מה זה מרפק טניס?
מרפק טניס (באנגלית: Tennis elbow, טניס אלבו) הוא תסמונת הגורמת לכאבים בצד החיצוני של המרפק. זוהי הסיבה השכיחה ביותר לכאבים במרפק, וזוהי גם אחת הסיבות השכיחות ביותר לפנייה למומחים לכירורגיה של היד.
האם מדובר בעצם בדלקת במרפק?
בעבר סברו שמדובר בדלקת שנוצרת בחלק הצידי החיצוני של המרפק, ואפילו שמה המקצועי של התסמונת Lateral Epicondylitis עדיין נושא את הסיומת "itis" שניתנת למחלות דלקתיות.
שאלא שממחקרים עולה שכלל לא מדובר בדלקת אלא בניוון של הגיד באזור אחיזתו בצד החיצוני של מפרק המרפק שנקרא האפיקונדייל החיצוני. הניוון הזה נגרם בעיקר בעקבות מאמץ־יתר של השרירים בחלק החיצוני של המרפק ושל האמה.
מהם התסמינים של מרפק טניס?
בתסמונת מרפק טניס מופיעים אחד או יותר מהתסמינים הבאים:
• כאב ורגישות בחלק החיצוני של המרפק. הכאב יכול להיות נקודתי, אך הוא גם יכול להיות מורגש לאורך חלק מהאמה או לכל אורכה. הכאב עלול להחמיר בפעולות מסוימות, ולרוב יש הקלה בעת מנוחה.
• חולשה, בעיקר בתנועות סיבוביות של האמה כמו בעת פתיחה של צנצנת או שימוש במברג.
• נוקשות של המרפק.
מי נמצאים בסיכון מוגבר לסבול ממרפק טניס?
למרות השם שניתן לתסמונת, רק כ־10% מהלוקים בה משחקים טניס; ישנם עיסוקים רבים אחרים שגורמים להתפתחותה.
תסמונת מרפק טניס מתפתחת בעיקר בבני 30 עד 50 העוסקים בספורט או בעבודה פיזית, אך יכולה להופיע גם אצל אנשים צעירים יותר או מבוגרים יותר.
תסמונת מרפק טניס נפוצה במיוחד בתחומי עיסוק ובענפי ספורט שבהם קיימת תנועה חוזרת ונשנית של שורש כף היד כמו טניס, בייסבול, אימוני משקולות, חתירה, דיג, נגרות, מכונאות, אינסטלציה, עבודת שיפוצים, בנייה ועבודה בכלים רוטטים.
התסמונת מופיעה בשכיחות דומה בגברים ובנשים, והיא מופיעה לעיתים קרובות יותר ביד הדומיננטית.
כיצד מתפתחת התסמונת?
פעולות חוזרות ונשנות של שורש כף היד גורמות להפעלה חוזרת ונשנית של שרירי האמה, שהגידים שלהם אחוזים במרפק (הגידים מחברים את השרירים לעצם). התנועות האלה של שרירי האמה גורמות לעומס־יתר על הגידים - מה שגורם עם הזמן לניוון של רקמת הגיד. הרקמה הפגועה גורמת לכאבים.
חשוב לדעת: לא כל כאב במרפק הוא מרפק טניס
ישנן תסמונות שגורמות לתסמינים שדומים מאוד ואף זהים לגמרי לתסמינים של מרפק טניס, אך הסיבה להם היא שונה לחלוטין.
מדובר, בין היתר, בתסמונת הלכידה של עצב במרפק (כמו PIN Syndrome), דלקת של מעטפת מפרק המרפק (תסמונת פליקה), הקרנה של כאב שמקורו בצוואר (רדיקולופטיה), חוסר יציבות של המרפק בשל פגיעה ברצועות, הימצאות של גופים סחוסיים חופשיים במרפק, דלקת של מפרק המרפק או שחיקה שלו.
היות שהתסמינים של כל התסמונות האלה דומים מאוד, האבחנה במקרים כאלה יכולה להיות מורכבת ומתעתעת. לכן מומלץ להתייעץ עם מומחה שיוכל לזהות את הסיבה המדויקת לכאב. הזיהוי המדויק הוא חיוני שכן טיפולים למרפק טניס אינם מועילים כשמדובר בתסמונת אחרת.
