פורסם בראשונה: 03.03.2013
עדכון אחרון: 03.03.2013

הרעלת תרופות: הילדים בסכנה

לקריאה נוחה
ילדים מתחת לגיל שש הם הנפגעים העיקריים במקרי ההרעלות, שנגרמות בדרך כלל מנטילה שגויה של תרופות. וגם: הסיכון לאשפוז בשל תופעת לוואי מטיפול תרופתי גבוה פי שבעה בקרב קשישים
הרעלת תרופות - הרחיקו מהילדים

​​​​​​​​​​​​מדו"ח חדש עולה כי רוב מקרי ההרעלות מתרופות הם בקרב ילדים מתחת לגיל שש, וכי מרבית ההרעלות הן כתוצאה מנטילה שגויה של תרופות שנגרמת בדרך כלל מתוך בלבול בין תכשיר אחד לאחר בגלל דמיון בין האריזות.

הדו"ח, של המרכז הארצי למידע על הרעלות של משרד הבריאות, שפורסם בכתב העת PHARMALINE באוקטובר 2012, בוחן את הסיבות הנוגעות להרעלות מתרופות ומגוון התרופות שגרמו להרעלות. הניתוח מתבסס על 1,381 מקרי הרעלות מתרופות שארעו בחודשים אוגוסט-דצמבר 2008.

רוב מקרי ההרעלות תועדו בקרב ילדים מתחת לגיל שש (58.9%), ומבוגרים מעל גיל 18 היוו כרבע מהמקרים (28.7%). מרבית ההרעלות המדווחות בישראל כתוצאה מנטילה שגויה של תרופות הן קלות וחולפות, אולם תועדו גם הרעלות חמורות.

מהם סימני ההרעלה?

בין השאר, דווח על 39 מקרים של סימני הרעלה במערכת העצבים, שבאו לידי ביטוי בעיקר בישנוניות (18 מקרים), כאבי ראש (4), סחרחורות (4), אפתיה (3) ורעד (2); 30 מקרים של סיבוכים במערכת העיכול, לרבות הקאות​ (11), כאבי בטן (10) ובחילות (6); 17 מקרים של הפרעות בעיניים, לרבות גירויים (14) ודמעות (2); 14 מקרים של הפרעות לב; שישה מקרים של הפרעות בדרכי הנשימה; וכן תשעה מקרים של אי שקט ושמונה מקרים של חולשה. ב־6.3% מהמקרים נזקק האדם לפינוי לחדר מיון בעקבות ההרעלה.

מהם הגורמים להרעלה מתרופות?

ניתוח הממצאים מעלה כי עיקר הטעויות בנטילת תרופות המובילות להרעלה, נעשה מתוך בלבול בין תכשיר אחד לאחר בגלל דמיון בין האריזות (31.4% ), על רקע אי הבנה של ההוראות המצורפות (28%), בשל בעיות זיכרון לגבי מינון התרופה הנדרש (22.5%) ומפאת תקלות בהכנת התרופה ובמדידת המינון המומלץ (7.5%).

הטעות לרוב באה לידי ביטוי במינון שגוי (34.5%), תרופה שגויה (30.1%), מנה מיותרת כליל מתרופה (22.4%), טעות בתזמון נטילת התרופה (5.1%), באופן אחסונה (3.9%) או באופן נטילתה (2.1%). הטעויות מיוחסות בעיקר לתרופות המיוצרות בתמיסה לבליעה (43.3%), בטבליה/קפסולה (39.3%), בטיפות (7.7%) או בנר רקטאלי (6.4%).

באילו תרופות מדובר?

רוב ההרעלות כתוצאה מנטילת תרופות בבית קשורות למשככי כאבים למיניהם (27.4%), המכילים את החומרים הפעילים פרצטמול (אקמול ועוד) (11.9% ) ואיבופרופן (אדוויל ועוד) (10.4%). בהמשך מדורגים בדו"ח בסדר יורד תרופות אנטיביוטיות (12.2%), מחציתן מסוג פניצילין (5.9%). עוד מופיעים ויטמינים (7.2%) ובייחוד ויטמין די (6.4%), וכן טיפות אף ואוזניים (7%), תכשירי צינון ושיעול (6.4%), תכשירים עוריים (4.7%) ותרופות לטיפול במחלות לב (4.1%).

