| <Category><CategoryInfo><title>טיפולים בממאירויות ובמערכת החיסון</title><id>12</id></CategoryInfo></Category> | False | טיפולים בממאירויות ובמערכת החיסון | Cyclosporin | 2366 | 4 | False | False | False | True | | False | True | כן | 1 | <paragraphs><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>1</paragraph_key><title>שם גנרי</title><MedParagraphType>General</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>Cyclosporin</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>50</paragraph_key><title>הערה כללית</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>המידע
המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על
התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש
להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>4</paragraph_key><title>מה היא עושה?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\1.gif</image><description><all><p>ציקלוספורין פועלת לדיכוי מערכת החיסון&nbsp;של הגוף ומיועדת לטיפול בכמה מצבים&nbsp;שבהם מערכת החיסון עלולה להזיק&nbsp;לגוף. בין היתר ניתנת התרופה במקרים הבאים:<br/><br>1. למניעת דחייה של איברים שהושתלו&nbsp;(לב, כליות, כבד, לבלב וריאות) וכן למניעת דחייה של&nbsp;מוח עצם שהושתל.<br><br>2. לטיפול בשלושה סוגים של דלקות עיניים -&nbsp;דלקת&nbsp;בחלק הקדמי של העין (<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/eyes/Pages/uveitis_front.aspx" target=_blank>אובאיטיס קדמית</a>), דלקת בחלק האמצעי של העין (<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/eyes/Pages/uveitis.aspx" target=_blank>אובאיטיס אמצעית</a>)&nbsp;ודלקת בחלק האחורי של העין (<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/eyes/Pages/uvietis_back.aspx" target=_blank>אובאיטיס אחורית</a>) - המסכנות את הראייה. התרופה ניתנת לאחר שטיפול מסורתי נכשל או שגרם לתופעות לוואי בלתי רצויות.<br><br>3. לטיפול במקרים קשים של&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psoriasis_guide.aspx" target=_blank>ספחת (פסוריאזיס)</a> שאינם מגיבים לטיפול אחר - למטופלים בני 16 שנים ויותר.<br><br>4. לטיפול במקרים קשים של&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/atopic_dermatitis.aspx" target="_blank">דלקת עור אטופית ("אסתמה של העור")</a> שלא הגיבה לטיפולים אחרים - למטופלים בני 16 ויותר.</p>
<p>5. לטיפול במקרים קשים של&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/rheumatoid_arthritis.aspx" target="_blank">דלקת מפרקים שגרונית</a> שלא הגיבה לטיפולים אחרים.</p>
<p>6. לטיפול בתסמונת הנפרוטית (מחלת כליה שבאה לידי ביטוי בשיעור גבוה של חלבונים בשתן) וכן&nbsp;במחלת MCD (ראשי תיבות של Minimal Change Disease), שהיא &nbsp;אחד הגורמים לתסמונת הנפרוטית. ציקלוספורין ניתנת לטיפול בתסמונת הנפרוטית לאחר שכל הטיפולים האחרים נכשלו.</p></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>18</paragraph_key><title>האם היא בסל הבריאות?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><description><all>1</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>2</paragraph_key><title>כיצד ניתנת התרופה</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>כמוסות, תמיסה לשתייה, תמיסה למתן בעירוי. </all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>19</paragraph_key><title>האם נדרש מרשם?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><description><all>1</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>20</paragraph_key><title>מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\j.gif</image><description><all><p>את התרופה מוסמכים לרשום רופא מומחה בהשתלות, רופא כליות (נפרולוג), רופא עור ומין וראומטולוג.</p></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>14</paragraph_key><title>מהי תדירות הנטילה?