טמיפלוTamiflu

שם גנרי

<p align="right">Oseltamivir</p>

הערה כללית

<font face="Times New Roman" size="3"> </font><p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="RTL"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif";'>המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font>

מה היא עושה?

<p>אוסלטמיביר היא תרופה אנטי־נגיפית המשתייכת לקבוצת התרופות הנקראת מעכבי נוירואמינידז. אוסלטמיביר משמשת לטיפול בשפעת במבוגרים ובילדים מעל גיל שנה עם תחילת הופעתם של&nbsp;תסמיני המחלה. כמו כן היא משמשת למניעת הידבקות במחלה.<br/><br><strong>התרופה קיימת בתצורות הבאות</strong>:<br>1. כמוסות טמיפלו&nbsp;במינון של&nbsp;75 מיליגרם למבוגרים ולילדים השוקלים&nbsp;יותר מ־40 קילוגרם.<br><br>2. כמוסות טמיפלו&nbsp;במינון של 45-30 מיליגרם למבוגרים ולילדים מגיל שנה ויותר.</p>

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

לא

חציה/כתישה/ריסוק/לעיסה

<p>אסור ללעוס. יש לבלוע את הכמוסה בשלמותה&nbsp;בעזרת מעט מים.</p>

תדירות הנטילה

<p align="center"><span class="BigBlue">2-1</span><span class="BiggerDrugInfo">פעמים ביום</span>ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</p>

מינון שכיח

הוראות שימוש

<p>1. יש להקפיד לא לפסוח על&nbsp;שום מנה כדי להבטיח את יעילות הטיפול. אסור להעלות את המינון או להקטין את המרווח בין המנות.<br/><br>2. אוסלטמיביר חייבת להילקח בתוך יומיים מרגע&nbsp;הופעתם של&nbsp;תסמיני השפעת: חום, שיעול, כאבי ראש, חולשה, חולשת שרירים, כאבי גרון.<br><br>3. אם מופיעים בחילה או הקאה, מומלץ לאכול&nbsp;ארוחות קטנות בפרקי זמן קצרים.&nbsp;שמירה על היגיינת הפה, לעיסת מסטיק או מציצת סוכריה עשויות לעזור בהפחתת התסמינים האלה.</p>

אחסון

<p>יש לאחסן את התרופה בטמפרטורת החדר.</p>

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

הערות לתנאי לקיחה

<p><strong>הריון</strong>:&nbsp;נשים הרות בשליש השני והשלישי להריונן ונשים בארבע השבועות הראשונים של משכב הלידה (תקופת המנוחה שלאחר הלידה)&nbsp;מצויות בסיכון גבוה&nbsp;לתחלואה בשפעת ולסיבוכי שפעת. לכן חשוב מאוד שאישה הרה שסובלת מתסמיני שפעת תפנה לרופא. לאחר בדיקה יוצע לה טיפול אנטי־נגיפי. ישנה חשיבות גדולה למתן הטיפול בשלבי המחלה המוקדמים - ב־48 השעות הראשונות&nbsp;לאחר הופעת התסמינים - כדי למנוע סיבוכים וכדי לקצר&nbsp;את משך המחלה.&nbsp;תמיפלו היא&nbsp;תרופת הבחירה לטיפול אנטי־נגיפי בתקופת ההריון. לא ידוע האם נגיפי השפעת A/H1N1 עוברים דרך השליה לעובר, אך בכל מקרה הם אינם נחשבים&nbsp;לטרטוגניים.<br/><br><strong>הנקה</strong>: יש ליטול את התרופה בתום ההנקה.</p>

מתי אסור להשתמש?

אם קיימת רגישות־יתר לתרופה.

אזהרות חשובות

<p>1. אוסלטמיביר אינה&nbsp;תחליף <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/vaccine/Pages/flu_vaccine.aspx" target=_blank>לחיסון השנתי נגד שפעת</a>.<br/><br>2. לחולים&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" target="_blank">באי־ספיקת כליות</a>&nbsp;יש להפחית בחצי את מינון התרופה.<br><br>3. אוסלטמיביר אינה מיועדת לילדים בני פחות משנה.<br><br>4. לא מומלץ&nbsp;לתת אוסלטמיביר למדוכאי חיסון.<br><br>5. אם חלפו יותר מ־48 שעות מהתחלת התסמינים, אסור להתחיל טיפול בתרופה.</p>

תופעות לוואי

<p><strong>מערכת העיכול</strong>: בחילות, הקאות, שלשולים. התופעות האלה שכיחות בתחילת הטיפול ולרוב חולפות בהמשכו. לקיחת התרופה עם מזון עשויה להקטין את הסיכון לתופעות הלוואי האלה.<br/><br><strong>מערכת העצבים</strong>: נדודי שינה, אובדן שיווי משקל, כאבי ראש, חולשה.<br><br><strong>מערכת הנשימה</strong>: שיעול.<br><br><strong>נדיר</strong>: אם מופיעה תופעה אלרגית בעור, יש להפסיק את הטיפול ולפנות מיד לרופא.<br><br><strong>תופעות לוואי שמחייבות פנייה מיידית לרופא</strong>: בלבול, הזיות, חוסר שקט, פרכוסים, התנהגות חריגה וחשש לפגיעה עצמית (בעיקר בקרב ילדים).</p>

תגובות בין תרופתיות

<strong>חיסון נגד שפעת</strong>: מומלץ לחסן לפחות שבועיים לפני התחלת הטיפול באוסלטמיביר או 48 שעות מתום הטיפול באוסלטמיביר. הטיפול האנטי־נגיפי עלול להפחית משמעותית את יעילות החיסון.

שילוב עם מזון

עדיף לקחת עם את התרופה עם אוכל&nbsp;כדי להפחית את הסיכון לתופעות לוואי במערכת העיכול.