| <Category><CategoryInfo><title>מערכת העצבים</title><id>14</id></CategoryInfo></Category> | False | מערכת העצבים | Escitalopram | 100092 | 4 | False | False | False | False | | False | True | כן | 1 | <paragraphs><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>1</paragraph_key><title>שם גנרי</title><MedParagraphType>General</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>Escitalopram</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>50</paragraph_key><title>הערה כללית</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>4</paragraph_key><title>מה היא עושה?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\1.gif</image><description><all>אסציטלופרם (Escitalopram) היא תרופה שמיועדת לטפל <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/depression.aspx" class="">בדיכאון</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/anxiety.aspx" class="">בחרדה כללית</a>, בחרדה חברתית, בהתקפי פאניקה&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/mental_health/Pages/ocd.aspx" class="">ובהפרעה טורדנית כפייתית (OCD)</a>. היא משוּוקת בישראל בשמות המסחריים ציפרלקס (Cipralex), אסטו ואסציטלופרם־טבע. בכללית היא משוּוקת בטבליות בחוזק של 10 מיליגרם ושל 20 מיליגרם.<br><br>אסציטלופרם&nbsp;שייכת למשפחת ה־SSRI (מעכבי ספיגה סלקטיביים של סרוטונין). סרוטונין הוא מתווך עצבי במוח (נוירוטרנסימטור) המשתתף בתהליכים במוח הקשורים לוויסות מצב הרוח, לשמחה ולהנאה.&nbsp;ירידה ברמות הסרוטונין במוח עלולה לגרום למצבים כמו דיכאון וחרדה. אסציטלופרם מעלה את רמות הסרוטונין במוח ובכך מסייעת לטיפול במצבים הקשורים לדיכאון ולחרדה.<br><br>התרופה עלולה לגרום למחשבות אובדניות, במיוחד בתחילת הטיפול ובעיקר במטופלים עד גיל 25 שנים. בתחילת הטיפול יש לעקוב אחרי המטופל, ואם הוא מפתח שינויים בהתנהגות, מדבר על מוות, מביע מחשבות אובדניות, מסתגר בחדרו, נעשה אלים, תוקפן או אדיש - יש לדווח על כך לרופא המטפל.<br></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>58</paragraph_key><title>בתוך כמה זמן התרופה משפיעה?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>אסציטלופרם מתחילה להשפיע בתוך שבוע עד שבועיים לאחר שמתחילים ליטול אותה. ההשפעה המלאה (ההשפעה המרבית) של התרופה מושגת לרוב 4 עד 6 שבועות לאחר שמתחילים ליטול אותה.<br><br>אם המטופל&nbsp;סובל מחרדה, עשוי הרופא להורות לו ליטול ב־4 השבועות הראשונים - לצד אסציטלופרם&nbsp;- גם תרופה נוגדת חרדה כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4706" class="" classname="" target="_blank" name="">קלונקס (קלונזפם)</a> או <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4981" class="" classname="" target="_blank" name="">לוריוון (לורזפם)</a> או קסנקס/קסנגיס (אלפרזולם).</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>59</paragraph_key><title>למשך כמה זמן התרופה משפיעה?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>התרופה משפיעה
כל עוד היא ניטלת.<br>
<br>
אסור להפסיק את נטילת התרופה בבת אחת בלי
להתייעץ עם הרופא המטפל, שכן הפסקת הטיפול באופן לא מבוקר עלולה לגרום להחמרת המצב
הנפשי ולהופעת תסמינים גופניים.<br><br>אם נוטלים את התרופה ומעוניינים להפסיק את
השימוש בה, אסור לעשות זאת בלי להתייעץ עם הרופא המטפל. </all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>2</paragraph_key><title>כיצד ניתנת התרופה</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>טבליות.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>19</paragraph_key><title>האם נדרש מרשם?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><description><all>1</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>20</paragraph_key><title>מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\j.gif</image><description><all>כל רופא מוסמך לרשום את התרופה.