רבלימידRevlimid

שם גנרי

Lenalidomid

הערה כללית

<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,sans-serif">המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></p>

למה היא מיועדת?

<p>1. לנלידומיד היא תרופה חדשה שהיא נגזרת של תרופה ישנה יותר בשם תלידומיד. על פי סל הבריאות לנלידומיד מאושרת לשימוש לשתי התוויות: מיאלומה נפוצה (MM)&nbsp;ותסמונת מיאלודיספלסטית (MDS) עם הפרעה תאית מסוג 5q.<br/><br>2. מיאלומה נפוצה היא סוג של סרטן דם המתבטא בייצור מוגבר של תאי פלזמה במוח העצם. תאי הפלזמה האלה מייצרים חלבונים שעלולים להצטבר בכליות ולפגוע בהן. כמו כן גורמת מיאלומה נפוצה לעצמות פריכות ולכאבים בעצמות. לנלידומיד מונעת את התפתחותם של&nbsp;תאי הפלזמה הסרטניים וגורמת למותם. לנלידומיד ניתנת בשילוב עם תרופות אחרות למיאלומה נפוצה.<br><br>3. תסמונת מיאלודיספלסטית&nbsp;מתאפיינת בייצור לא תקין של תאי דם במוח העצם. כתוצאה מכך יש מחסור&nbsp;בתאי דם תקינים: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות. לנלידומיד בולמת את התהליך הלא תקין במוח העצם.</p>

האם היא בסל הבריאות?

כן

הנחיות בטיחות של משרד הבריאות

התרופה משוּוקת בישראל בכפוף לתוכנית של משרד הבריאות לניהול סיכונים. <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Documents/lenalidomide_teva_ministry_of_health_safety_guidelines.pdf" class="" classname="" target="_blank" name="">לחצו כאן</a> כדי לצפות בהנחיות הבטיחות של משרד הבריאות וכדי להדפיס אותן.

כיצד ניתנת התרופה?

<p>כמוסות.</p>

האם נדרש מרשם?

כן

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

את התרופה מוסמך לרשום רופא מומחה באונקולוגיה או בהמטואונקולוגיה.

מהי תדירות הנטילה?

מהו המינון השכיח?

הוראות שימוש

<p>1. המינון של התרופה נקבע בהתאם לסוג המחלה.<br/><br>2. יש ליטול את התרופה מדי יום באותה השעה.<br><br>3. יש לבלוע את הכמוסה בשלמותה עם אוכל או בין הארוחות.<br><br>4. אסור לפתוח, ללעוס, לרסק, לכתוש או לחצות את הכמוסה.<br><br>5. להוצאת הכמוסה מהמגשית יש ללחוץ עליה רק בצד אחד של המגשית ולדחוף אותה דרך נייר הכסף.<br><br>6. אסור להפעיל לחץ במרכז הכמוסה, משום שהדבר עלול לגרום לשבירתה.<br><br>7. אם אבקה מכמוסה שבורה באה במגע עם העור, יש לשטוף מיד את העור הנגוע במים ובסבון.</p>

האם יש ליטול עם מזון או על קיבה ריקה?

ניתן ליטול את התרופה עם מזון או בין הארוחות, כשהקיבה ריקה.

מידע נוסף

1. לנלידומיד היא תרופה שמשמשת לטיפול במיאלומה נפוצה ובתסמונת מיאלודיפלסטית.<br><br>2. לנלידומיד משוּוקת בישראל בשם המסחרי רבלימיד ולנלידומיד טבע ומנוּפקת בכפוף לתוכנית לניהול סיכונים. רק מטופלים שמבינים את התוכנית ומסכימים לאמץ את כלליה יכולים לקבל&nbsp;את התרופה.<br><br>3. אסור להשתמש בתרופה בהריון משום שהיא גורמת למומי לידה קשים. נשים צריכות לעשות בדיקות הריון לפני שהן מתחילות להשתמש בתרופה וכן בעת שהן מטופלות בה. נשים בגיל הפריון שמטופלות בתרופה חייבות להשתמש&nbsp;באמצעי מניעה יעילים הכוללים גם קונדומים. גברים המטופלים בתרופה הזאת או שהם בני זוג&nbsp;של נשים המטופלות בתרופה&nbsp;הזאת חייבים להשתמש בקונדום במהלך הטיפול וכן בארבעת השבועות שלאחר הפסקת הטיפול.<br><br>4. אסור להניק בעת שמטופלים בלנלידומיד&nbsp;וכן במשך ארבעת השבועות שלאחר הפסקת הנטילה של התרופה.<br><br>5. אסור לתרום דם או זרע בעת שמטופלים בתרופה וכן בארבעת השבועות שלאחר הפסקת הנטילה של התרופה.<br><br>6. בעת שמטופלים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות בדיקות שונות (דם,&nbsp;הריון, עיניים ועוד) בהתאם לקביעתו.<br><br>7. ללנלידומיד&nbsp;יש תופעות לוואי&nbsp;מסוכנות שצריך להכיר אותן ולדווח&nbsp;עליהן ברגע שמבחינים בהן. מידע מפורט מובא בסעיף&nbsp;"תופעות לוואי שכיחות".

