סטריבילדStribild

שם גנרי

<p>Elvitegravir+Tenofovir+Emtricitabine+Cobicistat</p>

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

<p>1. סטריבילד היא תרופה משולבת חדשה שמכילה 4&nbsp;תרופות שונות&nbsp;נגד נגיף&nbsp;ה־HIV (שגורם <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/aids.aspx" target=_blank>לאיידס</a>). היא מיועדת&nbsp;למבוגרים בני&nbsp;18 שנים ויותר&nbsp;שלא קיבלו קודם לכן טיפול אנטי־רטרווירלי&nbsp;ושאינם רגישים&nbsp;לאחד ממרכיבי התרופה.<br/><br>•&nbsp;<strong>אלביטגרביר</strong>&nbsp;היא תרופה אנטי־רטרוויראלית&nbsp;שמעכבת את ייצור האנזים אינטגראז&nbsp;(integrase inhibitor). האנזים הזה חיוני לנגיף ה־HIV&nbsp;כדי שיוכל&nbsp;לשכפל את עצמו באמצעות תאי הגוף.<br><br>•&nbsp;<strong>קוביסיסטט</strong>&nbsp;היא בוסטר&nbsp;(מאיץ) פרמקוקינטי שמגביר את ההשפעות של אלביטגרביר.<br><br>• <strong>אמטריקיטבין</strong>&nbsp;היא תרופה אנטי־רטרוויראלית שמעכבת את האנזים שמייצר נגיף ה־HIV ושנקרא נוקלאוזיד ריברס טרנסקריפטז. האנזים הזה חיוני לנגיף כדי שיוכל לשכפל את עצמו באמצעות החומר הגנטי שבתוך תאי האדם שלתוכם חדר. לכן נקראת התרופה nucleoside reverse transcriptase inhibitor (ובקיצור: מעכבת&nbsp;NRTI).<br><br>• <strong>טנופוביר דיסופרוקסיל פומרט</strong> היא תרופה אנטי־רטרוויראלית שמעכבת&nbsp;את האנזים נוקלאוטיד ריברס טרנסקריפטז (nucleotide reverse transcriptase inhibitor&nbsp;ובקיצור: NtRTI). גם האנזים הזה חיוני לנגיף ה־HIV כדי לשכפל את עצמו.<br><br>2. סטריבילד מקטינה את&nbsp;מספרם של נגיפי ה־HIV בגוף&nbsp;ומשפרת את המערכת החיסונית.&nbsp;התרופה&nbsp;מקטינה את הסיכון להתפתחות מחלות הנלוות&nbsp;ל־HIV. עם זאת, התרופה&nbsp;הזאת אינה מרפאת&nbsp;איידס. גם בעת נטילתה&nbsp;עלול המטופל&nbsp;לפתח זיהומים או מחלות אחרות שקשורים לזיהום בנגיף ה־HIV.<br><br>3. לסטריבילד יש תרופה אחות בשם <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8507" target="_blank">ג'נדברה</a>.&nbsp;לשתיהן מרכיבים כמעט זהים. ההבדל בין שתי התרופות הוא במבנה הכימי של המרכיב טנופוביר.&nbsp;בסטריבילד&nbsp;מדובר בטנופוביר דיפרוקסיל (TDF) ואילו בג'נדברה מדובר בטנופוביר אלפנמיד (TAF). התרופה TAF מפחיתה את הסיכון לתופעות לוואי כמו פגיעה&nbsp;בכליות ודלדול העצם. בכל מקרה אסור ליטול סטריבילד בשילוב עם ג'נדברה. הרופא יבחר את התכשיר המתאים לכל מטופל.</p>

האם היא בסל הבריאות?

כן

כיצד ניתנת התרופה

<p>טבליות מצופות. </p> <p>&nbsp;</p>

האם נדרש מרשם?

כן

מהי תדירות הנטילה?

מהו המינון השכיח?