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>13</paragraph_key><title>מהו המינון השכיח?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><adult><p>את המינונים של ציפרלקס, אסטו ואסציטלופרם טבע קובע הרופא המטפל בהתאם לאבחנה.<br><b><br>טיפול בדיכאון<br></b>10 מיליגרם פעם ביום. המינון המקסימלי: 20 מיליגרם ביום. התרופה מתחילה להשפיע&nbsp;על הדיכאון רק כשבועיים עד חודש מתחילת נטילתה. לאחר שתסמיני הדיכאון חולפים,&nbsp;נדרש טיפול של לפחות שישה חודשים בתרופה.</p><p><br><strong>טיפול בהפרעות פאניקה<br></strong>המינון ההתחלתי הוא&nbsp;5 מיליגרם במשך שבוע לפחות. אחר כך&nbsp;מומלץ להעלות את המינון ל־10 מיליגרם ביום. המינון המקסימלי: 20 מיליגרם. התרופה מגיעה לשיא יעילותה אחרי שלושה חודשים, ולכן יש להתמיד&nbsp;בטיפול במשך כמה&nbsp;חודשים.</p><p><br><strong>טיפול בחרדה כללית<br></strong>10 מיליגרם פעם ביום. המינון המקסימלי: 20 מיליגרם ביום. מומלץ להמשיך בטיפול&nbsp;במשך&nbsp;שלושה חודשים לפחות -&nbsp;עד להערכת היעילות הטיפולית. במטופלים שמגיבים היטב לתרופה ניתן לשקול טיפול של שישה חודשים&nbsp;כדי למנוע את חזרתם של&nbsp;תסמיני החרדה.<br><br><strong>טיפול בחרדה חברתית<br></strong>10 מיליגרם פעם ביום. המינון המקסימלי: 20 מיליגרם ביום. התרופה מתחילה להשפיע רק כשבועיים עד חודש&nbsp;מתחילת נטילתה. מומלץ להמשיך בטיפול&nbsp;במשך&nbsp;שלושה חודשים לפחות -&nbsp;עד להערכת היעילות הטיפולית. במטופלים שמגיבים היטב לתרופה ניתן לשקול טיפול של שישה חודשים&nbsp;כדי למנוע חזרה של תסמיני החרדה החברתית.<br><br><strong>טיפול בהפרעה טורדנית־כפייתית<br></strong>10 מיליגרם פעם ביום. המינון המקסימלי: 20 מיליגרם ביום. הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD) היא מחלה כרונית, ולכן הטיפול&nbsp;יכול להימשך&nbsp;כמה חודשים ואף מעבר לכך.<br><b><br>בני 65 ויותר ומטופלים שסובלים ממחלת כבד<br></b>המינון ההתחלתי: 5 מיליגרם ביום. המינון המרבי: 10 מיליגרם ביום.<br><br><b>מתי ליטול את התרופה?</b><br>יש להקפיד על נטילת התרופה בשעה קבועה. ניתן ליטול את התרופה בבוקר או בערב, בהתאם להעדפת המטופל או בהתאם להנחיות הרופא.<br><br><b>מה קורה אם שכחתי ליטול את התרופה בזמן?</b><br>מי שמפספס את מועד הנטילה ומגלה זאת באיחור, אסור לו ליטול מנה כפולה כדי "לפצות" על המנה שנשכחה. יש להתייעץ עם הרופא או עם הרוקח מה לעשות אם התרופה לא נלקחה בזמן.<br></p></adult></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>16</paragraph_key><title>האם יש ליטול עם מזון?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>מזון אינו משפיע על יעילות התרופה. ניתן ליטול אותה עם אוכל או כשהקיבה ריקה.&nbsp;לאחר שבולעים את הטבלייה יש לשתות כוס מים. &nbsp;<br></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>51</paragraph_key><title>הערה לסעיפי הריון והנקה</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>32</paragraph_key><title>מותר לילדים</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><description><child>0</child></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>52</paragraph_key><title>האם התרופה מותרת בהיריון?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>ניתן להשתמש בתרופה במהלך ההיריון, אם הרופא ממליץ על כך. למטופלת בתרופה שנכנסת להיריון אסור להפסיק את נטילתה בלי להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br>לקראת הלידה על מטופלת לדווח לצוות הרפואי בחדר הלידה שהיא נטלה את התרופה בהיריון כדי שיתקיים מעקב אחרי היילוד לאחר הלידה.<br></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>53</paragraph_key><title>האם התרופה מותרת בהנקה?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>ניתן להשתמש בתרופה במהלך ההנקה - באישור הרופא המטפל. יולדת שמטופלת בתרופה ורוצה להיניק צריכה לדווח לרופא המטפל על כל תרופה שהיא נוטלת, ובכלל זה אסציטלופרם, ולבקש את אישורו להשתמש בה בתקופת ההנקה.