פריזמהPrizma

שם גנרי

Fluoxetine Hydrochloride

הערה כללית

<p>המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.</p>

מה היא עושה?

פלואוקסטין<strong></strong> היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת ה־SSRI. זוהי התרופה הראשונה מהמשפחה הזאת ששוּוקה בעולם. בישראל היא משוּוקת בשמות המסחריים פרוזק, פלוטין, פריזמה ופריזמה פורטה. היא משמשת לטיפול במצבים הבאים:<br><br>•&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/depression.aspx" target="_blank">דיכאון</a>.<br><br>• <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/mental_health/Pages/ocd.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">הפרעה טורדנית כפייתית</a> (OCD).<br><br>&nbsp;•&nbsp;<a href="http://www.clalit20plus.co.il/clalit/young/lifestyle/articles/bulimia_nervosa_guide.htm" target="_blank">בולמיה נרבוזה</a>&nbsp;(סוג של הפרעת אכילה המתבטאת בהתקפי אכילה).<br><br>משפחת ה־SSRI כוללת תרופות נוספות ובהן <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7710" class="" classname="" target="_blank" name="">ציפרלקס (אסציטלופרם)</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6787" class="" classname="" target="_blank" name="">ולוסטרל (סרטרלין)</a>. התרופות האלה מעלות את רמות הסרוטונין בין תאי העצב במוח.<br><br>סרוטונין הוא מוליך עצבי במוח שמשתתף בתהליכים הקשורים לוויסות תחושות, לרגשות, למצב רוח, להנאה ולשמחה. ירידה ברמות הסרוטונין במוח מאפיינת מצבי דיכאון ומצבים נפשיים נוספים. העלאה של רמות הסרוטונין במוח באמצעות תרופות ממשפחת ה־SSRI, ובכלל זה גם פלואוקסטין, תורמת לשיפור המצב הנפשי.<br><br>התרופה עלולה לגרום למחשבות אובדניות, במיוחד בתחילת הטיפול ובעיקר במטופלים עד גיל 25 שנים. לכן בתחילת הטיפול יש לעקוב אחרי המטופל, ואם נצפים אצלו שינויים בהתנהגות (מדבר על מוות, מביע מחשבות אובדניות, מסתגר בחדרו, נעשה אלים, תוקפן או אדיש), יש לדווח על כך לרופא המטפל.<br>

בתוך כמה זמן התרופה משפיעה?

בדרך כלל התרופה מתחילה להשפיע כשבועיים מתחילת נטילתה, והשפעתה המרבית מושגת לאחר 6 עד 8 שבועות. לכן במקרים של דיכאון המלוּוה בחרדה מקובל לתת ב־4 השבועות הראשונים - לצד פלואוקסטין - גם תרופה נוגדת <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/anxiety.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">חרדה</a> כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4706" class="" classname="" target="_blank" name="">קלונקס (קלונזפם)</a> או <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4981" class="" classname="" target="_blank" name="">לוריוון (לורזפם)</a> או קסנקס/קסנאגיס (אלפרזולם).

למשך כמה זמן התרופה משפיעה?

התרופה משפיעה כל עוד היא ניטלת.<br><br>אסור להפסיק את נטילת התרופה בלי להתייעץ עם הרופא המטפל, שכן הפסקת הטיפול באופן לא מבוקר עלולה לגרום להחמרת המצב הנפשי ולהופעת תסמינים גופניים.

כיצד ניתנת התרופה

כמוסות, טבליות.

מהו המינון השכיח?

האם יש ליטול עם מזון?

מזון אינו משפיע על התרופה, כך שניתן ליטול אותה עם אוכל או על קיבה ריקה.

מתי לקחת את התרופה?

בדרך כלל מקובל ליטול את התרופה בבוקר, אך ייתכנו מקרים שבהם הרופא ימליץ ליטול את התרופה בערב.

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

האם התרופה מותרת בהיריון?