יש דרך לטפל בריבוי מקרי ההרעלות מהתרופות?

מחברי הדו"ח ממליצים על צעדים לצמצום ההרעלות מנטילת תרופות, לרבות באמצעות שיפור אריזות התרופות, סימון מיוחד של תרופות מסוכנות והדרכה הולמת למטופל על ידי הרופא או הרוקח.

"אריזה וסימון ראויים יבטיחו במידה רבה מתן נכון של תרופה", מבהירים החוקרים, הד"ר אופיר לבון, הד"ר עדי בן-זאב והפרופסור ידידיה בנטור, "קיימים פערים ותקלות בתרופות רבות, כגון כיתוב לא ברור ובחירת צבעים לא מוצלחת (של חברת התרופות)".

תופעות הלוואי פוגעות בעיקר בקשישים

דבר נוסף שעלול להתרחש עם לקיחת תרופות הוא תופעות לוואי, ומתברר שזה קורה בעיקר בקרב הקשישים. בכתב העת הרפואי NEJM התפרסם בחודש ינואר 2012, מחקר על מספר האשפוזים בקרב אוכלוסייה זאת בשל תופעות לוואי של תרופות.

40% מהקשישים בארצות הברית בגיל 65 ומעלה נוטלים בין חמש לתשע תרופות קבועות, ו־18% נוטלים עשר תרופות או יותר. מספר התרופות הולך וגדל בשל עלייה בתוחלת החיים, במספר הסובלים ממחלות כרוניות ובצריכת תרופות.

מדוע תופעות הלוואי מרובות בקרב הקשישים?

שינויים פיזיולוגיים בגיל הקשיש וכן ריבוי מחלות כרוניות וטיפול בתרופות מרובות גורמים לפגיעות רבה יותר של אוכלוסיית הקשישים לתופעות לוואי. הסיכון לאשפוז בשל תופעת לוואי מטיפול תרופתי גבוה פי שבעה בקרב קשישים.

הנתונים התקבלו מפרויקט לאיסוף מידע ממוחשב על תופעות לוואי מתרופות בארצות הברית. במסגרת הפרויקט נדגמו אשפוזים רלוונטיים מ־58 בתי חולים. מידע על בני 65 ומעלה נאסף בין השנים 2007-2009.

על פי 12,666 המקרים שאותרו, מעריכים כי נרשמו בארצות הברית בתקופה זו 265,802 ביקורים בשנה של קשישים בחדרי מיון בשל תופעות לוואי מתרופות. מתוך ביקורים אלו, 35.7% הובילו לאשפוז. מדובר ב־99,628 אשפוזים מדי שנה.

אילו תרופות נזכרות?

שני שליש מהאשפוזים נגרמו על ידי ארבע תרופות בלבד – קומדין (נוגד קרישת דם), אינסולין, תרופות אוראליות לסוכרת ונוגדי טסיות (תרופות לדלול הדם).

כמעט כל האשפוזים בשל תופעות לוואי של קומדין, אינסולין ותרופות אוראליות לסוכרת התרחשו כתוצאה מנטילה לא מכוונת של מינון יתר. ב־12.5% מהאשפוזים כתוצאה מתופעות לוואי של קומדין וב־15.4% מהאשפוזים כתוצאה מתופעות לוואי של אינסולין הייתה מעורבת תרופה נוספת. רק 3.2% נבעו מטיפול בתרופות שאינן מתאימות לטיפול בקשישים.

מה היתה מסקנת החוקרים?

החוקרים מסכמים כי מרבית האשפוזים של קשישים בשל תופעות לוואי מתרופות נובעים מטיפול במספר מצומצם של תרופות, ולפיכך יש לרכז את מאמצי המניעה בהורדת הסיכון לאשפוז של חולים המטופלים בתרופות אלו.

ד"ר אריה גולדשמיד הוא מנהל מחלקת פרמקולוגיה לשעבר בקבוצת כללית ​

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל