ויאפקסViepax

שם גנרי

Venlafaxine Hydrochloride

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

1. ונלפקסין היא תרופה נוגדת&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/anxiety.aspx" target=_blank>חרדה</a>&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/mental_health/Pages/depression.aspx" target="_blank">ודיכאון</a> השייכת למשפחת&nbsp;ה־SNRI (ראשי תיבות של "מעכבי&nbsp;ספיגה חוזרת של סרוטונין ושל נוראפינפרין"). ונלפקסין מעלה את הרמות של שני מתווכים עצביים במוח, סרוטונין ונוראפינפרין, ובכך מסייעת&nbsp;להפחית&nbsp;תחושות של&nbsp;דיכאון ושל חרדה. כידוע נמצא קשר בין רמות נמוכות של סרוטונין ושל נוראפינפרין לבין&nbsp;מצבים נפשיים שונים&nbsp;ובהם דיכאון וחרדה.<br/><br>2. התרופה משוּוקת&nbsp;בטבליות בשחרור רגיל וכן בכמוסות ובקפליות בשחרור מושהה. טבליות בשחרור רגיל ניתנות לטיפול בדיכאון. כמוסות וקפליות בשחרור מושהה ניתנות לטיפול בדיכאון, בחרדה כללית או בחרדה חברתית.

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

כן

חציה/כתישה/ריסוק/לעיסה

<strong>טבליות</strong>: ההוראות בנוגע&nbsp;לחציה, לכתישה, לריסוק וללעיסה משתנות מתכשיר לתכשיר. יש לעיין בעלון לצרכן.<br/><br><strong>קפליות או כמוסות בשחרור מושהה</strong>: יש לבלוע את הקפליה או את הכמוסה בשלמותן. אסור לחצות, ללעוס, לרסק או לכתוש אותן.

תדירות הנטילה

מינון שכיח

הוראות שימוש

<p>1. אסור להפסיק את נטילת התרופה באופן פתאומי בגלל החשש מתסמיני גמילה קשים. הפסקת הטיפול חייבת להיות הדרגתית: אם הטיפול נמשך יותר משבוע, יש להפסיק אותו בהדרגה במשך שבוע לפחות. אם הטיפול היה ממושך יותר, חייבת ההפסקה ההדרגתית להתפרס על פני חודש לפחות.<br/><br>2. אסור להפסיק את השימוש בתרופה אלא אם הרופא הורה על כך באופן מפורש.</p>

דגשים לשימוש

<p>1. ונלפקסין היא תרופה לטיפול בדיכאון, בחרדה כללית ובחרדה חברתית.<br/><br>2. התרופה אינה מיועדת למי שטרם מלאו להם&nbsp;18 שנים, משום שהם עלולים לחוות תופעות לוואי בצורה קשה יותר.<br><br>3. התרופה עלולה לגרום להופעתן של&nbsp;מחשבות אובדניות - במיוחד בתחילת הטיפול ובצעירים בני פחות מ־25 שנים.&nbsp;מטופלים שנוטלים את התרופה חייבים לדווח&nbsp;לרופא המטפל אם הופיעו אצלם מחשבות אובדניות או החמרה של הדיכאון או של החרדה. מאחר שהמטופל לא תמיד מסוגל לדווח על כך, מומלץ שקרוביו&nbsp;יעקבו אחרי מצבו וידווחו לרופא המטפל על כל החמרה.<br><br>4. לוונלפקסין יש&nbsp;אינטראקציה&nbsp;עם תרופות רבות, ולכן יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה אחרת שנוטלים, כולל תוספי תזונה.<br><br>5. השימוש בתרופה (במינונים גבוהים) עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, ולכן עשוי הרופא&nbsp;להורות למטופל לבדוק&nbsp;מדי פעם לחץ דם ודופק. הרופא עשוי להורות על בדיקות נוספות&nbsp;כמו תפקודי כבד וכליה, ספירת דם, פרופיל של שומני הדם ומצב המלחים בדם.<br><br>6.&nbsp;יש להכיר את תופעות הלוואי של התרופה שמחייבות לפנות מיד לרופא (ראו בסעיף "תופעות לוואי שכיחות").<br><br>7. בכל מקרה של החמרה במצב הרפואי או הנפשי יש לפנות מיד לרופא המטפל.</p>