שימוש בתרופות נוגדות דיכאון במהלך ההיריון חייב להיעשות בליווי רפואי.<br><br>אישה שמטופלת בפלואוקסנטין ומתכננת היריון או מגלה שהיא הרתה חייבת לדווח על כך לרופא המטפל. בהתאם לשיקוליו המקצועיים ובכפוף להתייעצות עם מרכזים טרטולוגיים יחליט הרופא אם המטופלת יכולה להמשיך ליטול את התרופה או עדיף לה ליטול תרופה אחרת נוגדת דיכאון.<br><br>אם הרופא מאשר להשתמש בתרופה בהיריון, ייתכן שהוא יורה למטופלת ההרה לעשות סקירות מיוחדות.<br><br>אישה שטופלה במהלך ההיריון בתרופות נוגדות דיכאון צריכה לדווח על כך לצוות המיילד בבית החולים. הצוות בבית החולים יעקוב אחרי היילוד ויוודא שאינו סובל מתסמיני גמילה.

האם התרופה מותרת בהנקה?

התרופה מופרשת לחלב האם, אבל ההחלטה אם להשתמש בה בתקופת ההנקה כפופה לשיקולים רפואיים. יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם המרכז הטרטולוגי אם ניתן להשתמש בה בתקופת ההנקה.

האם מותר לשתות אלכוהול כשמטופלים בתרופה?

בעת שמטופלים בתרופה יש להימנע משתיית אלכוהול שכן אלכוהול מעלה את הסיכון לסבול מתופעות הלוואי של התרופה.

האם מותר לנהוג כשמטופלים בתרופה?

התרופה עלולה להשפיע על יכולת הריכוז והשיפוט. אסור לנהוג בעת שמטופלים בתרופה הזאת, אלא אם מוודאים קודם לכן שהיא אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.

מתי אסור להשתמש?

• אם קיימת&nbsp;רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br><br>• בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון מהמשפחה של מעכבי MAO כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8319" class="" classname="" target="_blank" name="">פנלזין</a>. כמו כן אסור להשתמש בפלואוקסטין במהלך 14 הימים שלאחר הפסקת הנטילה של תרופה מהמשפחה של מעכבי MAO.<br><br>• בשילוב עם התרופה <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4976" class="" classname="" target="_blank" name="">מטופרולול</a>&nbsp;לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/congestive_heart_failure.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">באי־ספיקת לב</a>&nbsp;- משום שהשילוב עלול לגרום לדופק איטי.<br><br>• בשילוב עם תרופות נוספות (ראו בסעיף "תגובות בין־תרופתיות").