<br></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>54</paragraph_key><title>האם מותר לשתות אלכוהול כשמטופלים בתרופה?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>אסציטלופרם ואלכוהול הם שילוב בעייתי. מומלץ לא לשתות אלכוהול בעת שמטופלים בציפרלקס, באסטו או באסציטלופרם טבע.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>55</paragraph_key><title>האם מותר לנהוג כשמטופלים בתרופה?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>ציפרלקס, אסטו ואסציטלופרם טבע&nbsp;עלולות לגרום לעייפות ולאי־מנוחה. בעת שמטופלים בהן מומלץ לא לנהוג ברכב או להפעיל מכונות מסוכנות או לעסוק בכל פעילות המחייבת ערנות. מותר לנהוג ולהפעיל מכונות מסוכנות רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה פוגעת בערנות.<br></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>5</paragraph_key><title>מתי אסור להשתמש?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\2.gif</image><description><all>• אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התכשיר.<br><br>•&nbsp;בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון מהמשפחה של מעכבי MAO כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8319" class="" classname="" target="_blank" name="">פנלזין</a> ובמהלך 14 הימים לאחר הפסקת השימוש בתרופות האלה.<br><br>•&nbsp;בשילוב עם התרופה&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5595" target="_blank">פימוזיד</a>&nbsp;(תרופה נוגדת <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psychosis.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">פסיכוזה</a>).<br><br>•&nbsp;אם סובלים&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/arrhythmia.aspx" target="_blank" class="" classname="" name="">מהפרעות בקצב הלב</a>.<br><br>•&nbsp;במקרים של פגם מולד בפעילות החשמלית של הלב.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>6</paragraph_key><title>אזהרות חשובות</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>•&nbsp;<b>היסטוריה רפואית</b>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מצבים רפואיים ומחלות בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.<br><br>•&nbsp;<b>מטופלים עד גיל 25 שנים</b>. התרופה אינה מיועדת בדרך כלל למי שטרם מלאו להם 18 שנים. מטופלים עד גיל 25 שנים צריכים להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. יש לדווח מיד לרופא המטפל אם המטופל עד גיל 25 מפגין תסמינים שעלולים להעיד על מחשבות אובדניות כמו&nbsp;החמרת הדיכאון, הסתגרות, דיבורים על מוות או על רצון למות, כעס, תוקפנות או עוינות.<br><br>• <b>מחשבות אובדניות</b>. דיכאון והפרעות במצב הרוח עלולים לעורר אצל חלק מהמטופלים מחשבות שליליות על החיים ומחשבות על מוות. בעת שמטופלים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא. השימוש בתרופה עלול להחריף מחשבות אובדניות, במיוחד בצעירים שטרם מלאו להם 25 שנים, אבל התופעה הזאת יכולה להתרחש בכל הגילים.<br><br>בתחילת הטיפול על המטופלים ועל קרוביהם לעקוב אחרי שינויים בהתנהגות, כמו החמרת הדיכאון, הסתגרות, מחשבות אובדניות, דיבורים על מוות או על רצון למות, הבעת כעס, תוקפנות או עוינות. אם מבחינים בשינויים כאלה, יש לדווח עליהם מייד לרופא המטפל.<div><br>•&nbsp;<b>טיפול בהתקפי פאניקה</b>. התרופה מיועדת - בין היתר - להקל על התקפי פאניקה. בדרך כלל חולפים כארבעה שבועות מתחילת הטיפול עד שמורגש שיפור כלשהו בהתקפי הפאניקה. <br><br>בתחילת הטיפול עלולים מטופלים להרגיש חרדה מוגברת. זו צפויה להיחלש בשבוע השני והשלישי לטיפול. הרופא צפוי לרשום מינון התחלתי נמוך בהתקפי פאניקה ולהעלות אותו בהדרגה. יש להקפיד על הנחיות הרופא ולהיות אצלו במעקב בשלבים הראשוניים של נטילת התרופה.<br><br>•&nbsp;<b>אפילפסיה</b>. יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/epilepsy.