לנווימהLenvima

שם גנרי

Lenvatinib

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

למה היא מיועדת?

<p>לנווטיניב היא תרופה נגד כמה סוגים של סרטן בלוטת התריס. היא שייכת למשפחה של תרופות שנקראת&nbsp;&nbsp;מעכבי קינאזות מרובים (multiple kinase inhibitors). התרופה ניתנת&nbsp;לחולים בגירים הסובלים מסרטן מתקדם - מקומי או גרורתי - שעמיד בפני טיפול ביוד רדיואקטיבי.</p>

האם היא בסל הבריאות?

כן

הנחיות בטיחות של משרד הבריאות

<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Documents/lenvima_ministry_of_health.pdf" target="_blank">לחצו כאן</a>&nbsp;כדי לצפות בהנחיות של משרד הבריאות וכדי להדפיס אותן.

כיצד ניתנת התרופה?

כמוסות.

האם נדרש מרשם?

כן

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

את התרופה מוסמך לרשום אונקולוג.

מהי תדירות הנטילה?

מהו המינון השכיח?

האם יש ליטול עם מזון או על קיבה ריקה?

ניתן ליטול את התרופה עם מזון או בין הארוחות.

מידע נוסף

1. לנווטיניב היא תרופה נגד&nbsp;סרטן של בלוטת התריס הניתנת לאחר שנכשל טיפול ביוד רדיואקטיבי.<br/><br>2. במהלך הטיפול בתרופה יש&nbsp;להיות במעקב רפואי קבוע. בתחילת הטיפול גם יש לעשות&nbsp;בדיקות דם בתדירות גבוהה. לאחר מכן קובע הרופא המטפל את התדירות של בדיקות הדם.<br><br>3. התרופה אינה מיועדת לנשים הרות ומניקות ולמי שטרם מלאו להם 18 שנים.<br><br>4. המינון המומלץ הוא 24 מיליגרם פעם ביום. את המינון יש להפחית&nbsp;אם קיימות&nbsp;הפרעות חמורות בתפקוד הכליות או הכבד או אם מתפתחות תופעות לוואי המחייבות התאמת מינון.<br><br>5. יש לדווח לרופא המטפל על תופעות לוואי חשובות שמתפתחות&nbsp;במהלך הטיפול בלנווטיניב (ראו בסעיף "תופעות לוואי שכיחות").

הערה לסעיפי היריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

מותר לילדים

נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול

<p><strong>נהיגה</strong>: התרופה עלולה לגרום לעייפות, לחולשה ולסחרחורות. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.<br/><br><strong>הריון</strong>: לנווטיניב עלולה להזיק לעובר, ולכן נשים בגיל הפוריות חייבות להשתמש באמצעי מניעה יעיל במהלך הטיפול בתרופה ולפחות בחודש שלאחר הפסקת הטיפול בה. לא ידוע אם לנווטיניב משפיעה על היעילות&nbsp;של גלולות למניעת הריון, ולכן רצוי להשתמש באמצעי מניעה נוסף כמו קונדום.<br><br><strong>הנקה</strong>: התרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי קשות לתינוק היונק.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: שתיית אלכוהול עלולה להחריף חלק מתופעות הלוואי של התרופה.</p>

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br/><br>2. בתקופת ההריון וההנקה.<br><br>3. לפני גיל&nbsp;18 שנים.

אזהרות חשובות

<p>1. <strong>לחץ דם גבוה</strong>. לנווטיניב עלולה לגרום ללחץ דם גבוה כבר בתחילת הטיפול. לכן&nbsp;לפני התחלת הטיפול יש לוודא שלחץ הדם תקין או מאוזן. אם המטופל סובל מלחץ דם גבוה, יש לאזנו באמצעות תרופות במשך שבוע לפחות לפני התחלת הטיפול בלנווטיניב.&nbsp;במהלך הטיפול בתרופה יש למדוד&nbsp;את לחץ הדם:&nbsp;לאחר שבוע מתחילת הטיפול, לאחר מכן&nbsp;פעם בשבועיים במשך חודשיים&nbsp;ולאחר מכן פעם בחודש. אם במהלך הטיפול לחץ הדם עולה, יש לטפל בכך באמצעות תרופות להורדת לחץ הדם.&nbsp;הרופא אף יכול להחליט על הפסקה זמנית בטיפול בלנווטיניב.<br/><br>2. <strong>הריון</strong>. מאחר שהתרופה עלולה לגרום נזקים לעובר, יש להשתמש באמצעי מניעה יעיל במהלך הטיפול בתרופה ולפחות חודש לאחר הפסקת הטיפול. לא ידוע אם התרופה פוגעת ביעילות של גלולות למניעת הריון, ולכן רצוי להשתמש באמצעי מניעה נוסף&nbsp;כמו קונדום.<br><br>3. <strong>חלבון בשתן</strong>. לנווטיניב עלולה לגרום להופעת חלבון בשתן - לרוב&nbsp;בתחילת הטיפול בתרופה. לכן במהלך הטיפול בתרופה יש למדוד את רמות החלבון בשתן, ובהתאם לתוצאות לשנות את המינון או להפסיק זמנית &nbsp;את הטיפול. אם מתפתחים תסמינים כמו בצקת בכפות הרגליים, בכפות הידיים, בקרסוליים וברגליים, יש לפנות לרופא&nbsp;כדי לשלול את האפשרות שמדובר&nbsp;בתסמונת נפרוטית שמתאפיינת ברמות גבוהות של חלבון בשתן.&nbsp;הופעת התסמונת הזאת מחייבת להפסיק את הטיפול&nbsp;בלנווטיניב.<br><br>4. <strong>מערכת העיכול</strong>. השימוש בלנווטיניב עלול לגרום להתפתחות של פיסטולה במערכת העיכול (מדובר בחיבור פתולוגי בין איברים שונים, למש בין לולאות של המעי). כמו כן עלולה התרופה לגרום לפרפורציה (נקב) במעי. הסיכון עולה במטופלים שעברו ניתוחים או הקרנות. לכן מי שעברו&nbsp;ניתוחים או הקרנות צריכים לדווח&nbsp;על כך&nbsp;לרופא לפני התחלת הטיפול בלנווטיניב. כמו כן יש לגשת לרופא אם מתפתח&nbsp;כאב בטן חזק. אם מתגלות פרפורציה או פיסטולה, יכול הרופא להחליט&nbsp;על הפסקת&nbsp;הטיפול בתרופה או על הפחתת המינון.<br><br>5. <strong>בעיות בתפקוד הכליות</strong>. הטיפול בלנווטיניב עלול לגרום להפרעות בתפקוד הכליות עד כדי כשל של הכליות. הסיכון לתופעת הלוואי הזאת עולה אם סובלים מהתייבשות ומאובדן נפח הדם בעקבות&nbsp;תופעות לוואי מסוכנות במערכת העיכול. יש לעקוב אחרי תפקוד הכליות במהלך הטיפול ולשנות את מינון התרופה אם ישנה ירידה בתפקוד הכליות.<br><br>6. <strong>אנצפלותיה</strong>. השימוש בלנווטיניב עלול לגרום לעיתים נדירות&nbsp;לאנצפלותיה (דלקת במוח שנקראת PRES או RPLS). לכן יש לפנות מיד לרופא אם מתפתחים תסמינים כמו כאבי ראש חמורים, עייפות, פרכוסים, בלבול, שינויים במצב המנטלי והרגשי, הפרעות ראייה, עיוורון, חוסר תחושה בחלקים של הגוף וסחרחורות. במקרים כאלה עשוי הרופא להחליט על בדיקת&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/Pages/mri.aspx" target=_blank>MRI</a> כדי&nbsp;לשלול את האפשרות שמדובר <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cerebrovascular_accident.aspx" target=_blank>באירוע מוחי</a>. כמו כן הוא יכול להחליט&nbsp;על הפחתת&nbsp;המינון או אף על הפסקה זמנית של&nbsp;הטיפול בלנווטיניב.