הערה לסעיפי היריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

מותר לילדים

נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול

<p><strong>נהיגה</strong>:&nbsp;התרופה עלולה לגרום לעייפות, לחולשה, לנמנום ולראייה מטושטשת. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.<br/><br><strong>הריון</strong>: התרופה גורמת למומים מולדים קשים מאוד. אסור להרות בעת שמטופלים בתרופה וכן בארבעת השבועות שלאחר סיום הנטילה של התרופה. נשים בגיל הפוריות שמטופלות בתרופה צריכות לעשות בדיקות הריון סדירות.<br><br><strong>הנקה</strong>: לא ידוע אם התרופה עוברת לחלב האם וכן לא ידוע מהי השפעתה על התינוק היונק (אם יתברר שהיא עוברת לחלב האם). אסור להניק בעת שמטופלים בתרופה וכן בארבעת השבועות שלאחר הפסקת הנטילה של התרופה.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: שתיית אלכוהול עלולה להחמיר&nbsp;כמה מתופעות הלוואי של התרופה כמו בלבול, חולשה ובחילות.</p>

מתי אסור להשתמש?

<p>1. אם קיימת רגישות־יתר&nbsp;לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br/><br>2. במהלך ההריון וההנקה. אסור להרות בעת שמטופלים בתרופה.&nbsp;יש להמתין&nbsp;לפחות 4 שבועות בין הפסקת הנטילה של התרופה לבין התחלת&nbsp;הניסיון להרות.<br><br>3. לפני גיל 18 שנים.<br><br>4. גברים המטופלים בתרופה חייבים להשתמש בקונדום בכל מגע מיני עם אישה שנמצאת בגיל הפוריות. כמו כן&nbsp;אסור להם לתרום זרע בעת שהם מטופלים בתרופה וכן בארבעת השבועות שלאחר הפסקת השימוש בתרופה.<br><br>5. אסור לתרום דם בעת שמטופלים בלנלידומיד וכן במשך ארבעת השבועות שלאחר הפסקת הנטילה של התרופה.</p>