אחסון

<p>יש לאחסן את התרופה במקום קריר (עד 25 מעלות צלזיוס) ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.</p>

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

הערות לתנאי לקיחה

<p><strong>נהיגה</strong>: שתיים מתופעות הלוואי האפשריות של התרופה הן סחרחורות ופגיעה בערנות. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.<br/><br><strong>הריון</strong>: לקראת הלידה&nbsp;על המטופלת&nbsp;לדווח לצוות המטפל שהיא נוטלת ונלפקסין, שכן התקבלו דיווחים על יילודים שסבלו&nbsp;מתסמונת גמילה, מיתר לחץ דם ריאתי מתמשך ומחוסר תיאבון לאחר שאמהותיהם נטלו ונלפקסין. התסמינים האלה מופיעים בדרך כלל&nbsp;בימים הראשונים לאחר הלידה, והם מחייבים התייחסות של הרופא המטפל או של הצוות הרפואי בבית החולים.<br><br><strong>הנקה</strong>: התרופה עוברת לחלב האם, אך לרוב אינה משפיעה על התינוק היונק. עם זאת היא עלולה לעיתים לגרום&nbsp;לתינוק לטשטוש ולהאט את&nbsp;העלייה שלו במשקל - במיוחד כשמדובר בתינוק שאך זה נולד ובתינוק שנולד לפני זמנו. לכן יש להתייעץ עם הרופא המטפל אם ניתן להניק בזמן הטיפול בוונלפקסין או שיש צורך לעבור לתרופה אחרת. ייתכן שהרופא יורה על שקילות תכופות יותר בטיפת חלב&nbsp;כדי לברר אם התרופה שנוטלת האם המיניקה משפיעה על משקל&nbsp;התינוק.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: שתיית אלכוהול עלולה להעלות את הסיכון לתופעות לוואי.</p>

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת&nbsp;רגישות־יתר לאחד או יותר&nbsp;ממרכיבי התרופה.<br/><br>2. לפני גיל 18 שנים.<br><br>3. אם נוטלים תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת מעכבי MAO כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8319&name=%D7%A0%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9C" target="_blank">פנלזין</a>.&nbsp;יתר על כן, יש להמתין&nbsp;שבועיים מהפסקת הטיפול במעכבי MAO ועד להתחלת הטיפול בוונלפקסין, ויש להמתין&nbsp;שבוע מהפסקת הטיפול בוונלפקסין ועד להתחלת הטיפול במעכבי MAO.

