&nbsp;יש להקפיד על הנחיות הרופא המטפל.

האם התרופה מותרת בהנקה?

אישה מניקה שסובלת מלחץ דם גבוה צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לטיפול שמתאים לתקופת ההנקה. במקרים מסוימים עשוי הרופא לאשר את השימוש בהידרוכלורותיאזיד בתקופת ההנקה. יש להקפיד על הנחיות הרופא המטפל.

האם מותר לשתות אלכוהול כשמטופלים בתרופה?

בעת שמטופלים בהידרוכלורותיאזיד אסור לשתות אלכוהול, שכן הוא עלול לגרום לסחרחורות ולפגיעה באיזון לחץ הדם.

האם מותר לנהוג כשמטופלים בתרופה?

לרוב התרופה אינה פוגעת בכושר הנהיגה. בתחילת הטיפול היא עלולה לגרום לחולשה, ובמקרה כזה אסור לנהוג.

מתי אסור להשתמש?

• אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה או לתרופות אחרות ממשפחת התיאזידים או לסולפונמידים.<br><br>•&nbsp;אם סובלים&nbsp;מאי־ספיקת כליות מתקדמת או&nbsp;מאצירת שתן.<br><br>•&nbsp;אם סובלים מדלקת חריפה של הכליות.<br><br>•&nbsp;במקרה של אי־ספיקת כבד חמורה או של&nbsp;תרדמת כבדית (תרדמת שנגרמת כתוצאה מאי־ספיקת כבד).<br><br>•&nbsp;אם אובחנו&nbsp;רמות נמוכות של אשלגן בדם (היפוקלמיה) או של נתרן בדם (<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hyponatremia.aspx" target="_blank">היפונתרמיה</a>).<br><br>•&nbsp;אם אובחנו&nbsp;רמות גבוהות של סידן בדם (היפרקלצמיה).<br><br>•&nbsp;אם אובחנו&nbsp;רמות גבוהות של חומצה אורית בדם. זו עלולה לגרום <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/gout.aspx" target="_blank">לשיגדון (גאוט)</a>.<br><br>•&nbsp;לפני גיל 18 שנים.

