קלונקסClonex

שם גנרי

Clonazepam

מה היא עושה?

<p>1. קלונזפם היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים המשמשת לטיפול&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/epilepsy.aspx" target=_blank>באפילפסיה</a> -&nbsp;גם בילדים ובתינוקות.<br/><br>2. במבוגרים משמשת קלונזפם גם לטיפול <a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/mental_health/Pages/panic_attack.aspx" target="_blank">בהתקפי חרדה</a>.<br><br>3. קלונזפם גורמת לישנוניות ובשימוש ממושך היא עלולה לגרום להתמכרות.</p>

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

כן

חציה/כתישה/ריסוק/לעיסה

ניתן לחצות את הטבליות. אסור ללעוס אותן. אין מידע בנוגע לאפשרות&nbsp;לרסק או לכתוש אותן.

תדירות הנטילה

<p align=center><span class=BiggerDrugInfo><span class=BigBlue>3-2</span> </span><span class="BiggerDrugInfo">פעמים ביום</span>ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</p>

מינון שכיח

הוראות שימוש

טיפות ריווטריל אסור לטפטף ישירות לפה. יש לטפטף את מספר הטיפות הדרוש&nbsp;על כפית&nbsp;ולאחר מכן יש לתת את המנה לתינוק או לילד. את הטיפות ניתן למהול&nbsp;במים, בתה או במיץ.

דגשים לשימוש

<p>1. קלונזפם היא תרופה המשמשת לטיפול באפילפסיה ובהתקפי חרדה.<br/><br>2. התרופה מרגיעה, אך גם עלולה לגרום לישנוניות. בשל כך אסור לנהוג או לרכוב על אופניים בעת שמטופלים בתרופה. ילדים שמטופלים בתרופה צריכים להיות בהשגחה&nbsp;של מבוגרים, במיוחד כשעליהם לעשות פעולות שמחייבות ריכוז, כמו חציית כביש.<br><br>3. במהלך טיפול ממושך בקלונזפם&nbsp;יש לעשות&nbsp;בדיקות דם&nbsp;כדי להעריך את תפקוד הכבד וכדי לעמוד על מספריהם של תאי הדם.<br><br>4. מי שסובלים ממחלות כרוניות כמו&nbsp;אי־ספיקת כליות, אי־ספיקת כבד ומחלות ריאה צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה.<br><br>5. קשישים שמטופלים בתרופה מצויים בסיכון מוגבר&nbsp;לסחרחורות ולנפילות.<br><br>6. תינוקות וילדים קטנים מצויים בסיכון מוגבר לחנק שכן התרופה עלולה לגרום להם&nbsp;לריור־יתר.<br><br>7. בשימוש ממושך עלולה התרופה לגרום לתלות ואף להתמכרות. לכן אם מפסיקים בבת אחת את נטילתה עלולים לסבול מתסמיני גמילה קשים. אם הרופא מנחה להפסיק את נטילת התרופה, יש לעשות זאת בהדרגה.<br><br>8. אם במהלך הטיפול בתרופה חל שינוי במצב הרפואי או הנפשי, יש לדווח על כך לרופא המטפל.</p>

אחסון

<p><strong>טבליות קלונקס</strong>: יש לאחסן אותן במקום סגור וקריר (עד 25 מעלות צלזיוס), הרחק מהישג ידם של ילדים.<br/><br><strong>טיפות ריווטריל</strong>: הבקבוק צריך להיות מאוחסן במקום קריר (עד 25 מעלות צלזיוס), הרחק מהישג ידם של ילדים.&nbsp;אסור "להשכיב" אותו במקום האחסון, אלא יש להקפיד שיעמוד על בסיסו. לאחר הפתיחה הראשונית של הבקבוק ניתן להשתמש בתכולתו&nbsp;במשך 120 יום בלבד.</p>

