<p align=right><span id=ctl00_middleContent_lblParagraphtitle class="txtMiddleBold">Piroxicam as Beta-Cyclodextrin</span></p>
<p>פירוקסיקם היא חומר נוגד כאב ודלקת שאינו סטרואידי (NSAID's) ממשפחת האוקסיקמים. זמן מחצית החיים שלה הוא ארוך: יותר מֺ־20 שעות. התרופה מיועדת להקל על תסמינים כרוניים הנובעים ממחלות ראומטיות (אוסטאוארטריטיס, ראומטואיד ארטריטיס או אנקילוזינג ספונדיליטיס). מדובר בתסמינים הבאים: כאבים, נפיחות וקשיון מפרקים.</p> <p>פירוקסיקם אינה מיועדת לטיפול בכאב אקוטי קצר טווח, בתסמיני כאב או בדלקת שאינם ממקור ראומטי כיוון שלתרופה הזאת יש תופעות לוואי רבות יחסית במערכת העיכול ובעור בהשוואה ל־NSAIDs אחרים. היתרון היחיד של פירוקסיקם לעומת NSAID's אחרים הוא העובדה שיש ליטול אותה רק פעם ביום.</p> <p>פירוקסיקם אינה NSAID הבחירה הראשונה ("תרופת קו ראשון") לטיפול בתסמינים כרוניים, כיוון שקיימים NSAID's בעלי פרופיל בטיחותי יותר מבחינת תופעות הלוואי. פירוקסיקם מיועדת לטיפול בחולים שסובלים מכאב כרוני אך מצויים בסיכון נמוך לתופעות לוואי במערכת העיכול, שאינם מטופלים ב־NSAID אחר ושמעדיפים ליטול את התרופה רק פעם ביום.</p>
כן
לא
אסור ללעוס. במידת הצורך ניתן לחצות את הטבלייה.
<p>אין.</p>
<p>יש לשמור את התרופה במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.</p>
<p><strong>הריון -</strong> לטיפול בכאבים בזמן ההריון עדיף להשתמש בפראצטמול או בדיפירון (בהגבלה של המינון ושל משך הטיפול). קיימת התוויית־נגד מוחלטת למתן תרופות נוגדות כאב שאינן סטרואידים בשליש השלישי להריון.</p> <p><strong>הנקה -</strong> פירוקסיקם מופרשת לחלב אם, ולכן אסור להשתמש בה בזמן ההנקה.</p> <p><strong>אלכוהול -</strong> בשילוב עם פירוקסיקם מגביר אלכוהול את הסיכון לגירוי של הקיבה.</p>
<p>אין להשתמש בתרופה בחולים הסובלים מהמצבים הבאים:</p> <p>1. חולים הרגישים או אלרגיים לפירוקסיקם או לתרופות אחרות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים.</p> <p>2. דימום פעיל מהקיבה ומחלת כיב. כמו כן חולים עם עבר של כיב או כיב קיבה פעיל.</p> <p>3. כשל לבבי/כלייתי חמור</p> <p>4. טיפול בכאב במהלך ניתוח לב פתוח.</p> <p>5. בחולים אשר סבלו מאסטמה, אורטיקריה או תגובה דמוית אלרגיה לאחר נטילת אספירין או תכשירים נוגדי דלקת שאינם סטרואידליים אחרים, דווחו תגובות דמויות תגובה אנפילקטית שעלולה להיות חמורה. </p> <p>6. ילדים.</p>
<p>1. התרופה עלולה לסכן את מי שסובלים מהתייבשות.</p> <p>2. בשימוש ארוך טווח ובמינונים גבוהים קיים סיכון רב להיווצרות קרישים במערכת הלב עד כדי אוטם בשריר הלב ושבץ (אירוע מוחי).</p> <p>3. קיים סיכון גבוה לתופעות לוואי חמורות במערכת העיכול כמו דימומים, כיבים, ניקוב של הקיבה או של המעי. אלה עלולים להתרחש בכל זמן וללא התרעה.</p> <p>4. קשישים וחולי אסתמה הנוטלים את התרופה מצויים בסיכון גבוה.</p> <p>5. אסור ליטול את התרופה במהלך ההריון. </p> <p>6. התרופה אסורה למי שסובלים או סבלו בעבר מבעיות קרישה, מתפקוד לקוי של הכבד, מתפקוד לקוי של הכליה, מלחץ דם גבוה, מבצקת, מאי־ספיקת לב ומאנמיה.</p>
