אירינוטקן־אבווהIrinotecan-Ebewe

שם גנרי

<p align="right">Irinotecan</p>

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

למה היא מיועדת?

<p>אירינוטקן היא תרופה&nbsp;כימותרפית שמשמשת לטיפול בסוגי הסרטן הבאים:<br/><br>1.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/cancer/Pages/colorectal_cancer.aspx" target=_blank>סרטן המעי הגס</a>&nbsp;או סרטן&nbsp;החלחולת (הרקטום) ששלחו גרורות.<br><br>2.&nbsp;סרטן החלחולת - לטיפול בחזרה מקומית של המחלה.<br><br>3. סרטן הקיבה.<br><br>4. אדנוקרצינומה של המעי הדק.<br><br>5.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/pancreatic_cancer.aspx" target="_blank">סרטן לבלב</a> גרורתי.</p> <p>6.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/cancer/Pages/lung_cancer.aspx" target="_blank">סרטן ריאה</a> מסוג תאים קטנים - התוויה שאינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.<br><br><strong>בילדים משמשת אירינוטקן לטיפול בגידולים הבאים (בכפוף לאישור מיוחד הקרוי טופס 29 ג פרטני)</strong>:<br>1. נוירובלסטומה (גידול שמקורו במערכת העצבים) שחוזרת לאחר טיפול קו ראשון או שני.<br><br>2. סרקומה (גידול ממאיר שמקורו ברקמת חיבור) מסוג Ewing's החוזרת לאחר טיפול. במקרים כאלה ניתנת אירינוטקן יחד עם&nbsp;טמוזולמיד.<br><br>3. רבדומיוסרקומה (גידול ממאיר של הרקמות הרכות) חוזרת.</p>

האם היא בסל הבריאות?

כן

כיצד ניתנת התרופה?

<p>תמיסה לעירוי.</p>

האם נדרש מרשם?

כן

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

<p>את התרופה&nbsp;רושם רופא מומחה באונוקולוגיה.</p>

מהי תדירות הנטילה?

תדירות הנטילה משתנה בהתאם לסוג הסרטן ובהתאם לפרוטוקול הטיפול.

מהו המינון השכיח?

הוראות שימוש

1. לפני מתן העירוי יש למהול את תכולת הבקבוקון בתמיסת דקסטרוז 5% או בתמיסת סליין (סודיום כלוריד 0.9%)&nbsp;כדי להגיע לריכוז סופי של 0.12 עד 3 מיליגרם למיליליטר.<br/><br>2. כאשר מכינים את העירוי, יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הנוגעים לשימוש בחומרים ציטוטוקסיים. אם&nbsp;נוצר מגע של החומר עם העור או עם ריריות, יש לשטוף אותו מיד בעזרת&nbsp;מים.<br><br>3. לאחר מהילת הבקבוקון יש לתת מיד את העירוי. אם לא נותנים את העירוי&nbsp;מיד, יש לעיין בהוראות היצרן בנוגע לאחסון התכשיר המוכן.

האם יש ליטול עם מזון או על קיבה ריקה?

התרופה ניתנת בהזרקה, ולכן אין למזון שום השפעה על הספיגה שלה.

מידע נוסף

<p>1. אירינוטקן היא תרופה כימותרפית המשמשת לטיפול בסוגים שונים של סרטן.<br/><br>2. אירינוטקן ניתנת בעירוי במינון ובתדירות שמשתנים לפי סוג הטיפול ולפי סוג הסרטן.<br><br>3. אירינוטקן עלולה להעלות את הסיכון לזיהומים. לכן בזמן הטיפול בתרופה מומלץ להתרחק&nbsp;מאנשים שחולים במחלה זיהומית כלשהי (לרבות התקררות, נזלת ואבעבועות רוח).<br><br>4. בזמן הטיפול באירינוטקן אסור לקבל חיסונים בלי להתייעץ עם רופא. חיסונים מסוימים עלולים להיות מסוכנים אם נותנים אותם במהלך טיפול באירינוטקן.<br><br>5. בזמן הטיפול באירינוטקן ישנה לעיתים נטייה מוגברת לדימומים. לכן מומלץ להשתמש במברשת שיניים רכה ובמכונת גילוח חשמלית במקום בסכין גילוח.<br><br>6. התרופה עלולה להזיק לעובר. אישה בגיל הפוריות&nbsp;צריכה להשתמש באמצעי מניעה יעיל, ואם היא בכל זאת נכנסת להריון, עליה לדווח על כך מיד לרופא המטפל.<br><br>7. אסור להניק בזמן הטיפול באירינוטקן.<br><br>8.&nbsp;לפני התחלת הטיפול באירינוטקן יש לדווח לרופא המטפל על כל בעיה רפואית שממנה סובלים ועל כל תרופה שנוטלים, כולל תרופות ללא מרשם, תוספי תזונה (למשל ויטמינים ומינרלים) וצמחי מרפא.</p>

נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול

<p><strong>נהיגה</strong>: הטיפול באירינוטקן עלול לגרום לסחרחורות ולהפרעות בראייה במהלך 24 השעות שלאחר מתן התרופה. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.<br/><br><strong>הריון</strong>: התרופה עלולה להזיק&nbsp;לעובר. אסור להרות במהלך הטיפול. מטופלת&nbsp;בגיל הפוריות חייבת להשתמש&nbsp;באמצעי מניעה יעיל. מטופלת שנכנסה להריון בעת שהיא מטופלת בתרופה חייבת לדווח על כך מיד לרופא המטפל.<br><br><strong>הנקה</strong>: ממחקרים על בעלי חיים עולה שהתרופה מופרשת לחלב האם, אך לא נערכו מחקרים דומים על בני אדם. מאחר שישנה סבירות גבוהה שהתרופה מופרשת לחלב אם, ומחר שהיא עלולה לגרום לתופעות לוואי קשות לתינוק היונק, אסור לאם שמטופלת בתרופה להניק את תינוקה.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: לא ידוע אם שתיית אלכוהול משפיעה באופן כלשהו על אירינוטקן, אך לרוב מומלץ לחולים אונקולוגיים שלא לשתות אלכוהול בגלל מחלתם.&nbsp;יש להתייעץ עם&nbsp;הרופא המטפל.</p>

מתי אסור להשתמש?

אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התכשיר.