כיצד מאבחנים מרפק טניס?
האבחנה של מרפק טניס היא קלינית, כלומר הרופא עושה את האבחנה על סמך התלונות והעבר הרפואי של המטופל וכן על סמך מידע שהוא מפיק בבדיקה גופנית. נוסף על כך יש צורך בבדיקות הדמיה כמו צילומי רנטגן ואולטרסאונד ובמקרים מסוימים גם בדיקת MRI - בעיקר כדי לשלול תסמונות אחרות. לכן חשוב שהבדיקה הגופנית תהיה יסודית ככל האפשר.
כדי שבדיקת האולטרסאונד תהיה איכותית ותשיג את מטרתה, על מבצע הבדיקה להיות מנוסה בביצוע בדיקות כאלה. לכן מומלץ שהרופא שמפנה לבדיקה ימליץ על מכון שיש לו ניסיון חיובי איתו.
הרופא יתרשם מסוג הכאב, מהאזורים שאליהם הוא מוקרן ומהמקום המדויק שבו קיימת הרגישות, יעריך את מידת החולשה הנגרמת מהכאב ובאילו תנועות היא הכי מורגשת ויבקש מהמטופל לעשות את "מבחן קוזן": ליישר את שורש כף היד נגד התנגדות. באמצעות המבחן הזה בודק הרופא אם מופיע כאב באזור אופייני בחלק החיצוני של המרפק.
נוסף על כל אלה יעשה הרופא בדיקות כדי לשלול תסמונות דומות המחקות מצב של מרפק טניס, אך - כפי שכבר צוין - נגרמות מסיבות אחרות, והטיפול בהן הוא לרוב שונה מאשר הטיפול במרפק טניס.
כיצד מטפלים במרפק טניס?
מטרת הטיפול היא להשיב את המצב לקדמותו: להעלים את הכאב וכן את החולשה ואת הנוקשות.
קיימים טיפולים רבים מאוד למרפק טניס שתוארו בספרות הרפואית (רק כמה מהם מוצגים כאן), אך עדיין לא נמצא טיפול מסוים שעדיף באופן בולט על פני כל הטיפולים האחרים, ולכן מקובל לשלב כמה סוגי טיפול בעת ובעונה אחת.
בנוגע לכמה מהטיפולים הקיימים כיום יש חילוקי דעות בספרות הרפואית, אך הידע הרפואי בתחום הזה הולך וגדל במהירות, מה שמגדיל את הסיכוי שבסופו של דבר יגובשו דרכי ריפוי שיהיו מוסכמות על רוב הקהילה הרפואית.
במרבית המקרים מושגת ההחלמה רק לאחר כמה חודשים, ולכן מדובר לא פעם בתהליך מתסכל. אך החדשות הטובות הן שלרוב משיגים החלמה מלאה או לפחות שיפור משמעותי בתסמינים.
ניתן לחלק את הטיפולים לשלוש קבוצות: טיפולים שמרניים, טיפולים בזריקות וטיפולים באמצעות ניתוח.
טיפולים שמרניים במרפק טניס
• מנוחה מפחיתה את העומס מהשרירים ומאפשרת לגיד להחלים.
• פיזיותרפיה מאפשרת לשפר את הכוח, את הגמישות ואת הסבולת של השרירים.
• קבלת ייעוץ ארגונומי. תפקידו של היועץ הארגונומי הוא להבין מה גרם לתסמונת מלכתחילה ולשנות הרגלים לא בריאים כמו הימנעות מפעילויות היוצרות עומס־יתר על השרירים, שיפור האחיזה במחבט, תיקון הטכניקה שבה משתמשים הספורטאי או העובד בעבודה פיזית, בדיקה של תקינות הציוד שאותו מפעילים הספורטאי או העובד, למשל, בדיקה אם המחבט הוא בגודל שמתאים ליד וכדומה.