תופעות לוואי שכיחות

<strong>תופעות לוואי שמחייבות לפנות מיד לרופא</strong><br/>דופק לב מוגבר,&nbsp;כאבים בחזה, החמרת הפרכוסים, תסמינים המעידים על פגיעה בכבד (עייפות, חולשה, חוסר תיאבון, בחילות והקאות, עור צהוב, הצהבה של החלק הלבן בעיניים,&nbsp;שינויים בצבע הצואה, שתן כהה), שינויים בהתנהגות או החמרה בתסמינים הנפשיים (כמו החמרת הדיכאון, מחשבות או דיבורים על התאבדות, התנהגות תוקפנית), הפרשת רוק מוגברת בתינוקות ובילדים קטנים, תגובה של&nbsp;רגישות־יתר המתבטאת בנפיחות של השפתיים, של הפנים, של הלשון או של הגרון. לנפיחות הזאת (שנקראת אנגיואדמה) עלול להתלוות&nbsp;&nbsp;קוצר נשימה.<br><br><strong>תופעות לוואי ששכיחות בעיקר בתחילת הטיפול</strong><br>סחרחורות, ישנוניות, עייפות, בלבול, שינויים בהתנהגות, בעיות זיכרון, רגשנות־יתר, עלייה במחשבות האובדניות. התופעות האלה&nbsp;מורגשות בעיקר בתחילת הטיפול ונעלמות לרוב&nbsp;בהמשך הטיפול.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות נוספות<br></strong>עצירות, ירידה בתיאבון, כאבי בטן, יובש בפה, הפרשת רוק מוגברת בתינוקות ובילדים קטנים, חולשת שרירים, כאבי שרירים, בעיות בקואורדינציה, ראייה מטושטשת, ראייה כפולה, נשירת שיער, הפרעות בתפקוד המיני ובחשק המיני, הפרעות במחזור החודשי, כאבי מחזור, הפרעות במתן שתן.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות<br></strong>תרדמת, החמרת פרכוסים או הופעת פרכוסים שלא היו קיימים קודם לכן, תחושת עקצוץ ונימול או חוסר תחושה (למשל בגפיים), קוצר נשימה, דופק מואץ, ירידה בספירות של תאי הדם, עלייה ברמות של אנזימי הכבד, מחלת כבד.<br><br><strong>תופעות לוואי בקשישים</strong><br>קשישים רגישים יותר לתופעות הלוואי של התרופה - ובכלל זה לישנוניות - ולכן מצויים בסיכון&nbsp;מוגבר לנפילות.<br><br><strong>תופעות לוואי בתינוקות ובילדים קטנים</strong><br>חנק כתוצאה מהפרשת רוק מוגברת. יש להתייעץ עם&nbsp;הרופא המטפל.

הערות לתנאי לקיחה

<p><strong>נהיגה</strong>: קלונזפם עלולה לפגוע קשות בערנות וביכולת הריכוז.<br/><br><strong>הריון</strong>: אסור להשתמש בתרופה בתקופת ההריון שכן היא&nbsp;מעלה את הסיכון למומים מולדים. אישה&nbsp;הרה&nbsp;שהרופא הורה לה ליטול את התרופה בגלל מצבה צריכה להיות במעקב צמוד. כמו כן עליה ליידע את הצוות בחדר הלידה שהיא נטלה את התרופה במהלך ההריון.<br><br><strong>הנקה</strong>: תינוק יונק שאמו נוטלת&nbsp;קלונזפם עלול לסבול מתופעות לוואי קשות.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: שתיית אלכוהול עלולה להחריף את&nbsp;תופעות הלוואי של קלונזפם.</p>

מתי אסור להשתמש?

1.&nbsp;אם סובלים&nbsp;מרגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי&nbsp;התרופה.<br/><br>2. אם סובלים ממצוקה נשימתית חמורה.<br><br>3. אם אובחנה אי־ספיקת כבד חמורה.<br><br>4. אם אובחנה&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/glaucoma.aspx" target=_blank>גלאוקומה</a> מסוג זווית צרה.<br><br>5.&nbsp;אם סובלים <a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/cpap.aspx" target="_blank">מדום נשימה בשינה</a>.<br><br>6. בתקופת ההריון וההנקה.