אזהרות חשובות

•&nbsp;<b>ההיסטוריה הרפואית</b>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מצבים רפואיים ומחלות בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לו על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.<br><br>• <b>טיפול בצעירים עד גיל 25 שנים</b>. התרופה אינה מיועדת בדרך כלל למי שטרם מלאו להם 18 שנים. צעירים עד גיל 25 שנים שמטופלים בתרופה צריכים להיות במעקב קבוע של הרופא המטפל. נוסף על כך צריכים קרובי הצעירים האלה לדווח לרופא המטפל על כל תסמין שמתגלה אצלם ושעלול להעיד על מחשבות אובדניות.<br><br>• <b>מחשבות אובדניות</b>. צעירים עד גיל 25 שנים שמטופלים בתרופה עלולים לסבול בתחילת הטיפול ממחשבות אובדניות. על קרוביהם לעקוב אחרי שינויים בהתנהגותם כמו החמרת הדיכאון, הסתגרות, מחשבות אובדניות, דיבורים על מוות או על רצון למות, כעס, תוקפנות, עוינות. אם מבחינים בשינויים כאלה, יש לדווח עליהם מייד לרופא המטפל.<br><br>• <b>אפילפסיה</b>. יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/epilepsy.aspx" class="">מאפילפסיה</a> או ממחלה אחרת המלוּוה בפרכוסים. באופן כללי, חולים באפילפסיה יציבה יכולים להשתמש בתרופה, ואילו מטופלים שסובלים מאפילפסיה לא יציבה ומנטייה לפרכוסים צריכים להפגין זהירות רבה. אם בעת שמטופלים בתרופה מופיעים פרכוסים או חווים החמרה בתדירות ההתקפים, יש לדווח על כך מייד לרופא המטפל.<br><br>•&nbsp;<b>הפרעה דו־קוטבית (מאניה דפרסיה)</b>. התרופה עלולה להחמיר תסמינים של מאניה. מטופלים שסובלים ממאניה או ממצבים דמויי מאניה צריכים להשתמש בתרופה בזהירות&nbsp;רבה. מטופלים בתרופה שסובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/bipolar_disorder.aspx" class="">מהפרעה דו־קוטבית</a> ומפתחים מאניה צריכים לדווח על כך מייד לרופא המטפל. ייתכן שהרופא יורה במקרה כזה להפסיק את נטילת התרופה בשלב המאניה.<br><br>• <b>סוכרת</b>. מטופלים בתרופה שסובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/diabetes.aspx" class="">מסוכרת</a> צריכים להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. ייתכן שיהיה שינוי באיזון הסוכרת בעקבות המצב הנפשי או בעקבות נטילת התרופה הזאת - מה שידרוש התאמה של <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medications_for_diabetes_type_2.aspx" class="">הטיפול התרופתי לסוכרת</a>. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br>•&nbsp;<b>מחלות של הלב ושל כלי הדם, דופק נמוך</b>. אם סובלים ממחלה של הלב או של כלי הדם או אם סובלים מדופק נמוך, יש להתייעץ עם הרופא לפני שמתחילים לקחת את התרופה. תרופות נוגדות דיכאון עלולות לעיתים לגרום לשינויים בדופק ובתוצאות של <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/pages/electrocardiogram.aspx" class="">בדיקת אק"ג</a> (תיתכן הארכה של מקטע QT באק"ג). ייתכן שהרופא יאשר את השימוש בתרופה גם במצב הזה, אך אז יהיה עליו לעקוב אחרי תוצאותיהן של הבדיקות הבאות: בדיקות דם, בדיקות דופק, בדיקות של לחץ הדם ובדיקות אק"ג.<br><br>• <b>אי־ספיקת כבד</b>. אם סובלים ממחלת כבד (ובכלל זה אי־ספיקת כבד) יש לדווח על כך לרופא המטפל. הרופא עשוי לאשר את השימוש בתרופה גם במקרה ש אי־ספיקת כבד, אך הוא גם עשוי לרשום תרופה אחרת נגד דיכאון.<br><br>• <b>גלאוקומה</b>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא אם סובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/glaucoma.aspx" class="">מגלאוקומה</a>, ובמיוחד יש לדווח לו אם סובלים מגלאוקומה מסוג זווית סגורה. פלואוקסטין עלולה לגרום להרחבה של האישונים ובכך להעלות את הלחץ התוך־עיני.<br><br>• <b>אי־שקט</b>. השימוש בתרופה עלול לגרום לאי־שקט (תחושה של חוסר יכולת לעמוד או לשבת במקום קבוע ורצון מתמיד לזוז). תופעת הלוואי הזאת מופיעה בדרך כלל בשבועות הראשונים לטיפול. אם סובלים ממנה, יש לדווח על כך לרופא המטפל. ייתכן שהוא יורה להפחית את המינון או ליטול תרופה אחרת.