<p><strong>שכיחות גבוהה</strong>: דיספפסיה (תחושת אי־נוחות בחלק העליון של הבטן) מתפתחת בקרב 10%-20% מהמטופלים, כיב קיבה - בקרב 15%-30% מהמטופלים וכיב תריסריון - בקרב 5%-8% מהמטופלים. 2%-4% מהמטופלים מצויים בסכנות הבאות: סיבוכים של מחלות כיב, דימום מדרכי העיכול העליונות, ניקוב דופן הקיבה או התריסריון וחסימת מוצא הקיבה.</p> <p>התמונה הקלינית של מחלת כיב על רקע שימוש ב־NSAIDs שונה מזו של מחלת כיב פפטי בכך שהמחלה עלולה להתגלות בגלל סיבוכיה - דימום או פרפורציה - ללא כאב מקדים. זאת עקב האפקט האנלגטי (משכך הכאבים) של התרופות. כמו כן, פעילות ה־NSAIDs בעיכוב היצמדותן של טסיות הדם עלולה להגביר דימום מכיב או ארוזיות בקיבה ובתריסריון.</p> <p>גורמי הסיכון לדימום הם מחלת רקע במעי, גיל גבוה, נטילת NSAIDs במינונים גבוהים או באופן ממושך.</p> <p>כאשר הטיפול התרופתי כולל אספירין - גם במינון נמוך - יחד עם תרופה מקבוצת נוגדי הדלקת, גוברת ההשפעה השלילית על דרכי העיכול, והסכנה לדימום גדלה פי 2.7 בהשוואה למצב שבו נוטלים כל תרופה לחוד. כדי למנוע את הסיכון הזה מומלץ לקחת את התרופות האלה יחד עם תרופות מקבוצת מעכבי משאבת הפרוטונים (PPI). אלה מעכבות באופן משמעותי את הפרשת החומצה בקיבה.</p> <p>האנשים הבאים חייבים להגן על הרירית של דרכי העיכול באמצעות תרופה מקבוצת ה־PPI: בני 60 ויותר, מטופלים שסבלו בעבר מסיבוך בדרכי העיכול העליונות כתוצאה מהטיפול הזה, מי שסובלים מכיב פפטי בעקבות זיהום בהליקובקטר פילורי, מי שמקבלים מינון גבוה של התרופה או שילוב של שתי תרופות מהקבוצה הזאת או שילוב עם טיפול במעכבי קרישת הדם או סטרואידים. יש לציין שמינונים סטנדרטיים של מעכבי רצפטורים H2 אינם מונעים יצירת כיבים על ידי NSAIDs.</p> <p>פגיעה בכליות: מטופלים שתפקוד הכליות שלהם תלוי בפרוסטגלנדינים הם בסיכון מוגבר לפתח אי־ספיקת כליות בעקבות טיפול ב־NSAIDs. </p> <p>מערכת הלב: תיתכן עלייה קלה בלחץ הדם. נטילת NSAIDs מגדילה פי 2 את הסיכון לאשפוז על רקע של אי־ספיקת לב חדשה. הסיכון גדל פי 10 כשמדובר במי שכבר אובחנה אצלם אי־ספיקת לב.</p>
<p>1. הסיכון לדימומים ולכיבים במערכת העיכול גדל כאשר התרופה ניטלת בשילוב עם התרופות הבאות: אספירין, סטרואידים, SSRI'S ,SNRI'S, קלופידוגרל. </p> <p>2. נוגדי קרישה (קומדין) מאריכים את השפעת התרופה. </p> <p>3. התרופה מעלה את רמתן של התרופות הבאות בדם: ליתיום, מטוטרקסט, דיגוקסין. </p> <p>4. הסיכון לנפרוטוקסיות עולה כשנוטלים את התרופה בשילוב עם התרופות הבאות: חוסמי ACE, ציקלוספורין, משתנים, טקרולימוס.</p> <p>5. התרופה מפחיתה את פעילותן ואת יעילותן של התרופות הבאות: תרופות להורדת לחץ דם (בעיקר חוסמי ACE), משתנים וחוסמי בטא.</p> <p>6. קיים סיכון מוגבר לפרכוסים על רקע שימוש בקווינולונים. </p> <p>7. התרופה מגבירה את הפעילות של התרופות הבאות: סולפנילאוראה, פניטואין.</p> <p>8. איבופרופן ו־NSAIDs אחרים מפחיתים את הפעילות הקרדיופרוטקטיבית של אספירין במינון נמוך.</p>
יש ליטול פירוקסיקם עם מזון ועם כוס מים מלאה כדי להקטין את הסיכון לפגיעה בקיבה.
הנחות משמעותיות לתרופות מרשם ולתרופות ללא מרשם