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\6.gif</image><description><all><p align="center"><span class="BigBlue">1&nbsp;- 2</span><span class="BiggerDrugInfo">פעמים ביום</span>ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</p></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>13</paragraph_key><title>מהו המינון השכיח?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><adult><p><strong>מטופלים מושתלים</strong>: קיימים&nbsp;כמה משטרי מינון בהתאם לסוג השתל (איבר או מוח העצם), ולעיתים גם נעשה שימוש בזריקות לפני השימוש בכמוסות. את המינון קובע&nbsp;הרופא המומחה&nbsp;לאחר השתלת האיברים. התאמת המינון נעשית גם בהתאם לתרופות האחרות שהמטופל נוטל ובהתאם למצבו הרפואי.<br/><br><strong>דלקת עיניים מסוג אובאיטיס והתסמונת הנפרוטית</strong>: 5&nbsp;מיליגרם לקילוגרם משקל גוף ביום בחלוקה&nbsp;ל־2 מנות. במקרים קשים של דלקת עיניים מסוג אובאיטיס ניתן להעלות את המינון עד ל־7&nbsp;מיליגרם לקילוגרם משקל גוף ביום.<br><br><strong>דלקת מפרקים שגרונית</strong>: בין 2.5 ל־4 מיליגרם לקילוגרם&nbsp;משקל גוף ביום. את המינון המדויק קובע הרופא המטפל.<br><br><strong>אטופיק דרמטיטיס קשה ופסוריאזיס</strong>: בין 2.5 ל־5 מיליגרם לקילוגרם&nbsp;משקל גוף ביום. את המינון המדויק קובע הרופא המטפל.</p></adult><child><p><strong>ילדים ותינוקות שעברו השתלת איברים או שסובלים&nbsp;מהתסמונת הנפרוטית</strong>: אין ניסיון רב במתן&nbsp;התרופה הזאת לילדים, אך למרות זאת&nbsp;היא ניתנת במצבים האלה. את המינון קובע&nbsp;רופא מומחה (להשתלות או נפרולוג) בהתאם לגיל הילד ולמשקל שלו. אסור לתת את התרופה&nbsp;לילדים לטיפול בהתוויות אחרות.<br/><br>יש לציין כי מכמה מחקרים עולה שילדים&nbsp;הפגינו סבילות טובה יותר לתרופה מאשר מבוגרים כאשר טופלו במינונים גבוהים (הסבילות היא במיליגרם תרופה לקילוגרם משקל גוף, לא בנתונים מוחלטים).</p></child></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>15</paragraph_key><title>הוראות שימוש</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all><p><strong>כמוסות (סנדימון ניאורל, דקסימון)<br/></strong>1. יש ליטול את המינון בהתאם להוראות הרופא.<br><br>2. יש להוציא את הכמוסות מאריזת המגש.<br><br>3. יש ליטול את הכמוסה בשלמותה עם מעט מים. אסור ללעוס, לחצות, לכתוש או לרסק את הכמוסות. אם פותחים כמוסה, משתחרר ממנה ריח אופייני. הריח הזה תקין ואינו מעיד על בעיה כלשהי בתרופה.<br><br>4. ניתן ליטול את הכמוסות עם מזון או בין הארוחות.<br><br>5. אסור לשתות מיץ אשכוליות בעת שמטופלים בתרופה הזאת.<br><br><strong>תמיסה לשתייה (סנדימון ניאורל)</strong><br>1. באמצעות מזרק יש לשאוב את המנה המדויקת של התמיסה שרשם הרופא.<br><br>2. יש להמיס את התמיסה במעט נוזל,&nbsp;למשל מיץ תפוזים או מיץ תפוחים.<br><br>3. יש לערבב היטב את התמיסה בנוזל ולשתות אותה מיד.<br><br>4. אסור להמיס את התמיסה במיץ אשכוליות;&nbsp;אסור לשתות מיץ אשכוליות בעת שמטופלים&nbsp;בתרופה.</p></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>16</paragraph_key><title>האם יש ליטול עם מזון?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>1.&nbsp;ניתן ליטול את הכמוסות עם הארוחה או בין הארוחות.<br/><br>2. בעת שמטופלים בתרופה יש להימנע מאכילת אשכוליות ומשתיית מיץ אשכוליות.<br><br>3. ייתכן שהרופא ימליץ על תזונה דלת אשלגן, בעיקר אם מתגלות אצל המטופל רמות גבוהות של אשלגן בדם.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>23</paragraph_key><title>מידע נוסף</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\did.gif</image><description><all><p>1. ציקלוספורין היא תרופה שמדכאת את מערכת החיסון. היא ניתנת למושתלי איברים&nbsp;ולמי שסובלים ממחלות אוטואימוניות כמו&nbsp;דלקת הענביה בעיניים (אובאיטיס), דלקת מפרקים שגרונית, התסמונת הנפרוטית, מחלת MCD, פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס.<br/><br>2. בעת שמטופלים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות את כל הבדיקות בהתאם להנחיותיו.<br><br>3.&nbsp;יש תרופות שאסור ליטול עם&nbsp;ציקלוספורין, ויש תרופות שניתן לקחת עם ציקלוספורין, אך יש לעשות זאת בזהירות רבה. פירוט מובא בסעיף "תגובות בין־תרופתיות".