• טיפול בגלי הלם. המטפל מצמיד לאזור הכואב מתמר שמייצר גלי קול בתדר גבוה (אולטרסאונד). הגלים מרעידים את הרקמות הפגועות ומחישים את ההחלמה שלהן במנגנון שעדיין לא לגמרי מובן לנו.
• שימוש בחבק טניס מאפשר לשרירים מנוחה יחסית במהלך עבודה או פעילות ספורטיבית.
חבק טניס על זרוע של בחור שסובל ממרפק טניס
טיפולים באמצעות זריקות
הטיפולים בזריקות נחלקים לשני סוגים: זריקות של סטרואידים כמו דיפרוספן או קורטיזון לאזור הכאב וזריקות ביולוגיות כמו זריקות PRP שהפכו להיות פופולריות בשנים האחרונות.
PRP הם ראשי תיבות של Platelate Reach Plasma. מדובר בפלזמה (נוזל הדם ללא כדוריות הדם האדומות) שעשירה בטסיות (Platelates). הטסיות מפרישות כמות גדולה של הורמוני גדילה טבעיים שמסייעים לריפוי הרקמה הפגועה.
במהלך הטיפול הזה לוקחים דם מהמטופל עצמו ומפרידים את נוזל הדם למרכיביו באמצעות הכנסתו לצנטריפוגה. לאחר מכן שואבים את השכבה שמכילה טסיות והורמוני גדילה בריכוז גבוה ומזריקים אותה לאזור הפגוע.
להזרקת PRP יש שני יתרונות בולטים על פני זריקה של סטרואידים. ראשית, מדובר בטיפול טבעי; שנית, בעוד שמנגנון הפעולה של סטרואידים הוא לדכא תאים ברקמה - מה שעלול להחליש רקמות כמו גידים, PRP פועל במנגנון של עידוד גדילה של רקמה בריאה. במילים אחרות: הוא גורם לשיפור קליני באמצעות החלפת הרקמה החולה ברקמה בריאה (רגנרציה).
טיפול באמצעות ניתוח
מטרת הניתוח היא להקל על התסמינים אצל מטופלים שסובלים מבעיה עקשנית שלא נפתרה באמצעות טיפולים לא ניתוחיים ממושכים יחסית (6 עד 12 חודשים לפחות).
למרבה המזל מדובר בחלק קטן של המטופלים שכן 70% עד 80% מהם מחלימים ללא צורך בניתוח.
בניתוח כורתים את הרקמה הפגועה (שגורמת לכאב) במרפק.
ניתן לעשות את הניתוח בשיטה הרגילה (באמצעות פתיחת העור שמעל הרקמה הפגועה) או בשיטה אנדוסקופית (דרך חתך קטן בעור שדרכו מחדירים אנדוסקופ - צינורית שבקצה שלה מצויים מצלמה זעירה ואמצעי לחיתוך הרקמה הפגועה). לכל אחת מהשיטות האלה יש יתרונות וחסרונות. למשל, הפצע הניתוחי בשיטה האנדוסקופית קטן יותר ומכאיב פחות. יש לציין שניתוח אנדוסקופי מצריך מהמנתח מיומנות גבוהה.
ניתן לעבור את הניתוח בהרדמה כללית, בהרדמה אזורית או בהרדמה מקומית.
מה הוא מרפק גולף ומה ההבדל בין תופעה זו למרפק טניס?
מרפק גולף הוא מצב שדומה מאוד למרפק טניס, אלא שהוא מתרחש בצד הפנימי של המרפק, ואילו מרפק טניס נגרם בצד החיצוני של המרפק. מרפק גולף הוא תופעה הרבה פחות נפוצה ממרפק טניס.
הטיפולים שניתנים למרפק גולף זהים לטיפולים שניתנים למרפק טניס, אך ההצלחה של הטיפולים השמרניים היא נמוכה יותר כשמדובר במרפק גולף. לכן ישנה סבירות גבוהה יותר שכדי לטפל במרפק גולף יהיה צורך בזריקות ואפילו בניתוח.
ד"ר ויקטור פלדמן הוא מומחה לאורתופדיה ולכירורגיה של היד ומנתח בכיר במערך האורתופדי בבית חולים מאיר מקבוצת כללית