אזהרות חשובות

<p>1. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה&nbsp;יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית (מחלות ומצבים רפואיים בהווה ובעבר) וכן על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה.<br/><br>2. לנלידומיד ניתנת רק למטופלים שמוכנים להשתתף בתוכנית לניהול סיכונים שמטרתה העיקרית היא למנוע&nbsp;הריון בעת שמטופלים בתרופה.<br><br>3.&nbsp;לנלידומיד היא&nbsp;תרופה טרטוגנית, כלומר&nbsp;גורמת למומים בעובר. אסור להרות בעת שמטופלים בתרופה וכן בארבעת השבועות שלאחר הפסקת השימוש בתרופה. נשים בגיל הפוריות שמטופלות בתרופה&nbsp;צריכות לעבור בדיקות הריון תקופתיות בפיקוח רפואי. גברים שנוטלים את התרופה&nbsp;חייבים להשתמש בקונדום בכל מגע מיני שהם מקיימים עם אישה בגיל הפוריות. כמו כן עליהם להמשיך להשתמש בקונדום בארבעת השבועות שלאחר סיום הנטילה של לנלידומיד.<br><br>4. לנלידומיד עלולה לגרום לתופעות לוואי חמורות בדם כמו מחסור בטסיות&nbsp;(תרומבוציטופניה) ומחסור בתאי דם לבנים (נויטרופניה). לכן בעת שמטופלים בתרופה&nbsp;יש לעשות באופן קבוע ספירות דם. בהתאם לתוצאות של ספירות הדם&nbsp;מחליט הרופא אם יש צורך להפחית את מינון התרופה.<br><br>5. נטילה משולבת של לנלידומיד&nbsp;עם&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4755" target=_blank>דקסמתזון</a> עלולה לגרום להופעת קרישי דם, לפקקת ורידים, לתסחיף ריאתי, לאוטם בשריר הלב ולאירועים מוחיים. לכן בעת שמטופלים בשתי התרופות האלה&nbsp;יש לקבל&nbsp;טיפול נוסף - לדילול הדם. יש לדווח לרופא המטפל על כל תסמין שעלול להעיד על אירוע בכלי הדם. מידע נוסף מובא בסעיף "תופעות לוואי שכיחות".<br><br>6. שימוש בלנלידומיד עלול להעלות את הסיכון לסרטן&nbsp;דם מסוג AML, ולכן על הרופא המטפל לחפש כל הזמן תסמינים של המחלה הזאת.<br><br>7. השימוש בתרופה עלול לגרום לאי־ספיקת כבד ולעלייה באנזימי הכבד. לכן בעת שמטופלים בתרופה יש לעשות בדיקות סדירות לבירור תפקודי הכבד.<br><br>8. מי שסובלים&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" target="_blank">מאי־ספיקת כליות</a>&nbsp;(ובהם מטופלי דיאליזה)&nbsp;מקבלים בדרך כלל מינון מופחת של התרופה.<br><br>9. לנלידומיד עלולה לגרום לתופעות לוואי של רגישות־יתר שמחייבות לפנות מיד לרופא. מידע מפורט מובא בסעיף&nbsp;"תופעות לוואי שכיחות".<br><br>10. התרופה עלולה לגרום לירוד (קטרקט) בעיניים. בעת שמטופלים בתרופה&nbsp;יש להיות במעקב אצל רופא עיניים.<br><br>11. קשישים צריכים להשתמש בזהירות רבה בתרופה שכן הם רגישים במיוחד לתופעות הלוואי שלה.<br><br>12. בעת שמטופלים בלנלידומיד יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות בדיקות דם בהתאם להוראותיו.</p>

