<p align="right">Zolendronic Acid</p>
<p>1. חומצה זולנדרונית מפחיתה את נטיית העצמות להישבר. היא משתייכת למשפחת הביספוספונטים שיש לה נטייה (אפיניות) ליצור קשרים חזקים עם רקמות המכילות ריכוז גבוה של מינרלים, כמו העצמות.<br/><br>2. הטיפול בתרופה מתאים לנשים לאחר הפסקת הווסת הזקוקות לטיפול <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/osteoporosis.aspx" target="_self">באוסטאופורוזיס</a> ואינן יכולות לקבל ביספוספונטים אחרים בשל תופעות הלוואי שלהם במערכת העיכול. היעדר תופעות הלוואי במערכת העיכול מגדיל את הסיכוי להיענות המטופלים לטיפול.<br><br>3. התרופה ניתנת באינפוזיה לווריד במנה שנתית של 5 מיליגרם.</p>
כן
<p>1. אסור לתת חומצה זולנדרונית בהזרקת דחף (I.V. Bolus).<br/> <br>2. לחולים שאובחן אצלם יתר סידן בדם מומלץ להקפיד על מעקב אחר תפקודי הכליות.<br><br>3. אסור ליטול חומצה זולנדרונית יחד עם ביספוספונטים אחרים או בתמיסות לעירוי המכילות סידן.<br><br>4. בזמן הטיפול ייתכנו בחילות והקאות. לכן מומלץ לאכול ארוחות קטנות לעיתים קרובות ולשמור על היגיינת הפה.<br><br>5. יש לדווח מיד לרופא על התכווצויות שרירים, על עצירות או על שלשול חמורים או על כאבי עצמות חמורים.<br><br>6. יש להשתמש במערכת עירוי שמאפשרת כניסת אוויר לבקבוק. יש לערות את התמיסה בקצב אחיד במשך 15 דקות לפחות. אסור לערבב עם תרופות אחרות או לתת במקביל תרופות אחרות. יש לערות את התמיסה אך ורק אם היא צלולה, חסרת צבע וללא חלקיקים. אם התמיסה אוחסנה בקירור, יש להביאה לטמפרטורת החדר לפני העירוי. יש להשמיד שאריות שנותרו בבקבוק.<br><br>7. חשוב שהמטופל יקבל כמות מספקת של נוזלים לפני מתן התרופה. קבלת הנוזלים חשובה במיוחד לקשישים ולמטופלים המקבלים תרופות משתנות.<br><br>8. יש להקפיד על מתן סידן וּויטמין D בעת שמטופלים בתרופה.<br><br>9. כדי להפחית סימפטומים המופיעים בדרך כלל בשלושת הימים הראשונים לאחר מתן התרופה ניתן להיעזר במשככי כאבים כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4515" target=_blank>פרצטמול</a> או <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4526" target="_blank">איבופרופן</a>.<br><br>10. במקרה של מינון־יתר יש לנטר את המטופל באופן צמוד. אם התפתחה היפוקלצמיה (מחסור בסידן), יש לתת לו סידן באינפוזיה או בכדורים.<br><br>11. לפני הטיפול יש לעשות הערכה של תפקודי הכליה ושל הסיכון לנמק של העצם (אוסטאונקרוזיס). על מטופלים שנמצאים בסיכון לאוסטאונקרוזיס לעבור בדיקה דנטלית וטיפולים דנטליים מונעים נחוצים לפני קבלת הטיפול בתרופה.<br><br>12. בתקופת הטיפול יש לנטר באופן סדיר סידן, פוספט, מגנזיום והמטוקריט.</p>
בקבוקים סגורים יש לאחסן בטמפרטורת החדר. לאחר הפתיחה רצוי להשתמש מיד בתרופה. אם לא משתמשים מיד בתרופה, ניתן לשמור אותה במקרר - אך רק למשך 24 שעות לכל היותר.