<br><br>4. לפני חיסון יש לדווח&nbsp;לרופא על כל תרופה שנוטלים, ובכלל זה על ציקלוספורין. יש חיסונים שאסור לקבל בעת&nbsp;שמטופלים בציקלוספורין בשל פגיעת התרופה במערכת החיסון.<br><br>5. יש לעקוב אחרי תופעות הלוואי של התרופה. כמה מהן מחייבות פנייה מיידית לרופא. פירוט של תופעות הלוואי מובא בסעיף "תגובות בין־תרופתיות".<br><br>6. מאחר שהתרופה עלולה לגרום לנפיחות של החניכיים, מומלץ להקפיד במיוחד על היגיינת הפה והשיניים בעת שמטופלים בה.<br><br>7. ציקלוספורין מגבירה את רגישות העור לקרינת השמש, והתקבלו דיווחים&nbsp;מעטים&nbsp;על מטופלים בתרופה שחלו&nbsp;בסרטן העור. לכן בעת שמטופלים בתרופה יש להימנע מחשיפה לשמש, ואם בכל זאת נחשפים לה, יש להשתמש באמצעי מיגון: בגדים ארוכים, כובע רחב שוליים, משקפי שמש ומריחת עור חשוף&nbsp;בקרם בעל מקדם הגנה גבוה.</p></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>51</paragraph_key><title>הערה לסעיפי הריון והנקה</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>10</paragraph_key><title>הנקה</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>Breast-feeding.png</image><description><all>0</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>9</paragraph_key><title>הריון</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>pregnancy.png</image><description><all>0</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>12</paragraph_key><title>אלכוהול</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>alcohol.png</image><description><all>0</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>8</paragraph_key><title>נהיגה</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>driving.png</image><description><all>0</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>26</paragraph_key><title>נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all><strong>נהיגה</strong>: הכמוסות מכילות אלכוהול ועלולות להשפיע על יכולת הנהיגה.<br/><br><strong>הריון</strong>: באופן כללי, התרופה אינה מומלצת לנשים הרות. עם זאת, הרופא המטפל יכול לרשום את התרופה למושתלות איברים הרות, לאחר שידון איתן על הסיכונים&nbsp;הכרוכים בכך. אישה הרה שמטופלת בתרופה צריכה להיות במעקב רפואי צמוד.<br><br><strong>הנקה</strong>: התרופה עלולה לעבור לחלב האם ולגרום לתופעות לוואי בתינוק היונק.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: הכמוסות מכילות אלכוהול ועלולות להגביר את השפעת האלכוהול שבמשקה האלכוהולי.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>5</paragraph_key><title>מתי אסור להשתמש?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\2.gif</image><description><all>1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br/><br>2. בשילוב עם תרופות מסוימות. פירוט&nbsp;של התרופות האלה&nbsp;מובא בסעיף&nbsp;"תגובות בין־תרופתיות".</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>6</paragraph_key><title>אזהרות חשובות</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all><p>1. <strong>סמכות רישום</strong>. את התרופה מוסמך לרשום רק&nbsp; רופא שהוא מומחה לבעיה שאותה אמורה התרופה לפתור.<br/><br>2. <strong>היסטוריה רפואית</strong>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מחלות ומצבים רפואיים בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לו על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה.&nbsp;יש תרופות שאסור ליטול יחד עם ציקלוספורין. אלה מפורטות בסעיף "תגובות בין־תרופתיות".<br><br>3. <strong>מעקב רפואי</strong>. מי שמטופלים בציקלוספורין&nbsp;צריכים להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות את הבדיקות הבאות בתדירות שאותה קובע הרופא: רמת הציקלוספורין בדם,&nbsp;תפקודי הכליות (מדידת הקריאטינין והאוראה בדם), תפקודי הכבד (מדידת אנזימי הכבד בדם), רמות המלחים בדם, רמות החומצה האורית בדם, ספירת&nbsp;דם, הפרופיל של שומני הדם, רמות הסוכר בדם, בדיקת שתן, לחץ דם, דופק.