אזהרות חשובות

<p>1. את הטיפול רשאי לתת רק רופא מומחה במרפאה המיועדת לטיפולי כימותרפיה.<br/><br>2. אירינוטקן עלולה לגרום לתופעות לוואי של רגישות־יתר (ראו בסעיף "תופעות לוואי שכיחות"). יש לפנות לרופא המטפל באופן מיידי אם מתפתחים תסמינים כמו נפיחות בפנים, בשפתיים, בלשון או בגרון, קוצר נשימה, קשיי נשימה ופריחה.<br><br>3. תופעות לוואי המטולוגיות: אירינוטקן עלולה לגרום לדיכוי חמור של מוח העצם ועלולה לגרום לירידה במספרן של כדוריות הדם הלבנות, של כדוריות הדם האדומות ושל טסיות הדם. לכן יש לנקוט את הצעדים הבאים:<br><br>&nbsp;א. יש להיות במעקב רפואי קבוע ולעשות&nbsp;ספירת דם בתדירות שעליה יורה הרופא המטפל. אם מתגלה ירידה במספרם של תאי הדם, עשוי הרופא להורות&nbsp;על הפחתת המינון של התרופה ואף על הפסקה בנטילתה.<br><br>ב.&nbsp; מטופלים שיש להם&nbsp;בעיה גנטית (ב־UGT1A1*28 allele) עלולים לסבול מתופעות לוואי המטולוגיות חמורות ביותר. עליהם להשתמש באירינוטקן בזהירות רבה.<br><br>ג. מטופלים שסובלים מסרטן הקיבה או שעברו הקרנות עלולים לפתח&nbsp;תסמינים חריפים במיוחד של ירידה&nbsp;בספירות הדם.<br><br>ד.&nbsp;מטופלים שמפתחים תופעות לוואי המטולוגיות&nbsp;רגישים במיוחד לזיהומים. לכן עליהם להימנע ככל האפשר מחשיפה לזיהומים. מהסיבה הזאת אסור להם לקבל חיסונים חיים־מוחלשים.<br><br>ה. יש לדווח לרופא אם מתפתחים זיהומים או אם&nbsp;חשים עייפות רבה, חוסר אנרגיה ותחושת קור (אלה סימנים של אנמיה) או אם&nbsp;סובלים מחבורות או מפצעים מדממים במשך זמן רב.<br><br>ו.&nbsp;יש להימנע משהייה ליד אנשים שחולים במחלה זיהומית, כולל נזלת, התקררות, אבעבועות רוח או כל דלקת אחרת.<br><br>4.&nbsp;אירינוטקן עלולה לגרום לשלשולים הן בתחילת הטיפול והן בהמשכו. שלשולים קשים עלולים לגרום להתייבשות, להפרעות במאזן המלחים בדם ובמקרים קשים גם לאלח דם (ספסיס). לכן אם מתפתחים שלשולים יש לדווח על כך לרופא המטפל.<br><br>5.&nbsp;יש להיזהר מדליפת התרופה לרקמות שמסביב לאזור ההזרקה. מאחר שאירינוטקן עלולה לגרות רקמות, דליפת התרופה (אקסטרווסציה) עלולה לגרום לדלקת ברקמות שבאזור ההזרקה. אירינוטקן רשאים להזריק רק אחות או רופא המיומנים במתן הזריקה. אם ישנה דליפה של התרופה, יטפלו בה הרופא או האחות.<br><br>6.&nbsp;תסמינים כולינרגיים עלולים להופיע לאחר 8 שעות ממתן התרופה. אלה כוללים&nbsp;נזלת, ריור מוגבר, כיווץ אישונים, הפרשה מוגברת של דמעות, הזעה מוגברת, הסמקה, דופק&nbsp;איטי, כאבי בטן ושלשולים. התסמינים האלה מכונים כולינרגיים משום שהם נובעים מהשפעת התרופה על המערכת הכולינרגית.&nbsp;הרופא עשוי להשתמש באטרופין כדי למנוע את התסמינים האלה.<br><br>7.&nbsp; אירינוטקן עלולה לגרום להפרעות בתפקודי הכבד.<br><br>8. אירינוטקן עלולה לגרום למחלת כליה או להחמרה במחלה קיימת.<br><br>9.&nbsp;אסור לתת אירינוטקן&nbsp;אם המטופל סובל ממחלת מעי דלקתית או מחסימת מעי.<br><br>10.&nbsp; אירינוטקן עלולה לגרום לבחילות קשות ולהקאות. במקרה כזה עשוי הרופא&nbsp;להמליץ על טיפול בתרופות נוגדות הקאה לפני&nbsp;הטיפול באירינוטקן ובמהלכו.<br><br>11.&nbsp; אירינוטקן עלולה לגרום לדלקת ריאות (חיידקית או נגיפית)&nbsp;כתוצאה&nbsp;מדיכויה של&nbsp;מערכת החיסון. במקרים נדירים עלולה גם להתפתח מחלה של רקמת הריאות (מחלה אינטרסטיציאלית). אם מתפתחים תסמינים כמו שיעול וקוצר נשימה, יש לדווח על כך לרופא המטפל.<br><br>12.&nbsp;במקרה של&nbsp;סחרחורת יש לבדוק אם היא נובעת מהתייבשות. סחרחורת עלולה להעיד על לחץ דם נמוך כתוצאה מהתייבשות.<br><br>13.&nbsp;לא ידוע אם התרופה יעילה למי שטרם מלאו להם&nbsp;18 שנים. אונקולוג&nbsp;יכול להחליט על מתן התרופה לילדים, והוא גם קובע את המינון.<br><br>14. קשישים ומי שמתקשים לתפקד ביום־יום רגישים יותר לתופעות הלוואי של אירינוטקן. הרופא עשוי להפחית להם את המינון.<br><br>15.&nbsp; אירינוטקן עלולה לגרום לקרישיות יתר.&nbsp;אם מופיעים תסמינים כמו כאבים בחזה, במפשעה, בשוקיים, קוצר נשימה, הפרעות בדיבור או בתנועות הגוף&nbsp;- יש לדווח על כך מיד לרופא המטפל.</p> <p>16.&nbsp; מי שמטופלים&nbsp;בהקרנות&nbsp;עלולים להיות מועדים יותר לתופעות הלוואי ההמטולוגיות של אירינוטקן.<br><br>17.&nbsp; לאירינוטקן&nbsp;יש אינטראקציות עם תרופות רבות. לכן יש לדווח לרופא המטפל&nbsp;על כל תרופה נוספת&nbsp;שנוטלים,&nbsp;כולל&nbsp;צמחי מרפא&nbsp;ותוספי תזונה.<br><br>18.&nbsp;יש כמה&nbsp;תכשירים של אירינוטקן. אסור להחליף&nbsp;ביניהם ללא אישור הרופא המטפל.<br><br>19. בעת שמטופלים&nbsp;באירינוטקן יש לעשות באופן קבוע בדיקות מעקב. אלה&nbsp;כוללות ספירת&nbsp;דם, בדיקת דם&nbsp;להמוגלובין ולרמות המלחים, תפקודי כבד ותפקודי כליות. כמו כן יש לעקוב&nbsp;אחר תופעות לוואי כמו שלשולים, התייבשות ושיעול.</p>