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מאפילפסיה</a> או ממחלה אחרת המלוּוה בפרכוסים. באופן כללי, מי שסובלים מאפילפסיה יציבה יכולים בדרך כלל להשתמש בתרופה. אולם אם האפילפסיה אינה יציבה, וישנה נטייה לפרכוסים, יש להשתמש בתרופה בזהירות רבה. אם בעת שמטופלים בתרופה מפתחים פרכוסים או חווים החמרה בתדירות ההתקפים, יש לדווח על כך מיד לרופא המטפל.<br><br>•&nbsp;<b>הפרעה דו־קוטבית (מאניה דיפרסיה)</b>. התרופה עלולה להחמיר תסמינים של <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/bipolar_disorder.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מאניה</a>. מי שסובלים ממאניה או מתסמינים דמויי מאניה ונוטלים את התרופה צריכים להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. כמו כן, מי שסבלו בעבר ממאניה או מתסמינים דמויי מאניה צריכים לדווח על כך לרופא המטפל. <br><br>אם בעת שמטופלים בתרופה מופיעים תסמינים של מאניה, יש לדווח על כך לרופא המטפל. ייתכן שהוא ימליץ להפסיק להשתמש בתרופה בשלב המאניה של הפרעה דו־קוטבית.<br><br>•&nbsp;<b>סוכרת</b>. חולי <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/diabetes.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">סוכרת</a> שנוטלים את התרופה צריכים להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. התרופה עלולה להשפיע על רמות הסוכר בדם, ובמקרה כזה נדרשת התאמה של <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medications_for_diabetes_type_2.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">הטיפול התרופתי בסוכרת</a>. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br>•&nbsp;<b>הארכת מקטע QT</b>. השימוש בתרופה עלול לגרום לשינויים בבדיקת אק"ג (בדיקת הפעילות החשמלית של הלב) כמו הארכת מקטע QT. זהו שינוי שעלול לגרום להפרעות קצב מסכנות חיים. קשישות, מטופלים שסובלים מהפרעות במלחים בדם ומטופלים שסובלים&nbsp; מהארכת מקטע QT מולדת נמצאים בסיכון גבוה יותר לתופעת הלוואי הזאת. במטופלים כאלה עשוי הרופא המטפל לאשר מינון נמוך יותר של התרופה והוא צפוי לעקוב אחרי בדיקות הדם ובדיקות האק"ג.<br><br>•&nbsp;<b>מחלות של הלב ושל כלי הדם</b>. אם סובלים ממחלות של הלב ושל כלי הדם או מדופק נמוך, יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני שמתחילים ליטול את התרופה. הרופא עשוי לאשר את השימוש בתרופה, אך צפוי לעקוב אחרי תוצאותיהן של בדיקות דם, של בדיקות דופק, של לחץ דם ושל אק"ג.<br><br>•&nbsp;<b>גלאוקומה</b>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/glaucoma.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מגלאוקומה</a> ובמיוחד מגלאוקומה צרת זווית. התרופה עלולה להעלות את הלחץ התוך־עיני.<br><br>•&nbsp;<b>אי־שקט</b>. השימוש בתרופה עלול לגרום לאי־שקט, הכולל תחושה של חוסר יכולת לעמוד או לשבת במצב קבוע ורצון מתמיד לזוז. תופעת הלוואי הזאת מופיעה בדרך כלל בשבועות הראשונים שלאחר תחילת הטיפול. אם מפתחים תופעות לוואי כאלה, יש לדווח&nbsp; על כך לרופא המטפל. הרופא עשוי במקרה כזה להפחית את המינון או להחליף את התרופה בתרופה אחרת.<br><br>•&nbsp;<b>היפונתרמיה (ירידה ברמות הנתרן בדם)</b>. שימוש בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה־SSRI עלול לגרום לעיתים נדירות לירידה ברמות הנתרן בדם. מטופלים קשישים או מטופלים שסובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cirrhosis.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">משחמת הכבד</a> וכן מי שמטופלים בתרופות אחרות שגורמות להיפונרתמיה יידרשו לעקוב אחרי רמות הנתרן בדמם.<br><br>•&nbsp;<b>דימומים</b>. לעיתים נדירות עלול השימוש בתרופה לגרום לדימומים. יש להשתמש בתרופה בזהירות רבה אם נוטלים תרופות נוספות שעלולות לגרום לדימומים כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4574" class="" classname="" target="_blank" name="">אספירין</a>, נוגדי קרישה ונוגדי טסיות.