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

<p><strong>תופעות לוואי נדירות שמחייבות לפנות מיד לרופא<br/></strong>1.תסמיני אלרגיה בעור (פריחה, נפיחות, גירוי, קילופים), צפצופים בנשימה, קוצר נשימה, קשיי נשימה, לחץ או כאב בחזה, קושי בבליעה או בדיבור, צרידות, נפיחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפנים, העפעפיים, השפתיים, הלשון, הגרון. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה.<br><br>2.&nbsp;תסמינים של תסמונת סטיבנס־ג'ונסון: עור נפוח, אדמומי ומגורה, הופעת שלפוחיות או קילופים על העור, עיניים אדומות ומגורות, כיבים בפה, בגרון, באף, בעיניים.<br><br>3.&nbsp;תסמיני זיהומים (שעלולים להעיד על נויטרופניה, ירידה במספר של כדוריות הדם הלבנות): חום גבוה, צמרמורות, כאב גרון חמור, כאבי אוזניים, כאבים בסינוסים, שיעול, ליחה מוגברת, שינויים בצבע הליחה, כאבים וצריבה בעת מתן שתן, כיבים בחלל הפה, פצעים שאינם מחלימים.<br><br>4.&nbsp;דימומים (שעלולים להעיד על תרומבוציטופניה, ירידה במספר של טסיות הדם). הדימומים יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים הבאות: שטפי דם, סימנים כחולים על העור, שיעול שבו נפלטים דם או נקודות שחורות, דם בשתן, צואה שחורה, דם בצואה, דימום מהחניכיים, דימום מהנרתיק שהוא שונה מדימום במחזור החודשי, דימום או חבלה שלא קדמה להם&nbsp;פציעה.<br><br>5.&nbsp;תסמינים של אירוע מוחי הכוללים חולשה בצד אחד של הגוף, קושי בדיבור או במחשבה, הפרעות בתנועה ובהליכה, צניחה של צד אחד בפנים, ראייה מטושטשת.<br><br>7.&nbsp;תופעות לוואי המעידות על דלקת בכבד או על אי־ספיקת כבד&nbsp;כמו עייפות, חוסר תיאבון, הקאות, כאבי בטן, צואה בצבע בהיר, שתן כהה, הצהבה של החלק הלבן בעיניים או של העור (צהבת).<br><br>8.&nbsp;תסמינים של קריש דם בריאות, בזרוע או ברגל: קוצר נשימה, כאבים בחזה, נפיחות ותחושת חום או בעירה בזרוע או ברגל.<br><br>9.&nbsp;תסמינים של התקף לב: כאבים בחזה המתפשטים לזרועות, לצוואר, ללסת או לבטן, קוצר נשימה, בחילה, הקאות.<br><br>10.&nbsp;תסמינים של תסמונת פירוק הגידול (TLS): הפרעות במלחים בדם (ירידה ברמות הזרחן והסידן בדם ועלייה ברמות האשלגן), עלייה ברמות החומצה האורית בדם, בלבול, חולשה, קושי במתן שתן,&nbsp;דופק מהיר, פרכוסים.<br><br>11.&nbsp;בצקות ברגליים.<br><br>12.&nbsp;שינויים בתפוקת השתן.<br><br>13.&nbsp;סחרחורות קשות או עילפון.<br><br>14.&nbsp;עייפות ניכרת.<br><br>15.&nbsp;שינויים בראייה, ראייה מטושטשת.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות מאוד</strong><br>כאבי ראש, עייפות, קושי לישון, אנמיה, נויטרופניה (מחסור בתאי דם לבנים), תרומבציטופניה (מחסור בטסיות), חיוורון, חולשה, עצירות, שלשולים, כאבי בטן, בחילות, אדמומיות וגרד בעור, פריחה, כאבי גב, כאבי שרירים, כאבים בעצמות, תסמינים&nbsp;כמו של&nbsp;שפעת, זיהומים, סחרחורות, רעד, ירידה בתיאבון, שינויים ברמות המלחים בדם, כאבים ברגליים, דימום מהאף, קוצר נשימה, הפרעות בראייה, ירוד (קטרקט), עלייה ברמות הסוכר בדם, יובש בעור, דלקת בכלי הדם (וסקוליטיס).<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות</strong><br>דימומים מהחניכיים וממערכת העיכול, שינויים בלחץ הדם, שינויים בדופק הלב, צמיחת שיער מוגברת, עור כהה, זיעה מוגברת, זיעת לילה, התייבשות, קושי לבלוע, צרידות, שיעול, שינויים בתפוקת השתן, אירוע מוחי, אוטם בשריר הלב, פקקת ורידים, תסחיף ריאתי, אין אונות, כאבי מפרקים ושרירים, שינויים ברמות ההורמון של בלוטת התריס בדם, חירשות, שינויים במצב הרוח, דיכאון, הזיות, בלבול, צמא, ירידה במשקל.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות<br></strong>אנגיואדמה (סוג של תגובה אלרגית), הלם, אי־ספיקת כבד, איסכמיה של כלי הדם, פרפור פרוזדורים, תת־לחץ דם תנוחתי, דלקת במעי הגס, שברים בעצמות, תסמונת פנקוני (סוג של פגיעה בכליות), סוגים מסוימים של סרטן העור ושל סרטן הדם&nbsp;(AML), תסמונת סטינבנס־ג'ונסון, תסמונת פירוק הגידול, כיבים בפה.</p>

תגובות בין תרופתיות

<p>לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה&nbsp;נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה.<br/><br><strong>תרופות שיש להן אינטראקציה עם לנלידומיד</strong><br>1. תרופות ממשפחת האריתרופואיטין לטיפול באנמיה. השילוב עלול להעלות את הסיכון להופעת קרישי דם, לפקקת ורידים ולאירוע מוחי.<br><br>2. גלולות למניעת הריון. השילוב עלול להעלות את הסיכון לפקקת ורידים ולתסחיף ריאתי.<br><br>3. וורפרין (תרופה נוגדת קרישה). אם נוטלים את שתי התרופות, יש לעקוב אחרי רמות ה־INR בדם כדי להעריך את יעילות&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5405" target=_blank>הוורפרין</a>.<br><br>4. דיגוקסין (תרופה לטיפול&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/arrhythmia.aspx" target=_blank>בהפרעות קצב</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/congestive_heart_failure.aspx" target=_blank>ובאי־ספיקת לב</a>). השילוב עם לנלידומיד עלול לגרום לעלייה ברמות&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8123" target="_blank">הדיגוקסין</a> בדם ובכך להעלות את הסיכון להרעלת דיגוקסין. אם שתי התרופות ניטלות יחד יש לעקוב אחרי רמות הדיגוקסין בדם.</p>

האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?

<p>יש לבלוע את הכמוסה בשלמותה. אסור לפתוח, לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס אותה.</p>

איך לאחסן את התרופה?

יש לאחסן את התרופה בטמפרטורה שאינה עולה על 25 מעלות צלזיוס.