<br><br>4. <strong>מטופלים מבוגרים</strong>. מטופלים&nbsp;בני 65 שנים ויותר רגישים יותר לתופעות הלוואי של ציקלוספורין. הרופא המטפל עשוי להורות להם לעשות בדיקות ניטור&nbsp;בתדירות גבוהה יותר.<br><br>5. <strong>מטופלים צעירים</strong>. אפשר לתת את התרופה לילדים שעברו השתלת איברים או שסובלים מהתסמונת הנפרוטית. אסור לתת את התרופה לילדים לצורך אחר כלשהו.<br><br>6. <strong>אי־ספיקת כבד</strong>. ציקלוספורין מפורקת בכבד, ולכן יש להפחית את המינון שלה במקרה של אי־ספיקת כבד או של <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cirrhosis.aspx" target=_blank>שחמת הכבד</a>. ציקלוספורין אף עלולה לגרום לתופעות לוואי בכבד ובהן אי־ספיקת כבד. לכן בעת שמטופלים בתרופה&nbsp;יש לעקוב אחרי תפקודי הכבד. יש לדווח לרופא המטפל אם&nbsp;סובלים מבעיות בתפקוד הכבד או מתופעות לוואי שעלולות להעיד על בעיות בתפקוד הכבד.<br><br>7. <strong>אי־ספיקת כליות</strong>. ציקלוספורין עלולה לפגוע בתפקוד הכליות (אם כי היא&nbsp;ניתנת גם לטיפול במצבים שבהם הכליות אינן מתפקדות היטב,&nbsp;למשל אם סובלים מהתסמונת הנפרוטית או לאחר השתלת כליה). הסיכון לכך עולה אם הרופא מעלה את המינון של ציקלוספורין או אם&nbsp;נוטלים תרופות אחרות שעלולות לפגוע בתפקוד הכליות (כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4525" target=_blank>אציקלוביר</a> או אנטיביוטיקה ממשפחת האמינוגליקוזידים). בעת שמטופלים בתרופה יש לעקוב אחרתפקוד הכליות. יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים מבעיות בתפקוד הכליות או מתופעות לוואי שעלולות להעיד על בעיות בתפקוד הכליות.<br><br>8. <strong>נפיחות־יתר של החניכיים</strong>. ציקלוספורין עלולה לגרום לנפיחות־יתר של החניכיים. לכן בעת שמטופלים בתרופה יש להקפיד במיוחד על היגיינה של הפה.&nbsp;רצוי להימנע ממתן תרופות נוספות שעלולות לגרום לנפיחות־יתר של החניכיים כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5199" target=_blank>ניפדיפין</a>&nbsp;לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hypertension.aspx" target=_blank>בלחץ דם גבוה</a>.<br><br>9. <strong>עלייה ברמות אשלגן בדם</strong>. ציקלוספורין עלולה להעלות את רמות האשלגן בדם. לכן בעת שמטופלים בתרופה יש לעקוב אחרי רמות האשלגן בדם. הרופא המטפל אף עשוי להורות על תזונה דלת אשלגן<br><br>10. <strong>לחץ דם&nbsp;גבוה</strong>. ציקלוספורין עלולה להעלות את לחץ הדם. מי שסובלים מלחץ דם גבוה צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה ולהיות במעקב אחרי לחץ הדם והדופק.<br><br>11. <strong>עלייה ברמות החומצה האורית (חומצת שתן) בדם</strong>. ציקלוספורין עלולה להעלות רמות חומצה אורית בדם. רמות חומצה אורית גבוהות בדם עלולות לגרום לשיגדון. הרופא יינטר את רמות חומצה אורית בדם, במהלך הטיפול בתרופה.<br><br>12. <strong>עלייה בסיכון לזיהומים</strong>. מאחר שציקלוספורין מדכאת את מערכת החיסון, השימוש בה מעלה את הסיכון לזיהומים. יתר על כן, כל זיהום עלול להיות יותר קשה אם המטופל נוטל ציקלוספורין. בעת שמטופלים בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תסמין של זיהום, להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות ספירת דם בהתאם להנחיותיו.<br><br>13. <strong>חיסונים</strong>. בעת שמטופלים בציקלוספורין יש&nbsp;להימנע מקבלת חיסונים מסוג חי&nbsp;ומסוג חי־מוחלש. לפני קבלת כל חיסון שהוא יש לדווח לגורם המחסן על כך שנוטלים ציקלוספורין.<br><br>14. <strong>ממאירויות</strong>. נטילת ציקלוספורין מעלה את הסיכון לממאירויות, כולל סרטן במערכת הלימפה (לימפומה) וסרטן העור. לכן בעת שמטופלים בתרופה יש להימנע ככל האפשר מחשיפה לשמש, ואם נחשפים - להשתמש באמצעי הגנה נאותים.&nbsp;חולי&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psoriasis_guide.aspx" target=_blank>פסוריאזיס</a> שמטופלים בציקלוספורין נמצאים בסיכון&nbsp;גבוה במיוחד&nbsp;ועליהם להימנע מלקבל טיפול בקרני אור&nbsp;ובפסורלן (טיפול PUVA) ובתרופות אחרות שמדכאות את מערכת החיסון (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7242" target="_blank">מתוטרקסט</a>).