<br><br>•&nbsp;<b>טיפול בנזע חשמלי (ACT)</b>. נזע חשמלי הוא טיפול שלעיתים פסיכיאטרים מציעים למטופלים במקרים של דיכאון עמיד וקשה. אין די מידע בנוגע לבטיחות התרופה במקרים שבהם המטופל מקבל גם טיפול בנזע חשמלי.<br><br>•&nbsp;<b>תסמונת סרוטונין</b>. לעיתים נדירות עלול השימוש בתרופה לגרום לתסמונת סרוטונין, בעיקר אם נוטלים תרופות נוספות שמשפיעות על רמות הסרוטונין בגוף. יש לדווח לרופא אם מופיעים תסמינים שמעידים על התסמונת הזאת. מידע על התסמינים האלה מובא בסעיפים "תגובות בין־תרופתיות" ו"תופעות לוואי".<br><br>•&nbsp;<b>הפסקת הטיפול</b>. אסור להפסיק את נטילת התרופה בלי להתייעץ עם הרופא המטפל. הפסקה פתאומית של הטיפול עלולה לגרום להחמרה במצב הדיכאון או החרדה ולגרום לתסמיני גמילה. אם הרופא ימליץ על הפסקת הטיפול, הוא ינחה לעשות זאת בהדרגה.<br><br>•&nbsp;<b>נשים בגיל הפוריות</b> שמשתמשות בתרופה ומעוניינות להרות צריכות להתייעץ עם הרופא המטפל. זה עשוי לאשר את השימוש בתרופה בהריון. לאישה שהרתה בעת שהיא מטופלת בתרופה אסור להפסיק את נטילת התרופה בלי להתייעץ עם הרופא המטפל. <br><br>נשים שנוטלות את התרופה במהלך ההריון צריכות לדווח לצוות הרפואי בחדר הלידה שהן טופלו בתרופה כדי שיעקוב אחרי היילוד לאחר הלידה. ייתכנו תסמיני גמילה ביילוד.<br><br><div>• <b>השפעות על משקל הגוף</b>. דיכאון וחרדה מלוּוים לפעמים בשינויים במשקל הגוף (עלייה או ירידה במשקל), ולכן כאשר מטפלים בהצלחה בדיכאון ובחרדה, ייתכנו גם כן שינויים במשקל הגוף (עלייה או ירידה במשקל). עם זאת, בהשוואה לתרופות אחרות נוגדות דיכאון, ההשפעה של אסציטלופרם על המשקל היא לרוב ניטרלית: היא אינה גורמת להשמנה או לעלייה משמעותית במשקל וגם לא לירידה קיצונית במשקל.<br><br>• <b>תסמונת המעי הרגיז</b>. התרופה הזאת אינה מיועדת לטיפול בתסמינים של תסמונת המעי הרגיז, והיא אינה מביאה לשיפור במצב התסמונת. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם מטופלים שסובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/irritable_bowel_syndrome.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מתסמונת המעי הרגיז</a> מפתחים דיכאון וחרדה. במקרים שבהם דיכאון וחרדה מתלווים לתסמונת המעי הרגיז, עשוי הרופא להמליץ על שימוש בתרופה הזאת. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.</div><div><br></div></div></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>7</paragraph_key><title>מהן תופעות הלוואי האפשריות?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>לרוב התרופה נסבלת היטב, אבל כמו בכל תרופה ייתכנו תופעות לוואי משמעותיות שיש לשים לב אליהן.<br><br>התחלת השימוש תיעשה במינונים נמוכים כך שתתאפשר תקופת הסתגלות נוחה לתרופה עם פחות תופעות לוואי.<br><b>תופעות לוואי שמחייבות לפנות מיד לרופא המטפל</b><br>תופעות הלוואי האלה הן ברובן לא שכיחות ואף נדירות, אך עלולות להיות מסוכנות:<br><br>• תופעות לוואי של רגישות־יתר כמו פריחה, נפיחות ואדמומיות של העור, גרד, הופעת שלפוחיות על העור, עור מתקלף, קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, קשיי נשימה, לחץ בחזה או בגרון, התנפחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפה, הפנים, השפתיים, הלשון, העפעפיים. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה.<br><br>•&nbsp;תסמינים של תסמונת סרוטונין כמו אי־שקט, בלבול, חום גבוה, דופק מהיר, הזעה מוגברת, הסמקה, שלשולים, כאבי בטן, הזיות, רעד בידיים וברגליים, כאבי שרירים, פרכוסים.<br><br>•&nbsp;תסמינים של היפונתרמיה (רמות נמוכות של נתרן בדם) כמו כאבי ראש, חוסר ריכוז, קשיי זיכרון, בלבול, חולשה, שינויים ביציבה, פרכוסים.<br><br>•&nbsp;תסמינים שעלולים להעיד על דימומים כמו הופעת חבורות או סימנים כחולים על העור, נטייה להיפצע, דם בשתן, דימום לא תקין מהנרתיק, דם בצואה, צואה שחורה, הקאה דמית.<br><br>•&nbsp;שינויים בהתנהגות כמו החמרת הדיכאון, הסתגרות, מחשבות אובדניות, דיבורים על מוות ועל הרצון למות, כעס, תוקפנות, עוינות.