<br><br>• <b>היפונתרמיה (ירידה ברמות הנתרן בדם)</b>. שימוש בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה־SSRI עלול לגרום לעיתים נדירות לירידה ברמות הנתרן בדם. מטופלים קשישים או מי שסובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cirrhosis.aspx" class="">משחמת הכבד</a> או מי שמטופלים בתרופות אחרות שגורמות להיפונרתמיה צריכים להיות במעקב אחרי רמות הנתרן בדם.<br><br>•&nbsp;<b>דימומים</b>. לעיתים נדירות עלול השימוש בתרופה לגרום לדימומים. במיוחד צריכים להיזהר מטופלים שנוטלים תרופות נוספות שעלולות לגרום לדימומים כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4574" class="">אספירין</a>, נוגדי קרישה ונוגדי טסיות.<br><br>• <b>טיפול בנזע חשמלי</b>. נזע חשמלי הוא טיפול שלעיתים מוצע למטופלים שסובלים מדיכאון עמיד וקשה. אין די מידע בנוגע לבטיחות התרופה למי שמטופלים גם בנזעי חשמל. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br>• <b>תסמונת סרוטונין</b>. לעיתים נדירות עלול השימוש בתרופה לגרום להופעתה של תסמונת סרוטונין, בעיקר אם נוטלים תרופות נוספות שמשפיעות על רמות הסרוטונין בגוף. יש לדווח לרופא אם מופיעים תסמינים שמעידים על התסמונת הזאת. מידע על התסמינים האלה מובא בסעיף "תופעות לוואי".<br><br>•&nbsp;<b>הפסקת טיפול ותסמיני גמילה</b>. אסור להפסיק את השימוש בתרופה בלי להתייעץ עם הרופא המטפל. הפסקה פתאומית של הטיפול עלולה לגרום להחמרה במצב הדיכאון או החרדה ולגרום לתסמיני גמילה (הכוללים תופעות גופניות כמו צמרמורות, חולשה, רעד, בחילות והפרעות ראייה). אם הרופא ממליץ להפסיק את הטיפול, הוא יורה לעשות זאת באמצעות הפחתה הדרגתית במינון. יש להקפיד על הנחיות הרופא המטפל.<br><br>• <b>הפרעות בתפקוד המיני</b>. שימוש בפלואוקסטין ובתרופות אחרות ממשפחת ה־SSRI עלול לגרום להפרעות שונות בתפקוד המיני כמו ירידה בחשק המיני, קושי לחוות אורגזמה (בגברים ובנשים), הפרעות בזקפה ובשפיכת זרע. אם סובלים מתופעות הלוואי האלה, יש לדווח עליהן לרופא המטפל.<br><br>• <b>נשים בגיל הפוריות</b>. נשים בגיל הפוריות שמשתמשות בפלואוקסטין&nbsp;ומעוניינות להרות צריכות להתייעץ עם הרופא המטפל. ייתכן שהוא יאשר את השימוש בתרופה בהיריון. למטופלת בתרופה שנכנסת להיריון אסור להפסיק את נטילת התרופה בלי להתייעץ עם הרופא המטפל. נשים שטופלו בתרופה במהלך ההיריון צריכות לדווח על כך לצוות המיילד בבית החולים כדי שיעקוב אחר היילוד לאחר הלידה. הסיבה: היילוד עלול לסבול מתסמיני גמילה.<br><br>• <b>בני 65 שנים ויותר</b>. קשישים רגישים יותר לתופעות הלוואי של פלואוקסטין, ובמיוחד הם עלולים לסבול מהפרעות שינה ומאי־שקט. כמו כן הם עלולים לסבול מהיפונתרמיה ומעלייה בסיכון לנפילות ולשברים. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע למעקב הנדרש למבוגרים שמטופלים בתרופה הזאת.<br><br>• <b>שינויים במשקל הגוף</b>. תרופות נוגדות דיכאון עלולות להשפיע על משקל הגוף (בין היתר משום שלשינויים במצב הרוח יש השפעה על משקל הגוף). בתחילת השימוש בתרופה היא עלולה לגרום לבחילות, לכאבי בטן ולחוסר תיאבון - מה שיכול להביא לירידה במשקל. בעת שמטופלים בתרופה יש לעקוב אחרי משקל הגוף.<br><br>• <b>שילוב עם תרופות אחרות</b>. לפלואוקסטין ייתכנו תגובות עם תרופות אחרות. יש תרופות שאסור לשלב עם פלאוקסטין, ויש תרופות שלא מומלץ לשלב עם פלואוקסטין (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8515" class="">טמוקסיפן</a>, תרופה לטיפול&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/carcinoma_of_breast.aspx" target="_blank">בסרטן שד</a>). יש גם תרופות שניתן לשלב, אך הדבר מחייב&nbsp;מעקב אחרי בדיקות או אחרי תופעות לוואי. מידע מפורט מובא בסעיף "תגובות בין־תרופתיות".<br>