אזהרות חשובות

<p>1. מטופלים שסובלים מדיכאון או ממחלות נפש אחרות עלולים - בעקבות נטילת&nbsp;ונלפקסין - לשקוע במחשבות אובדניות או במחשבות על פגיעה עצמית. אם&nbsp;עולות מחשבות על התאבדות, יש לדווח על כך לרופא המטפל. רצוי לשתף&nbsp;גם קרובי&nbsp;משפחה בתחושות האלה ולבקש&nbsp;את תמיכתם. הסיכון למחשבות אובדניות עולה בשבועיים הראשונים לטיפול (שכן חולפים&nbsp;כשבועיים עד שהתרופה משפיעה) והוא שכיח יותר בצעירים מתחת לגיל 25 שנים. קרובי המטופל נדרשים לדווח לרופא על כל שינוי בהתנהגות שלו (תוקפנות, הסתגרות וכדומה), על תסמיני דיכאון ועל&nbsp;התבטאויות שלו בנוגע לרצונו להתאבד<br/><br>2. התרופה אינה מיועדת למי שטרם מלאו להם&nbsp;18 שנים, שכן&nbsp;מטופלים צעירים נוטים יותר ממטופלים מבוגרים יותר לשקוע במחשבות אובדניות ולנהוג בתוקפנות בעקבות נטילת התרופה.<br><br>3. לקשישים יש לתת את התרופה בזהירות רבה&nbsp;משום שהם נוטים יותר מהצעירים&nbsp;לסבול&nbsp;מתופעות הלוואי של התרופה.<br><br>4. יש לתת את התרופה בזהירות רבה למי שסובלים&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" target=_blank>מאי־ספיקת כליות</a> או מאי ספיקת&nbsp;כבד. במקרים כאלה עשוי הרופא להורות&nbsp;על מינון נמוך יותר ועל מעקב תכוף יותר אחר בדיקות דם ואחר לחץ הדם והדופק.<br><br>5. נטילת התרופה עלולה לגרום לעיתים נדירות לתסמונת סרוטונין שנובעת מעלייה ניכרת ברמות הסרוטונין במערכת העצבים. התסמינים שלה כוללים, בין היתר,&nbsp;חום גבוה, עצבנות, דופק מהיר, הזעה והפרעות במערכת העיכול. התסמינים האלה מחייבים לפנות מיד לרופא. מידע מפורט ראו בסעיף&nbsp;"תופעות לוואי שכיחות".<br><br>6. יש לתת את התרופה בזהירות רבה למי שסובלים&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/eyes/Pages/glaucoma.aspx" target=_blank>מגלאוקומה</a> ובמיוחד&nbsp;מגלאוקומה סגורת זווית. השימוש בוונלפקסין עלול לגרום להרחבת האישונים ובכך להחמיר את הלחץ התוך־עיני.<br><br>7.&nbsp;השימוש בתרופה במינונים גבוהים עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם ובדופק. לכן מטופלים שחוו בעבר&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/heart/Pages/myocardial_infraction.aspx" target=_blank>אוטם בשריר הלב</a> או שסובלים ממחלות של הלב ושל כלי הדם, כמו&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/arrhythmia.aspx" target=_blank>הפרעות קצב</a> או <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hypertension.aspx" target=_blank>לחץ דם גבוה</a>, צריכים להתייעץ עם הרופא לפני התחלת השימוש בוונלפקסין. הרופא עשוי להחליט לתת&nbsp;תרופה אחרת או לקיים מעקב צמוד אחר לחץ הדם והדופק.<br><br>8.&nbsp;השימוש בוונלפקסין עלול לגרום לפרכוסים. לכן חולי&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/epilepsy.aspx" target=_blank>אפילפסיה</a> וחולים במחלות אחרות שמלוּות בפרכוסים צריכים להתייעץ עם רופא לפני שהם מתחילים להשתמש בוונלפקסין.