<br><br>•&nbsp;אי־שקט, חוסר מנוחה, חוסר יכולת לשבת או לעמוד ללא תזוזה.<br><br>•&nbsp;עילפון.<br><br>•&nbsp;דפיקות לב, דופק לב מהיר.<br><br>•&nbsp;החמרה במצב הנפשי.<br><br>•&nbsp;החמרה במצב החרדות.<br><br>•&nbsp;פרכוסים.<br><br>•&nbsp;הפרעות בראייה, ראייה מטושטשת.<br><br>•&nbsp;חום גבוה.<br><br>•&nbsp;צמרמורות.<br><br>•&nbsp;זקפה כואבת או ממושכת.<br><br><b>תופעות לוואי שכיחות מאוד&nbsp;<br></b>בחילות, כאבי ראש. התופעות האלה שכיחות בעיקר בתחילת הטיפול בציפרלקס, אסטו ואסציטלופרם טבע או בעת העלאת המינון. תופעות הלוואי האלה חולפות בהמשך הטיפול (לרוב לאחר שבועיים).<br><br><b>תופעות לוואי שכיחות&nbsp;</b><b><br></b>שינויים בתיאבון, חרדה, חוסר מנוחה, הופעת חלומות לא הגיוניים, הפרעות שינה, קושי להירדם, שלשולים, עצירות, הקאות, יובש בפה, כאבי שרירים ומפרקים, הפרעות בתפקוד המיני, חום, שינויים במשקל הגוף.<br><br>התרופה עלולה לגרום גם לעייפות, אך לרוב אין מדובר בעייפות קשה. עייפות קשה תיתכן אם נוטלים
תרופות נוספות שגורמות לעייפות או לישנוניות, אם לא ישנים טוב או אם ישנו מצב רפואי
שגורם לעייפות.<br><br><b>תופעות לוואי לא שכיחות&nbsp;</b><b><br></b>פריחה, גרד בעור, עצבנות, התקף פאניקה, חריקת שיניים, בלבול, הפרעות בחוש הטעם, עילפון, הפרעות בראייה, צפצופים באוזניים (טנטון), נשירת שיער, דימום כבד במחזור, הפרעות במחזור החודשי, דופק מהיר, דימום מהאף, בצקות ברגליים.<br><br><b>תופעות לוואי נדירות&nbsp;</b><br>הזיות, תוקפנות, מחשבות אובדניות, היפונתרמיה, סחרחורות, שינויים באק"ג, הארכת מקטע QT באק"ג, הפרעות קצב, הפרעות בתפקוד הכבד, זקפה כואבת, דימומים, מאניה, עלייה בסיכון לשברים, חוסר יכולת לשבת או לעמוד ללא תזוזה, אובדן תיאבון.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>11</paragraph_key><title>תגובות בין תרופתיות</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא. להלן תרופות שאסור ליטול עם אסציטלופרם:<br><br>•&nbsp;נוגדי דיכאון מהמשפחה של מעכבי MAO כמו פנלזין. השילוב עלול לגרום לתסמונת סרוטונין. יש להמתין 14 ימים בין הפסקת הנטילה של מעכב MAO לבין התחלת הנטילה של אסציטלופרם. יש להמתין שבוע בין הפסקת הנטילה של אסציטלופרם לבין התחלת הנטילה של מעכב MAO.<br><br>•&nbsp;אנטיביוטיקה בשם לינזוליד. השילוב עלול לגרום לתסמונת סרוטונין.<br><br>•&nbsp;פימוזיד, תרופה נוגדת פסיכוזה. השילוב עלול לגרום להארכת מקטע QT באק"ג ולהפרעת קצב מסכנת חיים.<br><br>תרופות שניתן לשלב עם אסציטלופרם, אך הרופא המטפל צפוי לעקוב אחרי תופעות לוואי או אחרי תוצאותיהן של בדיקות דם או של בדיקות אק"ג:<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול במיגרנות ממשפחת הטריפטנים כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4906" class="" classname="" target="_blank" name="">סומטריפטן</a>&nbsp;ואלטריפטן. השילוב עלול לגרום לעיתים נדירות לתסמונת סרוטונין.<br><br>•&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4969" class="" classname="" target="_blank" name="">ליתיום</a>, תרופה לטיפול בהפרעה דו־קוטבית (מאניה־דיפרסיה). השילוב עלול לגרום לתסמונת סרוטונין. יש לציין שאסציטלופרם עלולה להחמיר התקפי מאניה.<br><br>•&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7080&amp;name=%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%A7%D7%A1" target="_blank" class="" classname="" name="">טרמדול</a>, תרופה לשיכוך כאבים. השילוב עלול לגרום לעיתים נדירות לתסמונת סרוטונין. טרמדול עלולה גם להפחית את הסף לפרכוסים בחולי אפילפסיה ובחולים שסובלים ממחלה שמתלווים אליה פרכוסים.<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/parkinsons_disease.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">בפרקינסון</a>&nbsp;כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7996" class="" classname="" target="_blank" name="">רסג'ילין</a>&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5265" class="" classname="" target="_blank" name="">וסלג'ילין</a>. השילוב עלול לגרום לעיתים נדירות לתסמונת סרוטונין. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב ויפחית את המינונים של אחת התרופות. במקביל הוא יעקוב אחרי תסמינים של תסמונת סרוטונין.<br><br>•&nbsp;נוגדי דיכאון אחרים. השילוב מעלה את הסיכון לתסמונת סרוטונין.<br><br>•&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7950" class="" classname="" target="_blank" name="">בופרופיון</a>, תרופה לטיפול בדיכאון ולסיוע בגמילה מעישון. השילוב עלול לגרום לעלייה בסיכון לפרכוסים.<br><br>•&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7952" class="" classname="" target="_blank" name="">סנט ג'ון וורט</a>, תרופה ממקור צמחי לטיפול בדיכאון (נקראת גם היפריקום פרפורטום או פרע מחורר). השילוב אינו מומלץ משום שהוא מעלה את הסיכון לתופעות לוואי.<br><br>•&nbsp;תרופות ממשפחת ה־PPI, כמו&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5106&amp;name=%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%95%D7%9C" target="_blank">אומפרזול</a>&nbsp;לטיפול במצבים של חומציות מוגברת בקיבה. כמה מהתרופות האלה עלולות להעלות את רמות האסציטלופרם וכן להפחית את רמות המגנזיום בדם ובכך להעלות את הסיכון להפרעות קצב ולהארכת מקטע QT באק"ג.<br><br>•&nbsp;נוגדי קרישה כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5405" class="" classname="" target="_blank" name="">וורפרין</a>,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8224" class="" classname="" target="_blank" name="">אפיקסבן</a>,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7988" class="" classname="" target="_blank" name="">ריברוקסבן</a>&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7989" class="" classname="" target="_blank" name="">ודביגטרן</a>. השילוב מעלה את הסיכון לדימומים. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך צפוי במקרה כזה לעקוב אחרי דימומים ואחרי תוצאותיהן של בדיקות דם. אם מדובר בשילוב עם וורפרין, עשוי הרופא להורות למטופל לעשות בדיקות INR ולעקוב אחרי תוצאותיהן.<br><br>•&nbsp;נוגדי טסיות כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4574" class="" classname="" target="_blank" name="">אספירין</a>&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7038" class="" classname="" target="_blank" name="">וקלופידוגרל</a>. השילוב מעלה את הסיכון לדימומים. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך צפוי במקרה כזה לעקוב אחרי דימומים ואחרי תוצאותיהן של בדיקות דם.<br><br>•&nbsp;תרופות נוגדות כאבים ודלקת מהמשפחה של נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID) כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4529" class="" classname="" target="_blank" name="">איבופרופן</a>&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5402" class="" classname="" target="_blank" name="">ודיקלופנק</a>. השילוב מעלה את הסיכון לדימומים. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך צפוי במקרה כזה לעקוב אחרי דימומים ואחרי תוצאותיהן של בדיקות דם.<br><br>•&nbsp;תרופות שמעלות את הסיכון להפרעות קצב ולהארכת מקטע QT באק"ג כמו תרופות נוגדות פסיכוזה, תרופות נוגדות דיכאון אחרות, תרופות לטיפול בהפרעות קצב (כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5203" class="" classname="" target="_blank" name="">אמיודרון</a>), אנטיביוטיקות מסויימות ותרופות שמפחיתות את רמות המגנזיום או האשלגן בדם. במקרה של שילוב כזה עשוי הרופא להמליץ על מינון נמוך של אסציטלופרם ועל בדיקות אק"ג סדירות.