אזהרות חשובות

<p>1. קשישים רגישים&nbsp;במיוחד לתופעות הלוואי של קלונזפם, ובכלל זה לישנוניות.&nbsp;כתוצאה מכך הם מצויים בסכנה גדולה במיוחד לנפילות ולפציעות.&nbsp;אם רופא קובע שקשיש חייב ליטול את התרופה, יש לתת לו מינון נמוך ככל האפשר,&nbsp;וכן עליו להיות במעקב קבוע. נוסף על כך יש להדריך את המטופל הקשיש כיצד להימנע מנפילות.<br/><br>2.&nbsp;התרופה מעלה את הסיכון למחשבות אובדניות, בעיקר בתחילת הטיפול.&nbsp;יש לדווח לרופא המטפל על כל שינוי בהתנהגות או בתסמינים הנפשיים כמו&nbsp;החמרת <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/depression.aspx" target=_blank>הדיכאון</a>, מחשבות או דיבורים על התאבדות, תוקפנות.<br><br>3. מאחר שאחת מתופעות הלוואי של קלונזפם היא ישנוניות,&nbsp;אסור למי שנוטלים אותה לעשות פעולות שמחייבות ריכוז ושכרוכות בסיכון כמו נהיגה&nbsp;ורכיבה על אופניים.<br><br>4. מי שמטופלים בקלונזפם צריכים להתנזר מאלכוהול שכן הוא מחריף את תופעות הלוואי של התרופה.<br><br>5. שימוש ממושך בקלונזפם&nbsp;עלול לגרום לתלות ואף להתמכרות. אם מפסיקים ליטול את התרופה בבת אחת&nbsp;לאחר שימוש ממושך, עלולים לסבול מתסמיני גמילה קשים כמו&nbsp;רעד, עוויתות שרירים, עוויתות במערכת העיכול, בחילות, הקאות, חרדה מוגברת, מתח ופרכוסים. לכן אם&nbsp;הרופא מחליט להפסיק את הטיפול, יש לעשות זאת&nbsp;באופן הדרגתי.<br><br>6. קלונזפם מיועדת להרגיע ולהפחית חרדות, אך התקבלו דיווחים שמהם עולה שהיא גורמת לעיתים להפך הגמור:&nbsp;להתנהגות אגרסיבית, לרגזנות, לאי־שקט ולהפרעות פסיכיאטריות. אם מתפתחים אחד או יותר מהתסמינים האלה, יש לדווח על כך לרופא המטפל.<br><br>7. מי שסובלים מאטקסיה (חוסר קואורדינציה או תנועות מגושמות של הגפיים כתוצאה מפגיעה במערכת שיווי המשקל) צריכים להשתמש&nbsp;בקלונזפם בזהירות רבה.<br><br>8. מי שסובלים מאי־ספיקת כבד או&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" target=_blank>מאי־ספיקת כליות</a> צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה משום שהם חשופים במיוחד לתופעות הלוואי שלה. אסור להשתמש בקלונזפם&nbsp;אם סובלים&nbsp;ממחלת כבד חמורה.<br><br>9. חולי פורפיריה (מחלת תורשתית מטבולית הפוגמת בייצור ההמוגלובין) צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה.<br><br>10. יש להשתמש בתרופה בזהירות רבה אם סובלים ממחלת ריאות&nbsp;כמו&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/copd.aspx" target="_blank">COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית)</a> - במיוחד אם נוטלים תרופות נוספות שעלולות לגרום לכשל נשימתי. אסור להשתמש בקלונזפם אם סובלים ממצוקה נשימתית חמורה.<br><br>11. חולי מיאסטניה גרביס (שהביטוי העיקרי שלה הוא חולשת שרירים)&nbsp;צריכים להשתמש בקלונזפם בזהירות רבה שכן אחת מתופעות הלוואי שלה היא פגיעה בשרירים.<br><br>12. אסור להשתמש בתרופה בתקופת ההריון שכן היא&nbsp;מעלה את הסיכון למומים מולדים. כמו כן אסור ליטול אותה בתקופת ההנקה שכן היא עלולה להזיק לתינוק היונק. בין היתר היא עלולה לגרום לו&nbsp;להפרעות נשימה.&nbsp;אישה&nbsp;הרה&nbsp;שהרופא הורה לה ליטול את התרופה בגלל מצבה צריכה להיות במעקב צמוד. כמו כן עליה ליידע את הצוות בחדר הלידה שהיא נטלה את התרופה במהלך ההריון.<br><br>13. קלונזפם נחשבת לתרופה שמטפלת ביעילות באפילפסיה אצל ילדים וכן בפרכוסים&nbsp;שאינם נובעים מאפילפסיה. עם זאת התרופה אינה מיועדת לטיפול בהתקפי חרדה אצל מי שטרם מלאו להם&nbsp;18 שנים.<br><br>14.&nbsp;התרופה עלולה להגביר את הפרשת הרוק אצל ילדים. הרוק הרב עלול לחסום את דרכי הנשימה שלהם ולגרום להם לחנק.<br><br>15. בשימוש ממושך יש לעשות בדיקות דם ולעקוב אחר תפקודי הכבד.<br><br>16. קלונזפם יעילה נגד סוגים מסויימים של אפילפסיה, אך עלולה שלא להתאים לסוגים אחרים של המחלה. יש להתייעץ עם הנוירולוג המטפל.</p>