האם יש ליטול עם מזון?

<p>יש ליטול את התרופה יחד עם מזון.<br/><br>יש לשקול מתן תוסף של סידן&nbsp;ושל ויטמין D בחולים שסבלו בעבר&nbsp;משברים או&nbsp;מצפיפות עצם&nbsp;נמוכה בדרגת חומרה בינונית (אוסטאופניה).</p>

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

מותר לילדים

נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול

<p><strong>נהיגה</strong>: סטריבילד עלולה לגרום לסחרחורת. אסור לנהוג אם סטריבילד גורמת לתופעת הלוואי הזאת.<br/><br><strong>הריון</strong>: לנשים אסור להיכנס להריון בעת שהן מטופלות בסטריבילד.&nbsp;נשים בגיל הפריון שמטופלות בתרופה צריכות&nbsp;להשתמש באמצעי מניעה יעילים. יש להתייעץ עם הרופא המטפל&nbsp;אם צריך להתחיל טיפול בסטריבילד במהלך&nbsp;הריון.<br><br><strong>הנקה</strong>:<strong> </strong>אסור להניק בעת שמטופלים&nbsp;בסטריבילד, שכן&nbsp;החומרים הפעילים בתרופה עוברים בחלקם לחלב האם. יתר על כן, לאימהות שהן נשאיות של&nbsp;HIV מומלץ לא להיניק מכיוון שהן עלולות להעביר את נגיף ה־HIV לתינוק דרך החלב. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.</p>

מתי אסור להשתמש?

<p>1. אם למטופל עדיין לא מלאו&nbsp;18 שנים.<br/><br>2. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי&nbsp;התרופה.<br><br>3. אם משתמשים באחת או יותר מהתרופות הבאות:&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5408&name=%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9C" target=_blank>אלפוזוסין</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5460&amp;name=%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%93" target=_blank>ציספריד</a>, נגזרות ארגוט, מידזולם פומי, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5595&amp;name=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A4%20%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%94" target=_blank>פימוזיד</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8361&amp;name=%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9F" target=_blank>ריפמפין</a>,&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5379&amp;name=%D7%95%D7%99%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%94" target=_blank>סילדנפיל</a> (לטיפול <a href="http://hospitals.clalit.co.il/Hospitals/Rabin/he-il/DEPARTMENTS-INSTITUTES/Pulmonary/Pulmonary-Diseases/Pages/Pulmonary-Disease6.aspx" target=_blank>ביתר לחץ דם ריאתי</a>), <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5275" target=_blank>סימבסטטין</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7952&amp;name=%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%91" target="_blank">סנט ג'ון וורט</a>, טריאזולם.</p>