אזהרות חשובות

<p>•&nbsp;<strong>ההיסטוריה הרפואית</strong>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית (מחלות ומצבים רפואיים בהווה ובעבר). כמו כן יש לדווח לו על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה.<br><br>•&nbsp;<strong>בדיקות מעקב</strong>. בעת שמטופלים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות את כל הבדיקות בהתאם להוראותיו, ובהן&nbsp;בדיקות של לחץ הדם ושל הדופק ובדיקות דם (כדי לעמוד על הפרמטרים הבאים:&nbsp;התפקוד של הכבד ושל הכליות, רמות המלחים בדם, רמות החומצה האורית בדם, הפרופיל של שומני הדם,&nbsp;מספריהם של תאי הדם).&nbsp;כמו כן צפוי הרופא לעקוב אחרי תופעות הלוואי של התרופה.<br><br>•&nbsp;<strong>הפרעות במלחים בדם</strong>. הידרוכלורותיאזיד עלולה לגרום לשינויים ברמות המלחים בדם כמו ירידה ברמות האשלגן, המגנזיום והנתרן&nbsp;ועלייה ברמות הסידן. בעת שמטופלים בתרופה צפוי הרופא לעקוב אחרי רמות המלחים בדם באמצעות בדיקות דם.<br><br>•&nbsp;<strong>רגישות לאור השמש</strong>. הידרוכלורותיאזיד עלולה לגרום לרגישות מוגברת לאור השמש. זו&nbsp;עלולה לבוא לידי ביטוי בעור מגורה גם בעקבות חשיפה קצרה לשמש.&nbsp;לכן בעת שמטופלים בתרופה יש להימנע מחשיפה לשמש. ואם אי־אפשר להימנע מכך, יש להתגונן מפני השמש באמצעות לבוש מתאים (כובע, שרוולים ארוכים וכדומה) ובאמצעות מריחת קרם הגנה על כל&nbsp;פיסת עור חשופה.<br><br>• <b>מעקב של רופא עור</b>. אם מטופלים בתרופה במשך זמן רב, מומלץ להיות במעקב שומות אצל רופא עור. הסיבה: ממחקרים שנעשו על התרופה עולה שהיא מעלה את הסיכון להיווצרות שומות בעור. גם גיל מבוגר מעלה את הסיכון להיווצרות שומות, ולכן במיוחד מבוגרים שמטופלים בתרופה צריכים להיות במעקב שומות אצל רופא עור.<br><br>•&nbsp;<strong>שיגדון&nbsp;(גאוט)</strong>. השימוש בתרופה&nbsp;עלול להעלות את הרמות של חומצת השתן&nbsp;(החומצה האורית) בדם ובכך להעלות את הסיכון לשיגדון. הסיכון לשיגדון גדל במיוחד&nbsp;במינונים גבוהים של התרופה (יותר מ־25 מיליגרם ביום). הרופא המטפל צפוי לעקוב אחרי הרמות של החומצה&nbsp;האורית בדם.<br><br>•&nbsp;<strong>רגישות־יתר לתרופה</strong>. כמו כל תרופה, גם התרופה הזאת עלולה לגרום לרגישות־יתר (ראו בסעיף "תופעות לוואי"). מטופלים שסובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/asthma.aspx" target="_blank">מאסתמה</a>&nbsp;או&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/allergy.aspx" target="_blank">מאלרגיה</a> נוטים יותר מאחרים לסבול מרגישות־יתר לתרופה. יצרנית התרופה ממליצה שלא להשתמש בה במקרים שבהם קיימת רגישות לתרופות ממשפחת הסולפונאמידים (רגישות לסולפה), אם כי הסיכון לרגישות צולבת נמוך מאוד. יש להתייעץ&nbsp;עם הרופא המטפל.<br><br>•&nbsp;<strong>ניתוחים</strong>. לפני ניתוח יש לדווח לרופא המנתח על כל תרופה שנוטלים ובכלל זה על הידרוכלורותיאזיד. ניתוחים מסוימים, כמו ניתוחים במערכת העצבים הסימפתטית, עלולים לגרום לשינויים בלחץ הדם - מה שצפוי לחייב&nbsp;שינוי בטיפול התרופתי בלחץ דם גבוה.<br><br>•&nbsp;<strong>זאבת מערכתית אדמנתית</strong>. השימוש בתרופה עלול להחמיר תסמיני <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/lupus.aspx" target="_blank">זאבת</a>. לכן יש לדווח לרופא המטפל אם&nbsp;סובלים מזאבת.<br><br>•&nbsp;<strong>אי־ספיקת כליות</strong>. השימוש בהידרוכלורותיאזיד&nbsp;אינו יעיל ואינו מומלץ אם סובלים מאי־ספיקת כליות חמורה. בכל מקרה של אי־ספיקת כליות יש להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br>•&nbsp;<strong>מחלות כבד</strong>. יש להימנע משימוש בהידרוכלורותיאזיד&nbsp;אם סובלים&nbsp;ממחלת כבד מתקדמת או&nbsp;מתרדמת כבדית. מתן הידרוכלורותיאזיד לחולי מיימת עלול לגרום לירידה ברמות הנתרן בדם ומחייב זהירות רבה.<br><br>•&nbsp;<strong>סוכרת</strong>. ניתן לתת הידרוכלורותיאזיד&nbsp;לחולי <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/diabetes.aspx" target="_blank">סוכרת</a>, אך לעיתים עלולה התרופה לגרום לעלייה ברמות הסוכר והכולסטרול בדם (בדרך כלל במינונים שמעל 25 מיליגרם ביום). לכן יש לעקוב אחרי איזון הסוכרת ואחרי האיזון של שומני הדם אצל חולי סוכרת שמטופלים&nbsp;בהידרוכלורותיאזיד.<br><br>•&nbsp;<strong>מחלות של בלוטת&nbsp;יותרת התריס (הפאראתירואיד)</strong>.&nbsp;הבלוטה אחראית למשק הסידן בגוף ולבריאות העצמות. יש לעקוב אחרי רמות הסידן בדם אצל מי שסובלים ממחלה בבלוטת יותרת התריס ומטופלים בהידרוכלורותיאזיד.<br><br>•&nbsp;<strong>השפעות בעיניים</strong>. התרופה עלולה לגרום לעיתים נדירות לעלייה בלחץ התוך־עיני. מטופלים בתרופה צריכים לדווח לרופא המטפל אם הם מתחילים לסבול משינויים בראייה או מכאבים בעיניים.<br><br>•&nbsp;<strong>נשים בגיל הפוריות</strong>. נשים בגיל הפוריות המשתמשות בתרופה צריכות לדווח לרופא המטפל שלהן אם הן&nbsp;מתכננות הריון או&nbsp;נמצאות בהריון או מיניקות. נשים הרות שסובלות מלחץ דם גבוה צריכות להיות מטופלות במרפאה להריון בסיכון גבוה. לפי העלון לצרכן אסור לתת את התרופה לנשים מיניקות שכן היא עלולה להפריע לייצור החלב.&nbsp;עם זאת, הרופא המטפל עשוי לאשר למטופלת מיניקה ליטול את התרופה במינון נמוך או שהוא ירשום לה&nbsp;תרופה אחרת להפחתת לחץ הדם.<br><br>•&nbsp; <b>ט</b><strong>יפול בקשישים</strong>. קשישים רגישים יותר לתופעות הלוואי של התרופה. לכן מטופלים קשישים בתרופה צריכים&nbsp;להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעקוב אחרי לחץ הדם.</p>