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

<b>תופעות לוואי המחייבות לפנות לרופא המטפל</b><br>תופעות הלוואי האלה הן ברובן לא שכיחות ואף נדירות, אך עלולות להיות מסוכנות:<br><br>• תופעות לוואי של רגישות־יתר: תופעות לוואי בעור (כמו פריחה, נפיחות, אדמומיות, גרד, הופעת שלפוחיות, קילופים), קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, קשיי נשימה, לחץ בחזה, לחץ בגרון, התנפחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפה, הפנים, השפתיים, הלשון, העפעפיים. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה.<br><br>• תסמינים של תסמונת סרוטונין כמו אי־שקט, בלבול, חום גבוה, דופק מהיר, הזעה מוגברת, הסמקה, שלשולים, כאבי בטן, הזיות, כאבי שרירים, פרכוסים.<br><br>• תסמינים של היפונתרמיה (רמות נמוכות של נתרן בדם) כמו כאבי ראש, חוסר ריכוז, קושי בזיכרון, בלבול, חולשה, שינויים ביציבה, פרכוסים.<br><br>• תסמינים שעלולים להעיד על דימומים כמו הופעת חבורות או סימנים כחולים על העור, היווצרות פצעים ממכות קלות, דם בשתן, דימום לא תקין מהנרתיק, דם בצואה, צואה שחורה, הקאה דמית.<br><br>• שינויים בהתנהגות כמו החמרת הדיכאון, הסתגרות, מחשבות אובדניות, דיבורים על מוות או על הרצון למות, כעס, תוקפנות, עוינות.<br><br>• אי־שקט, חוסר מנוחה, אי־יכולת לשבת או לעמוד ללא תזוזה.<br><br>• עילפון.<br><br>• דפיקות לב, דופק לב מהיר.<br><br>• החמרה במצב הנפשי.<br><br>• החמרה במצב החרדות.<br><br>• פרכוסים.<br><br>• הפרעות בראייה, ראייה מטושטשת.<br><br>• חום גבוה.<br><br>• צמרמורות.<br><br>• זקפה כואבת וממושכת.<br><br><b>תופעות לוואי שכיחות</b><br>הפרעות במערכת העיכול (בחילות, הקאות, כאבי בטן, קשיי עיכול, שלשולים), יובש בפה, שינויים בחוש הטעם, כאבי ראש, סחרחורות, נדודי שינה, עייפות, חלומות מוזרים, חולשה, עצבנות, אי־שקט, חרדה, ירידה בכושר הריכוז, תחושת מתח, ירידה בחשק המיני, בעיות בתפקוד המיני, דימום וגינלי בלתי מוסבר, דופק מהיר, הפרעות בראייה, ראייה מטושטשת, דופק מהיר, הזעה מוגברת, מתן שתן מוגבר, פריחה בעור, גרד, כאבים במפרקים, תחושת רעד או צמרמורת.<br><br><b>תופעות לוואי לא שכיחות</b><br>מחשבות אובדניות, תחושה של ניתוק עצמי, חשיבה מוזרה, חריקת שיניים, בעיות קואורדינציה, שינויים בשיווי המשקל, הפרעת זיכרון, אישונים מורחבים, צלצולים באוזניים, לחץ דם נמוך, קוצר נשימה, דימומים מהאף, קושי בבליעה, נשירת שיער, הופעת דימומים וחבורות, זיעה קרה, הפרעות במתן שתן, שינויים בתחושת חום או קור בגוף והפרעות באנזימי הכבד בבדיקות דם.<br><br><b>תופעות לוואי נדירות</b><br>היפונתרמיה (רמות נמוכות של נתרן בדם), ירידה בספירות של תאי הדם, שינויים בהתנהגות, התנהגות אגרסיבית, סערת רוחות, פאניקה, הזיות, בלבול, גמגום, פרכוסים, דלקת בכלי הדם, שברים בעצמות, דלקת בכבד, הפרשת חלב מהפטמות.