<br><br>15. <strong>תופעות לוואי במערכת העצבים המרכזית</strong>. ציקלוספורין עלולה לגרום, באופן נדיר, לכמה תופעות לוואי במערכת העצבים המרכזית והן כוללות פרכוסים, דלקת או מחלה במוח ובצקת במוצא עצב הראייה (פפילאדמה). חשוב לדווח לרופא אם מופיעים פרכוסים או שאתם חשים טשטוש ראייה או הפרעות בראייה. ייתכן והרופא ימליץ על מעקב קבוע אצל רופא עיניים.<br><br>16. <strong>פסוריאזיס</strong>. התרופה ניתנת לטיפול בפסוריאזיס לתקופה התחלתית של 6 שבועות. אם לא יהיה שיפור במחלה לאחר 6 שבועות, אין להמשיך את הטיפול. בחולי פסוריאיזס אסור לשלב ציקלוספורין יחד עם תרופות אחרות המדכאות את מערכת החיסון (כגון מתוטרקסט) ואין לתת טיפול קרינה מסוג PUVA במהלך הטיפול בציקלוספורין בחולי פסוריאזיס. אם מטופל שיש לו פסוריאזיס, מפתח יתר לחץ דם תחת הטיפול בציקלוספורין ולחץ הדם איננו נשלט על ידי תרופות, מומלץ להפסיק את הטיפול בציקלוספורין.<br><br>17. <strong>אטופיק דרמטיטיס</strong>. לפני התחלת הטיפול הרופא ישלול אפשרות של זיהום בעור על ידי החיידק סטפילוקוק מוזהב. אם קיים זיהום כזה או שהוא מתפתח במהלך הטיפול בציקלוספורין, הרופא ימליץ על טיפול אנטיביוטי מתאים. בנוסף, אם במהלך הטיפול המטופל מפתח יתר לחץ דם שאיננו ניתן לשליטה, מומלץ להפסיק את הטיפול בציקלוספורין.<br><br>18. <strong>מעבר מתכשיר לתכשיר</strong>. תכשירי ציקלוספורין בישראל&nbsp;משוּוקים בשני שמות מסחריים: סנדימון ניאורל ודקסימון. התכשירים האלה אינם נחשבים לגנריים, ומעבר מתכשיר לתכשיר&nbsp;נעשה לפי המלצת הרופא המטפל בלבד.<br><br>19. <strong>אלכוהול</strong>. כמוסות&nbsp;סנדימון ניאורל ודקסימון מכילות אלכוהול. במנה אחת של 5 כמוסות המכילות 100 מיליגרם יש כמות אלכוהול&nbsp;כמו ב־3 כפיות (15 מיליליטר) בירה או בכפית אחת (5 מיליליטר) של יין.<br><br>20.&nbsp;<strong>שמן קיק ולציטין&nbsp;סויה</strong>. כמוסות סנדימון ניאורל מכילות כמות קטנה של שמן קיק. השמן&nbsp;הזה עלול לגרום לשלשולים, לכאבי בטן ולהרגשת אי־נוחות בבטן. כמוסות של דקסימון מכילות לציטין סויה, כך שאם&nbsp;קיימת אלרגיה לבוטנים או לסויה,&nbsp;אסור להשתמש בכמוסות האלה.</p></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>7</paragraph_key><title>מהן תופעות הלוואי האפשריות?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all><p><strong>תופעות לוואי שמחייבות&nbsp;לפנות מיד&nbsp;לרופא<br/></strong>1. תופעות לוואי בעור שנובעות&nbsp;מרגישות־יתר כמו פריחה, גרד, אדמומיות, נפיחות. לתופעות הלוואי האלה עלול להתלוות חום.<br><br>2. אנגיואדמה (סוג של רגישות־יתר):&nbsp;נפיחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפנים, העפעפיים, השפתיים, הלשון, הגרון. תופעת הלוואי הזאת עלולה לגרום לקשיי נשימה&nbsp;עד כדי חנק, ולכן במקרה כזה יש לפנות מיד לבית חולים.<br><br>3. תסמינים של&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" target="_blank">אי־ספיקת כליות</a> כמו קושי&nbsp;לתת שתן, אי־מתן שתן, דם בשתן ועלייה ניכרת במשקל.<br><br>4. תסמינים של מחלת כבד&nbsp;כמו אי־ספיקת כבד כמו&nbsp;שתן כהה, צואה בהירה, חולשה ניכרת, חוסר תיאבון, בחילות, הקאות, כאבי בטן, הצהבה של העור (צהבת) או של לובן העיניים.<br><br>5. תסמינים של&nbsp;לחץ דם גבוה&nbsp;כמו כאבי ראש חזקים, סחרחורות, עילפון, שינויים בראייה.<br><br>6. תסמינים של שיגדון כמו אודם, כאבים ונפיחות במפרקים, בדרך כלל בבהונות של&nbsp;כף הרגל, אך אלה ייתכנו גם במפרקים אחרים.<br><br>7. תסמינים של הפרעות במלחים בדם כמו בלבול, שינויים במצב הרוח, כאבי שרירים, חולשת שרירים, דופק לא תקין (למשל, דופק מוגבר), חוסר תיאבון, בחילות, הקאות, פרכוסים.<br><br>8. תסמינים שעלולים להעיד על זיהום PML במוח ובמערכת העצבים כמו&nbsp;בלבול, הפרעות זיכרון, דיכאון, קושי&nbsp;להבין&nbsp;את מה שאנשים אומרים, קושי לחשוב בהיגיון, שינויים ביציבה, שינויים בראייה.<br><br>9. תסמינים של בצקת במוצא עצב הראייה (פפילאדמה) כמו שינויים בראייה, כאבי ראש, בחילות, הקאות, ראייה מטושטשת, ראייה כפולה.<br><br>10. שינויים בחניכיים כמו דלקת ונפיחות.