<br><br>9.&nbsp;נטילת ונלפקסין עלולה לגרום לרמות נמוכות של נתרן בדם (היפונתרמיה). מטופל שסבל בעבר מהיפונתרמיה חייב לדווח על כך לרופא המטפל לפני שהוא מתחיל ליטול ונלפקסין. הסיכון גדל&nbsp;כשמדובר במטופלים שהם קשישים&nbsp;או במטופלים שסובלים מאיבוד נוזלים או שנוטלים תרופות שמגבירות את הפרשת השתן. מומלץ לעשות&nbsp;בדיקות דם בעת שמטופלים&nbsp;בוונלפקסין.<br><br>10. בדומה לתרופות&nbsp;נוגדות דיכאון אחרות, כמו תרופות ממשפחת ה־SSRI, השימוש בוונלפקסין מעלה את הסיכון לדימומים בעור או ממערכת העיכול. הסיכון עולה במטופלים שנוטלים תרופות נוגדות קרישה&nbsp;(ראו בסעיף "תגובות בין תרופתיות").<br><br>11. בשימוש ממושך רצוי לנטר את רמות הכולסטרול בדם. התקבלו דיווחים&nbsp;על&nbsp;עלייה ברמות הכולסטרול&nbsp;בעקבות שימוש ממושך בוונלפקסין.<br><br>12. אם&nbsp;סובלים&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/bipolar_disorder.aspx" target=_blank>ממאניה־דיפרסיה</a> (הפרעה דו־קוטבית, מחלה בי־פולרית) יש להתייעץ&nbsp;עם הרופא לפני שמתחילים ליטול&nbsp;ונלפקסין. מתן ונלפקסין למטופלים שסובלים&nbsp;ממאניה־דיפרסיה&nbsp;עלול להחמיר את תסמיני&nbsp;המאניה.<br><br>13. השימוש בתרופה עלול לגרום להתנהגות תוקפנית או להחמיר התנהגות כזאת. מטופלים שנטו בעבר להתנהגות תוקפנית צריכים לדווח על כך&nbsp;לרופא לפני שהם מתחילים להשתמש&nbsp;בוונלפקסין.<br><br>14.&nbsp;ונלפקסין עלולה לגרום - במיוחד בתחילת הטיפול - להפרעות תנועה (אקטיזיה)&nbsp;כמו תחושת אי־שקט ואי־יכולת לשבת או לעמוד ללא תזוזות. יש לדווח לרופא המטפל על תופעת הלוואי הזאת.<br><br>15. אסור להפסיק בבת אחת את הטיפול בתרופה, שכן הפסקה פתאומית&nbsp;עלולה לגרום לתסמיני גמילה. אם&nbsp;מעוניינים להפסיק את נטילת&nbsp;התרופה, יש להתייעץ עם&nbsp;הרופא המטפל. זה&nbsp;יורה על הפחתה הדרגתית של המינונים עד להפסקה מוחלטת של נטילתה.<br><br>16.&nbsp;השימוש בתרופה עלול לגרום ליובש בפה - מה שמחריף את סכנת&nbsp;העששת. אם&nbsp;מרגישים יובש בפה יש להקפיד במיוחד על היגיינת הפה והחניכיים. מומלץ להיות במעקב של רופא שיניים ושל שיננית.<br><br>17. אם&nbsp;סובלים <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/diabetes.aspx" target="_blank">מסוכרת</a>, יש לדווח על כך לרופא המטפל.&nbsp;הרופא עשוי לשנות&nbsp;את מינוני התרופות לסוכרת או להורות&nbsp;על בדיקות מעקב תכופות יותר&nbsp;לסוכרת.<br><br>18. השימוש בוונלפקסין עלול להשפיע על מהימנותן של בדיקות שתן לסמים כמו אמפטמינים.<br><br>19. השימוש בוונלפקסין בכמוסות בשחרור מושהה יכול לגרום להופעת כדורים לבנים קטנים בצואה.&nbsp;הכדורים הלבנים האלה (המכונים גם ספירות)&nbsp;הם תופעת לוואי לא&nbsp;מסוכנת.</p>