<br><br>•&nbsp;תרופות שעלולות לגרום להיפונתרמיה (ירידה ברמות הנתרן בדם) כמו משתנים מסוג תיאזיד (למשל,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4784" class="" classname="" target="_blank" name="">הידרוכלורותיאזיד</a>),&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5327" class="" classname="" target="_blank" name="">קרבמזפין</a>&nbsp;(תרופה לטיפול באפילפסיה), תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה־SSRI ותרופות מסוימות לטיפול בסרטן. השילוב עלול לגרום לירידה ברמות הנתרן בדם. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך צפוי במקרה כזה&nbsp;לעקוב אחרי רמות הנתרן בדם.<br><br>•&nbsp;תרופות לטיפול&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/travel/Pages/malaria.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">במלריה</a>&nbsp;כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5764" class="" classname="" target="_blank" name="">מפלוקווין</a>. השילוב עלול להפחית את הסף לפרכוסים.<br><br>•&nbsp;תרופות נוגדות פסיכוזה לטיפול בפסיכוזה ובסכיזופרניה. השילוב מעלה את הסיכון לפרכוסים. כמה מהתרופות האלה עלולות להעלות את הסיכון להפרעות קצב אם הן ניתנות בשילוב עם אסציטלופרם. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, אך צפוי לעקוב אחרי תוצאותיהן של בדיקות אק"ג.<br><br><div><b>שילוב עם תרופות לטיפול בהפרעות שינה ועם תרופות אחרות נגד חרדה</b></div><div>מצבי דיכאון וחרדה מלוּוים לעיתים בהפרעות שינה ובנדודי שינה. במקרים כאלה ייתכן שהרופא ימליץ על תרופה לטיפול בהפרעות שינה כמו קלונקס (קלונזפם) או לוריוון (לורזפם) או קסנקס/קסנגיס (אלפרזולם) וזאת במקביל לציפרלקס. השילוב יהיה לתקופה קצרה שלרוב לא תעלה על ארבעה שבועות.<br><br></div><div><b>שילוב עם תרופות לנוירופתיה</b></div><div>נוירופתיה היא פגיעה עצבית הגורמת לשינויים בתחושה בעור (כמו כאב משמעותי בעור, תחושה של דקירות בגפיים ובעור, תחושת בעירה ונימול, אובדן תחושה בעור).<br><br>ניתן לשלב ציפרלקס עם תרופות לטיפול בנוירופתיה, כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7827" class="" classname="" target="_blank" name="">פרגבלין (ליריקה)</a>, דולוקסטין או <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4859" class="" classname="" target="_blank" name="">גבפנטין</a>. בעת השילוב ייתכנו תופעות לוואי כמו עייפות, ישנוניות או חולשה. במקרים נדירים עלול השילוב לגרום לתסמונת סרוטונין, ולכן השילוב ייעשה רק בהמלצת הרופא המטפל.</div></all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>22</paragraph_key><title>האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all><b>טבליות אסטו</b>:
ניתן לחצות את הטבלייה. כמו כן ניתן לכתוש או לרסק אותה לשימוש מיידי.
אסור ללעוס אותה (הטעם שלה מר).<br><br><b>טבליות אסציטלופרם טבע</b>:
ניתן לחצות את הטבלייה.
אסור ללעוס אותה (הטעם שלה מר).
לא ידוע אם ניתן לכתוש או לרסק אותה.<br><br><b>טבליות ציפרלקס</b>:
ניתן לחצות את הטבלייה.
אסור לכתוש, לרסק או ללעוס אותה (הטעם שלה מר).</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100092</monograph_key><paragraph_key>17</paragraph_key><title>איך לאחסן את התרופה?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all><b>טבליות אסטו וטבליות אסציטלופרם טבע</b>:&nbsp;יש לאחסן את הטבליות במקום קריר ויבש (לא יותר מ־25
מעלות צלזיוס).<br><br><b>טבליות ציפרלקס</b>:
יש
לאחסן את הטבליות במקום קריר ויבש (לא יותר מ־30 מעלות צלזיוס).</all></description><remarks></remarks></paragraph></paragraphs> | <paragraphs><paragraph><med_name_key>7991</med_name_key><paragraph_key>35</paragraph_key><title>בהנחת כללית מושלם</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image> </image><description><all><div>בהנחה של 60% ברכישה בבתי המרקחת של כללית ובהסדר.</div><div><br></div></all></description></paragraph></paragraphs> | <Packages><Package><image>Tavlia.svg</image><name>טבליות</name></Package></Packages> | ציפרלקס,אסטו,אסציטלופרם טבע | 4 | אסטו | Esto | 7991 | | |