<br><br>11. תסמינים המעידים על ירידה ברמות של תאי הדם האדומים כמו חולשה, עייפות, חיוורון, אי־סבילות לקור.<br><br>12. תסמינים בעור המעידים על ירידה ברמות של טסיות הדם: הופעת חבורות, סימנים כחולים ודימומים.<br><br>13. תסמינים המעידים על זיהומים כמו כאב גרון, שיעול, הצטננות, קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, כאבים בסינוסים באזור הפנים, דלקת אוזניים, כאבי אוזניים, צריבה וכאבים בעת מתן שתן, צורך לתת שתן לעיתים קרובות.<br><br>14. כאבים בחזה.<br><br>15. דופק מוגבר.<br><br>16. רעד בידיים.<br><br>17. תחושות לא נעימות בגפיים (עקצוץ, גרד, כאבים) או חוסר תחושה בגפיים.<br><br>18. פרכוסים.<br><br>19. אובדן שמיעה או ירידה בשמיעה.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות</strong><br>לחץ דם גבוה, ירידה בתפקוד הכליות, עלייה באנזימי הכבד בדם, כאבי ראש, רעד בגוף, שיעור־יתר (בגוף ובפנים), אקנה, עלייה ברמות של שומני הדם, עלייה ברמות הסוכר בדם, עלייה ברמות האשלגן בדם, עלייה ברמות החומצה האורית בדם, רמה נמוכה של מגנזיום בדם, גלי חום, שינויים בספירות של תאי הדם, חוסר תחושה בגפיים או תחושת עקצוץ בגפיים, נפיחות־יתר של החניכיים, כאבי בטן, אובדן התיאבון, בחילות, הקאות, עצירות, שלשולים.<br><br><strong>תופעות לוואי לא שכיחות</strong><br>מחלה או זיהום במערכת העצבים המרכזית, הפרעות בראייה, הפרעות בתנועה, כאבים בחזה, פריחה בעור, זיהומי עור, זיהומים במערכת הנשימה (נזלת, הצטננות, דלקת גרון, סינוסיטיס), הגדלת שדיים אצל גברים (גינקומסטיה), ירידה בשמיעה, עלייה במשקל, נפיחות כללית.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות</strong><br>עילפון, תגובה קשה של&nbsp;רגישות־יתר (אנפילקסיס), זיהום PML במוח, שיגדון, החמרה של פסוריאזיס, מחלת כבד, צהבת, אי־ספיקת כליות, לימפומה, סרטן העור, חולשת שרירים, מיגרנות, בצקת במוצא של עצב הראייה (פפילאדמה). לחץ תוך־גולגולתי מוגבר, פקקת בכלי דם קטנים, תמס שריר (רבדומיוליזיס), דלקת בלבלב, הפרעות במחזור החודשי, אובדן הכרה, פרכוסים.</p></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>11</paragraph_key><title>תגובות בין תרופתיות</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all><p>לציקלוספורין יש אינטראקציות&nbsp;עם תרופות רבות, שלא את כולן ניתן לציין כאן. לכן לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים, או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה.&nbsp;להלן התרופות העיקריות ששיש להן אינטראקציה עם ציקלוספורין:<br/><br><strong>תרופות שאסור ליטול יחד עם ציקלוספורין</strong><br>1. <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7952" target=_blank>סנט גו'ן וורט</a>, תרופה ממקור טבעי לטיפול בדיכאון (נקראת גם היפריקום פרפורטום ופרע מחורר). השילוב עלול לנטרל את השפעת הציקלוספורין.<br><br>2.&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7989" target=_blank>דביגטרן</a>, תרופה נוגדת קרישה. ציקלוספורין עלולה להעלות את רמות הדביגטרן בדם ולגרום בכך לדימומים.<br><br>3. <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8606" target=_blank>בוסנטן</a>, תרופה לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי. בוסנטן עלולה לנטרל את ההשפעה הרצויה של&nbsp;ציקלוספורין. יתר על כן, ציקלוספורין עלולה להעלות את רמות הבוסנטן בדם.<br><br>4. אליסקירן, תרופה לטיפול בלחץ דם גבוה (התרופה הזאת אינה משוּוקת בישראל).<br><br>5. <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5275" target=_blank>סימבסטטין</a>, תרופה לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול בדם.<br><br><strong>תרופות שעלולות להפחית את רמות הציקלוספורין</strong><br>הפחתה של&nbsp;רמות הציקלוספורין בדם עלולה לפגוע ביעילותה.&nbsp;עם זאת הרופא עשוי לאשר את השילובים האלה, אך במקביל עשוי להורות&nbsp;על העלאת המינון&nbsp;של ציקלוספורין ועל קיום מעקב אחרי רמות הציקלוספורין בדם. מדובר,&nbsp;בין היתר, בתרופות הבאות:<br><br>1. תרופות לטיפול באפילפסיה כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5333" target=_blank>קרבמזפין</a>, אוקסקרבזפין, פניטואין ופנוברביטל.