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

<p><strong>תופעות לוואי המחייבות לפנות מיד לרופא<br></strong>להלן רשימה של תופעות לוואי שמחייבות להפסיק את השימוש בתרופה ולפנות מיד לרופא. יש לציין כי מדובר בתופעות לוואי שברובן אינן שכיחות ובחלקן אף נדירות.<br><br>• תסמיני&nbsp;אלרגיה: תסמינים בעור (כמו&nbsp;פריחה, גרד, אדמומיות, פצעים, קילופים), קוצר נשימה, קשיי נשימה, קשיי בליעה, נפיחות באחד או יותר מהאיברים הבאים:&nbsp;הפנים, העפעפיים, השפתיים, הלשון, הגרון.<br><br>•&nbsp;תסמינים של תסמונת סטיבנס־ג'ונסון או של תסמונת TENS כמו פריחה מגורה על העור, הופעת כיבים בפה או בעיניים, קילוף של העור, הופעת שלפוחיות על העור.<br><br>•&nbsp;קשיי נשימה כמו קוצר נשימה, נשימה איטית, צפצופים בנשימה.<br><br>•&nbsp;תסמינים&nbsp;המצביעים על שינויים ברמות המלחים בדם כמו&nbsp;יובש בפה, צמא מוגבר, בלבול, חולשה, שינויים במצב הרוח, חוסר תיאבון, חולשה ניכרת, דופק מהיר, סחרחורות, עילפון.<br><br>•&nbsp;תסמינים של אי־ספיקת כליות כמו קושי&nbsp;לתת שתן, דם בשתן, אי־מתן שתן, הופעת בצקות בגפיים.<br><br>•&nbsp;תסמינים של דלקת בלבלב כמו כאבי בטן קשים, כאבי גב קשים, בחילות והקאות.<br><br>•&nbsp;הפרעות בראייה, ראייה מטושטשת, כאבים בעין.<br><br>•&nbsp;קוצר נשימה.<br><br>•&nbsp;שתן כהה.<br><br>•&nbsp;עור צהוב, הצהבה של החלק הלבן בעיניים.<br><br>•&nbsp;כאבי גרון.<br><br>•&nbsp;חום גבוה וצמרמורות.<br><br>•&nbsp;עייפות קיצונית.<br><br>•&nbsp;דימומים או הופעת חבורות וסימנים כחולים או אדומים על העור.<br><br>•&nbsp;תסמינים&nbsp;המעידים על רמות&nbsp;גבוהות של סוכר בדם כמו&nbsp;יובש בפה, צמא מוגבר, רעב, השתנה מוגברת, הסמקה, הבל פה שמריח כמו&nbsp;פירות, עייפות.<br><br>•&nbsp;סחרחורות ועילפון.<br><br>•&nbsp;נפילות.<br><br>•&nbsp;לחץ דם נמוך.<br><br>•&nbsp;עלייה בלחץ הדם.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות</strong><br>תופעות הלוואי השכיחות מתרחשות בעיקר כשנוטלים את התרופה במינונים&nbsp;הגבוהים מ־25 מיליגרם ביום. בטיפול בלחץ דם גבוה&nbsp;מקובל כיום לתת מינונים שאינם עולים על 25 מיליגרם ביום, ולכן הסיכון לתופעות לוואי הוא נמוך&nbsp;למדי. אלה הן תופעות הלוואי השכיחות: שינויים ברמות המלחים בדם, עלייה זמנית ברמות הקריאטינין בדם, עלייה זמנית ברמות האוריאה בדם, עלייה ברמות החומצה האורית בדם, עלייה ברמות הסוכר בדם, עלייה ברמות הכולסטרול בדם, כאבי בטן ושלשולים.<br><br><strong>תופעות לוואי לא שכיחות</strong><br>רגישות־יתר לתרופה, עילפון, יובש בעיניים, דלקת בכלי הדם, קוצר נשימה, דלקת ריאות חריפה, אי־ספיקת כליות חריפה, ירידה בחשק המיני.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות</strong><br>הפרעות שינה, ירידה במצב הרוח, סחרחורות, כאבי ראש, תחושת עקצוץ או נימול בגפיים, דיכוי של מוח העצם, ירידה במספרים של תאי הדם הלבנים&nbsp;ושל טסיות הדם, אנמיה, חמצת, תגובות קשות בעור&nbsp;(כמו TENS או תסמונת סטינבנס־ג'ונסון), זאבת אדמנתית, פריחה בעור, בצקת ריאות.</p>