אזהרות חשובות

<p>1. <strong>התרופה אינה מעלימה את כל נגיפי ה־HIV</strong>: אלא מקטינה מאוד את כמותם בדם. לכן בתקופת הטיפול בתרופה עלולים המטופלים לסבול ממחלות&nbsp;ומזיהומים הקשורים להימצאותו של נגיף ה־HIV בגוף. ומאחר שהנגיף אינו נעלם,&nbsp;גם עלול המטופל במהלך הטיפול בתרופה&nbsp;להעביר HIV לאנשים אחרים ביחסי מין או באמצעות תרומת דם או באמצעות שימוש במזרקים משותפים.&nbsp;לכן המטופלים בתרופה צריכים לנקוט את כל אמצעי הזהירות הנדרשים כדי למנוע הדבקת אחרים בדרכים האלה.<br/><br>2.&nbsp;<strong>התרופה עלולה לגרום לירידה בצפיפות העצם (<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/osteoporosis.aspx" target=_blank>אוסטאופורוזיס</a>) ולשברים</strong>. לכן יחד עם הטיפול בתרופה&nbsp;מומלץ לקבל גם טיפול נגד אוסטאופורוזיס באמצעות תוספות&nbsp;של סידן ושל ויטמין D.<br><br>3.&nbsp;<strong>התרופה עלולה לגרום להצטברות&nbsp;שומן בגוף</strong>. בין היתר&nbsp;היא עלולה לגרום להצטברות&nbsp;רקמת שומן עודפת בגב ובצוואר האחורי (תסמונת שנקראת&nbsp;buffalo hump). כמו כן היא עלולה לגרום להשמנה בטנית&nbsp;בדומה לתסמונת קושינג.<br><br>4. <strong>לעיתים&nbsp;מופיעים תסמינים של דלקת&nbsp;זמן קצר&nbsp;לאחר התחלת הטיפול בתרופה</strong>. התופעה הזאת נקראת&nbsp;Immune Reconstitution Inflamatory Syndrome (ובקיצור: IRIS). תסמיני הדלקת מופעים בעיקר אצל מטופלים&nbsp;הסובלים מזיהום מתקדם בנגיף האיידס ושיש להם&nbsp;עבר של זיהומים אופורטוניסטיים (זיהומים המופיעים אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה). ההשערה המקובלת היא&nbsp;שהתסמינים האלה נובעים משיפור בתגובה החיסונית של הגוף - שיפור&nbsp;שמאפשר לגוף להילחם בזיהומים שייתכן כי היו קיימים קודם לכן ללא תסמינים ברורים.<br><br>5.&nbsp;<strong>התרופה עלולה לגרום למחלות אוטואימוניות</strong>. השיפור במערכת החיסון של הגוף בעקבות נטילת התרופה עלול לגרום&nbsp;גם להתפרצות של מחלות&nbsp;אוטואימוניות (מחלות שבהן&nbsp;מערכת החיסון תוקפת רקמת גוף בריאה).&nbsp;המחלות האוטואימוניות עלולות&nbsp;להופיע&nbsp;חודשים רבים לאחר תחילת הטיפול.&nbsp;יש לדווח לרופא על כל סימן של דלקת או של זיהום.<br><br>6.&nbsp;<strong>התרופה מסכנת במיוחד חולי כבד</strong>. מי שסובלים ממחלת כבד - כולל&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hepatitis_b.aspx" target=_blank>הפטיטיס כרונית מסוג B</a> או&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hepatitis_c.aspx" target=_blank>C</a> -&nbsp;ומטופלים בתרופה נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות סיבוכים חמורים עד&nbsp;קטלניים בכבד.&nbsp;בחולי הפטיטיס B, עלולות בעיות הכבד&nbsp;להחמיר דווקא לאחר הפסקת&nbsp;הטיפול בסטריבילד. לכן אסור&nbsp;להפסיק את הטיפול בתרופה&nbsp;בלי להתייעץ עם&nbsp;רופא.<br><br>7.&nbsp;<strong>חולי כליות מצויים אף הם בסיכון מוגבר</strong>. התרופה עלולה לגרום לפגיעה בכליות ובכלל זה <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" target="_blank">לאי־ספיקת כליות</a>. לפני תחילת הטיפול&nbsp;יש לעשות בדיקות דם&nbsp;כדי להעריך את תפקודי הכליות. כמו כן יש לעשות בדיקות דם&nbsp;במהלך הטיפול&nbsp;כדי לעקוב אחר מצב הכליות. לא מומלץ ליטול סטריבילד עם תרופות אחרות שעלולות לגרום נזק לכליות, כולל תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs). אם אי־אפשר להימנע מנטילת התרופות האלה, יש לעקוב אחר תפקודי הכליות לעיתים קרובות יותר.<br><br>8. <strong>סיכון מוגבר לדלקת הלבלב</strong>. ישנם דיווחים על מטופלים שחלו&nbsp;בדלקת הלבלב (פנקראטיטיס) בעקבות נטילת התרופה.&nbsp;לכן יש להיזהר בעת שנותנים את התרופה לחולים שמצויים בסיכון לחלות בדלקת הלבלב או שסבלו בעבר&nbsp;מדלקת בלבלב.</p>