<br><br>2. <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8361" target=_blank>ריפמפיצין</a>, תרופה לטיפול בשחפת ובזיהומים נוספים.<br><br>3. טיקלופידין, תרופה מדללת דם (התרופה הזאת&nbsp;אינה נמצאת בשימוש בישראל).<br><br>4.&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7036" target=_blank>אורליסטט</a>,&nbsp;תרופה לטיפול בהשמנת־יתר.<br><br>5.&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8378" target=_blank>טרבינפין</a> תרופה נוגדת פטריות.<br><br>6. תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הסולפה.<br><br>7. נפצילין, תרופה אנטיביוטית שניתנת בהזרקה בבתי חולים.<br><br>8.&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6643" target=_blank>אוקטראוטייד</a>, שניתנת, בין היתר, לטיפול בהיפוגליקמיה (רמות נמוכות של סוכר בדם).<br><br><strong>תרופות שעלולות להעלות את רמות הציקלוספורין בדם</strong><br>תרופות שמעלות את רמות הציקלוספורין בדם עלולות להחריף את&nbsp;תופעות לוואי שלה. אם הרופא מאשר את השילוב&nbsp;הוא עשוי להפחית את המינון של ציקלוספורין ולהורות על מעקב תכוף אחרי רמות הציקלוספורין בדם. מדובר, בין היתר, בתרופות הבאות:<br><br>1. <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5189" target=_blank>מטוקלופרמיד (פרמין)</a>.<br><br>2. תרופות לטיפול בנשאי איידס.<br><br>3. תרופות לטיפול בנשאים של הפטיטיס C (דלקת כבד נגיפית מסוג סי).<br><br>4. <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7237" target=_blank>אימטיניב</a>, תרופה לטיפול בסוגים שונים של סרטן.<br><br>5. <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6025" target=_blank>קולכיצין</a>, תרופה לטיפול בשיגדון ובקדחת ים תיכונית משפחתית.<br><br>6. אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4940" target=_blank>קלריתרומיצין</a>, אריתרומיצין, אזיתרומיצין, רוקסיתרומיצין.<br><br>7. נוגדי פטריות ממשפחת האזולים כמו איטרקונזול, קטוקונזול, ווריקונזול, פלוקונזול.<br><br>8. אלופורינול, תרופה שמיועדת להפחית את&nbsp;רמות החומצה האורית בדם.<br><br>9. גלולות למניעת הריון.<br><br>10. חומצה כולית ונגזרותיה לטיפול בבעיות בכיס המרה.<br><br>11.&nbsp;ניקרדיפין, תרופה לטיפול בלחץ דם גבוה (התרופה אינה משוּוקת בישראל).<br><br>12.&nbsp;נפזודון, תרופה לטיפול בדיכאון (התרופה&nbsp;אינה משוּוקת בישראל).<br><br>13.&nbsp;ורפמיל&nbsp;ודילטיאזם&nbsp;- תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה ובמחלות לב.<br><br>14.&nbsp;מינונים גבוהים של מתילפרדניזולון&nbsp;-&nbsp;תרופה ממשפחת הסטרואידים הניתנת בהזרקה. השילוב מעלה את הסיכון לפרכוסים.<br><br>15.&nbsp;אמיודרון, תרופה לטיפול בהפרעות קצב.<br><br>16.&nbsp;דנזול (תרופה הורמונלית המשמשת, בין היתר, לטיפול באנדומטריוזיס).<br><br>17.&nbsp;אוורולימוס וטקרולימוס&nbsp;- תרופות לטיפול בדחיית שתלים במושתלי איברים. מומלץ להימנע מהשילוב, אך אם הרופא מאשר אותו, יש לעשות בדיקות דם בתדירות גבוהה יותר.<br><br><strong>תרופות שציקלוספורין מעלה את הרמות שלהן בדם</strong><br>העלאת הרמות של תרופות שונות בדם מגבירה את הסיכון לסבול מתופעות הלוואי שלהן. מדובר, בין היתר, בתרופות הבאות:<br><br>1.&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8123" target=_blank>דיגוקסין</a>, תרופה לטיפול באי־ספיקת לב ובהפרעות קצב.<br><br>2.&nbsp;קולכיצין, תרופה לטיפול בשיגדון ובקדחת ים תיכונית משפחתית.<br><br>3.&nbsp;תרופות ממשפחת הסטטינים לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול בדם. אסור לשלב&nbsp;ציקלוספורין עם סימבסטטין.&nbsp;בנוגע לשאר הסטטינים יש להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br>4.&nbsp;תרופות מהמשפחה של&nbsp;חוסמי תעלות סידן לטיפול בלחץ דם גבוה ובמחלות לב. מדובר בתרופות כמו ניפדיפין ואמלודיפין.<br><br>5.&nbsp;תרופות אחרות למניעת דחייה של&nbsp;איברים מושתלים.<br><br>6.&nbsp;תרופות לטיפול בסרטן ממשפחת האנתרציקלינים, כמו דוקסורוביצין.