תגובות בין תרופתיות

לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא. לפלואוקסטין ייתכנו תגובות עם תרופות רבות, ולא ניתן לציין את כולן. להלן רשימה של תרופות שכיחות שיש להן אינטראקציה עם פלואוקסטין. מומלץ להתייעץ עם רופא או עם רוקח בנוגע לשילוב התרופות שנוטלים.<br><br><b>תרופות שאסור לשלב עם פלואוקסטין</b><br>• תרופות נוגדות דיכאון מהמשפחה של מעכבי MAO כמו פנלזין. השילוב עלול לגרום ללחץ דם גבוה ברמות מסוכנות ולתסמונת סרוטונין. יש להמתין שבועיים בין הפסקת השימוש בתרופות מהמשפחה של מעכבי MAO לבין התחלת השימוש בפלואוקסטין.<br><br>• מטופרולול, תרופה מהמשפחה של חוסמי בטא שמשמשת לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/arrhythmia.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">בהפרעות קצב</a> ובאי־ספיקת לב. אם נוטלים מטופרולול לטיפול באי־ספיקת לב, אסור ליטול יחד איתה פלואוקסטין, שכן השילוב עלול לגרום לדופק איטי.<br><br><b>תרופות שלא מומלץ לשלב עם פלואוקסטין</b><br>• טמוקסיפן, תרופה לטיפול בסרטן השד. השילוב עלול לגרום לירידה ביעילות הטמוקסיפן. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לנוגד דיכאון אחר שאינו פוגע ביעילות הטמוקסיפן.<br><br>• אנטיביוטיקה בשם לינזוליד. השילוב עלול לגרום לתסמונת סרוטונין. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לפרק הזמן שמומלץ להמתין בין שתי התרופות.<br><br>• <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7996" class="" classname="" target="_blank" name="">רסג'ילין</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5265" class="" classname="" target="_blank" name="">וסלג'ילין</a>, תרופות לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/parkinsons_disease.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">במחלת פרקינסון</a>. השילוב עלול לגרום לתסמונת סרוטונין.יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לנוגד דיכאון שמתאים יותר למי שמטופלים ברסג'ילין או בסלג'ילין.<br><br><b>תרופות שניתן לשלב עם פלואוקסטין (בהנחיית הרופא), אך עלולות לגרום לתופעות לוואי</b><br>• תרופות נוגדות טסיות כמו אספירין, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7038" class="" classname="" target="_blank" name="">קלופידוגרל</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8089" class="" classname="" target="_blank" name="">טיקגרלור</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7975" class="" classname="" target="_blank" name="">פרסוגרל</a>. השילוב עלול לגרום לדימומים. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, אך הוא צפוי במקרה כזה לעקוב אחרי דימומים ואחרי תוצאותיהן של בדיקות דם.<br><br>• תרופות נוגדות קרישה כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4723" class="" classname="" target="_blank" name="">וורפרין</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8224" class="" classname="" target="_blank" name="">אפיקסבן</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7988" class="" classname="" target="_blank" name="">ריברוקסבן</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7989" class="" classname="" target="_blank" name="">דביגטרן</a> וזריקות נוגדות קרישה כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6885" class="" classname="" target="_blank" name="">קלקסן</a>. השילוב עלול לגרום לדימומים. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, אך במקרה כזה הוא צפוי&nbsp;לעקוב אחרי דימומים ואחרי תוצאותיהן של בדיקות דם.<br><br>• תרופות ממשפחת ה־NSAID לטיפול בדלקות ובכאבים כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4529" class="" classname="" target="_blank" name="">איבופרופן</a>. השילוב עלול לגרום לדימומים. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, אך במקרה כזה הוא צפוי&nbsp;לעקוב אחרי דימומים ואחרי תוצאותיהן של בדיקות דם.<br><br>• תרופות לטיפול באפילפסיה כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4809" class="" classname="" target="_blank" name="">פניטואין</a>. השילוב עלול לגרום לירידה ביעילות התרופות לטיפול באפילפסיה. נוסף על כך&nbsp;עלולה פלואוקסטין במקרה של שילוב כזה להעלות את הסיכון לפרכוסים. אם סובלים מאפילפסיה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשימוש בנוגדי דיכאון שיתאימו למצב הבריאותי ושלא תהיה להם אינטראקציה עם תרופות לטיפול באפילפסיה.