<br><br>7. <strong>הפרעות בתפקוד הכבד</strong>. השימוש בלנווטיניב עלול לגרום להפרעות בתפקודי הכבד ובעיקר לעלייה באנזימי הכבד (ALT ,AST) ובבילירובין בדם. לכן יש לעשות בדיקות לתפקודי הכבד לפני התחלת הטיפול בלנווטיניב ובמהלך הטיפול בתדירות שיקבע הרופא. אם ישנה עלייה ברמות של אנזימי הכבד ושל הבילירובין, יכול הרופא להפחית את המינון או אף להפסיק זמנית את הטיפול. יש לדווח לרופא על הופעת תסמינים שעלולים להעיד על פגיעה בתפקודי הכבד. מדובר בתסמינים כמו&nbsp;עייפות, חולשה, חוסר תיאבון, בחילות והקאות, עור צהוב (מעיד על צהבת) ושינויים בצבע הצואה.<br><br>8. <strong>דימומים פנימיים.</strong> התקבלו דיווחים על מקרים חמורים של דימומים פנימיים - בין היתר במוח ובמערכת העיכול -&nbsp;בעקבות הטיפול בלנווטיניב. אם מתפתחים תסמינים כמו צואה שחורה או דמית או שיעול דמי, יש לפנות מיד לרופא.<br><br>9. <strong>קרישי דם</strong>. התקבלו דיווחים על אירועים תרומבואמבוליים בעקבות השימוש בתרופה. אלה עלולים לגרום לאירועים מוחיים ולאוטם בשריר הלב. לכן יש לגשת מיד לבית חולים אם מופיעים תסמינים שעלולים להצביע על אירוע מוחי (כאבי ראש חמורים, עייפות, פרכוסים, בלבול, שינויים במצב המנטלי והרגשי, הפרעות ראייה עד כדי&nbsp;עיוורון, חוסר תחושה בחלקים של הגוף, סחרחורות)&nbsp;או על אירוע לב (כאבים או לחץ בחזה, כאבים בזרועות, בגב, בצוואר או בלסת, דופק מהיר או לא סדיר ושיעול).<br><br>10. <strong>הארכת מקטע QT באק"ג</strong>. לנווטיניב עלולה לגרום להארכת מקטע QT (סוג של הפרעת קצב). לכן במהלך הטיפול יש לעשות בדיקות&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/pages/electrocardiogram.aspx" target="_blank">אק"ג</a> למטופלים שסובלים מאחת ההפרעות הבאות: אי־ספיקת לב, הפרעות קצב, תסמונת מולדת של הארכת QT, הפרעות אלקטרוליטיות (ירידה ברמות המגנזיום או&nbsp;האשלגן או הסידן בדם). בבדיקות אק"ג חייבים&nbsp;גם מטופלים שנוטלים תרופות שעלולות לגרום להארכת מקטע QT. במהלך הטיפול בתרופה גם יש לעקוב אחרי רמות האשלגן, הסידן והמגנזיום בדם.<br><br>11. <strong>רמות ה־TSH</strong>. השימוש בלנווטיניב עלול לגרום לרמות גבוהות של TSH - ההורמון שממריץ את הפעילות של בלוטת התריס. לכן יש לעקוב אחרי רמות ה־TSH אצל המטופלים בתרופה.<br><br>12. <strong>קשישים</strong>. יש להיזהר במתן לנווטיניב לקשישים&nbsp;בני 75 שנים ויותר,&nbsp;שכן הם עלולים להיות רגישים יותר לתופעות הלוואי של התרופה.<br><br>13. <strong>מחסור בטסיות דם</strong>. השימוש בלנווטיניב עלול לגרום למחסור טסיות הדם, ולכן יש לעשות ספירות דם במהלך הטיפול. יש לדווח לרופא אם מופיעים תסמינים של מחסור בטסיות: דימומים שאינם נפסקים בעקבות פציעה.<br><br>14. <strong>מוצא אסייתי</strong>. מטופלים ממוצא אסייתי (כמו סינים, יפנים ותאילנדים) נוטים לסבול יותר מתופעות הלוואי של התרופה&nbsp;בהשוואה למטופלים ממוצא מערבי.</p>

