מהן תופעות הלוואי האפשריות?
<p><strong>היפוגליקמיה (רמות נמוכות של סוכר בדם)<br/></strong>1. שימוש באינסולין עלול לגרום להיפוגליקמיה. אלה הם תסמיניה: זיעה מוגברת, רעד, תחושת רעב ניכרת, חרדה, דופק מהיר (דפיקות לב). אם ההיפוגליקמיה מחריפה (למשל בגלל אי־טיפול או בגלל טיפול שגוי) צפויים להחריף גם התסמינים שלה ולכלול, בין היתר, הפרעות ראייה, בלבול, קושי ללכת, חולשה ופרכוסים. היפוגליקמיה שאינה מטופלת היא מצב חירום רפואי.<br><br>2. מטופלים מסוימים עלולים שלא להרגיש את תסמיני ההיפוגליקמיה הראשוניים משום שהם נוטלים תרופות מסוימות (כמו חוסמי בטא) או משום ששתו אלכוהול. גם קשישים, מטופלים שסובלים מסוכרת במשך שנים רבות ומטופלים שעברו לאינסולין דטמיר לאחר שטופלו באינסולין אחר עלולים שלא לחוש בתסמיני ההיפוגליקמיה הראשוניים. למטופלים כאלה עשוי הרופא להורות לעשות בדיקת גלוקוז בדם בתדירות גבוהה יותר.<br><br>3. היפוגליקמיה עלולה להתרחש אם נוטלים תרופות נוספות לטיפול בסוכרת (בעיקר תרופות ממשפחת הסולפונילאוריאה <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5081&name=%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9D" target=_blank>ורפגליניד</a>), אם מזריקים בטעות מנה גדולה של אינסולין, אם מדלגים על ארוחות או נמצאים בצום במשך כמה שעות במהלך היום, אם עושים פעילות גופנית מוגברת בלי לאכול דבר ובלי להתאים את מנת האינסולין ואם שותים משקאות אלכוהוליים רבים. אם סובלים מהיפוגליקמיה, אסור לנהוג - גם לא לבית חולים. יש לבקש הסעה או להזעיק אמבולנס.<br><br>4. הטיפול בהיפוגליקמיה הוא בדרך כלל באמצעות מתן של טבליות גלוקוז או אכילה של מזון עתיר סוכר זמין שנספג מהר בדם. יש להתייעץ עם הרופא או עם אחות או עם דיאטנית בנוגע לסוגי המזון שיכולים להעלות במהירות את רמות הסוכר בדם. שוקולד אינו פתרון טוב במקרים של היפוגליקמיה משום שהסוכר בשוקולד נספג לאט ואינו מסייע להעלות במהירות את רמות הסוכר בדם. אם הרופא ממליץ על טבליות גלוקוז במקרה של היפוגליקמיה, יש להתייעץ איתו בנוגע למינון.<br><br>5. אופציה אחרת לטיפול בהיפוגליקמיה חמורה היא הזרקה של ההורמון <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5806&name=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%98" target="_blank">גלוקגון</a>. אם הרופא בוחר באפשרות הזאת, יש לקבל הדרכה מדויקת מהרופא או מהאחות מתי להשתמש בזריקה. הרופא עשוי לדרוש מקרובי המשפחה של המטופל לקבל הדרכה נכונה בנוגע לשימוש בגלוקגון. לאחר שההיפוגליקמיה חולפת, יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לחזרה לשגרה.<br><br><strong>תופעות לוואי באזור ההזרקה</strong><br>1. אם מזריקים את האינסולין תמיד באותו המקום, עלולים להיווצר שם שינויים הנראים כמו התכווצות או התעבות של העור. כדי למנוע זאת מומלץ לשנות כל הזמן את אזורי ההזרקה.<br><br>2. באזור ההזרקה עלולות להיווצר תגובות אלרגיות כמו אדמומיות, פריחה, נפיחות, כאב ודלקת. התופעות האלה לרוב חולפות לאחר זמן מה.<br><br><strong>תופעות לוואי מסכנות חיים<br></strong>לעיתים נדירות עלול אינסולין לגרום לאנגיואדמה או לאורטיקריה. אלה הן תופעות לוואי אלרגיות מסכנות חיים שבאות לידי ביטוי בנפיחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: העור, העיניים, העפעפיים, הפנים, השפתיים, הלשון, הגרון. כמו כן עלולים להופיע קוצר נשימה והרגשת מחנק. אם חשים באחד או יותר מהתסמינים האלה יש לפנות מיד לרופא המטפל.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות</strong><br>ראייה מטושטשת, הפרעות ראייה, כאבי שרירים, הפרעות בחוש הטעם, נפיחות סביב המפרקים (בעיקר בתחילת הטיפול), בצקות. אם מתפתחות הפרעות ראייה, יש לפנות לרופא המטפל. הפרעות ראייה עלולות להעיד על כך שהסוכרת אינה מאוזנת. הן מופיעות בדרך כלל בתחילת הטיפול באינסולין דטמיר ונעלמות בהמשך הטיפול. אם סובלים מהפרעות ראייה, אסור לנהוג. מי שסובלים מרטינופתיה (פגיעה בעיניים בגלל סוכרת) צריכים לאזן את רמות הסוכר בדמם באופן הדרגתי. איזון מהיר מדי עלול להחמיר את הרטינופתיה.</p>
