אזהרות חשובות
<p>1. <strong>רגישות־יתר ותופעות חמורות בעור</strong>. ישנם דיווחים על תגובות של רגישות־יתר ושל אלרגיה, ובכללן תגובות עוריות שעלולות להיות קשות. התגובות האלה נצפו במיוחד אצל מטופלים שפיתחו תופעות לוואי עוריות <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5438&name=%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C" target=_blank>לאלופורינול</a> (תרופה ותיקה לשיגדון). לכן יש להפגין זהירות מיוחדת אם למטופל יש היסטוריה של תגובות רגישות־יתר לאלופורינול.<br/><br>אם מופיעה תגובה אלרגית לפבוקסוסטט, יש להפסיק ליטול את התרופה. תסמינים אפשריים יכולים לכלול: פריחה, כולל צורות חמורות של פריחה כמו שלפוחיות, גושים, פריחה מגרדת המלוּוה בקילופים של העור, גירוד, נפיחות בגפיים או בפנים, קשיי נשימה, חום ובלוטות לימפה מוגדלות, תגובות אלרגיות חמורות שמסכנות חיים ובהן דום לב ועצירת זרימת הדם.<br><br>היו דיווחים מועטים על פריחות בעור שעלולות להיות מסכנות חיים (תסמונת סטיבנס ג'ונסון) בעקבות השימוש בפבוקסוסטט. הפריחות האלה נראות תחילה כנקודות אדומות דמויות מטרה או ככתמים עגולים שבמרכזם יש שלפוחית. הפריחה יכולה לכלול גם כיבים בפה, בגרון, באף ובאיברי המין וכן דלקת של לחמית העין (עיניים אדומות ונפוחות). הפריחה עלולה להתפתח לשלפוחיות נרחבות או לקילוף נרחב בעור.<br><br>אם התפתחה תסמונת סטיבנס ג'ונסון לאחר השימוש בפבוקסוסטט, אסור בשום פנים להשתמש שוב בתרופה. אם מופיעים בעור פריחה או תסמינים כמו אלה שתוארו לעיל, יש לפנות מיד לרופא.<br><br>2. <strong>התקף שיגדון</strong>. אם המטופל סובל מהתקף שיגדון (התסמינים: התחלה פתאומית של כאב חמור, רגישות, אדמומיות, חום מקומי ונפיחות במפרקים), יש להמתין שההתקף יחלוף לפני שמתחילים להשתמש בפבוקסוסטט.<br><br>אצל חלק מהאנשים עלול להתפרץ התקף שיגדון כאשר מתחילים ליטול תרופות מסוימות לשליטה ברמות של חומצת השתן. התופעה הזאת אינה מתרחשת אצל כולם, אבל התקף שיגדון עלול להופיע אפילו בזמן הטיפול בפבוקסוסטט, ובמיוחד במהלך השבועות או החודשים הראשונים לטיפול. יש להמשיך ליטול את התרופה אפילו אם מופיעים התקפים, מאחר שגם אז פועלת פבוקסוסטט להפחתת חומצת השתן. עם הזמן, אם ממשיכים ליטול את התרופה בכל יום, יתרחשו התקפי השיגדון בתדירות נמוכה יותר ויהיו פחות מכאיבים.<br><br>במקרה של התקף שיגדון תוך כדי טיפול בפבוקסוסטט עשוי הרופא לרשום תרופות אחרות כדי למנוע את ההתקפים (שבאים לידי ביטוי, בין היתר, בכאבים ובנפיחות במפרקים).<br><br>3. <strong>אירועים תרומבואמבוליים</strong>. קיימים דיווחים על אירועים תרומבואמבוליים (הופעת קרישי דם בכלי הדם), על <a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/heart/Pages/myocardial_infraction.aspx" target=_blank>התקפי לב</a> (כולל התקפים קטלניים) בשכיחות גבוהה יותר בקרב נוטלי פבוקסוסטט מאשר בקרב נוטלי אלופורינול. עם זאת, לא נמצא קשר ישיר בין תופעות הלוואי האלה לבין הטיפול בפבוקסוסטט. מטופלים שסובלים <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/congestive_heart_failure.aspx" target="_blank">מאי־ספיקת לב</a> או מבעיות בלב צריכים לדווח לרופא על הבעיות האלה.<br><br>4. <strong>אי־ספיקת כבד</strong>. ישנם דיווחים על פגיעה בכבד המלוּוה בעלייה באנזימי כבד בעקבות שימוש בפבוקסוסטט. יש לעקוב אחרי תפקודי הכבד בתחילת הטיפול בפבוקסוסטט וכן אצל מטופלים הסובלים מתסמינים של פגיעה בכבד (תשישות, חוסר תיאבון, שתן כהה, צהבת, כאבים בצד ימין). למטופלים שאובחנה אצלם עלייה באנזימי כבד בשיעור של יותר מפי 3 מערכי הנורמה מומלץ להפסיק את הטיפול בתרופה. למטופלים שסובלים מאי־ספיקת כבד חמורה אסור להשתמש בתרופה.<br><br>5. <strong>אי־ספיקת כליות</strong>. למטופלים שסובלים מאי־ספיקת כליות חמורה אסור להשתמש בפבוקסוסטט.<br><br>6. <strong>סרטן וכימותרפיה</strong>. אסור להשתמש בפבוקסוסטט במקרים שבהם העלייה בחומצת השתן היא משנית למחלת הסרטן או לטיפול כימותרפי או משנית לסינדרום לש־נייהאן (Lesch-Nyhan).</p>