<br><br>• תרופות שמעלות את הסיכון לפרכוסים ובהן תרופות לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/travel/Pages/malaria.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">במלריה</a> (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5764" class="" classname="" target="_blank" name="">מפלוקווין</a>), <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7767" class="" classname="" target="" name="">טרמדול</a> (לשיכוך כאבים), תרופות לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psychosis.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">בפסיכוזה</a>, תרופות אחרות לטיפול בדיכאון, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7950" class="" classname="" target="_blank" name="">בופרופיון</a> (לטיפול בדיכאון ולגמילה <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/smoking_facts.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מעישון</a>). יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב.<br><br>• תרופות שמעלות את הסיכון להארכת מקטע QT בבדיקת אק"ג ומעלות את הסיכון להפרעות קצב כמו תרופות נוגדות דיכאון אחרות, תרופות לטיפול בהפרעות קצב (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7386" class="" classname="" target="_blank" name="">סוטלול</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5203" class="" classname="" target="_blank" name="">ואמיודרון</a>), תרופות לטיפול באלרגיה (כמו מיזולסטין), תרופות נוגדות פסיכוזה (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5595" class="" classname="" target="_blank" name="">פימוזיד</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6475" class="" classname="" target="_blank" name="">והלופרידול</a>), תרופות לטיפול במלריה ותרופות אנטיביוטיות. יש להתייעץ עם הרופא המטפל. במקרים מסוימים עשוי הרופא לאשר את השילוב, אך במקרה כזה הוא צפוי לעקוב אחרי תוצאותיהן של בדיקות דם ושל בדיקות אק"ג.<br><br>• תרופות שמעלות את הסיכון לתסמונת סרוטונין: תרופות נוגדות דיכאון אחרות, תרופות לטיפול בפרקינסון, טרמדול (לשיכוך כאבים), <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4969" class="" classname="" target="_blank" name="">ליתיום</a> (תרופה לטיפול בהפרעה דו־קוטבית), תרופות לטיפול במיגנרה ממשפחת הטריפטנים (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4906" class="" classname="" target="_blank" name="">סומטריפטן</a>). ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, אך במקרה כזה הוא יורה לעקוב אחרי תסמינים של תסמונת סרוטונין.<br><br>• תרופות שבשילוב עם פלואוקסטין מעלות את הסיכון לירידה ברמות הנתרן בדם (היפונתרמיה) כמו תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה המגבירות את הפרשת השתן (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4784" class="" classname="" target="_blank" name="">הידרוכלורותיאזיד</a>), <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5327" class="" classname="" target="_blank" name="">קרבמזפין</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7876" class="" classname="" target="_blank" name="">ואוקסקרבזפין</a> (לטיפול באפילפסיה), <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8793" class="" classname="" target="_blank" name="">דסמופרסין</a> (תרופה לטיפול בהפרעות במתן שתן). יש להתייעץ עם הרופא המטפל. במקרים מסוימים עשוי הרופא לאשר את השילוב, אך במקרה כזה הוא צפוי לעקוב אחרי רמות הנתרן בדם.

האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?

<b>כמוסות פלוטין ופרוזק</b>: יש ליטול את הכמוסה בשלמותה. אסור לחצות, לרסק, ללעוס או לכתוש אותה.<br><br><b>טבליות פריזמה ופריזמה פורטה</b>: ניתן לחצות את הטבלייה לשימוש מיידי. לא ידוע אם אפשר לכתוש או ללעוס אותה. מטופלים שמתקשים לבלוע כמוסות או טבליות יכולים להשתמש בתמיסה. יש להקפיד על מדידה מדויקת של מנת התמיסה.

איך לאחסן את התרופה?

יש לאחסן את התרופה במקום קריר (עד 25 מעלות צלזיוס), מוגן מאור, הרחק מהישג ידם של ילדים.