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

<p><strong>שכיחות גבוהה</strong>: חום גבוה, צמרמורת, דלקות וזיהומים, תסמינים כולינרגיים (נזלת, ריור מוגבר, כיווץ אישונים, הפרשה מוגברת של דמעות, הזעה מוגברת, הסמקה, דופק לב איטי, כאבי בטן ושלשולים), כאבי גב, כאבים בגוף, חולשת שרירים, סחרחורות, כאבי ראש, הפרעות שינה, נשירת שיער, פריחה, ירידה במשקל, תיאבון ירוד, שלשולים, בחילות, הקאות, התייבשות, כאבי בטן, גזים ועוויתות במערכת העיכול, עצירות, דלקת בחלל הפה, אפטות וכיבים בחלל הפה, אנמיה (שמתבטאת בעייפות, בחולשה, בחוסר אנרגיה ובתחושת קור מוגברת), ירידה במספרם של תאי הדם הלבנים (עלולה להתבטא בחום ובעלייה בסיכון לזיהומים), ירידה בספירת הטסיות (מה שמגדיל את הסיכון לדימומים, לחבורות ולסימנים כחולים במקומות שונים בגוף), עלייה ברמות של אנזימי הכבד ושל הבילירובין, קוצר נשימה, שיעול ונזלת.<br/><br><strong>שכיחות&nbsp;נמוכה</strong>:&nbsp;לחץ דם נמוך, קרישיות־יתר, בצקות ברגליים, בידיים ובקרסוליים, בלבול, מיימת (התנפחות של חלל הבטן עקב מחלת כבד), צהבת, דלקת ריאות.<br><br><strong>תופעות לוואי המחייבות לפנות מיד&nbsp;לרופא המטפל</strong>:<br>1. תסמיני אלרגיה: פריחה, גרד, עור אדמומי ומגורה, עור נפוח, צפצופים בנשימה, כאב או לחץ בגרון, נפיחות של הפנים, של השפתיים, של הלשון או של הגרון, קוצר נשימה, קושי לדבר. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה, אך הם יכולים להיות גם נטולי חום.<br><br>2. תסמיני זיהומים כמו חום&nbsp;גבוה, צמרמורת, כאב גרון חמור, כאבים באוזניים או בסינוסים, שיעול, ליחה מוגברת, כאבים במתן שתן, צריבה במתן שתן, כיבים או אפטות בפה ופצעים בעור שאינם מחלימים.<br><br>3. שלשולים.<br><br>4. תסמיני התייבשות: בלבול, שינויים במצב הרוח, כאבים בשרירים או חולשת שרירים, סחרחורות, דפיקות לב, צמא מוגבר, יובש בפה, יובש בעיניים, הקאות, קושי במתן שתן או שינויים בכמות השתן. במקרים חמורים עלולים להופיע פרכוסים.<br><br>5. תסמינים של פגיעה בכליות: קושי במתן שתן ואף אי־מתן שתן, דם בשתן או עלייה גדולה במשקל הגוף.<br><br>6. תסמינים שעלולים להעיד על דימומים: הקאה דמית, שיעול עם דם, צואה דמית, צואה שחורה, דימומים מהחניכיים, דימומים מוגברים מהנרתיק, דם בשתן&nbsp;וכל דימום שנמשך זמן רב.<br><br>7. סחרחורת&nbsp;חמורה.<br><br>8. אדמומיות או גירוי בכפות הידיים או בכפות הרגליים או בקרסוליים.<br><br>9. שיעול שהולך ומחמיר, עלייה בכמויות הליחה, קושי בנשימה, צפצופים, קוצר נשימה, לחץ בחזה.<br><br>10. תסמינים של קרישיות־יתר: כאבים בחזה, במפשעה, בשוקיים, קוצר נשימה, הפרעה בדיבור או בתנועות הגוף.<br><br>11. תסמינים של פגיעה בכבד: עייפות, חולשה, חוסר תיאבון, בחילות והקאות, עור צהוב או הצהבה של החלק הלבן בעיניים (מעיד על צהבת) או שינויים בצבע הצואה.</p>