תגובות בין תרופתיות

<p>1. לקלונזפם&nbsp;יש אינטראקציות עם תרופות רבות שלא את כולן ניתן לצין כאן. לכן לפני שמתחילים טיפול בקלונזפם יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים.<br/><br>2.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5669" target=_blank>פנוברביטל</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4809" target=_blank>פניטואין</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5333" target=_blank>קרבמזפין</a>,&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5672" target=_blank>ולפרואט</a>&nbsp;(תרופות נוגדות אפילפסיה)&nbsp;עלולות להפחית את הרמות של&nbsp;קלונזפם בדם ובכך לפגוע ביעילותה. במקרה של שילוב כזה עשוי הרופא המטפל להורות על נטילת מינון גבוה יותר של קלונזפם.<br><br>3. יש תרופות נוספות שעלולות להפחית את היעילות של קלונזפם, ובהן <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5572" target=_blank>תיאופילין</a>.<br><br>4. השילוב של קלונזפם ושל התרופה נוגדת הפרכוסים ולפרואט עלול לגרום להתפתחותם של התקפים ממושכים מסוג פטי מל (Petit Mal - סוג של פרכוסים ניתוקיים ששכיחים בעיקר בילדים קטנים).<br><br>5. נטילה משולבת של קלונזפם ושל תרופות שעלולות לדכא את הנשימה, כמו&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5230" target=_blank>קודאין</a> <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7482" target=_blank>ומורפין</a>, מגדילה את הסיכון&nbsp;להפרעות נשימה, לדיכוי נשימה, לישנוניות ולעייפות.<br><br>6. נטילת קלונזפם עם תרופות&nbsp;אחרות שעלולות לגרום לישנוניות עלולה להחריף את תופעת הלוואי הזאת. לא ניתן לציין את כל התרופות שגורמות לישנוניות משום שהן רבות. להלן&nbsp;דוגמאות לכמה מהן:&nbsp;תרופות לשיכוך כאבים, תרופות נרקוטיות, נוגדי דיכאון, תרופות לטיפול באלרגיה ותרופות נוגדות חרדה או פסיכוזה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br>7.&nbsp;גלולות למניעת הריון וכן התרופה האנטיביוטית&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4812" target="_blank">אריתרומיצין</a> עלולות להגביר את הרמות של קלונזפם בדם ובכך להגביר את הסיכון לתופעות הלוואי שלה.</p>

שילוב עם מזון

מזון אינו משפיע על ספיגת התרופה. ניתן ליטול אותה גם כשאוכלים וגם בין הארוחות.

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

את התרופה יכולים לרשום&nbsp;נוירולוג, פסיכיאטר&nbsp;ורופא משפחה.