אזהרות חשובות
1. <b>ההיסטוריה הרפואית</b>. לפני שמתחילים ליטול את התוסף של ויטמין D יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מצבים רפואיים ומחלות בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לו על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא. במיוחד יש לדווח לרופא אם ההיסטוריה הרפואית כוללת רמות גבוהות של ויטמין D בדם, רמות גבוהות של סידן או של זרחן בדם, מחלות של בלוטת יותרת התריס (פראתירואיד), הפרעות התפתחות בגדילה או בעצמות, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/nephrolithiasis.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">אבנים בכליות ובדרכי השתן</a> ומחלות גנטיות שבאות לידי ביטוי בעצמות.<br><br>2. <b>מעקב רפואי</b>. למרבית האנשים אין צורך למדוד את רמות הוויטמין D בדמם, גם אם הם סובלים ממחסור בוויטמין הזה וכל עוד הם מקבלים את המינון המומלץ של ויטמין D ולא חורגים ממנו. עם זאת, מטופלים שמקבלים ויטמין D מסיבות רפואיות שונות (כמו דלדול העצם, מחלות מעי דלקתיות ומחלות נוספות) צריכים להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. הרופא יעקוב במיוחד אחרי הרמות של ויטמין D, של סידן ושל זרחן בדם ואחר תוצאותיהן של בדיקות נוספות - אם הן נדרשות - כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/Pages/bone_mineral_density_test.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">בדיקות של צפיפות העצם</a>.<br><br>3. <b>מחסור בוויטמין D</b>. שיעור ניכר מהאוכלוסייה בישראל סובל ממחסור בוויטמין D. יש לכך סיבות שונות ובהן שהייה מרובה בבתים או במשרדים, העדר חשיפה לשמש ושימוש במסנני קרינה להגנה מפני נזקי השמש. מחסור בוויטמין D שכיח במיוחד בקרב מבוגרים, חרדים, בדואים, יוצאי אתיופיה, מי שנמנעים מחשיפה לשמש מסיבות רפואיות שונות, מי שסובלים ממחלות מעי דלקתיות או ממחלות במעיים שגורמות לירידה בספיגה של ויטמין D, מי שסובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מאי־ספיקת כליות</a>, ממחלות כבד, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/obesity.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מהשמנה</a>, מי שעברו ניתוחים במערכת העיכול (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/surgery/Pages/introduction_to_bariatric_surgery.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">ניתוחים לקיצור קיבה</a>) ומי שנוטלים תרופות שעלולות לגרום לאוסטאופורוזיס.<br><br>4. <b>אי־ספיקת כליות</b>. אם סובלים מאי־ספיקת כליות, יש לדווח על כך לרופא המטפל שכן במקרה כזה הכליות אינן מסוגלות לשפעל את הוויטמין D. מטופלים כאלה צריכים לקבל ויטמין D משופעל.<br><br>5. <b>אי־ספיקת כבד</b>. מטופלים שסובלים מאי־ספיקת כבד צריכים לדווח על כך לרופא המטפל, שכן הם עלולים לסבול מרמות נמוכות של ויטמין D בדם ונמצאים בסיכון מוגבר לרככת.<br><br>6. <b>מחלות מעי דלקתיות</b>. אם סובלים ממחלות מעי דלקתיות, כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/crohns_disease.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">קרוהן</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/ulcerative_colitis.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">וקוליטיס כיבית</a>, יש לדווח על כך לרופא המטפל. מטופלים שסובלים מקרוהן או מקוליטיס הפוגעת גם בחלק האחרון של המעי הדק עלולים לסבול מפגיעה בספיגה של ויטמין D וכתוצאה מכך ממחסור בוויטמין הזה. למטופלים כאלה עשוי הרופא להמליץ על מינון מוגבר של ויטמין D לתקופה מסוימת. במשך התקופה הזאת יעקוב הרופא אחרי רמות הוויטמין D, הסידן והזרחן בדם.<br><br>7. <b>השמנה</b>. מי שסובלים מהשמנה (<a href="https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/BMI_Calculator.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">BMI</a> של 30 ויותר) צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע למינון של ויטמין D הנחוץ להם. הסיבה: ייתכן שהם זקוקים למינון מוגבר.<br><br>8. <b>אוסטאופורוזיס ושברים</b>. אם סובלים מאוסטאופורוזיס או משבר שלא כתוצאה מתאונה, יש לדווח על כך לרופא. תרופות מסוימות וגורמי סיכון אחרים עלולים להעלות את הסיכון לאוסטאופורוזיס. יש להתייעץ עם הרופא המטפל; ייתכן שהוא ימליץ על מינון גבוה יותר של ויטמין D וימליץ על מעקב אחרי בדיקות כמו צפיפות עצם, רמות סידן וזרחן בדם.<br><br>9. <b>המינון לתינוקות ולילדים</b>. תינוקות מיום היוולדם ועד גיל שנה צריכים לקבל מדי יום 2 טיפות של ויטמין D (כל טיפה מכילה 200 יחידות בינלאומיות של ויטמין, ובסך הכול עליהם לקבל מדי יום 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D). אשר לילדים בני שנה ויותר - אין המלצות למתן תוסף של ויטמין D, אך יש להקפיד לתת להם תזונה שמכילה את הוויטמין הזה (למשל, חלב ומוצרי חלב).<br><br>10. <b>המינון בגיל הפוריות</b>. נשים הרות ומיניקות זקוקות למנה יומית של 600 יחב"ל ויטמין D. במרבית המקרים הרופא ממליץ לתת תוסף תזונה או תכשיר מולטיוויטמין שמכיל ויטמין D (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7088" class="" classname="" target="_blank" name="">פרנטל</a>). אישה הרה או מיניקה או שמתכננת הריון צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל שלה בנוגע לצורך לקחת תוסף של ויטמין D וכן תוספי תזונה נוספים.<br><br>11. <b>ניתוח לקיצור קיבה</b>. מי שעברו ניתוח לקיצור קיבה עלולים לסבול ממחסור בוויטמין D ובמרכיבי תזונה אחרים. יש להתייעץ עם רופא או עם דיאטנית בנוגע לתזונה המומלצת למי שעברו ניתוח לקיצור קיבה.<br><br>12. <b>הקפדה על המינון המומלץ</b>. יש להקפיד על המלצות המינון שקבע הרופא. מינון־יתר של ויטמין D עלול לגרום לתופעות כמו ירידה במשקל, חוסר תיאבון, שתן מוגבר והפרעות בקצב הלב. מטופלים שיש להם רמות גבוהות מדי בדם של ויטמין D עלולים לסבול גם מהצטברות של סידן בעורקי הלב או בכליות ולהעלות את הסיכון לאירועי לב ולאבנים בכליות.