תופעות לוואי

<p><strong>תופעות לוואי שמחייבות לפנות מיד לרופא<br></strong>1.&nbsp;נפיחות בפנים, בידיים, ברגליים, בלשון, בשפתיים או בגרון שעלולה להיות מלוּוית בקוצר נשימה ובפריחה בעור. התסמינים אלו מעידים על אלרגיה לתרופה ועלולים להיות מסכני חיים.<br><br>2. פריחה בעור, נגעים בעור או גרד ופריחה המלוּוים בקילוף של העור.<br><br>3. תסמונת סרוטונין. זו באה לידי ביטוי באחד או יותר מהתסמינים הבאים: שינויים במצב המנטלי, אי־שקט, הזיות, עצבנות, דופק מהיר, לחץ דם לא יציב, חום&nbsp;גבוה, הפרעות ברפלקסים, הפרעות קואורדינציה, שלשולים, הקאות ובחילות. במקרים קשים עלולה להתפתח תרדמת.<br><br>4. תסמיני זיהום&nbsp;הנגרמים כתוצאה מהפרעה במערכת הדם: חום גבוה, צמרמורות, הזעה, כאבי ראש ותסמינים דמויי שפעת.<br><br>5. כאבי שרירים, חולשת שרירים,&nbsp;חולשה, שתן כהה. התסמינים האלה עלולים להעיד על&nbsp;פירוק&nbsp;שרירים(רבדומיוליזיס).<br><br>6.&nbsp;צואה שחורה או דם בצואה. התסמינים האלו עלולים להעיד על דימום ממערכת העיכול.<br><br>7. חבורות שמופיעות בקלות על&nbsp;העור, דימומים, קושי&nbsp;לעצור דימום&nbsp;אם נחתכים. התסמינים האלה עלולים להעיד על בעיות במערכת הקרישה.<br><br>8. עור צהוב, הצהבה של החלק הלבן בעיניים, גרד בעור, שתן כהה וצואה בהירה. התסמינים האלה עלולים להעיד על מחלת כבד.<br><br>9. דופק מהיר, דופק לא סדיר, לחץ דם גבוה.<br><br>10.&nbsp;ראייה מטושטשת, קשיים בראייה, אישונים מורחבים. התסמינים האלה עלולים להעיד על עלייה בלחץ התוך־עיני.<br><br>11.&nbsp;סחרחורות, תחושת נימול בגפיים, הפרעות או קשיים בתנועה, פרכוסים. התסמינים האלה עלולים להעיד על פגיעה עצבית.<br><br>12.&nbsp;תחושת אופוריה, תחושת גדלות או היפראקטיביות. התסמינים האלה עלולים להעיד על מאניה או על החמרה במצב הנפשי.<br><br>13.&nbsp;אם מפסיקים בבת אחת ליטול ונלפקסין, עלולים להתפתח תסמיני גמילה. אלה כוללים: עייפות, סחרחורות, כאבי ראש, נדודי שינה, סיוטים, יובש בפה, איבוד תיאבון, בחילות, שלשולים, עצבנות, אי־שקט, חוסר מנוחה, בלבול, צלצולים באוזניים ותחושת דגדוג בעור. במקרים נדירים עלולים להתפתח תסמינים קשים יותר כמו פרכוסים, חולשה, הזעה, תחושה של שוק חשמלי ותסמינים דמויי שפעת.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות</strong><br>כאבי ראש, נדודי שינה, סחרחורות, עייפות, הזעה מוגברת, ירידה או עלייה במשקל, בחילות, עצירות, שלשולים, כאבי בטן, גזים במערכת העיכול, יובש בפה, חוסר תיאבון, הפרעות זקפה, חולשת שרירים, לחץ דם גבוה (שכיח יותר במינונים שמעל 300 מיליגרם ביום), עצבנות, חלומות לא הגיוניים, חרדה, צלצולים באוזניים, פיהוקים.<br><br><strong>תופעות לוואי לא שכיחות</strong><br>דופק מהיר, כאבים בחזה, בצקות ברגליים ובידיים, הפרעות בתפקוד המיני (כמו חוסר סיפוק מיני וחוסר חשק), עלייה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, תחושות של שיתוק או של נימול בגפיים, בלבול, בעיות בזיכרון, כאבי ראש, פריחה, גרד, רעד, כאבים בצוואר, הפרעות ראייה,&nbsp;ראייה מטושטשת,&nbsp;אישונים מורחבים, קוצר נשימה, דלקת גרון, שיעול, חום&nbsp;גבוה.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות</strong><br>הפרעות מלחים בדם (ירידה ברמות הנתרן בדם), הפרעות בחוש הטעם, הפרעות במתן שתן, חוסר יכולת להטיל שתן, ירידה בלחץ הדם, עוויתות, מחשבות גדלוּת, היפראקטיביות, הפרעות בתפקודי הכבד, מחלת כבד, תסמיני אלרגיה, פריחה בעור, הזיות, תחושת ריחוק או קרירות, חריקת שיניים, קוצר נשימה, הפרעות קואורדינציה, רגישות לשמש, הפרשת חלב אם, נשירת שיער, דימומים, תסמונת סטיבנס־ג'ונסון (מסכנת חיים ומלוּוה קילוף של העור), שינויים בבדיקת אק"ג, מחשבות אובדניות, תוקפנות, נוקשות שרירים והתכווצויות שרירים לא רצוניות.