תגובות בין תרופתיות

לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול,&nbsp;כולל תוספי תזונה.<br><br><b>תרופות שבשילוב עם הידרוכלורותיאזיד עלולות לגרום לרמות נמוכות של אשלגן בדם (היפוקלמיה)</b><br>הידרוכלורותיאזיד עלולה להפחית את רמות האשלגן בדם. נטילתה&nbsp;יחד עם תרופות נוספות שמפחיתות את רמות האשלגן בדם&nbsp;עלולה להחריף את תופעת הלוואי הזאת.&nbsp;אולם לעיתים השילוב&nbsp;הזה הוא&nbsp;חיוני, והרופא המטפל יאשר אותו. במקרה כזה הוא יעקוב&nbsp;אחרי רמות האשלגן בדם של המטופל.<br><br>יש לדווח לרופא אם&nbsp;מופיעים תסמינים של מחסור באשלגן&nbsp;כמו עייפות, חולשה, כאבי שרירים, חולשת שרירים בגפיים, הפרעות קצב, דופק מהיר. להלן כמה מהתרופות שעלולות לגרום להיפוקלמיה:<br><br>•&nbsp;תרופות משתנות (שגורמות להפרשה מוגברת של שתן) כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4849" target="_blank">פורוסמיד</a>.<br><br>•&nbsp;קורטיקוסטרואידים כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5192" target="_blank">פרדניזון</a>.<br><br>•&nbsp;ההורמון ACTH שגורם, בין היתר, להפרשה מוגברת של אדרנלין ולכן נקרא גם הורמון הדחק.<br><br>•&nbsp;משלשלים כמו&nbsp;ביסקודיל.<br><br>•&nbsp;אמפוטריצין B, תרופה נוגדת פטריות הניתנת בעירוי בבתי חולים.<br><br>•&nbsp;מרחיבי סימפונות מסוג חוסמי בתא 2 כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5373" target="_blank">סלבוטמול</a>.<br><br>•&nbsp;צמח המרפא ליקוריץ (שוש קירח).<br><br><b>תרופות שבשילוב עם הידרוכלורותיאזיד מעלות את הסיכון להפרעות קצב מסוג הארכת מקטע QT</b><br>מאחר שהידרוכלורותיאזיד עלולה לגרום לירידה ברמות האשלגן והמגנזיום בדם, היא מעלה את הסיכון להפרעות קצב ובהן הארכת מקטע QT&nbsp;באק"ג. הסיכון לכך עולה בקשישים ועוד יותר מכך&nbsp;בנשים. במרבית המקרים הרופא יאשר את השילוב, אך יעקוב אחרי בדיקות האק"ג והדופק. מדובר, בין היתר, בתרופות הבאות:<br><br>•&nbsp;תרופות נוגדות&nbsp;פסיכוזה&nbsp;כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5238" target="_blank">ריספרידון</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6475" target="_blank">והלופרידול</a>.<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול בהפרעות קצב&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4553" target="_blank">אמיודרון</a>, דופטיליד&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7386" target="_blank">וסוטלול</a>.<br><br>•&nbsp;אנטיביוטיקות ממשפחת המקרולידים&nbsp;כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4812" target="_blank">אריתרומיצין</a>.<br><br>•&nbsp;אנטיביוטיקה בשם <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8597" target="_blank">ציפרופלוקסצין</a>.<br><br>ישנן תרופות נוספות שעלולות להאריך את מקטע QT, אך לא ניתן לציין כאן את כולן. מהסיבה הזאת יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים.<br><br><b>תרופות שבשילוב עם הידרוכלורותיאזיד עלולות לגרום לרמות נמוכות של נתרן בדם (היפונתרמיה)</b><br>הידרוכלורותיאזיד עלולה לגרום לירידה ברמות הנתרן בדם. נטילתה עם תרופות נוספות שמפחיתות&nbsp;את רמות הנתרן בדם&nbsp;עלולה להגביר את הסיכון לתופעת הלוואי הזאת. עם זאת, לעיתים השילוב&nbsp;חיוני, ובמקרה כזה הרופא המטפל יאשר אותו&nbsp;ויעקוב אחרי רמות הנתרן בדם. קשישים רגישים במיוחד לתופעת הלוואי הזאת, ולכן יש לעקוב אצלם בתדירות גבוהה יותר אחרי רמות הנתרן בדם.<br><br>התסמינים של היפונתרמיה כוללים, בין היתר, עייפות, חולשה, בלבול, חוסר ריכוז, אי־שקט, בחילות, כאבי ראש, בעיות זיכרון. במצבים חמורים של היפונתרמיה עלולים להופיע פרכוסים, עוויתות בשרירים והתעלפויות. יש לדווח בדחיפות לרופא על כל אחד מהתסמינים האלה.<br><br>תרופות שעלולות לגרום להיפונתרמיה:<br><br>•&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5333" target="_blank">קרבמזפין</a>&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5350" target="_blank">ואוקסקרבזפין</a> לטיפול באפילפסיה.<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול&nbsp;בדיכאון ובפסיכוזה.<br><br>•&nbsp;תרופות מסוימות לטיפול בסרטן.<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול בהשתנת־יתר לילית כמו דסמופרסין.<br><br>•&nbsp;תרופות ממשפחת ה־PPI לטיפול בכיב קיבה ובריפלוקס כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5106" target="_blank">אומפרזול</a>.<br><br>•&nbsp;סמים&nbsp;כמו&nbsp;אקסטזי.<br><br><b>תרופות שבשילוב עם הידרוכלורותיאזיד עלולות לגרום לעלייה ברמות הסידן בדם (היפרקלצמיה)</b><br>הידרוכלורותיאזיד עלולה לגרום לעלייה ברמות הסידן בדם. שילוב עם תרופות&nbsp;מסוימות ועם תוספי תזונה מסוימים עלול להגביר את הסיכון לכך. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, אך&nbsp;במקרה כזה הוא יעקוב אחרי רמות הסידן בדם. להלן כמה מהתרופות ומתוספי התזונה שעלולים לגרום להיפרקלצמיה:<br><br>•&nbsp;תוספי סידן.<br><br>•&nbsp;סותרי חומצה על בסיס סידן כמו טאמס.<br><br>•&nbsp;ויטמין D.<br><br>•&nbsp;ליתיום.<br><br>•&nbsp;טריפרטייד (השם מסחרי: פורטאו)&nbsp;- תרופה לטיפול באוסטאופורוזיס.<br><br>•&nbsp;תוספי תזונה המכילים סידן&nbsp;כמו מולטיוויטמין ומינרלים.<br><br>•&nbsp;ויטמין A במינונים גבוהים.<br><br><b>הידרוכלורותיאזיד עלולה להעלות את&nbsp;הרמות של התרופות הבאות</b><br>•&nbsp;דיגוקסין. התוצאה עלולה להיות&nbsp;הרעלת דיגוקסין.<br><br>•&nbsp;ליתיום.&nbsp;רצוי להימנע מהשילוב הזה.<br><br>•&nbsp;טופירמט, תרופה לטיפול באפילפסיה. אם הרופא מאשר את השילוב יש לעקוב אחרי רמות האשלגן בדם.<br><br><b>תרופות שבשילוב עם הידרוכלורותיאזיד עלולות לגרום ללחץ דם נמוך</b><br>הידרוכלורותיאזיד עלולה לגרום ללחץ דם נמוך, ובשילוב עם תרופות מסוימות הסיכון לכך עולה.&nbsp;לרוב יאשר הרופא את השילוב&nbsp;- מה שמחייב&nbsp;לעקוב אחרי לחץ הדם והדופק ולנקוט אמצעים למניעת נפילות כמו קימה הדרגתית משכיבה או מישיבה לעמידה. מדובר, בין היתר, בתרופות הבאות:<br><br>•&nbsp;תרופות אחרות לטיפול בלחץ דם גבוה כמו חוסמי בתא, מעכבי ACE, מעכבי ARB, חוסמי תעלות הסידן ותרופות משתנות אחרות.