רטרובירRetrovir

שם גנרי

Zidovudine (AZT)

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

<p>התכשיר מיועד לטיפול בחולים שנדבקו בנגיף ה־HIV ולהפחית את הסיכון להעברת הנגיף מהאם לעובר. התרופה מעכבת את התרבות הנגיף&nbsp;באמצעות יצירת פגמים בקוד הגנטי שלו. מכיוון שהנגיף עלול לפתח עמידות לתרופה, תמיד יש ליטול אותה בשילוב עם תרופות אנטי־נגיפיות אחרות בהתאם&nbsp;להוראות הרופא.</p>

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

כן

תדירות הנטילה

<p align="center"><span class="BigBlue">3-2</span><span class="BiggerDrugInfo">פעמים ביום</span>ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</p>

מינון שכיח

הוראות שימוש

1. גם אם חל שיפור במצב הבריאות אסור להפסיק את נטילת התרופה ללא התייעצות עם הרופא.<br><br>2. נטילת זידובודין אינה מרפאת את המחלה. לכן על החולה להיות במעקב מתמיד של רופא במרפאת איידס.<br><br>3. נטילת התרופה אינה מונעת הדבקה במגע מיני או במגע עם דם נגוע. לכן יש תמיד לנקוט אמצעי זהירות מתאימים.<br><br>4. יש לדווח לרופא המטפל על כל שאר התרופות שנוטלים נוסף על זידובודין.

אחסון

כמוסות - יש לשמור במקום קריר, לסגור היטב ולמנוע חדירת אוויר ורטיבות. סירופ - יש לשמור בטמפרטורת החדר.

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

הערות לתנאי לקיחה

<p><strong>נהיגה</strong>: השפעת התרופה על יכולת הנהיגה&nbsp;אינה ידועה.<br><br><strong>הריון</strong>: זידובודין מפחיתה את הסיכון להעברת הנגיף בין האם לעובר ב־70%. עם זאת, עד השבוע ה־14 להריון&nbsp;יש לשקול תועלת לאם מול הסיכון לעובר. יש לציין כי תוארו מקרים של חמצת לקטית שמלוּוה בשינויים שומניים בכבד בזמן ההריון, ולכן יש לעשות בדיקות חוזרות של אנזימי הכבד ושל אלקטרוליטים בדם.<br><br><strong>הנקה</strong>: קיימת סכנה למעבר הנגיף אל התינוק דרך חלב אם.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: שילוב התרופה עם אלכוהול עלול לגרום לפגיעה בכבד.</p>

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד ממרכיבי התרופה.<br><br>2. במקרה של ספירות נמוכות במיוחד של נויטרופילים או של כדוריות אדומות.<br><br>3. בתקופת ההנקה.<br><br>4. יחד עם סטבודין. השילוב מפחית מהפעילות האנטי־נגיפית של סטבודין.

אזהרות חשובות

1. <b>הפרעות המטולוגיות</b>. בעת שמטופלים בתרופה יש לעשות בדיקות דם סדירות. במקרה הצורך יש להקטין מינון התרופה ואף להפסיק את נטילתה.<br><br>2. <b>חוסר בוויטמין B12</b>. אם נוטלים זידובודין בעת שסובלים ממחסור בוויטמין B12,&nbsp;עולה הסיכון לנויטרופניה.<br><br>3. <b>מחלת כבד או הפרעה באנזימי כבד</b>. נטילת זידובודין בעת שסובלים ממחלת כבד או מהפרעה באנזימי הכבד מגדילה את הסיכון&nbsp; להתפתחות חמצת לקטית ולהגדלת כבד עם שינויים שומניים. בעת שמטופלים בתרופה יש לעשות בדיקות של תפקודי הכבד.<br><br>4. <b>הריון</b>. נטילת התרופה בהריון מגדילה את הסיכון לחמצת לקטית.<br><br>5. <b>הפרעה בתפקוד הכליות</b>. אם סובלים מהפרעה בתפקוד הכליות יש להפחית את מינון התרופה.

תופעות לוואי

קשה להפריד בין תופעות הלוואי של התרופה לתסמינים של המחלה הבסיסית. תופעות לוואי בשכיחות גבוהה יחסית כוללות כאבי ראש, חום, פריחה, כאבי שרירים, בחילות, הקאות , שלשולים וחוסר תיאבון.

תגובות בין תרופתיות

ישנם יחסי גומלין עם תרופות רבות. יש לדווח לרופא המטפל על כל שאר התרופות שנוטלים בנוסף לזידובודין. להלן מספר דוגמאות של תרופות כאלה: 1. אקמול- בשימוש כרוני עולה הסיכון לפגיעה כבדית ונויטרופניה. 2. תרופות ציטוטוקסיות ואנטי-ויראליות (כגון: דאפסון, דוקסורוביצין, גאנציקלוויר, אינטרפרון)- מגבירות סיכון לפגיעה במח עצם ולירידה בשורות התאים בדם, ומגבירות סיכון לפגיעה כלייתית. 3. מתן בו זמני עם סטאבודין אינו מומלץ - בגלל הפחתה בפעילות אנטי-וירלית של סטאבודין. 4. מתן בו זמני עם ריבאוירין אינו מומלץ - בגלל הפחתה בפעילות אנטי-וירלית של רטרוביר וסיכון מוגבר לחמצת לקטית. 5. פלוקונאזול- מעלים רמת זידובודין בדם. 6. תרופות נגד שחפת: ריפמפין- עלול להפחית מיעילות התרופה. פירזינאמיד - ירידה ביעילות תרופה אנטי-שחפתית. 7. פניטואין - שינויים אפשריים בריכוז של שתי התרופות.

שילוב עם מזון

ניתן ליטול עם או ללא מזון. אין הגבלות בתזונה.