</p><p><strong>תופעות לוואי שמחייבות לפנות מיד לרופא<br></strong>1.&nbsp;נפיחות בפנים, בידיים, ברגליים, בלשון, בשפתיים או בגרון שעלולה להיות מלוּוית בקוצר נשימה ובפריחה בעור. התסמינים אלו מעידים על אלרגיה לתרופה ועלולים להיות מסכני חיים.<br><br>2. פריחה בעור, נגעים בעור או גרד ופריחה המלוּוים בקילוף של העור.<br><br>3. תסמונת סרוטונין. זו באה לידי ביטוי באחד או יותר מהתסמינים הבאים: שינויים במצב המנטלי, אי־שקט, הזיות, עצבנות, דופק מהיר, לחץ דם לא יציב, חום&nbsp;גבוה, הפרעות ברפלקסים, הפרעות קואורדינציה, שלשולים, הקאות ובחילות. במקרים קשים עלולה להתפתח תרדמת.<br><br>4. תסמיני זיהום&nbsp;הנגרמים כתוצאה מהפרעה במערכת הדם: חום גבוה, צמרמורות, הזעה, כאבי ראש ותסמינים דמויי שפעת.<br><br>5. כאבי שרירים, חולשת שרירים,&nbsp;חולשה, שתן כהה. התסמינים האלה עלולים להעיד על&nbsp;פירוק&nbsp;שרירים(רבדומיוליזיס).<br><br>6.&nbsp;צואה שחורה או דם בצואה. התסמינים האלו עלולים להעיד על דימום ממערכת העיכול.<br><br>7. חבורות שמופיעות בקלות על&nbsp;העור, דימומים, קושי&nbsp;לעצור דימום&nbsp;אם נחתכים. התסמינים האלה עלולים להעיד על בעיות במערכת הקרישה.<br><br>8. עור צהוב, הצהבה של החלק הלבן בעיניים, גרד בעור, שתן כהה וצואה בהירה. התסמינים האלה עלולים להעיד על מחלת כבד.<br><br>9. דופק מהיר, דופק לא סדיר, לחץ דם גבוה.<br><br>10.&nbsp;ראייה מטושטשת, קשיים בראייה, אישונים מורחבים. התסמינים האלה עלולים להעיד על עלייה בלחץ התוך־עיני.<br><br>11.&nbsp;סחרחורות, תחושת נימול בגפיים, הפרעות או קשיים בתנועה, פרכוסים. התסמינים האלה עלולים להעיד על פגיעה עצבית.<br><br>12.&nbsp;תחושת אופוריה, תחושת גדלות או היפראקטיביות. התסמינים האלה עלולים להעיד על מאניה או על החמרה במצב הנפשי.<br><br>13.&nbsp;אם מפסיקים בבת אחת ליטול ונלפקסין, עלולים להתפתח תסמיני גמילה. אלה כוללים: עייפות, סחרחורות, כאבי ראש, נדודי שינה, סיוטים, יובש בפה, איבוד תיאבון, בחילות, שלשולים, עצבנות, אי־שקט, חוסר מנוחה, בלבול, צלצולים באוזניים ותחושת דגדוג בעור. במקרים נדירים עלולים להתפתח תסמינים קשים יותר כמו פרכוסים, חולשה, הזעה, תחושה של שוק חשמלי ותסמינים דמויי שפעת.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות</strong><br>כאבי ראש, נדודי שינה, סחרחורות, עייפות, הזעה מוגברת, ירידה או עלייה במשקל, בחילות, עצירות, שלשולים, כאבי בטן, גזים במערכת העיכול, יובש בפה, חוסר תיאבון, הפרעות זקפה, חולשת שרירים, לחץ דם גבוה (שכיח יותר במינונים שמעל 300 מיליגרם ביום), עצבנות, חלומות לא הגיוניים, חרדה, צלצולים באוזניים, פיהוקים.<br><br><strong>תופעות לוואי לא שכיחות</strong><br>דופק מהיר, כאבים בחזה, בצקות ברגליים ובידיים, הפרעות בתפקוד המיני (כמו חוסר סיפוק מיני וחוסר חשק), עלייה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, תחושות של שיתוק או של נימול בגפיים, בלבול, בעיות בזיכרון, כאבי ראש, פריחה, גרד, רעד, כאבים בצוואר, הפרעות ראייה,&nbsp;ראייה מטושטשת,&nbsp;אישונים מורחבים, קוצר נשימה, דלקת גרון, שיעול, חום&nbsp;גבוה.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות</strong><br>הפרעות מלחים בדם (ירידה ברמות הנתרן בדם), הפרעות בחוש הטעם, הפרעות במתן שתן, חוסר יכולת להטיל שתן, ירידה בלחץ הדם, עוויתות, מחשבות גדלוּת, היפראקטיביות, הפרעות בתפקודי הכבד, מחלת כבד, תסמיני אלרגיה, פריחה בעור, הזיות, תחושת ריחוק או קרירות, חריקת שיניים, קוצר נשימה, הפרעות קואורדינציה, רגישות לשמש, הפרשת חלב אם, נשירת שיער, דימומים, תסמונת סטיבנס־ג'ונסון (מסכנת חיים ומלוּוה קילוף של העור), שינויים בבדיקת אק"ג, מחשבות אובדניות, תוקפנות, נוקשות שרירים והתכווצויות שרירים לא רצוניות.</p>