<br><br><strong>תרופות שבשילוב עם ציקלוספורין מעלות את הסיכון לפגיעה בכליות<br></strong>מדובר בתרופות שכשלעצמן עלולות לפגוע בתפקוד הכליות. הסכנה הזאת גדלה אם&nbsp;הן ניטלות עם ציקלוספורין.&nbsp;הרופא המטפל עשוי לאשר&nbsp;את השילוב, אך ידרוש לעשות לעיתים קרובות&nbsp;בדיקות דם. מדובר, בין היתר, בתרופות הבאות:<br><br>1.&nbsp;אנטיביוטיקה ממשפחת הגליקוזידים כמו גנטימיצין. <br><br>2.&nbsp;אמפוטריצין בי, תרופה הניתנת בהזרקה באשפוז לטיפול בזיהום פטרייתי מערכתי.<br><br>3.&nbsp;אנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8597" target=_blank>ציפרופלוקסצין</a>.<br><br>4.&nbsp;ונקומיצין, אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים שונים.<br><br>5.&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4782 " target=_blank>קו־טרימוקסזול</a> (תרופה אנטיביוטית).<br><br>6.&nbsp;תרופות ממשפחת הפיברטים לטיפול בטריגליצרידים בדם, כמו בזפיברט.<br><br>7.&nbsp;נוגדי דלקות לא סטרואידיים לטיפול בכאבים ובדלקות כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5402" target=_blank>דיקלופנק</a>, נפרוקסן.<br><br>8.&nbsp;מלפלן, תרופה לטיפול בסרטן.<br><br>9.&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7242" target=_blank>מתוטרקסט</a>, תרופה לטיפול במחלות אוטואימוניות ובסוגים מסוימים של סרטן.<br><br>10.&nbsp;רניטידין, תרופה לטיפול בחומציות־יתר בקיבה.<br><br><strong>תרופות שבשילוב עם ציקלוספורין עלולות להעלות את רמות האשלגן בדם<br></strong>1.&nbsp;תרופות מהמשפחה של&nbsp;מעכבי ACE (כמו&nbsp;רמיפריל ואנלפריל) לטיפול בלחץ דם גבוה ובמחלות לב.<br><br>2.&nbsp;תרופות מהמשפחה של מעכבי ARB (כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7923" target="_blank">לוסרטן</a>, ולסרטן וקנדסרטן) לטיפול בלחץ דם גבוה ובמחלות לב. <br>3.&nbsp;ספירונולקטון, משתן אוצר אשלגן לטיפול באי־ספיקת לב.<br><br>4.&nbsp;אפלרנון, לטיפול באי־ספיקת לב.<br><br>5.&nbsp;מולטיוויטמינים ומינרלים, וכן תכשירים שמכילים אשלג.<br><br>6.&nbsp;מלח דל נתרן ועשיר באשלגן.<br><br><strong>חיסונים</strong><br>חיסון חי וחיסון חי־מוחלש עלולים להיות לא יעילים בעת שמטופלים בציקלוספורין, שכן התרופה מדכאת את מערכת החיסון. מי שמטופלים בתרופה צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לפני קבלת כל חיסון שהוא.<br><br><strong>צמחי מרפא ותוספי תזונה</strong><br>אכניציאה&nbsp;עלולה להפחית מהיעילות של ציקלוספורין. מומלץ להימנע מנטילתה בעת שמטופלים בציקלוספורין; תכשירי ויטמינים ומינרלים שמכילים אשלגן&nbsp;עלולים להעלות מאוד את&nbsp;רמות האשלגן בדם.</p></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>22</paragraph_key><title>האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>יש לבלוע את הכמוסה בשלמותה. אסור לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס אותה.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>2366</monograph_key><paragraph_key>17</paragraph_key><title>איך לאחסן את התרופה?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all><p><strong>כמוסות</strong> (סנדימון ניאורל, דקסימון): יש לאחסן את התרופה באריזה המקורית במקום שבו היא מוגנת מפני אור ומפני לחות, בטמפרטורה שאינה גבוהה ־25 מעלות צלזיוס.<br/><br><strong>תמיסה לשתייה</strong> (סנדימון ניאורל): יש לאחסן את התרופה באריזה המקורית, בטמפרטורה שאינה גבוהה מ־30 מעלות צלזיוס. אסור לשמור את התמיסה במקרר משום שהיא&nbsp;עלולה להתמצק. לאחר פתיחת הבקבוקון בפעם הראשונה&nbsp;יש להשתמש בתמיסה בתוך 60 ימים.</p></all></description><remarks></remarks></paragraph></paragraphs> | | <Packages><Package><image>Kador.svg</image><name>כמוסות</name></Package><Package><image>Tmisa.svg</image><name>תמיסה לשתייה</name></Package></Packages> | סנדימון ניאורל,ציקלוספורין,דקסימון,סנדימון | 4 | ציקלוספורין | Cyclosporine | 6627 | <omry_names><omry_name><id>1110025793</id><title>CYCLOSPORINE ORAL SOL</title></omry_name></omry_names> | |