לא
<p><strong>נהיגה</strong>: חומצה זולנדרונית עלולה לגרום לישנוניות ולסחרחורות. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהיא אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.<br/><br><strong>הריון</strong>: יש עדויות שהתרופה עלולה לפגוע בעובר.<br><br><strong>הנקה</strong>: לא ידוע אם התרופה מופרשת לחלב האם.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: שתיית אלכוהול מחריפה אוסטאופורוזיס, שכן האלכוהול מפחית את צפיפות העצם. לכן אסור לשתות אלכוהול בעת שמקבלים טיפול נגד אוסטאופורוזיס.</p>
<p>1. אם קיימת רגישות־יתר לחומצה זולנדרונית או לביספוספונטים אחרים או למניטול או לסודיום ציטרט.<br/><br>2. בתקופת ההריון וההנקה.<br><br>3. אם משתמשים בביספוספונטים אחרים.<br><br>4. אם סובלים מהיפוקלצמיה (מחסור בסידן בדם).</p>
<p>1. יש לדאוג לשתיית כמות מספקת של נוזלים ולהימנע ממצב של התייבשות. האזהרה הזאת חשובה במיוחד לחולים שלהם יתר סידן בדם ולחולים שסובלים מפגיעה בכליות. יש להיזהר בעת שילוב עם תרופות משתנות כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4849" target="_blank">פורוסמיד</a> ותרופות העלולות לפגוע בכליות.<br/><br>2. מינונים גבוהים מהמומלץ של חומצה זולנדרונית או קצב הזלפה מהיר מהמומלץ עלולים לגרום לפגיעה בכליות. לפיכך אסור לעבור על מינון של 5 מיליגרם במתן יחיד, ואסור להזליף בפרק זמן שקצר מ־15 דקות.<br><br>3. אסור לתת את התרופה לחולים שבעצמותיהם יש גרורות ולחולים שסובלים מפגיעה חמורה בכליות (חולים שרמת הקריאטינין שלהם היא מעל 3 מיליגרם/דציליטר).<br><br>4. יש לנטר את תפקוד הכליות (מדידת שיעור הקריאטינין בסרום) לפני מתן חומצה זולנדרונית.<br><br>5. לפני התחלת הטיפול מומלץ לבדוק את רמות הסידן, הפוספט והמגנזיום בדם.</p> <p>6. לא מומלץ לתת את התרופה למטופלים שפינוי הקריאטינין אצלם הוא מתחת ל־40 מיליליטר בדקה, שכן לא נצבר די ניסיון קליני בקרב האוכלוסייה הזאת. יש לבדוק את רמת הקריאטינין לפני מתן התרופה.<br><br>7. מטופלים שמקבלים במקביל תרופות הפוגעות בתפקודי הכליות (אמינוגליקוזידים, תרופות משתנות וכדומה) צריכים להשתמש בזהירות רבה בחומצה זולנדרונית.<br><br>8. היפוקלצמיה צריכה להיות מטופלת באמצעות קלציום וּויטמין D לפני תחילת הטיפול. הפרעות במטבוליזם של מינרלים אחרים חייבות גם הן להיות מטופלות לפני מתן התרופה.<br><br>9. כאבים חזקים בעצמות, בפרקים ובשרירים עלולים להופיע בטווח של יום עד כמה חודשים ממתן התרופה. כמו כן עלול להופיע אוסטאונקרוזיס (נמק) של הלסת - במיוחד בקרב חולים אונקולוגיים המטופלים בכימותרפיה, ברדיותרפיה או בקורטיקוסטרואידים.<br><br>10. לא מומלץ לתת את התרופה למי שטרם מלאו להם 18 שנים. הסיבה: בטיחות התרופה ויעילותה לא נבדקו בקרב קבוצת הגיל הזאת.</p>
<p><strong>שכיחות גבוהה<br/>• תגובות מקומיות במקום ההזרקה</strong>: אדמומיות ובצקת. אלה חולפות בדרך כלל אחרי 24 עד 48 שעות ללא טיפול.<br><br><strong>• מערכת העצבים המרכזית</strong>: חום, עייפות ותופעות דמויות שפעת: צמרמורת, כאבי עצמות וכאבי מפרקים, כאבי שרירים.<br><br><strong>• תופעות מטבוליות והשפעות על אלקטרוליטים</strong>: תת־סידן אסימפטומטי, רמות נמוכות של זרחן, של אשלגן ושל מגנזיום.<br><br>• <strong>מערכת העיכול</strong>: בחילה, חוסר תיאבון.<br><strong><br>שכיחות נמוכה</strong><br><strong>• לב</strong>: בצקות בגפיים, כאבים בחזה.<br><br><strong>• מערכת העצבים המרכזית</strong>: סחרחורות, ישנוניות, פסיכוזה, חוסר שינה.<br><br><strong>• מערכות אנדוקריניות/מטבוליות</strong>: תת־פעילות של בלוטת התריס.<br><br><strong>• מערכת העיכול</strong>: עצירות, דלקת חניכיים.<br><br><strong>• דם</strong>: ירידה במספר כדוריות הדם הלבנות.<br><br><strong>• שרירים ושלד</strong>: כאבי שרירים.<br><br><strong>• כליות</strong>: עלייה ברמות של חומצת השתן.<br><br><strong>• ריאות</strong>: נזלת, דלקת בדרכי הנשימה העליונות.<br><br><strong>נדיר<br>• </strong>תופעות של אלרגיה, רגישות־יתר, אנגיואדמה (בצקת אלרגית), ירידה בלחץ הדם, דלקת בעיניים, אוסטאונקרוזיס של הלסתות.</p>
<p>1. אסור לערבב חומצה זולנדרונית עם תמיסות עירוי המכילות סידן (כמו תמיסת רינגר).<br/><br>2. יש להיזהר ממתן בו־זמני של אמינוגליקוזידים יחד עם חומצה זולנדרונית מחשש לפגיעה בכליות ולהיווצרות מצב של תת־סידן בדם.<br><br>3. משתנים עלולים להחמיר את הירידה ברמות הסידן בדם.<br><br>4. מתן תלידומיד לחולי מיאלומה נפוצה יחד עם חומצה זולנדרונית מגדיל את הסיכון לפגיעה בכליות.<br><br>5. אסור לתת חומצה זולנדרונית מסוג אקלסטה למי שמקבלים חומצה זולנדרונית מסוג זומרה.</p>
הנחות משמעותיות לתרופות מרשם ולתרופות ללא מרשם