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

<p>לא תמיד ניתן לקבוע האם תופעת לוואי מסוימת נגרמה&nbsp;מסטריבילד או&nbsp;מתרופה אחרת&nbsp;שנוטלים באותה העת או כתוצאה ממחלת האיידס עצמה.<br/><br><strong>תופעות לוואי חמורות&nbsp;שיש לדווח עליהן&nbsp;מיד לרופא</strong>:&nbsp;חמצת לקטית (עודף של חומצה לקטית בדם) היא תופעת לוואי נדירה אך מסכנת חיים של חלק מהתרופות נגד HIV. חמצת לקטית מופיעה לעיתים קרובות יותר&nbsp;בנשים - במיוחד אם&nbsp;הן סובלות מעודף משקל - וכן אצל מי&nbsp;שסובלים ממחלת כבד. אלה הם התסמינים&nbsp;האפשריים של חמצת לקטית:&nbsp;נשימה עמוקה ומהירה, עייפות ונטייה לנמנום, בחילות והקאות, כאבי בטן.<br><br>כמו כן יש לדווח מיד לרופא על כל סימן&nbsp;לזיהום או לדלקת. אצל מטופלים מסוימים הסובלים מזיהום מתקדם בנגיף האיידס ובעלי עבר של זיהומים אופורטוניסטיים (זיהומים המופיעים אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה), עלולים&nbsp;תסמיני דלקת הנובעת מזיהומים קודמים&nbsp;להופיע מיד לאחר תחילת הטיפול נגד נגיף ה־HIV. מניחים&nbsp;שהתסמינים האלה נובעים משיפור בתגובה החיסונית של הגוף המאפשרת לו להילחם בזיהומים שייתכן שהיו קיימים קודם לכן ללא תסמינים ברורים.<br><br>לאחר שמתחילים טיפול תרופתי בזיהום ב־HIV עלולות להופיע גם מחלות&nbsp;אוטואימוניות - לעיתים חודשים רבים לאחר תחילת הטיפול. יש לפנות מיד לרופא אם&nbsp;מבחינים בתסמינים כלשהם של זיהום או בתסמינים אחרים כמו חולשה בשרירים, חולשה המתחילה בכפות הידיים ובכפות הרגליים ומתקדמת לכיוון מרכז הגוף, דפיקות לב, רעד או היפראקטיביות.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות מאוד</strong>: שלשול,&nbsp;הקאות,&nbsp;בחילות,&nbsp;חולשה,&nbsp;כאב ראש, סחרחורת,&nbsp;פריחה. בדיקות&nbsp;דם יכולות להצביע על&nbsp;ירידה ברמת הזרחן&nbsp;ועל רמות גבוהות של האנזים קראטין קינז.&nbsp;הרמות הגבוהות האלה עלולות לגרום לכאבי שרירים ולחולשה.<br><br><strong>תופעות לוואי ששכיחותן&nbsp;נמוכה</strong>: ירידה בתיאבון,&nbsp;קושי להירדם (נדודי שינה), חלומות מוזרים (אבנורמליים),&nbsp;כאבים, כאבי בטן, בעיות עיכול שגורמות לאי־נוחות לאחר ארוחות,&nbsp;תחושת נפיחות, עצירות, גזים במערכת העיכול,&nbsp;פריחות בעור (כולל נקודות או כתמים אדומים, לעיתים עם שלפוחיות והתנפחות של העור) שיכולות להיות תגובות אלרגיות, גירוד, שינויים בצבע העור, כולל הופעת נגעים כהים על פני העור,&nbsp;עייפות.<br><br>בדיקות&nbsp;דם יכולות להצביע&nbsp;על ספירה נמוכה של תאי דם לבנים (שמשמעותה היא&nbsp;רגישות&nbsp;גבוהה לזיהומים), על עלייה ברמות הסוכר, הטריגליצרידים והבילירובין,&nbsp;על בעיות בכבד ובלבלב&nbsp;ועל רמות גבוהות של קריאטינין.<br><br><strong>תופעות לוואי ששכיחותן נמוכה מאוד</strong>: דיכאון, מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות (אצל מטופלים שסבלו בעבר מדיכאון ומבעיות נפשיות), כאבי גב הנובעים מבעיות בכליות, כולל כשל כלייתי. ייתכן שהרופא&nbsp;יורה על&nbsp;בדיקות דם כדי לבחון&nbsp;את תפקוד הכליות.<br><br><strong>תופעות לוואי נוספות ששכיחותן נמוכה&nbsp;מאוד</strong>:&nbsp;התנפחות של הפנים, של השפתיים, של הלשון או של הגרון,&nbsp;כאב בבטן התחתונה הנגרם מדלקת בלבלב, פירוק שרירים, כאב שרירים או חולשה. בדיקות&nbsp;מעבדה&nbsp;יכולות להצביע&nbsp;על אנמיה (ספירה נמוכה של תאי הדם האדומים), על רמות נמוכות של אשלגן בדם&nbsp;ועל שינויים בשתן.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות</strong>:&nbsp;חמצת לקטית, הצהבה של העור או של העיניים, גירוד או כאב בבטן התחתונה שנגרמים מדלקת בכבד,&nbsp;כבד שומני,&nbsp;השתנה מרובה ותחושת צמא (nephrogenic diabetes insipidus), דלקת של הכליות.</p>