תגובות בין תרופתיות

<p>1. אסור ליטול ונלפקסין יחד עם&nbsp;תרופות שמעכבות את האנזים MAO (כמו&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8319&name=%D7%A0%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9C" target=_blank>פנלזין</a> ולינזוליד).&nbsp;יתר על כן, יש להמתין שבועיים בין הפסקת הטיפול במעכבי MAO לבין&nbsp;התחלת הטיפול בוונלפקסין, ויש&nbsp;להמתין&nbsp;שבוע בין הפסקת הטיפול בוונלפקסין&nbsp;לבין התחלת הטיפול במעכבי MAO.<br/><br>2. יש להשתמש בזהירות רבה&nbsp;בתרופות שעלולות להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין. משמעות הדבר היא שאם נוטלים תרופות כאלה יחד עם ונלפקסין, יש לעקוב בקפידה אחר הופעת תסמינים&nbsp;של תסמונת סרוטונין (ראו בסעיף "תופעות לוואי שכיחות").&nbsp;הנה כמה מהתרופות שעלולות להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין: תרופות לטיפול במיגרנה ממשפחת הטריפטנים כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7716&amp;name=%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%A8%D7%98" target=_blank>אלטריפטן</a>, תרופות נוגדות דיכאון אחרות,&nbsp;ובהן תרופות ממשפחת ה־SSRI וה־SNRI, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7208&amp;name=%D7%A8%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F" target=_blank>מירטזפין</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5624&amp;name=%D7%98%D7%A8%D7%96%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9C" target=_blank>טרזודון</a>, תרופות ממשפחת הטריציקלים, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7952&amp;name=%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%91" target=_blank>היפריקום (סנט ג'ון וורט)</a>, תרופות ממשפחת האופיואטים לטיפול בכאבים קשים (כמו&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7470&amp;name=%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9C" target=_blank>פנטניל</a> ומתדון),&nbsp;ליתיום, תרופה לטיפול במאניה דיפרסיה, תרופות נוגדות <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psychosis.aspx" target=_blank>פסיכוזה</a>, תרופות נוגדות הקאה (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5271&amp;name=%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F" target=_blank>גרניסטרון</a>).<br><br>3. יש להיזהר בעת שמשלבים&nbsp;ונלפקסין עם תרופות שמאריכות את מקטע QT באק"ג. במקרה של שילוב כזה עשוי הרופא להמליץ&nbsp;למטופל לעשות לעיתים קרובות בדיקות&nbsp;אק"ג.<br><br>4. יש להיזהר בעת שנוטלים&nbsp;ונלפקסין&nbsp;עם תרופות שעלולות להגביר את רמות הוונלפקסין בדם. מדובר בתרופות רבות שלא ניתן למנות את כולן ובהן תרופות נגד&nbsp;פטריות (כמו&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5292&amp;name=%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A1" target=_blank>איטרקונזול</a>), אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים (כמו&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8417&amp;name=%D7%A7%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9F" target=_blank>קלריתרומיצין</a>) ותרופות לטיפול בנשאי <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/aids.aspx" target=_blank>HIV</a>.<br><br>5. יש להיזהר בעת שנוטלים במשולב ונלפקסין&nbsp;ותרופות שעלולות לגרום לפירוק מוגבר של ונלפקסין - מה שעלול לפגוע&nbsp;ביעילות התרופה.&nbsp;מדובר בתרופות רבות שלא ניתן למנות את כולן ובהן אנטיביוטיקה (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8361&amp;name=%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9F" target=_blank>ריפמפיצין</a>) והיפריקום (סנט ג'ון וורט - תרופה טבעית לטיפול בדיכאון).<br><br>6. יש להיזהר בעת שילוב של ונלפקסין עם תרופות שעלולות להגביר את הסיכון לדימומים (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4574&amp;name=%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9F" target=_blank>אספירין</a> <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7038&amp;name=%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A1" target=_blank>וקלופידוגרל</a>), תרופות נוגדות קרישה (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7989&amp;name=%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A7%D7%A1%D7%94" target=_blank>דביגטרן</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4723&amp;name=%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9F" target=_blank>וורפרין</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7988&amp;name=%D7%A7%D7%A1%D7%A8%D7%9C%D7%98%D7%95" target=_blank>ריברוקסבן</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8224&amp;name=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A1%20" target=_blank>אפיקסבן</a>) ותרופות ממשפחת נוגדי הדלקת הלא סטרואידיים (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4773&amp;name=%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98" target="_blank">דיקלופנק</a>).</p>

שילוב עם מזון

<p>יש ליטול את התרופה עם האוכל או מיד לאחר הארוחה.</p>

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

<p>התרופה ניתנת בהמלצת פסיכיאטר.</p>