תגובות בין תרופתיות

<p>1. תרופות המשמשות להרדמה בניתוחים עלולות להחמיר את התסמינים הכולינרגיים של אירינוטקן&nbsp;כמו נזלת, ריור מוגבר, כיווץ אישונים, הפרשה מוגברת של דמעות, הזעה מוגברת, הסמקה, דופק&nbsp;איטי, כאבי בטן ושלשולים.&nbsp;לפני ניתוח יש להתייעץ&nbsp;עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב של התרופות.<br/><br>2. שילוב עם תרופות אחרות נגד&nbsp;סרטן&nbsp;או עם תרופות המדכאות את מערכת החיסון עלול לגרום לדיכוי חריף&nbsp;של מערכת החיסון. אם יש צורך&nbsp;בשילוב כזה, עשוי&nbsp;הרופא להורות&nbsp;על בדיקות דם בתדירות גבוהה יותר ואף עשוי להפחית את מינוני התרופות.<br><br>3. לעיתים נותנים&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4755&name=%D7%93%D7%A7%D7%A1%D7%9E%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%9F" target=_blank>דקסמתזון</a>&nbsp;כדי להפחית את היקף ההקאות&nbsp;בעקבות טיפול&nbsp;באירינוטקן. השילוב הזה מקובל, אך יש לעקוב אחר ספירות דם, אחר סימנים לזיהומים ולדלקות ואחר רמות הגלוקוז בדם.<br><br>4. שילוב עם תרופות משלשלות (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4963&amp;name=%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%9F" target=_blank>ביסקודיל</a>) עלול להגביר את הסיכון לשלשולים ולהתייבשות.<br><br>5. שילוב עם תרופות משתנות (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4849&amp;name=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%93" target=_blank>פורוזמיד</a>) עלול להגביר את הסיכון להתייבשות. הרופא יחליט אם יש צורך בשילוב הזה או שיש להפסיק את מתן התרופה המשתנת במהלך הטיפול באירינוטקן.<br><br>6. תרופות נוגדות פרכוסים כגון <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5327&amp;name=%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9C" target=_blank>קרבמזפין</a>,&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4809&amp;name=%D7%90%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F" target=_blank>פניטואין</a>&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5669&amp;name=%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9C" target=_blank>ופנוברביטל</a> עלולות להפחית את רמות האירינוטקן בדם. אם הדבר אפשרי, מומלץ להחליף את התרופה נוגדת הפרכוסים בתרופה אחרת שאינה משפיעה על רמות האירינוטקן בדם.<br><br>7.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7952&amp;name=%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%91" target=_blank>סנט ג'ון וורט (היפריקום)</a> עלולה להפחית את רמות האירינוטקן דם. אסור להשתמש בשתי התרופות האלה במשולב.<br><br>8.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7787&amp;name=%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%9C%20%D7%A7%D7%A8%D7%9D" target=_blank>קטוקונזול</a>&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5292&amp;name=%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A1" target=_blank>ואיטרקונזול</a> עלולות להגביר את תופעות הלוואי של אירינוטקן. אסור להשתמש בהן בעת שמטופלים באירינוטקן.<br><br>9. יש להיזהר מפני שילוב של אירינוטקן עם תרופות לטיפול ב־HIV כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7906&amp;name=%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%90%D7%98%D7%90%D7%96" target="_blank">אטזנביר</a>.<br><br>10. אסור לתת חיסון חי־מוחלש בזמן הטיפול באירינוטקן.</p>

איך לאחסן את התרופה?

<p>הוראות האחסון משתנות בין התכשירים השונים&nbsp;של אירינוטקן, ולכן יש לפעול לפי הוראות&nbsp;היצרן. מומלץ לבקש הוראות אחסון&nbsp;מהרוקח שמנפק את התרופה.</p>