תגובות בין תרופתיות

<p>יש תרופות שאם הן ניתנות עם&nbsp;סטריבילד - הן הופכות&nbsp;לרעילות. לכן בזמן הטיפול בסטריבילד אסור לתת את התרופות האלה:<br/><br>1. תרופות ממשפחת הארגוט לטיפול במיגרנה כמו דיהידרוארגוטמין.<br><br>2. סימבסטטין, לובסטטין.<br><br>3. מידאזולם, טריאזולם.<br><br>4. אמיודרון, קווינידין, ציספריד, פימוזיד, אלפוזוסין וסילדנפיל.<br><br>אסור לתת תרופות שמפרקות את הסטריבילד ופוגמות ביעילות התרופה נגד נגיף ה־HIV:<br><br>1. סנט ג'ון וורט.<br><br>2. ריפמפיצין.<br><br>3. קרבמזפין.<br><br>4. פנוברביטל.<br><br>5. פניטואין.<br><br>אסור לתת סטריבילד יחד עם תרופות העלולות לגרום נזק לכליות&nbsp;כמו: אמינוגליקוזידים,&nbsp;סטרפטומיצין, נאומיצין וגנטמיצין, ונקומיצין, פוסקרנט, גנציקלוביר, סידופוביר,&nbsp;אמפוטרצין בי, פנטמידין,&nbsp;אינטרלאוקין.<br><br>אסור לתת תרופות&nbsp;שסטריבילד מגבירה את השפעת&nbsp;המרכיבים הפעילים שלהן והופכת אותן לרעילות. מדובר בתרופות האנטי־פטרייתיות קטוקונזול, איטרקונזול, ווריקונזול, פלוקונזול ופוסקונזול וכן בסותרי&nbsp;חומצה המשמשים לטיפול בצרבת&nbsp;כמו&nbsp;אלומיניום/מגנזיום הידרוקסיד.&nbsp;יש ליטול נוגדי חומצה או מולטי־ויטמינים לפחות&nbsp;4&nbsp;שעות לפני&nbsp;נטילת סטריבילד או 4 שעות לאחר מכן.</p>

האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?

אסור ללעוס, לשבור או לחצות את הטבלייה.

איך לאחסן את התרופה?

<p>יש לאחסן בטמפרטורה שמתחת ל־30 מעלות צלזיוס.</p>