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

<p><strong>תופעות שכיחות מאוד</strong>: דלקת בדרכי השתן (התסמינים האפשריים: צריבה או כאב במתן שתן, שתן עכור או בעל ריח רע, כאבים בגב התחתון ולעיתים רחוקות גם דם בשתן), ירידה ברמות הסידן והאשלגן בדם, תיאבון ירוד, ירידה במשקל, שינויים בחוש הטעם, שלשולים, בחילות, הקאות&nbsp;(אלה עלולים לגרום להתייבשות ובעקבות זאת לירידה בתפקוד הכליות), כאבי בטן, אי־נוחות בבטן, עצירות, יובש בפה, כיבים בפה, מחסור בטסיות דם (תרומבוציטופניה), הפרעות שינה, כאבי ראש, סחרחורות, עלייה בלחץ הדם, ירידה בלחץ הדם, דימומים, שינויים בקול (כמו צרידות), תסמונת רגל־ידיים (שבאה לידי ביטוי&nbsp;באדמומיות, בנפיחות או בכאב בכפות הידיים ובכפות הרגליים), פריחה, נשירת שיער, כאבי גב, כאבי מפרקים, כאבי שרירים, בצקות (שיכולות להעיד על חלבון בשתן או על הפרעה בתפקוד הכליות או הלב), חולשה כללית וחוסר אנרגיה.<br/><br><strong>תופעות שכיחות</strong>: התייבשות, שינויים בבדיקות הדם (ירידה ברמות המגנזיום, עלייה ברמות ההורמון TSH, עלייה ברמות הכולסטרול, ירידה ברמות הלימפוציטים, עלייה ברמות של אנזימי הכבד ALT ,AST ,GGT ,Alk Phos, עלייה ברמות הבילירובין, ירידה ברמות האלבומין, עלייה ברמות הקריאטינין, עלייה ברמות האוריאה), תת־פעילות של בלוטת התריס, התייבשות, אירועים מוחיים, אוטם בשריר הלב, הארכת מקטע QT באק"ג, ירידה במקטע הפליטה של הלב, תסחיף ריאתי, פיסטולה במעי, גזים ונפיחות במערכת העיכול ובבטן, עור מעובה המלווה בגרד וביובש, ירידה בתפקוד הכליות.<br><br><strong>תופעות&nbsp;נדירות</strong>: מחלת כבד, אי־ספיקת כבד, דלקת במוח.<br><br><strong>תופעות לוואי שמחייבות פנייה מיידית לרופא</strong>:&nbsp;בצקת בכפות הרגליים, בכפות הידיים, בקרסוליים וברגליים (עלולה להצביע על תסמונת נפרוטית או על אי־ספיקת לב ומחייבת&nbsp;פנייה דחופה לרופא), כאבי בטן חזקים (עלולים להעיד על פיסטולה או על חור במעי),&nbsp;כאבי ראש חמורים, עייפות, פרכוסים, בלבול, שינויים במצב המנטלי או הרגשי, הפרעות ראייה עד כדי&nbsp;עיוורון, חוסר תחושה בחלקים של הגוף וסחרחורות&nbsp;(עלולים להעיד על עלייה חדה ומסוכנת בלחץ הדם ואף&nbsp;על אירוע מוחי או על דלקת במוח), כאבים או לחץ בחזה, כאבים בזרועות, בגב, בצוואר או בלסת, דופק מהיר או לא סדיר ושיעול (עלולים להעיד על אירוע לב או על קריש דם בריאות), עייפות, חולשה, חוסר תיאבון, בחילות והקאות, עור צהוב (מעיד על צהבת) או שינויים בצבע הצואה (עלולים להעיד על החמרה בתפקודי הכבד), צואה שחורה או דמית או שיעול דמי (עלולים להעיד על דימום פנימי פעיל).</p>

תגובות בין תרופתיות

שילוב לנווטיניב עם תרופות שמאריכות את מקטע QT עלול להעלות את הסיכון להארכת מקטע QT. לכן מטופלים שנוטלים שילוב כזה של תרופות&nbsp;צריכים להיות במעקב אק"ג. לא ניתן למנות את כל התרופות שעלולות להאריך את מקטע QT, משום שמספרן גדול. לכן תמיד יש להתייעץ עם הרופא המטפל&nbsp;בנוגע לתרופות הנוספות שנוטלים.&nbsp;להלן כמה מקבוצות התרופות שעלולות לגרום להארכת מקטע QT:<br/><br>תרופות לטיפול בהפרעות קצב&nbsp;כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5508&name=%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9F" target=_blank>כינידין</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7386&amp;name=%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%9C" target=_blank>סוטלול</a>,&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5203&amp;name=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A8" target=_blank>אמיודרון</a> ו<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7976&amp;name=%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%A7" target=_blank>דרונדרון</a>), תרופות נוגדות&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psychosis.aspx" target=_blank>פסיכוזה</a> (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6471&amp;name=%D7%9C%D7%95%D7%96%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%9F" target=_blank>קלוזפין</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5238&amp;name=%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%9C" target=_blank>ריספרידון</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6475&amp;name=%D7%94%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%9C" target=_blank>הלופרידול</a>), תרופות נוגדות דיכאון (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7120&amp;name=%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9C" target=_blank>ציטלופרם</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7710&amp;name=%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%A7%D7%A1" target=_blank>אסציטלופרם</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5609&amp;name=%D7%90%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9C" target=_blank>קלומיפרמין</a>) ותרופות שעלולות לגרום לירידה ברמות האשלגן או המגנזיום בדם (כמו&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4849&amp;name=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%93" target="_blank">פורוזמיד</a> או משלשלים).

האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?

יש לבלוע את הכמוסה בשלמותה. אסור לפתוח אותה.

איך לאחסן את התרופה?

יש לאחסן את התרופה באריזתה המקורית, הרחק מהישג ידם של ילדים, במקום סגור שאינו חשוף לחום או ללחות ובטמפרטורה שאינה עולה על 25 מעלות צלזיוס.