<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית כמו אלפוזוסין וטמסולוסין.<br><br>•&nbsp;ניטרטים לטיפול במחלות לב כמו איזוסורביד מונוניטרט.<br><br>•&nbsp;תרופות נוגדות פסיכוזה כמו קלוזפין.<br><br>•&nbsp;פנוברביטל לטיפול באפילפסיה.<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול בפרקינסון.<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול באין־אונות וביתר לחץ דם ריאתי כמו סילדנפיל וטדלפיל.<br><br>•&nbsp;צמחי מרפא מסוימים.<br><br><b>תרופות שעלולות להפחית מהיעילות של הידרוכלורותיאזיד</b><br>תרופות שעלולות להעלות את לחץ הדם עלולות לפגוע&nbsp;ביעילות של הידרוכלורותיאזיד. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך יעקוב&nbsp;אחרי לחץ הדם והדופק. מדובר, בין היתר, בתרופות הבאות:<br><br>•&nbsp;תרופות נוגדות גודש לטיפול בנזלת&nbsp;כמו פסאודואפדרין.<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול בהפרעות קצב כמו מתילפנידט ואמפטמינים.<br><br>•&nbsp;תרופות נוגדות כאב ודלקת מהמשפחה של&nbsp;נוגדי דלקת לא סטרואידיים&nbsp;כמו איבופרופן ודיקלופנק.<br><br>•&nbsp;קורטיקוסטרואידים&nbsp;כמו פרדניזון.<br><br>•&nbsp;ונלפקסין, תרופה לטיפול בדיכאון.<br><br>•&nbsp;צמחי מרפא כמו&nbsp;ג'ינסנג.<br><br><b>תרופות נוספות שיש להן אינטראקציה עם הידרוכלורותיאזיד</b><br>•&nbsp;אלופורינול. השילוב עם הידרוכלורותיאזיד עלול להגביר את הסיכון לרגישות־יתר לאלופורינול. אם הרופא מאשר את השילוב&nbsp;יש לעקוב&nbsp;אחרי רמות החומצה האורית בדם וכן אחרי תופעות לוואי של רגישות־יתר.<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול בסוכרת. במקרה של שילוב יש&nbsp;לעקוב אחרי רמות הסוכר בדם&nbsp;ולהתאים&nbsp;להן את הטיפול בסוכרת.<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול בסרטן. השילוב עלול להעלות את הסיכון לדיכוי של מוח העצם ולהופעת זיהומים.<br><br>•&nbsp;תרופות ציטוטוקסיות כמו מתוטרקסט. השילוב עלול להעלות את הסיכון לדיכוי של מוח העצם ולהופעת זיהומים.<br><br>•&nbsp;ציקלוספורין, תרופה למניעת דחייה של איברים מושתלים. השילוב עלול להעלות את רמות החומצה האורית בדם ולהעלות את הסיכון לגאוט (שיגדון).<br><br>•&nbsp;תרופות ממשפחת ה־PPI לטיפול במחלות במערכת העיכול, כמו אומפרזול. השילוב עלול לגרום לירידה ברמות המגנזיום בדם.<br><br>• כולסטירמין, תרופה לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול בדם. השילוב עלול לגרום לירידה בספיגה של הידרוכלורותיאזיד. יש להקפיד על מרווח של&nbsp; 4 שעות בין נטילת שתי התרופות.<br><br>• תרופות לשימוש בעת ניתוחים, כמו תרופות להרדמה או להרפיית שרירים. השילוב עלול להאריך את משך ההרדמה. לפני ניתוח יש לדווח למנתח על כל תרופה שנוטלים.

האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?

מותר לכתוש, לרסק או לחצות את הטבלייה. אסור ללעוס אותה.

איך לאחסן את התרופה?

יש לשמור את התרופה בטמפרטורת החדר (לא יותר מ־25 מעלות צלזיוס).